כיצד נכון להפעיל את שדה התעופה בחיפה ועל הדרך להציל גם את שדה התעופה רמון באילת?

רבות נכתב בשנה האחרונה על כישלונו של שדה התעופה רמון שמצפון לאילת, להגיע ליעדי כמות הנוסעים אשר מתכנניו שאפו להשיג.  רבות נכתב גם על הייעוד הראוי לשדה התעופה בחיפה לאחר שידרוגו. במאמר הזה מוצג רעיון שיכול לחבר בין התועלות לשני שדות התעופה הללו ובכך תהיה תרומה רבה לאינטרסים של תושבי הצפון ומטרופולין חיפה מחד ובנוסף לאינטרסים של העיר אילת והמדינה.

מהו הייעוד הנכון של שדה התעופה בחיפה וכיצד נכון להפעילו?

בקרב גורמי המקצוע, וגם לדעת רוב מוחלט של ראשי הרשויות המקומיות במטרופולין חיפה, שדה התעופה בחיפה זקוק לשדרוג, אך אין ספק ששדה התעופה בחיפה לא יכול ולא אמור להוות שדה משלים לנתב"ג. לעומת זאת הצפון הוא אכן המקום הראוי ביותר לשדה כזה. כותב המאמר חבר בצוות שהציע חלופה מעולה להקמת שדה משלים לנתב"ג על אי מלאכותי שיוקם מול חוף טירת הכרמל.
על כך כבר נכתב במאמר קודם שפרסמתי:

על כן שדה התעופה בחיפה נועד ובצדק לטיסות לטווחים קצרים וליעדים קרובים, זאת גם לאחר שישודרג על פי תוכנית תת"ל 80א' והמסלול שלו יוארך בעוד 300 מ'. השאלה היא איך שדה תעופה כזה יוכל לשרת היטב את הצרכים של תושבי אזור חיפה והצפון כולו ובכך יתרום להקל מעט על העומס בנתב"ג ובדרך לנתב"ג ובחזרה?

שילוב עם שדה התעופה רמון ליעדים בדרום ובמזרח

מוסכם כיום ודובר רבות על התאמתו של השדה בחיפה לטיסות קצרות בטווח זמן של כשעתיים מחיפה למדינות באגן המזרחי של הים התיכון ואף לרומניה, גיאורגיה, בולגריה וכו'.

אך אני מציג כאן הצעה נוספת לשימוש נבון בטיסות משדה התעופה בחיפה תוך הוספת יעדים רבים בכיוון דרום, כולל שילוב עם שדה התעופה רמון.

שדה התעופה חיפה (צילום חי-פה)

כיצד סגירת ש"ת שדה-דב בתל אביב פגעה גם בחיפה והצפון?

מהרגע שבוצעה בעבר ההחלטה הבעייתית של הממשלה לסגור את שדה-דב בתל אביב, אשר כיום אין מחלוקת על תוצאותיה השליליות, נוצרה פגיעה חמורה, לא רק בעיר אילת ובתיירות אל העיר וממנה, אלא שהמהלך הנ"ל פגע גם בתושבי מטרופולין חיפה והצפון.

חברות התעופה הישראליות שנהגו לקיים טיסות פנים לאילת, הודיעו מידית כי סגירת שדה-דב הופכת את הטיסות מחיפה (ומראש פינה) לאילת וממנה לבלתי כדאיות עבורן. הסיבה לכך היתה שחלק מהטיסות הללו היו עוצרות בדרך בשדה-דב, לשם הורדת נוסעים בת"א והעלאת נוסעים משם לאילת וכך נשמרה איכשהו הכדאיות הכלכלית להפעלתן מחיפה.

מאותו יום ביולי 2019, כל תושב בצפון שרצה לטוס לאילת, נאלץ להגיע לנתב"ג כדי לטוס לעיר הדרומית בחוף הים האדום. די מובן כי מהסיבות שציינתי ירדה מאד כמות הטסים לאילת, בעיקר מצפון המדינה ומי שכן בחרו לטוס מנתב"ג לאילת עברו בדרך לשם טרטור מיותר ומייגע שפגם באיכות החופשה הנכספת.

כלומר, כבר אז היה ברור שקיימת זיקה כמעט ישירה (ושלילית לצערנו) בין החלטות הממשלה לגבי הפעלה או סגירה של שדות תעופה אזרחיים והשפעה הדדית מידית על מצבם של שדות תעופה אחרים במדינה.

החלטת ממשלת נתניהו ושר התחבורה ישראל כ"ץ ב-2019 על סגירת שדה-דב הוסיפה כמצופה עומס נוסף על שדה התעופה בנתב"ג, שכבר אז היה עמוס לעייפה, וגם חיסלה את הפעילות המועטה של שדה התעופה בחיפה, על חשבון נוחיותם של כמיליון וחצי תושבי הצפון שיכלו להרוויח מהשדה הזה.

אך כאמור, ההשלכות של סגירת שדה-דב לא נעצרה רק בנתב"ג ובחיפה, לכך היו כמובן השלכות ישירות גם על שדה התעופה רמון שנפגע קשות מההחלטה הזו (הן לפני משבר הקורונה וגם אחריו),

בשילוב נכון עם שדה התעופה רמון, יכול שדה התעופה בחיפה לשמש כשער למדינות באפריקה, באיי האוקיאנוס ההודי, במפרץ הפרסי, ובאסיה

אמנם טווח הטיסה מש"ת חיפה ליעדים קרובים מאפשר להגיע מחיפה ליוון, תורכיה ואף ליעדי תיירות בגיאורגיה, בולגריה ורומניה. אבל פחות דובר על טיסות מחיפה ליעדים קרובים אחרים מדרום לנו כמו קהיר ושארם א-שייח ואולי גם לבחריין וכמובן טיסות ישירות של עולי רגל מחיפה למכה, בהינתן שתהיה לכך הסכמה מסעודיה.

המראה מחיפה והחלפה (קונקשייין) בשדה התעופה רמון

יתרה מזאת, ניתן לשלב יעדים אלה ואף רחוקים יותר מדרום לישראל וכן באסיה, באמצעות טיסות המשך זולות יחסית שיתחילו בחיפה, יעצרו בשדה התעופה רמון ליד אילת ומשם "השמיים הם הגבול" לכל אותם יעדים שישראלים אוהבים להגיע אליהם, כגון:
איי סיישל, מאורציוס, זנזיבר ויעדים נוספים באפריקה וכן יעדים כמו הודו, תאילנד, המלדיבים ועוד.

כמובן שמאילת ניתן להמשיך גם לאמירויות ואולי בעתיד גם ליעדים כמו סעודיה ועומאן.

נוסעים מאזור חיפה והצפון, נאלצים להגיע לנתב"ג

אם נבחן את המצב כיום בהקשר לטיסות המשך זולות, נגלה שכבר כיום נוסעים ישראלים רבים, לרבות נוסעים מאזור חיפה והצפון, נאלצים עדיין להגיע לנתב"ג, ומשם הם בוחרים לטוס בזול ליעדים באסיה ובאפריקה דרך טיסות קונקשן שעוצרות ברובן בעמאן, בדובאי, בחריין ואיסטנבול בדרך ליעדים הנכספים הללו.

שוו בנפשכם, שמאתנו, תושבי הצפון, תיחסך הנסיעה המתישה הלוך וחזור לנתב"ג ונוכל לעלות למטוס אצלנו בחיפה ולהמשיך לאותם יעדים כגון: איי סיישל, המלדיביים, תאילנד, הודו ועוד – עם עצירה קצרה לצורך טיסת המשך בשדה תעופה רמון, במקום להמריא לשם מנתב"ג דרך עמאן, דובאי או איסטנבול!

זו בדיוק החלופה האידיאלית עבורנו תושבי אזור חיפה והצפון לטוס מחיפה באופן שיקצר משמעותית את הזמן מרגע היציאה מהבית ועד ההגעה למלון ביעד הנכסף בחו"ל וכך גם נמנע את הטרטור להתחיל את הטיסות מנתב"ג… וכמובן הכל נכון גם בכיוון ההפוך כשחוזרים הביתה.

בעתיד המסלול הזה דרך קונקשן ברמון-אילת, יכול לשמש גם להגעת תיירים מהמזרח והמפרציות לחיפה ולא מדובר בחזון מופרך…

חשוב לציין, כי הפעלת שדה התעופה המשודרג בחיפה, תקל אמנם באופן חלקי, אך עדיין חשוב, על העומס בנתב"ג. זה כמובן לא ימנע את הצורך להקים שדה משלים נוסף לנתב"ג בצפון!

כיצד טיסות מחיפה יוכלו להועיל מאד לעיר אילת?

ישראלים רבים היו שמחים לחידוש האפשרות לטיסות קבועות מחיפה לאילת, כפי שהיה לפני סגירת שדה-דב. לטיסות הללו מחיפה, היה ביקוש בעבר לא רק מצד תושבים מחיפה והצפון, אלא גם מצד רבים שמתגוררים בין גוש דן לחיפה. כדי לייצר כדאיות כלכלית לחברות התעופה לחדש את הטיסות מחיפה לאילת, ההצעה שלי לשילוב טיסות מחיפה לש"ת רמון עם טיסות המשך ליעדי חו"ל באפריקה, האוקיאנוס ההודי ואסיה, תאפשר למלא כל מטוס שימריא מחיפה דרומה הן עם נוסעים הממשיכים מרמון לחו"ל והן בנוסעים שהיעד הסופי שלהם הוא אילת, עקבה או טאבה.

אני מעריך כי לכך תהיה כדאיות כלכלית רבה עבור חברות התעופה וכמובן שהן תהיינה אטרקטיביות מאד לנוסעים הפוטנציאליים הרבים מהצפון.

חלופה זו גם תהיה תשובה לא רעה, שתפצה, גם אם באופן חלקי, את העיר אילת ומוקדי התיירות שבה, על נזקי סגירת שדה-דב וכמובן תפיח רוח חיים מחודשת בשני שדות התעופה שנפגעו – חיפה ורמון, שמאד זקוקים לחידוש הטיסות הללו מחיפה לאילת ובחזרה.

זאת ואף זאת:  על פי הצעתי שדה התעופה ברמון, אם ישמש הן לנוסעים שיבואו מחיפה לאילת והן לטיסות המשך כאלו ליעדי חו"ל נחשקים – צפוי אף לעבור את כמות הנוסעים שתוכננה מראש עם הקמתו, בנוסף לפעולות נוספות שהממשלה חייבת לנקוט בהן!

חיוני להפעיל את שדה התעופה בחיפה באופן מאוזן כלכלית וסביבתית, בלי להקשות על איכות החיים של התושבים באזור

על אף הנאמר פה, יש לזכור שמסביב לשדה התעופה בחיפה מתגוררים מאות אלפי תושבים שעלולים להיפגע ממפגעי הרעש שהשדה עלול לגרום אם יופעל באופן שאינו מתחשב בסביבה.

הפעלת השדה בחיפה לטיסות לטווח קרוב וכשער לטיסות המשך מיעדי ביניים כמו באילת או איסטנבול, חייבת לשמור על איזון נכון בין התועלות הכלכלית והתחבורתית הצפויות עם הפעלתו ובין ההגנה על איכות חיי התושבים הרבים המתגוררים מסביב למפרץ.

כמו שזה נעשה בשדות תעופה רבים בעולם, הפועלים בתנאי שטח דומים, חייבות לחול על תפעול השדה הנ"ל כמה מגבלות בכפיפות לתקני רעש וסביבה מחמירים המקובלים בעולם להפעלת שדות תעופה באזורים מאוכלסים. זה מתחיל בסוג המטוסים שיורשו לנחות ולהמריא מחיפה, ממשיך בכיווני ההמראה המותרים ונגמר במגבלה על שעות הפעילות של השדה.

כמקובל ברוב התשתיות החיוניות, ברור כי תיגרם פגיעה כלשהי לסביבה הקרובה, והחוכמה היא למצוא את האיזון הנכון בין התועלות הצפויות לבין הנזקים האפשריים, תוך מאמץ מתמיד למזער את הנזקים ולמקסם את התועלות וזה בהחלט אפשרי.

השדה חייב גם לכלול נגישות תחבורתית טובה, מקומות חנייה בכמות סבירה ובמיוחד לאפשר הגעה נוחה במספר אמצעי תחבורה ציבורית.

כל מה שמוצע פה ישים ואפשרי כבר בשנים הקרובות!

ובאשר לעתיד: שדה תעופה משלים לנתב"ג – בצפון הארץ

הממשלה חייבת לקדם במקביל את ההחלטה להקים שדה תעופה משלים לנתב"ג, כאשר ידוע כי פוטנציאל הנוסעים הרב ביותר, קיים בצפון.

לטעמי, קיימת אלטרנטיבה טובה לשדה כזה על אי מלאכותי מול חוף טירת הכרמל, בעלויות סבירות, במקסימום תועלות ומינימום נזקים. נראה כי גם במשרד התחבורה כמו גם במשרדים רלוונטיים נוספים, התודעה הזו כבר מתחילה לחלחל, כפי שהבינו רוב ראשי הרשויות המקומיות באזורנו… ולכן יפה שעה אחת קודם!

ירון חנן – חבר בצוות הרב מקצועי לקידום חלופת שדה תעופה בינלאומי על אי-מלאכותי מול חוף טירת הכרמל.