בימים אלה אנחנו נמצאים בחודש הקריאה, שיגיע לשיאו בחגיגת הספר בימים שלישי ורביעי הבאים (19-20/06) כשיוצבו דוכנים למכירת ספרים בגן שמואל ברחוב היינה (בכניסה לכרמליה, סמוך למכבי אש). הורים רבים יפקדו את חג הספר עם ילדים ואולי גם ירכשו ספרי ילדים, אבל סקרים מראים על שיעור נמוך יותר ויותר של ילדים שמנצלים את שעות הפנאי שלהם לקריאה. ואכן היום הספר נמצא בתחרות לא פשוטה מול הטלפון הנייד, המחשב והטלוויזיה, ולעתים קרובות הוא יוצא וידו על התחתונה.
מבוגרים רבים מנצלים את הבחירה של הדור הצעיר להשקיע שעות רבות ברשתות החברתיות ובמיוחד באינסטגרם ובמשחקי מחשב כסימן לרדידות של הילדים לעומת המבוגרים של היום, שכן קראו ספרים לפני 30-40 שנה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפיתויים שהקדמה הביאה איתה, שלא היו לפני עשרות שנים.
המידענית מיכל פורת כרמון מציעה להורים, שחשוב להם שילדיהם יקראו, להתחיל עם קומיקס ומשם להתקדם ולא לוותר:
"לדעתי, הטוב ביותר הוא להתחיל עם ספרי קומיקס שהילדים מתחברים אליהם להתחיל לאט, ההורה קורא את הרוב ומבקש מהילד לקרוא בעצמו רק קצת ואין צורך להתעקש. חשוב מאוד שההורה יקרא בעצמו וייתן דוגמא אישית. אם הילדים לא מעוניינים לקרוא, אפשר לוותר ליום יומיים, אבל אחר כך לחזור ולנסות לקרוא ביחד ספר אחר. זה כמו לתת לילד להתרגל לטעם, שבהתחלה לא מוכר לו ולא מוצא חן בעיניו, אבל הטעם נרכש והילד לומד לאהוב אותו"
פורת כרמון סבורה עוד ששעות סיפור בבית הספר והקראת ספרים לא תורמים לתלמידים לקרוא יותר וגורמים יותר נזק מתועלת. "המורות יכולות להנהיג כמה דקות קריאה בכיתות הנמוכות על חשבון השיעור עם ספרים מביה"ס או כאלה שהילדים מביאים, אבל באופן כללי, שעות סיפור בבתי הספר לא גורמות ליותר ילדים לקרוא בבית".
מורים לספרות בבתי הספר מנסים להתמודד עם הנטייה לקרוא פחות על ידי יומני קריאה, בהם תלמידים מתבקשים לקרוא ספר ולעשות עליו עבודה. לעתים המורה בוחרת ספר אחד לכל הכיתה או שהתלמידים יכולים לבחור מתוך רשימה של ספרים. בחלק מהמקרים, התלמידים יכולים לעשות עבודה על כל ספר בו הם בוחרים. התשובה לשאלה האם יומני הקריאה מגבירים או מפחיתים את הרצון לקרוא לא ברורה. מה שבטוח הוא שיש יומני קריאה, שזוכים לציונים גבוהים, כי ההורים עושים אותם ויש גם מקרים בהם הילדים לא קוראים את הספרים ועדיין מצליחים לקבל ציון לא רע בעבודה על הספר.
בחלק מבתי הספר בעיר התלמידים מביאים איתם ספר קריאה פעם או פעם בשבוע והם קוראים בשעות הבוקר. יש גם מקרים בהם מורים מקריאים מספר שבוע אחרי שבוע. בעוד שיש תלמידים, שמשתפים פעולה, מביאים ספר וקוראים בהנאה, יש תלמידים, שמביאים את אותו ספר כל השנה ולא פותחים אותו פעם אחת.
"אני אוהבת מאוד לקרוא וזוכרת את עצמי כילדה קוראת ספרים בלי סוף", אמרה השבוע מעיין, אימא לשתי בנות בגילאי 14 ו-11, "כשהבת הבכורה שלי נולדה היה לי מאוד חשוב שהיא תאהב לקרוא כמוני. אני מרגישה שהקריאה נותנת טעם לחיים שלי ובלעדיה הייתי מפסידה עולם שלם. מגיל 4 חודשים, בכל יום הייתי מקריאה לה ספרים. היינו מעבירות שעות ארוכות בחנויות ספרים וקונות ספרי ילדים ביחד. היום היא בת 14, בסך הכול אוהבת לקרוא, אבל כמו כל ילד אחר אי אפשר להשוות את הזמן שהיא עם הראש בנייד שלה והזמן שהיא שקועה בקריאת ספרים. עם הבת הקטנה שלי הצלחתי עוד הרבה פחות. על אף שכל החיים היא ראתה אותי תמיד עם ספר בתיק, קוראת הרבה וכמובן שהיא גדלה בבית עם מאות ספרים בכל פינה, היא לא אוהבת לקרוא ועושה לי טובה פעם בכמה זמן, כשהיא נותנת לי לקנות לה איזה ספר קומיקס. בעיניי, ילד שלא קורא אלא רק רואה יוטיובריות משחקות באיפור או איך מכינים סליים, הוא ילד שמפסיד עושר תרבותי כל כך גדול ואת היכולת לדמיין ולהזדהות. שלא לדבר על כמה זה טוב לשפה, שאנחנו מדברים בה וכותבים בה, כשאנחנו קוראים ומעשירים את יכולת הביטוי שלנו".