הזכאות לבגרות, ההגירה השלילית וחדרי הלידה בחיפה • פרשנות • ד”ר יריב שגיא

קיפאון בשיעור הזכאות לבגרות בחיפה, גידול בהגירה השלילית והקשר לחדרי הלידה בבתי החולים

לאחרונה פורסמו שני נתונים מדאיגים על חיפה: שיעור הזכאות לבגרות כמעט ולא השתנה לאורך השנים האחרונות, וההגירה השלילית מחיפה הולכת וגדלה.  הדיון הציבורי בשני הנתונים האלה שאף לאפס, ככל הנראה בגלל שמדובר בנתונים מהקדנציה הקודמת – מ”לפני הספירה”. יחד עם זאת חשוב לציין שהחלפת ראש עיר אינה מספיקה לשינוי המגמות הבעייתיות הללו. היה מצופה שלפחות ראש העיר החדשה תגיב על הנתונים באמירה משמעותית, כזו שתחבר גם את מערכת החינוך המדרדרת לשינוי העמוק שהיא אמורה להוביל בעיר. שינוי שאולי יגרום ליותר חיפאים לרצות ולהישאר כאן.

יועצים כמו חול – ועדיין אף מילה על חינוך
לאחרונה פורסמו מכרזים המזמינים יועצים חיצוניים רבים לסיוע בהוצאת העגלה החיפאית מהבוץ. מתוך ים היועצים הנדרשים ללשכת ראש העיר נעדרים לחלוטין יועצים העוסקים בחינוך. משמעות הדבר היא הפשוטה – עיריית חיפה היא ככל הנראה מקצוענית בחינוך. חיזוק נוסף לעניין זה טמון בעובדה ששמונה חודשים מתחילת הקדנציה, וכחודש לפני פתיחת שנת הלימודים תש”פ אין שום שיח על החזון החינוכי של העיר. כיוון שכך, כנראה שחסר רק דבר אחד, שראש העיר תגיד “כל הכבוד ליונה”.

“באין חזון יפרע עם”
אבל האמת היא שהמציאות רחוקה מכך מאוד. מערכת החינוך הציבורית בחיפה נמצאת בקריסה מתמשכת. המצב הזה, בצירוף היעדרו של חזון חינוכי לעיר, מעודדים שתי תופעות בעייתיות. הראשונה, כאשר אין חשיבה על העתיד אז הנטייה הטבעית היא להשליך את העבר על העתיד. התופעה השנייה היא שהיעדר חזון מטשטש את הזהות המקומית ומעודד הגירה למקום הנתפס כ”בעל פוטנציאל טוב יותר”.  על פניו נראה ששתי התופעות הללו כבר השתרשו היטב בחיפה. מערכת החינוך בחיפה כמעט ולא השתנתה לאורך עשרות השנים האחרונות ואחת התוצאות לכך היא גידול בהגירה השלילית מהעיר.

החיפאים החדשים כבר כאן!
דיון בחזון החינוכי של העיר הוא קריטי וחייב להתרחש כבר בתחילת הקדנציה. הסיבה לכך היא ששינוי במערכת גדולה כל כך לוקח זמן. כמובן שהדבר לא אטרקטיבי למי שמחפש נראות מידית במעשיו. הרי מערכת חינוך טובה יותר איננה מנצנצת בהכרח כמו מדרגות נעות ברחבי העיר. 
לאור זאת חשוב לציין את העובדה החשובה הבאה: מאז כניסתה של הנהלת העיר החדשה כבר הספיקו להיוולד כמה מאות חיפאים חדשים. בתום הקדנציה של ראש העיר החדשה כבר יכנסו החיפאים החדשים הללו לגנים העירוניים. אם אין חזון עבורם אזי נגזר עליהם לחוות את מערכת החינוך שחוו כאן גם אבות אבותיהם. האם זה מה שאנחנו רוצים בשבילם? האם כך נסייע להוריהם להחליט על הישארותם בעיר בעתיד?

גן ילדים - אילוסטרציה (צילום סמר עודה)
גן ילדים – אילוסטרציה (צילום סמר עודה)

ה”חומה” גרסת חיפה 2019
אני רק מניח שחוויית החינוך של רוב ההורים הצעירים הללו הייתה דומה יותר לשלי מאשר למשהו המתקיים במדינות המחזיקות בחזון חינוכי משמעותי. עד היום, חלחלה עוברת בגופי כשאני נכנס לכיתה בבית ספר ממלכתי רגיל בחיפה. הכיתות הממלכתיות עוד מסודרות בדיוק כמו הכיתות בשיר של פינק-פלויד “החומה”. כיתות אלה מזכירות מאוד את הכיתה המופיעה לעתים בסרטים בריטיים בסגנון צ’רלס דיקנס. ההבדל היחיד הוא שבשולחנות הלימוד של היום החליפו את חור קסת הדיו בשום דבר. אלמלא הכניסה המצומצמת מדי של החינוך הפרוגרסיבי והאלטרנטיבי לחיפה ניתן היה לומר שלא זזנו במילימטר מהימים ההם.

רוצים בתי ספר המכינים את הילדים למאה ה-21 ולא למאה ה-19
מערכת החינוך הממלכתית בחיפה, רובה ככולה, שרויה עדיין בקונספטים שנבראו בתקופת המהפכה התעשייתית. בתקופה ההיא היה ברור, ואף נחוץ, שמערכת החינוך תייצר שני סוגים של אנשים. עובדי כפיים לתעשייה וחרשי מחשבות לאקדמיה. זיהוי מערכות החינוך הממלכתיות כמערכות השבויות בקונספציות ארכאיות מנותח היטב בספריו של איש החינוך פרופ’ קנת’ רובינסון. אני מציע לכל מי שמאמין שמערכת החינוך בחיפה היא הטובה ביותר פשוט לא לקרוא את ספריו – הם עלולים לשנות תפיסות לנצח. בין היתר הם גם מסבירים מדוע משפחות צעירות יעדיפו לגור ליד בתי ספר המכינים את ילדיהן למאה ה-21. וזאת כמובן בניגוד גמור למתרחש באזורים בהם בתי הספר מתנהלים על פי מסורת חינוכית מהמאה ה-19.

אי אמון במערכת החינוך הציבורית
אז מה צריך לעשות?
היה לי מרצה חכם, שאמר את הדבר הפשוט הבא “אם אתה עושה משהו והוא מביא לך תוצאה לא טובה – תפסיק לעשות אותו”.
כשמסתכלים על מסלולי החינוך הקיימים היום בארץ, ניתן להבחין במגמה ברורה של התרחבות מערכת החינוך האלטרנטיבית. המגמה הזו אינה בהכרח המגמה הנכונה, היא רק מצביעה על אי אמון במערכת הממלכתית המסורתית. ולכן, טוב תעשה ראש העיר אם תיקח את נושא החינוך ברצינות תהומית כמעט כמו זו שהיא מקדישה לטיפול במדרגות בעיר. לחיפה מגיע להיות בירה לאומית בתחום החינוך. זה עניין של החלטה, חזון ומחויבות של כולנו למען הדורות הבאים.

תגובה
  1. ד"ר אסיה לויטה אמר/ה

    חושבת שיש הרבה חוכמה בדבריך. הבעייה מתחילה במשרד החינוך ולא העירייה. העירייה מטפחת חזון של מצוינות, שוויון בין תלמידות ותלמידים, חשיפה לטכנולגיות עתידיות, מקבלת תמיכה רבה מהתעשיות ההי טק טכניון מהאוניברסיטה. אל לך לזלזל בזה. פני החינוך ליזמויות. נכון שניתן להשיג יותר. קבוצות רבות של מתנדבים עוסקים באותם נושאים שציינת.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.