גשם ביולי 2024: מראה נדיר בצפון

בראשון 14/7/24 תושבי צפון הגולן הופתעו לגלות שמים נפתחו...

פקקי ענק ושיאים של תסכול • תושבי השכונה בחיפה זועמים

(חי פה) - פקקי תנועה ענקיים, המתנה מורטת עצבים,...

״דן כרמל״ מלון היוקרה הראשון בחיפה

המלון הנימצא על רכס הכרמל שמשקיף לנוף המרהיב של...

יום הבסטיליה • רשמים מקבלת הפנים בחיפה

ביום שישי, 12 ביולי, ערך קונסול צרפת בחיפה, מר...
באנר חברה כלכלית 100724
באנר מוזאוני חיפה 140724
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724
באנר קריית אתא קיץ 2024
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 140724

״דן כרמל״ מלון היוקרה הראשון בחיפה

המלון הנימצא על רכס הכרמל שמשקיף לנוף המרהיב של...

הציור שנגע בחיים ובשכול

בכתבה קודמת הבאנו את סיפורה של מגי רום, אמנית...

משטחי ענק של צידפת הפרנה פרנה התגלו במפרץ חיפה

(חי פה בים) - רבים הדיבורים על הגירה לישראל...

"לב הכרמל״ בחיפה ממשיך לפעול אחרי השתלה מוצלחת

במרחק של כ-100 מטרים ממגדל המים ותחנת מכבי האש...

שבוע הספר העברי 2024: "דבר לא השתנה כאן מימי קרל מרקס" / לילי מילת תופסת מדף

אחת ההנחיות לכותבים בבואם לספר סיפור היא: Show, Don't Tell. והכוונה היא "להראות" לקורא את מה שקורה ולא לומר את זה כעובדה יבשה. למשל: אל תספר: 'היא בכתה', אלא, הראה את בכייה: 'ורק דמעה בוגדנית אחת התגלגלה על לחייה'. ביום שלישי האחרון נפתח שבוע הספר העברי בשרונה, תל אביב, וגם אני כסופרת לקחתי חלק. אבל כאן, בינינו, על גבי העיתון החיפאי הזה, גם אספר לכם וגם אראה את הדברים היפים לצד אלה שפחות. קבלו את: שבוע הספר העברי 2024, בלי הנחות.

לכל ספר המסע שלו, לכל סופר/ת שבוע ספר משלהם. כל שאוכל להעיד כאן הוא על מסעי האישי בחברת עולם הספר העברי. ככל החברות האנושיות, דבר לא השתנה כאן מימי קרל מרקס ומלחמת המעמדות עדיין ניטשת גם בשדה הספרות העברית. תחילה נבהיר כי לא מדובר רק בספר מקור עברי, אלא פשוט ספר שכתוב בעברית, גם ספר מתורגם. והכוונה היא לחגוג את השפה ואת אפשרויות הקריאה שלה, איש ואישה והז'אנר האהוב עליהם.

הספר – ״בית התאומים המסתובב״

בשנת 2014 יצא לאור ספר הילדים שלי, בית התאומים המסתובב, שסובב אותי בתל אביב, ירושלים, חיפה ואף הגעתי איתו ליריד הספרים הבינלאומי הגדול בעולם בפרנקפורט. מהרגע שיצאתי לאור, החלטתי שאעשה כמיטב יכולתי עבור ספריי ואחד הדברים שסופר עושה מלבד לכתוב הוא להראות ולהציג בעצמו את הספר. כך, הגעתי לתל אביב, שאז הציגה שבוע ספר בכיכר רבין. כמו כל מי שמגיע מרחוק, הגעתי מהכנרת מוקדם בצהרים והיריד נפתח בערב.

תוך כדי שיטוטיי בעיר, עברתי ליד חלון ראווה ומכאן תתפתח חברות בין שתי נשים עצמאיות, סביב ספרות ואופנה. המעצבת, מורן גנוסר, שמאז ובכל שנה, אני פותחת איתה את חגיגות הספר, תופרת את בגדיה בעצמה, בתל אביב. ואני, כחובבת אופנה, זכיתי ויש לי שתי מעצבות חברות, שהן השראה לנשים, שהן עומדות איתנות גם כנגד רוחות הקורונה, המלחמות והחיים עצמם – וממשיכות לתת למי שמבקרת אותן, רגעים של יופי שהם הרבה מעבר לבגד. מה קשור בגדים, תשאלו? כפי שאני רואה את זה, הבגד הוא כריכת הסופר באותו אופן בו מילותיו נכרכות על המדף לכדי מעשה הספר.

השנה, גם האופנה וגם הספרות, הכול יהיה קשור למלחמה הקשה שניטשת עלינו. היא לא דילגה על אף אחד כאן.

אז הגעתי לביקור השנתי שלי אצל מורן גנוסר. שמחנו והתחבקנו ואז הגיע תור אוסי, שעובדת שנים רבות עם מורן, לקבל חיבוק. ואוסי איבדה את אח שלה האהוב, חיים בנעים זיכרו לברכה. ומה עושים? בוכים. ואיך ממשיכים? מסתכלים על אוסי ועוד כמה שאספר לכן עליהן עוד מעט, שלא ביקשו להיות השראה לאף אחד – ובכל זאת, הן הגיבורות.

יש לי חברים ומשפחה שמגיעים את כל הדרך, רק בשביל לקבל חיבוק. כי אין באמת זמן ליותר מכך. עצם הידיעה שהם באו במיוחד עבורי, נותנת משנה תוקף למקצוע ההפכפך הזה שבחרתי לי, שכדרכה של אמנות, ידועה רק נקודת ההתחלה שלה. ויש לי חברים וחברות, סופרים וסופרות ומוציאים לאור, שהופכים את הביטוי "קנאת סופרים" ללא רלוונטי. אנחנו באמת ובתמים שמחים בשמחת האחר כשיש על מה לשמוח. 

ולכן, אני גם מאוכזבת עבור האחר, כשמתייחסים אליו ואליה כאל הפרולטריון, שאפשר להסיט לשולי היריד ולתת לבורגנים להמשיך להיות בורגנים. ומעשה שהיה כך היה;
מאז חזרנו לשבוע הספר בתום מגפת הקורונה ובשל שיפוצים מתמשכים בכיכר רבין, היריד עבר לפארק שרונה. אישית, אני מעדיפה את שרונה, הכול נוח יותר, כמובן יחסית לתל אביב – החניה, הגישה מהרכבת, השירותים, האוכל ובעיקר – הוייב.

בעלי הדוכנים קיבלו מיקומים ויש מי שהיה מרוצה יותר או פחות, לעיתים ביקשו להחליף, לעיתים בירכו. יש אזור אחד, שמה לעשות, במבחן התוצאה הוא זה שעוברים דרכו יותר מאחרים. וזה חשוב, דווקא להוצאות קטנות, שיש להן דוכן אחד, להיות שם, להיראות. ועד השנה, הם גם היו שם – וכשאנשים מבקרים, מניסיון שלי, הם רוצים למצוא אותך באותו מקום שהיית בו בשנים הקודמות, כי גם ככה קשה למצוא ואיכשהו החליטו להשאיר את המודיעין בכיכר רבין ולא ייבאו לשרונה מישהו שיעזור למתקשים. 

״בקרו את הדוכנים שנדחקו לשולי היריד״

השנה מישהו החליט על מטאמורפוזה וביכר לתת את מקומותיהם למעמד הבורגני, כך שצריך שוב לצאת לניווט בתנאי שטח קשים אחר ההוצאות הקטנות (והמעולות!) האלה. אז אם מזדמן לכם לטייל אל היריד הזה, הצביעו ברגליים ובקרו את כל ההוצאות שיש להן דוכן אחד, אלה ששכרם הוא אהבתם לספרות, שלא בהכרח ירוויחו את ההשקעה שלהם בדוכן אבל חשוב להן לתת במה לסופרים שלהם ולתת לכם הזדמנות להכיר ממגע ראשון את מה שלא בהכרח תמצאו בחנויות הספרים.

בקרו את הדוכנים שנדחקו לשולי היריד, שוחחו עם סופרי הביכורים שהגיעו מכל קצוות ארץ נרגשים ומחכים לשוחח אתכם. אתם לא חייבים לרכוש את הספרים, כמובן. באופן כללי אני ממליצה לקחת הביתה רק מה שנגע בכם ויש לכם כוונות לקרוא. אבל אתם ואתן הקהל, אתם ואתן יכולים להוכיח שאתם רואים את היחיד, גם מבעד למיסוך הרגל הגדולה, הדורסנית. 

ויש עוד עניין, שקשור אליי אישית. בשנה שעברה, במסגרת היריד, הוזמנתי לסלון הספרותי, שם שוחחתי על ספרי, כלת הים. השנה, כשביקשו להירשם, נרשמתי בו ביום וכפי שאתם מכירים אותי, אני לא מאלתרת, אני עובדת ברצינות. ישבתי וכתבתי במשך מספר שעות, מפגש שמתאים לחצי שעה, בין אם יבוא קורא אחד או 100.

המפגש מספר את מאחורי הקלעים של ספרי, בת מספר ארבע. ובכן, אמרו שהשיבוצים יהיו בערך ולא במדויק בשעות שכתבנו, וזה כמובן בסדר. אבל לא חשבתי שימדרו אותי למעמד הפרולטריון ויודיעו על כך רק ביום פתיחת היריד. ובכן, משהו שם, בארגון השנתי השנה, לא עובד כל כך לטובת הסופרים. אני לא מספרת כדי שתצטערו עבורי, נהניתי והיה לי פורה מאוד בכל מקרה. הכוונה שלי היא לשתף בדברים שלא מספרים עליהם, לתת לכם לחוות קצת מעיני מי שאתם פוגשים מעבר לדוכן הספרים.

הז'אנר הרומנטי – הכוכב העולה בשמי הספרות בישראל

ויש את הז'אנר הרומנטי. הכוכב העולה בשמי הספרות בישראל. הקוראות כאן, כנגד כל מבטי ההתנשאות, הצליחו לעשות מהפכה אמיתית. ממדף נסתר הסופרות של הז'אנר תופסות במות בחנויות וגם כאן בשבוע הספר. השנה נתנו להן מתחם משלהן ובסרטון שצילמתי תוכלו לראות אחת הדוגמאות של מה שווה סופרת הז'אנר עבור הקוראות ואיך הן מוכנות לעמוד בתורים ובחום, רק בשביל לקבל חיבוק.

הסופרות שרון צוהר ואבישג צרחי חותמות על ספריהן ◄ צפו

זוכרים שכתבתי לכם כאן למעלה על גיבורות – אז קבלו עוד כמה, ואלה רק מי שאני מכירה אישית, בטוחני שיש עוד. חברתי, הסופרת איילת סווטיצקי, היא גם הבעלים של הוצאת דבש. איילת איבדה את אח שלה, רועי פופלוול זיכרו לברכה, ביום ההתקפה על קיבוץ נירים. אימה האמיצה, חנה פרי, נחטפה ושבה אלינו אחרי 49 ימים. האח השני שלה, נדב פופלוול, נחטף עם אמו ובתחילת החודש הזה הודיעו על הירצחו. אם לא הייתם יודעים את סיפורה, הייתם באים לדוכן ורואים אישה עם כוחות, מרימה, משנעת, מדברת עם קוראות ואיכשהו עמוד שנותן שדרה לכל הסביבה. ואני? מה נותר לי מלבד לחבק? אז זה מה שעשיתי בפעמים שעברתי ליד הדוכן שלה.

בהוצאת יהלומים, השכול היכה פעמיים. סופרת הוצאת מטאור (שתי ההוצאות באותה בעלות), שהיא גם חברתי חברתי הסופרת מיכל אדמוני זיכרה לברכה, נרצחה עם בנה בכפר עזה. בנוסף, סופרת רבי המכר של ההוצאה, אבישג צרחי המקסימה, איבדה את בן דודה האהוב, ברק דוידי זיכרו לברכה, שנרצח במסיבה ברעים. ואבישג הגיעה וחתמה שעות רבות על ספריה לקוראות שלה, שהחזירו לה אהבה.

ולא סיימנו עם סימני המלחמה בהוצאת יהלומים – הסופרת שמכרה את הספרים הרבים ביותר השנה בז'אנר הרומנטי, על פי דיווח של סטימצקי ושל צומת ספרים גם יחד, שהיא מעבר לכותבת מוכשרת, גם אישה עם לב גדול, שרון צוהר, הגיעה לחתום על ספריה בערב הפתיחה וגם בערב שאחריו והיא תמשיך ותגיע בימים הבאים. ותנו לי לספר לכם על חברתי שרון. היא מגיעה בשקט כזה, לבושה בחולצה שעליה תמונת אחיינה האהוב שעדיין חטוף, עומר נאוטרה, היא לא זזה מהכיסא, שלוש שעות, ארבע שעות, כוס מים לידה, מסרבת לי שוב ושוב לקפה, וכל אחת ואחד שמגיעים אליה, היא כמו חותמת רק להם, שואלת, מחייכת, משוחחת. ובמקרה שלה, יש גם קוראים גברים, שאוהבים את סדרת הספרים על השייטת. אפילו הגיע שייט אחד, שנתן לה מתנה פנקס של השייטת. 

שרון צוהר חותמת על ספריה בשבוע הספר בשרונה (צילום: לילי מילת)
שרון צוהר חותמת על ספריה בשבוע הספר בשרונה (צילום: לילי מילת)

אני יכולה לעבור דוכן אחרי דוכן ולספר לכם סיפורים. סיפרתי על כל אלה כדי שתראו את האדם מאחורי הסופר, שעומד שם, מחכה לכם, הקוראים, כי אתם צינור החמצן של היצירה. כל עוד עיניכם שוזפות את הדפים, כך תמשיך היצירה ותאריך חיים.

אשמח לשמוע מכם חוויות.
חג ספר שמח ושמילים טובות יהיו לצדכם תמיד,
לילי

צרו קשר עם חי פֹּה: בוואטסאפבמייל

לילי מילת
לילי מילת
חיפאית שמצאה את ביתה בקיבוץ ליד הכנרת. אוהבת קפה, ים, אנשים ותרבויות. יועצת פנג שואי וסופרת. עובדת על למצוא את הדופק הסדיר והמשתנה בבתי המגורים ובסיפורים. סיפורים קצרים פרי עטה, באנגלית ובעברית, פורסמו באסופות שונות וברחבי הרשת ואף זכו בפרסים. ספריה: בית התאומים המסתובב (הוצאת סער), כלת הים (הוצאת מטאור), בת מספר ארבע (הוצאת מטאור). לקריאת סיפורים קצרים והיכרות נוספת, בקרו באתר הבית של לילי: קישור

כתבות קשורות לנושא זה

10 תגובות

  1. תודה לילי על הכתבה המרגשת ועל האופן בו העברת את אווירת שבוע הספר אלינו הקוראים.
    כל כך הרבה דברים הצפת אצלי בכתבה שלך וביניהם עצב גדול על כל מי שאיבד את יקיריו וצער על האבדן הגדול.
    המשיכי לכתוב וליצור

    • כן, לא חווינו בכזה שאת, מאז דור הורינו, את השכול השזור בחיים ואיך ממשיכים.
      תודה לך ענת על המילים.

  2. כתבה מעולה,מרגשת,מעבירה את רוח שבוע הספר,את הכוחות הפועלים בו,את התרגשות הסופרים ואת האהבה לספרים,תמשיכי לעשות חיל ולהפיץ את את אהבת הספרות ואת הנעימות והחוכמה שלך לכל דיכפין

  3. לכל ספר המסע שלו. ישר כח לך הסופרת לילי מילת המצוינת.שבת שלום לך ושבת שלום לקוראים של חי פה באתר הנהדר של נגה

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

מוקירים את המתנדבים בכללית

ביום רביעי 10/7/24 נערך בבית ספר לרפואה הדסה עין כרם, טקס "מגן שר הבריאות למתנדבים במערכת הבריאות" לשנת 2023, בין הזוכים בהוקרה המתנדבת רחל...

בן 37 עם חבלות • תאונת דרכים בקרית אתא

(חי פה) - היום, שני 15/7/24 אירעה תאונת דרכים בקרית אתא בין שני כלי רכב, במהלכה נפצע גבר בן 37 עם חבלות בגפיים. ממד"א נמסר...

עדי נאווי כרמלי • מנהלת חדשה לבית ספר בקריית ביאליק

ראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, נפגש ביום א' 14/7/24 בלשכתו עם עדי נאווי כרמלי, שנבחרה כמנהלת החדשה של בית ספר פסגות בקריית ביאליק. עדי נבחרה...

אדם איים, תקף ושדד אישה בחיפה

(חי פה) - ביום ראשון 14/7/24 פקח אגף האכיפה העירוני סייע ללכוד גנב ברחוב הרצל בחיפה. מעיריית חיפה נמסר לחי פה תאגיד החדשות: ביום ראשון 14/7/24,...

איזה סוג צמיד מתאים לכן?

בואו נדבר על צמידי יוקרה, צמידים אלו הם הרבה יותר מרק פריט אופנתי, הם גם סמל ליוקרה, סטייל אישי וסטטוס. בחירת הצמיד המושלם למפרק...