הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
קיפודן מצוי Echinops adenocaulos
עשב רב-שנתי קוצני ביותר, שגובהו 150-60 ס"מ. הקיפודן הוא אחד הצמחים היפים ביותר בעונה שהמבחר בה מצומצם. בזמן שכל הצמחים סביבו מצהיבים, הוא פורח בסגול יפיפה ומקשט את שולי הדרכים. מתפרחותיו הכדוריות בולטים קוצים ארוכים, שנראים כמו קוצי קיפוד, ומכן נגזר שם הסוג. ההגנה הקוצנית של כל חלקי הצמח מקנה לו עמידות בפני אוכלי עשב. המין אנדמי (*) ללבאנט (ארץ-ישראל וסוריה).
בתחילת החורף מוציא הקיפודן שושנת עלים כהים יחסית. עלי הגבעול יושבים, קוצניים, בסיסם חובק את הגבעול, הם מחולקים פעמים אחדות לאונות צרות וקוצניות. צידו התחתון של העלה לביד ומלבין, צידו העליון קירח וירוק כהה. הפריחה עצמה מתחילה בחודש יוני ונמשכת עד אוגוסט. בהמשך הקיץ מתייבשים כל חלקיו העל-קרקעיים של הצמח.
התפרחת הכדורית נישאת בראש גבעול יחיד, בלתי מסתעף, נוקשה אך לא מעוצה. קוטר כדור התפרחת 8-5 ס"מ, וצבע הפרחים כחול-סגלגל עד סגול. התפרחת הכדורית היא למעשה צבר של עשרות קרקפיות זעירות חד-פרחיות נפרדות המגובבות בצפיפות בצורה רדיאלית על מצעית כדורית משותפת.
כל פרח בודד יושב בתוך קרקפית בעלת מעטפת כפולה: חפי המעטפת החיצונית הם עלים מנוצים לזיפים רבים כמכחול וחפי המעטפת הפנימית הם קוצים ירוקים ארוכים, נוקשים וחדים מאוד- הם המקנים לתפרחת את הופעתה הקוצנית.
הפרח דו-מיני ופורה. לכל פרח 5 אונות כותרת, 5 אבקנים מאוחים כצינור סביב עמוד העלי ושחלה תחתית. האבקנים מבשילים לפני הצלקת. הפרח צינורי, גדול יחסית לפרחי משפחת המורכבים. הפרחים חסרי ריח בולט אבל מפרישים צוף ומושכים בעיקר דבורים וחרקים אחרים. הפרי הוא זרעון קטן, יבש ומוארך, נושא בראשו נזר קצר בלתי נשיר. הקרקפיות היבשות ובהן הזרעים נותרות זמן רב על הצמח היבש, בחלקן עד בוא החורף.
קיפודן מצוי שכיח בשטחים פתוחים ובחורש פתוח בכל רחבי החבל הים-תיכוני. באזורי הספר ובמדבר מחליף אותו קיפודן בלנש, אשר פרחיו לבנבנים ותפרחותיו מעוטרות גם הן בקוצים בולטים.
תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי ומדבר שומרון, הרי ומדבר יהודה, ומישור החוף.
(*) – המונח אנדמי (Endemic) מתאר תופעה המצומצמת לאזור גאוגרפי מוגדר ואינה מצויה באופן טבעי באזורים אחרים.
תעודת זהות
| משפחה: | מורכבים. Compositae(Asteraceae) |
| שורש: | מעובה וחזק. |
| גובה: | 150-60 ס"מ. |
| עלים: | בחורף צומחת שושנת עלים דוקרניים. העלים מחולקים פעמים אחדות לאונות ירוקות ולבידות בחלקן התחתון. |
| גבעול: | באביב צומחים גבעולי תפרחת זקופים וקוצניים |
| פריחה: | בקיץ בחודשים יוני- אוגוסט, בעיקר בחודשים יוני – יולי. |
| פרח: | הפרח הבודד קטן, צבעו כחול-סגלגל, כל פרח בודד יושב בתוך קרקפית בעלת מעטפת כפולה: חפי המעטפת החיצוניים הם עלים מנוצים לזיפים רבים כמכחול וחפי המעטפת הפנימיים הם קוצים ארוכים וחדים. לפרח 5 אונות כותרת, 5 אבקנים מאוחים כצינור סביב עמוד העלי ושחלה תחתית. |
| מבנה הפרח: | קוטר התפרחת שצורתה כדור צפוף 8-5 ס"מ. התפרחת הכדורית היא למעשה צבר של עשרות קרקפיות זעירות חד-פרחיות, נפרדות מגובבות בצפיפות בצורה רדיאלית על מצעית כדורית משותפת. |
| פרי: | זרעון קטן, יבש ומוארך, נושא בראשו נזר קצר בלתי נשיר. הקרקפיות היבשות ובהן הזרעים נותרות זמן רב על הצמח היבש, בחלקן עד החורף הבא. |
| ריח: | לפריחה אין ריח בולט או חזק מיוחד. |
| צוף: | הצמח נחשב צמח צוף ומושך מאביקים, בעיקר דבורים וחרקים נוספים. |
| שימושים: | העלים והגבעולים אכילים טריים ומבושלים. |
מקום לפגוש את הקיפודן המצוי – פרח השבוע
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- הכנס ימינה (מעט אחרי הכניסה השניה לאוניברסיטת חיפה) בכניסה הראשית לפארק הכרמל, החנה את הרכב במגרש החניה .
- המשך רגלית כ-50 מטר בכביש הפנימי של הפארק המוביל לכיוון החי בר ולשוויצריה הקטנה בצד שמאל של הכביש (צידו המזרחי) תוכל לראות ריכוזיי פריחה של קיפודן מצוי.
האגדה על הקיפודן המצוי
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על קיפודן מצוי.
בעמק רחוק וקסום, שבו השמש תמיד חייכה והפרפרים רקדו באוויר, צמח לו פרח מיוחד במינו-קיפודן מצוי. הקיפודן לא היה כמו שאר הפרחים. הוא לא היה עדין כמו הוורד, ולא צבעוני כמו הכלנית. הוא היה כדור קוצני למראה, כאילו התחפש לקיפוד קטן! לכן כולם קראו לו "קיפודן".
הפרחים בשדה צחקקו ביניהם:
"מי ירצה להתקרב לפרח שנראה כמו קיפוד?" לחשה המרווה לסביון.
"בטח הוא דוקר מאוד" גיחכה החרצית.
הקיפודן לא הקשיב. הוא היה סבלני ונחמד, ובלילות היה מקשיב לשירת הכוכבים.
אבל הוא תמיד חלם על היום שבו ימצא חבר אמיתי שלא יפחד ממנו.
יום אחד, הגיעה לשדה ילדה קטנה בשם נועה. היא נהגה לחפש פרחים מיוחדים לזר שאספה כל שבת לאמא שלה.
כשהתקרבה לקיפודן, נעצרה. "הו! איזה פרח מוזר!" לחשה לעצמה.
היא רצתה לגעת בו, אבל חששה מהקוצים. ואז נשבה רוח קלה – הקיפודן רעד בעדינות ומתוכו פרחה לה דבורה קטנה שזימרה בשקט: "אלה לא קוצים, זה חיבוק מיוחד. רק מי שמעז להתקרב מגלה את הסוד".
נועה חייכה. היא הושיטה יד בעדינות, נגעה בפרח – וגילתה שה"קוצים" הם בעצם עלי כותרת קשים מעט, אבל לא דוקרים במיוחד.
"אתה פרח יפה ואמיץ!" אמרה לו, "שומר על עצמך אבל גם פתוח לעולם"
היא קטפה את קיפודן בזהירות (לאחר שביקשה ממנו רשות, כמובן), והניחה אותו באמצע הזר
וכל הפרחים האחרים – אפילו הוורד והסביון – הביטו בקיפודן בפליאה.
מאז, בכל קיץ, ילדים מחפשים את הקיפודן. לא כי הוא הכי יפה, אלא כי יש בו לב של זהב… החבוי בתוך חיבוק קוצני.
מנערותי אני זוכר את השם קיפודן בלנש, לא קיפודן מצוי. מה ההבדל?