קראו לה המאור הגדול, האל הגדול, היוונים מינו עליה את האל הליוס, ההודים הקדומים קראו לה סורייה, עמים רבים סגדו לה, כתבו עבורה את ברכת החמה בתפילת השחרית והאצטקים הקריבו לה קורבנות. בעבר היא נחשבה קדושה ובלתי מנוצחת, אבל כיום, עבור רוב בני האדם, היא פשוט שמש. מקור חיים, מקור אור וחום שמצד אחד צריך להיזהר ממנו ולהיעטף כדי שלא יפגע, מצד שני, צריך להיחשף אליו ולאפשר לו לגעת.
כמה עובדות ביחס לשמש
ביחס לכדור הארץ השמש ענקית. כדור לוהט המפיץ את האנרגיה הדרושה לקיומם של חיים.
לפני שנתייחס לחשיבות הבריאותית לגוף ולנפש, של חשיפה בצורה מבוקרת לקרני השמש, הנה כמה עובדות:
פני השמש לוהטות בטמפרטורה הקרובה ל-6,000 מעלות, ובמרכז השמש הטמפרטורה מגיעה לכ-15 מיליון מעלות. מתחוללים בשמש תהליכי היתוך גרעיני, זה אומר אנרגיה ששקולה למספר רב של פצצות אטום, שמתפוצצות ללא הפסקה, בעוצמות מטורפות.
השמש מרוחקת מכדור הארץ יחידה אסטרונומית אחת – המרחק הממוצע בין השמש לכדור הארץ הוא בערך 149,597,870.7 קילומטרים, ולאור הנפלט מן השמש לוקח מעט יותר מ-8 דקות לעבור את המרחק ולהגיע אל כדור הארץ.
השמש שלנו כבר לא צעירה. היא קיימת כ-4.5 מיליארד שנים. היא במצב יציב, ולא צריך לדאוג שתכבה פתאום, אבל כן בעוד כ 5.4 מיליארד שנים היא כנראה תגדל מאד, פי מאה מגודלה הנוכחי, תהיה עוד יותר חמה והאור שלה ישתנה מצהוב לאדום. כך לפחות טוענים החוקרים בסוכנות החלל הישראלית. לבסוף, השמש שלנו תסיים את חייה כננס לבן, בגודל דומה לגודל של כדור הארץ. סביר שתהיה דחוסה מאד, והפחמן ממנו היא מורכבת יידחס, ויהפוך ליהלום גדול שירחף בחלל.
אבל לא צריך לדאוג, עוד חזון למועד. בינתיים השמש נעה סביב מרכז גלקסיית שביל החלב במהירות ובנחישות ומעבירה אלינו בהתמדה את אורה ואת החום שלה.
היתרונות של חשיפה מבוקרת לשמש
חשיפה לשמש במינון מבוקר ובשעות בהן הקרינה נמוכה, מטיבה מאד. בשאר הזמנים כדאי להפחית את הסיכון לסכנות מחשיפה לא מבוקרת ומוגברת לשמש, להגן על העור, על הראש ועל העיניים, ולהימנע מחשיפה לשמש בשעות בהן היא קופחת וקרני UV חזקות במיוחד.
חשיפה מבוקרת אומרת שבקיץ הישראלי אפשר ליהנות מהשמש בשעות הבוקר ומשעה 4 אחר הצהריים.
החשיפה לשמש מגבירה ייצור של ויטמין די החיוני לגוף, כדי לספוג סידן ולחזק את השלד, את העצמות, ובנוסף ויטמין D חשוב לחיזוק המערכת החיסונית ולחילוף החומרים.
קרני ה-UV שמגיעות מאור השמש בשעות בהן הקרינה מתונה, מגרות את העור לייצר ויטמין D ולהפחית את הסיכון לחלות, בין השאר בטרשת נפוצה ובמספר סוגים של סרטן.
חשיפה מבוקרת לשמש משפרת את מצב הרוח ומרימה את האנרגיה, מגבירה ייצור של סרוטונין, הורמון אשר יש לו כמה תפקידים הקשורים לוויסות השינה והאכילה, והוא מוכר יותר כמייצר תחושת אושר. הימנעות מהשמש וחוסר בסרוטונין, מעלה את הסיכוי לדיכאון וחרדה.
החשיפה לשמש מעוררת גם את הייצור של דופמין ואנדורפינים, שעוזרים לראיה, לשיפור מהירות תנועה, חשיבה חיובית ותחושת אופטימיות. בנוסף, החשיפה לחום השמש מאפשר לגוף זרימת דם מוגברת, ואספקת החמצן לתאים גדלה.
מחקרים שנעשו בארה"ב, מגלים שאצל ילדים שבילו בחוץ יורדת הסבירות שיפתחו קוצר ראיה בעתיד. לטענת החוקרים כדאי לבלות כל יום כשלוש שעות בחוץ כדי לעודד ייצור של דופמין אשר עוזר לעין שעוד לא נפגעה, לשמור על תקינותה.
חשיפה לשמש ואיכות השינה
שעון הצירקדי הוא מערכת במוח האדם שמשפיעה על מחזור השינה-ההתעוררות, ומסדרת את הזמנים בהם אנחנו מרגישים יעילים ופעילים או עייפים ובלתי יעילים. המערכת מאורגנת על פי תבנית 24 שעות ומקשרת את הפעילות הפיזית והנפשית שלנו למחזור היומי הטבעי ביחס לאור ולחושך.
שעון הצירקדי משפיע על הפקה ועל שחרור הורמונים שונים, ביניהם אלה הקשורים לשינה ולהתעוררות. מאחר והשעון הצירקדי נמצא תחת השפעה של מקורות חיצוניים, כמו האור הטבעי והחושך, בתקופת החורף כאשר נחשפים לפחות אור, אפשר לחוש יותר עייפות וקושי להתעורר בבוקר.
שעון הצירקדי משפיע גם על תפקודים אחרים בגוף, כמו תוצרת החום והצמיחה הפיזית. הוא קשור לתהליכי חילוף החומרים והתפקוד של מערכת העיכול והלב.
רן אלמליח כתב לריטה עם כנסיית השכל שיר שאומר שמש טובה תמיס את פחדי. ואכן כך.
שעון הצירקדי יכול להשפיע על הפעילות הפיזית, השכלית והרגשית שלנו, וכן על התחושות של עייפות ושינויי מצב רוח. בגלל ההשפעה הזו, בעלי מצבי רוח עונתיים כמו דיכאון, כדאי שיחשפו לשמש בצורה מבוקרת ויאפשרו לשעון הצירקדי שלהם לארגן את שעות השינה והערות שלהם בצורה שתועיל למצב הרוח.
זמני חשיפה משתנים
כמה זמן להיחשף?
בין רבע שעה לשלוש שעות בזמנים בהם הקרינה נמוכה. בקיץ הישראלי זה בשעות הבוקר, עד השעה 10 ובשעות אחר הצהריים, אחרי 16:00. בשאר הזמן כדאי להיות "חכמים בשמש", ולהיעזר באמצעי הגנה מקרינה ומהתייבשות.
צבע עור, אזור גיאוגרפי, גיל, עונה בשנה, כל אלה משמעותיים לקביעת הזמן המומלץ כדי ליהנות מהעידוד שהשמש מציעה לנו ולבריאותנו.
עם הגיל נפגעת היכולת לייצר ויטמין D , וצריך לשהות יותר זמן בחוץ. גם צבע העור משפיע – עור כהה מייצר פחות מאשר עור בהיר, ולכן גם בעלי עור כהה כדאי שישהו יותר זמן בשמש.
זה לא מובן מאליו
אז כן, השמש באזורנו תמשיך לזרוח בכל בוקר ולשקוע בכל ערב במיליוני השנים הבאות, וכדאי להודות על כך גם אם נדמה שזה מובן מאליו. ביוגה יש תנוחות לברכת השמש, ובתרבויות שונות מצאו דרכים להודות ולהוקיר את מקור האור, האנרגיה והחום שנותן חיים.
שמש (צילום: תמי גולדשטיין)
ברכת החמה היומית, ברכת יוצר האור, נאמרת כחלק מתפילת שמע בשחרית ומברכת על קיום האור והחושך:
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכל."
אחת ל 28 שנים נאמרת תפילה מיוחדת להודות על בריאת המאורות, וזה תמיד יהיה ביום רביעי, הוא יום בריאת המאורות. הפעם הבאה שתבורך התפילה הזאת תהיה כנראה בתאריך כג' בניסן, 8 באפריל 2037 – זמן בו לפי ההלכה, השמש תחזור לאותו מקום בו היתה ביום הבריאה. או כמו שקרן פלס אומרת: עכשיו ברור לי שקרה רק נס, פותחת את החלונות שלי, שמש תיכנס.
הסכנות
על אף שהנושא של סכנות מחשיפת יתר לשמש בצורה לא מבוקרת הוא נושא שכבר דובר בו רבות, אציין כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן:
הסיכון לסרטן עור עולה כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרני UV – הן עלולות לפגוע בגנום התאים בעור ולגרום לתאים להתפשט ולפתח סרטן עור, כולל מלנומה, וקרינומה תאית.
כוויות שמש והפרעה למאזני המים בגוף, התייבשות ונזקים כתוצאה מהתייבשות, פוגעים לא רק בעור אלא גם ברקמות של העיניים.
חשיפה לשמש בשעות הקרינה הגבוהה מעודדת הזדקנות מוקדמת של העור, פגיעה בקולגן ובחלבונים נוספים ופגיעה במערכת החיסונית של העור כבר מגיל ינקות. לכן חשוב לשמור גם על תינוקות וילדים מפני חשיפה ממושכת ולא מבוקרת לשמש.