הפרחים שעל הכרמל: הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
שפרירה קשקשנית – Artedia squamata
עשב חד-שנתי זקוף שגובהו 60-40 ס"מ, פורח באביב המאוחר בפרחים לבנים. צורת התפרחת כצלחת מעט קעורה ולבנה הנראית ממרחק רב (להבדיל מרוב הסוככיים האחרים, שתפרחתם קמורה). התפרחת של השפרירה נראית כ "פרח גדול ומרשים" שבמרכזו גוש שחור ושוליו מוקפים עלי כותרת לבנים, אך יש לזכור שזוהי תפרחת המכילה פרחים רבים-ולא פרח יחיד.
העלים ועלי המעטפת של התפרחת גזורים-מנוצים פעמים או שלוש פעמים לאונות נימיות ארוכות המחלוקות ל-2 או 3 אונות משנה.
השפרירה פורחת באביב המאוחר: בחודשים מרץ – יוני, בעיקר בחודשים אפריל- מאי.
צורת התפרחת – שפרירה קשקשנית
צורת התפרחת כצלחת שטוחה – מעט קעורה, בעלת סימטריה רדיאלית מושלמת. פרחי ההיקף גדולים במיוחד ועוטרים כטבעת צחורה את פרחי המרכז הזעירים. עלה הכותרת החיצוני בכל פרח היקפי גדול פי 10-6 מיתר עלי הכותרת והוא שסוע עד בסיסו לשתי אונות כמעט שוות.
במרכז התפרחת יש כתם שחור (בדומה לגזר קיפח), שהוא גוש של פרחים עקרים שנועד למשוך מאביקים: זבובים, צרעות וחיפושיות.
כל פרח בודד שבתפרחת בעל מבנה מחומש: 5 אונות גביע זעירות, 5 עלי כותרת המכוסים זיפים בצידם התחתון ו-5 אבקנים.
הפרי פחוס נראה כמעין גלגל שיניים גדול עטור קשקשים (מכאן שם המין). כל קשקש העוטף את הזרע מסביבו נראה ככנף שטוחה שצורתו ביצה הפוכה, כל זרע עטוף ב – 12-8 כנפיים. לזרע שבמרכז הפרי 3 צלעות גב הנראות כפסים, הזרעים ערוכים בסוכך בצפיפות כפרוסות עוגה טבעתית.
השפרירה גדלה בחורש פתוח, בבתות ובצידי דרכים, שכיחה למדי בכרמל ובהרי הגליל, נעשית נדירה בהרי יהודה ושומרון. תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון ויהודה.
תעודת זהות – הפרח שפרירה קשקשנית
| משפחה: | סוככיים. |
| שורש: | שיפודי עמוק. |
| גובה: | 60-40 ס"מ. |
| עלים: | העלים ועלי המעטפת של התפרחת גזורים לאונות. פטוטרת העלה מורחבת כמרזב, הטרף מנוצה 2–3 פעמים לאונות נימיות. |
| גבעול: | בעל חתך עגול, קירח ומסתעף. |
| פריחה: | באביב המאוחר בחודשים מרץ – מאי. |
| פרח: | תפרחתו היא סוכך מורכב צפוף, שטוח כצלחת ואף קעור מעט. |
| מבנה הפרח: | פרחי המרכז קטנים וצפופים. פרחי ההיקף ערוכים בדוּר אחד בעל עלי-כותרת גדולים, שסועים ל-2 אונות כמעט שוות הפונות כלפי חוץ, הם מגיעים לממדים של פי 5– 10 מהפרחים הפנימיים. במרכז הסוכך קבוצה של פרחים מנוונים, בצבע שחור–אפור הנראים כחרק שנועד למשוך חרקים מאביקים: דבורים, זבובי רחף ופרפרים. |
| פרי: | הפרי רקוע, כמעט עגול, מוקף הכנפיים רחבות השסועות לאונות יתדיות. מראהו כגלגל-שיניים. הזרעים ערוכים בסוכך בצפיפות כפרוסות עוגה. |
| ריח: | לפרחים ריח עדין כמעט בלתי מורגש. |
| צוף: | הפרחים מייצרים צוף בכמות מועטה עד בינונית. |
| שימושים: | אין שימושים ידועים לצמח. |
מקום לפגוש את פרח השבוע – שפרירה קשקשנית
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (דרומה) לחניון טללים
- המשך כ-200 מ' עד לחניון (הממוקם משמאל לדרך)
- אחרי החניון מתחיל כביש סלול, רד בו (ברגל או ברכב) כ-100 מ', עד המקום בו הכביש פונה דרומה (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).
המשך בשביל הרגלי, השפרירה פורחת בריכוזים לאורך השביל ההיקפי בעיקר בצידו המערבי עד המפגש שלו עם הכביש המוביל לחי-בר.
האגדה על השפרירה הקשקשנית
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על שפרירה קשקשנית…
ביער קסום, בין עצים גבוהים ושיחים ירוקים, חיה פרח קטן ומיוחד שנקרא שפרירה. עלי הכותרת שלה היו לבנים כשלג, ובמרכזה נצצה בליטה שחורה שנראתה ממש כמו חרק קטן. השפרירה לא הייתה סתם פרח – היא ידעה לדבר, לחלום, ואפילו לקוות.
יום אחד, כשהשמש זרחה והציפורים שרו, הרגישה השפרירית קצת בודדה. "למה כולם ביער כל כך שמחים?" היא לחשה לעצמה, "הציפורים שרות, הדבורים מזמזמות, ואפילו העלים רוקדים ברוח. אבל אני? אני רק עומדת כאן, מחכה שמישהו ישים לב אליי."
הבליטה השחורה במרכזה, שהייתה הקסם המיוחד שלה, נצנצה פתאום. "אל תדאגי, שפרירה," היא אמרה בקול עדין. "את לא סתם פרח. את מושכת אלייך חברים בדרך המיוחדת שלך!" השפרירה הופתעה.
"מי את?" היא שאלה.
"אני הקסם שבתוכך," ענתה הבליטה. "אני נראית כמו חרק, אבל אני בעצם הדרך שלך להראות לעולם כמה את מיוחדת."
באותו יום הגיעה ליער דבורה קטנה בשם זמזומית. זמזומית הייתה סקרנית, אבל גם קצת פחדנית. היא לא הכירה אף אחד ביער הזה וחיפשה חבר. כשראתה את השפרירה, היא זמזמה בהתרגשות: "היי, חרק קטן! רוצה להיות חבר שלי?"
היא התקרבה, וכשהבינה שזה לא חרק אלא פרח, צחקה. "איזה קסם! את נראית כמו חרק, אבל את פרח! איך את עושה את זה?"
השפרירה חייכה. "זה הסוד שלי," היא אמרה. "אני לא צריכה לזוז או לרקוד. אני פשוט אני, וזה מביא אליי חברים." זמזומית התיישבה לידה, והשתיים התחילו לשוחח. זמזומית סיפרה על הרפתקאותיה, והשפרירה סיפרה על החלומות שלה לראות את כל היער שמח.
מאותו יום, השפרירה אף פעם לא הרגישה בודדה. זמזומית הביאה איתה חברים נוספים – פרפרים צבעוניים, חיפושיות נוצצות, ואפילו נמלים קטנות. כולם התפעלו מהקסם של השפרירה, שהצליחה למשוך אותם בלי לזוז ממקומה. היער הפך למקום מלא צחוק וחברות, והשפרירה למדה שמי שהיא באמת – זה בדיוק מה שהופך אותה למיוחדת.
מוסר השכל:
לפעמים, הדברים שהופכים אותנו למיוחדים נמצאים ממש בתוכנו. אנחנו לא צריכים להשתנות – רק להאמין בעצמנו, והחברים הנכונים יגיעו.