צפריר בשן • סופר ומרצה לכתיבה אפקטיבית • מספר למה כדאי לכם לספר סיפורים

צפריר בשן סופר ומרצה לכתיבה אפקטיבית.
הוא מרצה במוסדות אקדמיים, משרדי הממשלה והחברות הגדולות במשק. במקביל, מגיעים לסדנאות ולהרצאות שלו אלפי תלמידים בשנה
.

תשמעו סיפור, מאת: צפריר בשן

כשהשתחררתי מהצבא הלכתי לעבוד בתור מאבטח של מוסדות חינוך. הייתי עומד בהקשב מתוח שמונה שעות ביום ומחכה לביקורת של האחראי האזורי. הוא היה סמ”פ משוחרר ומשועמם שבדק שאני ערני ומגולח ומצוחצח, שיש לי מים בבקבוק ושלא חסרים לי כדורים במחסנית. בקיצור, לא כל כך השתחררתי מהצבא. הייתי אומלל.

אחרי כמה שבועות כאלה, אמא שלי אמרה אמרה שאי אפשר ככה ושאני צריך לעשות משהו שקשור לעריכה וכתיבה ונדמה לה שאולי היא מכירה מישהו באיזה עיתון שאולי יוכל להציע לי עבודה. אז היא התקשרה לאבא שלי, שבמקרה היה עורך עיתון ואמרה לו “או שאתה לוקח את הילד לעבוד אצלך, או שאל תחזור הביתה”. וככה התחלתי לעבוד בעיתון. ללמדכם שכישרון נטו באמת יעזור לכם להגיע לייעוד שלכם, אבל קשרים גם כן לא יזיקו.

למה אני מספר לכם את הסיפור הזה? כי הוא סיפור. וסיפור זה נעים וכי רציתי להזכיר לכם שלא משנה מה אתם כותבים, פוסט או עמוד אינטרנט, דף נחיתה או מחברת המראה, אנשים אף פעם לא ימהרו לקרוא את זה. אתם נותנים להם מידע, ואנשים לא באמת רוצים לצרוך מידע. הם רוצים קולה. ועוגת גבינה. ובלונים. וסקס.
מידע? לא תודה.

אבל אם אתם מספרים להם להם סיפור משהו אחר לגמרי קורה. כי זה כבר לא מידע. ואנשים אולי לא רוצים מידע, אבל סיפור הם נורא רוצים. אז המלצונת קטנטונת: לפני שאתם נותנים מידע, לפני שאתם מספקים ערך, לפני שאתם מציעים שירות או שוטחים את הסחורה שלכם על הדף, ספרו סיפור. תתחילו ב”יום אחד הארנב יצא אל האחו” או ב”משה סמנכ”ל השיווק חייג אל מנהל תיק הלקוחות אבל הגיע ליורם מהמוסך שאמר לו, ‘אדוני, הלקסוס שלך מוכנה’ (למרות שמשה בכלל נהג בסובארו)”. או שתתחילו ב”יום אחד חטפתי קרייביינג מטורף לסביח”. או שתתחילו במשהו משלכם. תעשו להם חשק. זה יעשה פלאים לעסק שלכם.

למה כל כך חשוב לכתוב אפקטיבי?

למה בעצם חשוב כל כך לכתוב אפקטיבי? אנחנו חיים בעידן של מסכים, והיומיום שלנו עתיר טקסט. אנחנו צורכים טקסט בעיתון, באתרי חדשות, בפייסבוק, בטוויטר, בג’יידייט, באימייל, בוואטסאפ, במסרונים. אין סוף! וככל שמתרגשים עלינו יותר מסכים, ככה אנחנו צורכים יותר תוכן וככה אנחנו גם מתקשרים את עצמנו. דרך כל המסכים האלה. והאני שנשאר בכל המסכים האלה, הצפריר שהוא אני – הוא כבר לא תמונה או סרטון. לא לא. האני שאנחנו משאירים מאחורינו הוא האני הכתוב. וככה, הטקסט שלכם הוא חלק מכם. חלק מהאני שלכם. האימייל המגניב שהשארת לבחור שאיתו התחלת? זה לא מייל, זו את. התגובה החיננית שהשארת בפוסט של חבר? זו לא תגובה. זה אתה!

ועכשיו, תחשבו על התחרות. על המכרז הגדול שיש בו מנצחים בודדים שזוכים בתשומת הלב שלנו על המסך שלנו. תחשבו כמה אפקטיביים אתם צריכים להיות כדי שהאישיות הכובשת שלכם, שעולה מתוך הטקסט האפקטיבי שלכם, תזכה בתשומת הלב של הקוראים שלכם. צפריר בשן הוא סופר ומרצה לכתיבה אפקטיבית. הוא מרצה במוסדות אקדמיים, משרדי הממשלה והחברות הגדולות במשק. במקביל, מגיעים לסדנאות ולהרצאות שלו אלפי תלמידים בשנה.

חתיכת אתגר, הא? ואם לא תהיו אפקטיביים? אין דבר. את תשומת הלב של אמא שלכם תמיד תצליחו להשיג. יאללה ביי.

אה, שכחתי! טיפ!

הטיפ של היום הוא שכדאי לכם לחשוב טוב טוב על מי אתם. מי זה האיש הזה שאתם משאירים על המסך של אנשים אחרים. מי האישה הזו? מה זה המותג הזה? וכמה אתם מצליחים לשמור על אישיות בודדת. כי בינינו, אם יום אחד אתם פוצי מוצי בטוויטר ולמחרת אתם סמוטריץ’ בפייסבוק, אנשים יתקשו להחליט מי אתם ולנהל אתכם מערכת יחסים.

ומילא אנשים, אם אתם שירותיים וחינניים בתשע בבוקר בפייסבוק שלכם וב-12 מקללים לקוחה במסנג’ר, או סתם מתעלמים ממנה, אז ללקוחות שלכם יש קושי לקבוע איזה מותג אתם ומה רמת השירות שלכם. ואם בבוקר אתם כותבים בשפה פורמלית, ובצהריים אתם כותבים בשפה מתיילדת, אז אנשים לא יוכלו לאפיין אתכם – וילכו לתת את הכסף שלהם למישהו שכן יודע מיהו. ברור, נכון? יופי.


תגובה
  1. שמעון אמר/ה

    צודק במאה אחוז. בן אדם שלא סגור על עצמו, איך אנשים יבינו אותו?

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.