“ילדה של חיפה” • חנה מורג

שבוע הספר, חודש הספר, עם הספר…

לא אשכח את שתי הפינות הקסומות, הדחוסות, שריחן המשכר נותר באפי הרבה מאד שנים. בעצם, עד היום.

אמא אהבה מאד לקרוא. היא קראה בגרמנית, שפת האם שלה. השנים, שלהי שנות החמישים ותחילת שנות השישים. פעמיים בשבוע ליוויתי את אמא לחנות ברחוב הפועל בהדר, חנות סמוכה לקולנוע תמר, “חבר הקוראים״ שמה. החנות הזו שימשה ספרייה ל״ז׳ורנלים״ בגרמנית. השאלת עיתונים, שבועונים, ירחונים.

אני זוכרת היטב את שמותיהם, את הכריכה המהודרת, המזמינה והמסקרנת, ואת התמונות הצבעוניות מנייר חלק ומבריק שנפרסו לעיתים על שניים או שלושה דפים עם קיפול. ״קוויק״, ״שטרן״ ״בּוּנְטֶה״ ועוד ועוד.

כשירדנו מרחוב כינרת השקט ועד לרחוב הפועל, אמא סיפרה לי שוב על מה קראה בגיליונות שהיו אתנו בסל הפלסטיק הכתום והתלבטה מה תרצה להשאיל כעת.

רחוב כנרת (צילום: חנה מורג)

ירחונים ישנים עלו מעט, מי שרצתה לקרוא ירחונים חדשים, שילמה מחיר גבוה מאד.

כשחזרנו הביתה, אמא פתחה את הירחונים בחרדת קודש. הדפים המבריקים והצבעוניים לא נתנו לי מנוח. מיד בקשתי מאמא לשבת לידה במיטה ולהסתכל בהן יחד. אמא שמרה היטב על שלמות הדפים, ״שהרי עוד אנשים צריכים ליהנות מהחוברות״, הסבירה לי.

כך ישבנו שתינו במיטה בשעת הצהריים. אמא קוראת בגרמנית, אני שואלת שאלות ואמא מסבירה לי. אני שואלת על אנשים, על מלכים ומלכות, על צילומים מרהיבים בצבע של מקומות שלא הכרתי את נופיהם. כך למדתי מי זו אליזבט מלכת אנגליה, ראיתי תמונות קסומות והבנתי שזו מלכות מונקו, השאה הפרסי ואשתו פרה דיבה גם סיקרנו אותי. אמא סיפרה כל פעם קצת על החיים במדינות האלה ואני, ילדה בת חמש, עם עיניים גדולות, שחורות, גומעת, גומעת ולא שובעת.

כשהגעתי לכתה א׳ אמא לקחה אותי לחנות של רובינשטיין ברחוב גאולה. חנות עמוסה במגדלים של ספרים. כשנכנסנו לחנות, כמעט ולא נותר מקום למישהו נוסף להיכנס פנימה. גם אנחנו עמדנו צפופות. אמא אמרה לאדון רובינשטיין: ״חנה עולה לכתה א׳, היא עוד לא בת שש וכבר קוראת קצת. נוכל לקנות ממך את ספר הבדיחות החדש שיצא כעת?״

הספר "בדיחות ילדים" (צילום: חנה מורג)
הספר הישן “בדיחות ילדים” (צילום: חנה מורג)

כך החלו הביקורים שלנו בחנות זו. אמא חתמה אצלו על דפים, והסבירה לי שרכשה לנו סדרת ספרים: ״עולם התנ״ך לילד״. בכל פעם שיצא כרך חדש, יביאו לנו הביתה. 

וכך היה, אחת לתקופה, איש גבוה דפק על דלת ביתנו והוציא מילקוט העור שלו ספר חדש. 

חלפו שנים, אירועי שבוע הספר העברי הגיעו לחיפה. ירדנו ברגל מרחוב בר גיורא לרחבת התיאטרון העירוני.

דוכנים דוכנים, הוצאות ספרים רבות, המון אנשים וילדים הצטופפו סביב. הריח המשכר של הדפים הצליח להאפיל על ריח הצמחיה בגן בנימין.

אמא נתנה לי סכום כסף ואמרה לי: ״תטיילי, תסתכלי, תדפדפי ותבחרי לך ספר אחד שתרצי שיהיה בספריה שלך״. איזו משימה קשה לילדה כל כך צעירה!

כך עשיתי! טיילתי, שאלתי, דפדפתי, לקחתי, החזרתי, לקחתי שוב ו… הוא שלי.

כריכת הספר "ילדה של חיפה" מאת חנה מורג
כריכת הספר “ילדה של חיפה” מאת חנה מורג

מימי רחוב הפועל הזוהרים, וגן בנימין השוקק , עברה חתיכת היסטוריה. חודש הספר העברי כאן, ואיתו יצא מהדפוס הספר שלי ילדה של חיפה.

אני מתרגשת, חוזרת למחוזות ילדותי, העוגן ומקורות ההשראה שלי.

ילדה של חיפה, עם נכדתי (אלבום אישי)

מוזמנים לקרוא חלקים מהספר שהתפרסמו בחי פה לאורך השנתיים האחרונות.

הגיבו כאן לכתבה

5 תגובות
  1. אמה יובלס אמר/ה

    קוראת והדמעות זולגות מאליהן. בשנת 63 הכרתי את בעלי ז”ל בבית שאן והוא גר ברחוב הפועל 14 מול קולנוע תמר ובריכת הפועל. הייתי הולכת עם חמותי ממוצא הונגרי לחנות בימי שישי והיתה קונה חוברות בגרמנית ועיתון הונגרי בשם וויקלט. מתגיגעת למקום ולתקופה.

  2. מירי אמר/ה

    שלום חנה ותודה על סיפורי ילדות מקסימים. החזרת אותי אל ילדות נהדרת בשכונת הדר, אל זכרונות משפחתיים משכבר הימים. אל בית הכנסת הגדול בחגים, אל חנות הספרים ברח’ גאולה. נהדר!

  3. רוחלה אמר/ה

    חנה יקרה
    ברכות להוצאת הספר .
    אין עליך בחורה עם המון עוצמה ..מרגשת תמיד.מעוררת השראה
    יישר כוח

  4. סיון אמר/ה

    היי חנה, אין על הקסם של הספר שנפתח פעם ראשונה ועל הקסם של שבוע הספר העברי בפעם הראשונה, וזה עצוב שאין יותר את הקסם הזה של שבוע הספר, אני מקווה שזה יחודש

  5. בת שבע תדהר אמר/ה

    חנה יקירתי, שוב הצלחת לרגש אותי עם הסיפורים המדהימים של ילדותך המיוחדת, את ילדה של חיפה מלאה זיכרונות וחוויות, מתנה מדהימה לכולנו במיוחד לבני ביתך…

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור חדשות חיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו