חיפאית במקצה – ענת אהרונביץ מתחרה במרוץ סאוקוני 2017

"יש לי ברגליים ערמות של מרוצים שבטח לא אוכל לספור"

אהרונוביץ. גילתה את הריצה והתמכרה. צילום:עמוד הפייסבוק האישי.

לקראת המירוץ שיתקיים מחר בחוף הים, בשעות הבוקר המוקדמות, מצאנו דמות מעניינת, חיפאית מלידה עם סיפור אישי וניסיון גדול בספורט עם אהבה לריצה, קבלו את סיפורה של ענת אהרונוביץ.

ענת אהרונוביץ חי פה

אחת מהמתחרות שישתתפו מחר במרוץ חיפה היא ענת אהרונוביץ-בת 38, חיפאית מלידה, נשואה+3, מאמנת קבוצות ריצה, TRX ואימונים אישיים מובילה גם את קבוצת מצפה אבי”ב. ענת רצה למרחקים ארוכים והשתתפה במספר מרתונים חשובים בעבר. במרוץ מחר, תשתתף ענת במקצה ה-10 ק”מ. היא גם מנהלת הפייסרים של המרוץ. למתעניינים “פייסרים”- מכתיב הקצב, הרצים המשתתפים במרוץ שמכוונים ליעד מסוים נצמדים לפייסר, אשר רץ עם בלון עליו מדבקה עם הזמן שלו, כך שרץ בלי שעון, יכול לדעת איפה הוא עומד מבחינת זמנים.

ענת, עד לפני 6 שנים, התאמנה ענת במכוני כושר. ריצה על הליכונים, קיקבוקסינג, ספינינג ושאר מיני ירקות מסוג indoor.ביום בהיר אחד,  החליטה לעבור לרוץ בחוץ. משם עברה לרוץ ריצה למרחקים ארוכים, לאמן ריצה ומשם לאימון אישי. 

ענת התראיינה לחי פה וסיפרה על הניסיון שיש לה בספורט, האג’נדה שלה והציפיות למחר: “השתתפתי בהרבה מאוד מירוצים, יש לי ברגליים ערמות של מרוצים שבטח לא אוכל לספור. אבל מרתון מלא,עשיתי שלושה כאלה-שניים בטבריה ואחד בברלין. אני בדרך לאולטרה מרתון שהוא-103 קמ. בדרך לשם מתכננת לעשות עוד 2 מרתונים לפחות – טבריה וירושלים.

לגבי שיאים אישיים שלי- במרתון טבריה האחרון עשיתי 3:56 .זו היתה המטרה שלי, 

לרדת מ-4 שעות.
את ה-10 ק”מ תחרותי האחרון, עשיתי במרוץ החופים נתניה. ריצה שחלקה השני היא על חול רך. מסלול לא פשוט.
התוצאה היתה 53 דקות. תוצאה שהביאה אותי למקום הראשון בקטגוריה ומקום שלישי כללי. כיף לזכות בפודיום, כשזה קורה, זה מרגש אותי. למרוץ החופים מחר לא ממש התכוננתי.אני חושבת שהיום אני רצה 10 ק”מ ב-49 דקות.
במרוץ מחר אני מכתיבה קצב לקבוצת הריצה שלי ״ריצה קלה״ ולכל המשתתפים במרוץ. אני פייסרית של 60 דקות ל-10 קמ. אני מקווה שכל מי שירוץ איתי יצליח לרדת בחצי דקה משעה והלוואי ויסיימו עם חיוך ותחושת הישג של שיא אישי.אני מרגישה שזו מתנה לזכות להוביל אנשים אל היעד שלהם.

 

 

בגיל 33 התחלתי לרוץ באוויר הפתוח גיליתי שמשהו בריצה מסדר לי את הראש.
זה הזמן שלי עם עצמי והמחשבות. והאדרנלין שהוא תחליף לכל פסיכולוג .
הפעם הראשונה?! היתה כשהייתי רחוקה מהילדים שלי במסגרת לימודים. הגעגועים לא נתנו לי מנוח. אז יצאתי לרוץ כדי לפרוק מתח.  זה הדבר היחידי שהרגיע אותי.
כשחזרתי לארץ, נרשמתי למרוץ הראשון בחיי בתל אביב. ומיד אחריו למרוץ חיפה שהתקיים בזמנו בכרמל מגן-האם לכיוון דניה וחזרה. אז היה רק מסלול של 5 ו-10 קמ.
לפני שלוש שנים המסלול ירד לים והוסיפו את חצי המרתון מה ששידרג את המרוץ לדעתי בכמה רמות.

 

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.