הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
בוצין מפורץ Verbascum sinuatum
עשב רב-שנתי, בעל גבעול תפרחת מתפצל וזקוף, צבע פרחיו צהוב וגובהו 150-120 ס"מ. בוצין משמעו נר בארמית, והשם מדמה את הפרח הצהוב, הנישא על גבעול זקוף – לשלהבת נר.
בשנתו הראשונה הוא מצמיח שושנת-עלים רחבים ושרועים על הקרקע שאורכם 50-30 ס"מ, העלים גדולים, שעירים ומפורצים מכאן נגזר שם המין, הם ירוקים במשך כל הקיץ.
בשנתו השנייה באביב הצמח מעלה גבעול-תפרחת חסר עלים, המתפצל לגבעולים אלכסוניים רבים שהפרחים ממוקמים לאורכם. הגבעול מסועף כמנורה (יש המציעים אותו, ולא רק את המרווה, כצמח ששימש דגם למנורת בית-המקדש).
בוצין מפורץ פורח בסוף האביב ובעיקר בקיץ, מחודש מאי עד אוגוסט.
הפרחים צהובים ומרכזם סגול-ארגמני והם ערוכים בקבוצות של 2 – 6 פרחים בקבוצה. הקבוצות פזורות לאורך גבעולי התפרחת. רק בראשי הגבעולים הפרחים הם לפעמים יחידים.
הגביע קצר, אורכו 3 מ"מ. הכותרת גלגלית צהובה, קוטרה עד 2.5 ס"מ. בעלת 5 אונות רחבות, כמעט סימטריות, מאוחות בבסיסיהם. לפרח 5 אבקנים בעלי מאביקים גדולים דמויי כליה, זירי האבקנים מכוסים שערות ארוכות סגולות המקנות למרכז הפרח צבע סגול-ארגמני. הפרח הבודד נפתח לפנות ערב וקמל למחרת, לקראת שעות הצהריים . הבוצין אינו מייצר צוף, אבל מציע למבקרים בו שפע אבקה. עם שחר מבקרות בו דבורים גדולות האוספות את האבקה מהמאבקים, אחריהן מבקרות דבורי דבש ודבורים זעירות האוספות את שאריות האבקה.
הפרי הלקט ביצני עד כדורי, המתפתח לאחר נבילת הפרח. ההלקט עטוף בגביע שנותר על הצמח גם לאחר הפריחה. כאשר ההלקט מבשיל הוא מתייבש ונפתח ב-2 קשוות. בתוך ההלקט מצויים זרעים רבים וזעירים שצבעם חום כהה עד שחור. הזרעים מתפזרים עם פתיחת ההלקט ברוח, בגשם או כתוצאה של תנועת בעלי חיים.
בוצין מפורץ כנראה השכיח במיני הבוצין בארץ, ותפוצתו רחבה ביותר. נפוץ במיוחד בצידי דרכים, במעזבות, בריכוזי אשפה ובחורשים פתוחים בחבל הים-תיכוני.
תפוצתו של הבוצין המפורץ בארץ:
חרמון, גולן, בעמקים, גלבוע, כרמל, הרי ומדבריות השומרון ויהודה, מישור החוף, נגב צפוני ובנגב .
תעודת זהות – בוצין מפורץ
| משפחה: | לועניתיים – Scrophulariaceae |
| שורש: | שיפודי. |
| גובה: | 1.5-1.2 מטר. |
| עלים: | בשנתו הראשונה צומחת שושנת עלים רחבים השרועים על הקרקע ואורכם 50-30 ס"מ והם ירוקים במשך כל הקיץ. העלים מכוסים שערות מסועפות (כוכביות) אפורות–צהבהבות, בלתי נעימות למגע ומסוכנות לעיניים. |
| גבעול: | באביב שנתו השניה גדל מבסיס הצמח עמוד-תפרחת המתפצל לגבעולים אלכסוניים רבים שמקנים לצמח מראה מסועף של מנורה. על הגבעולים ממוקמים עלים קטנים, בסיסם יוצר כנפיים לאורך הגבעול. הגבעולים מכוסים שערות מסועפות (כוכביות) אפורות–צהבהבות, בלתי נעימות למגע ומסוכנות לעיניים. |
| פריחה: | באביב ובקיץ, ממאי עד אוגוסט, בעיקר ביוני–יולי |
| פרחים: | הגביע קצר, אורכו 3 מ"מ. הכותרת צהובה עם מרכז ארגמני, גלגלית, קוטרה עד 2.5 ס"מ. הפרחים ערוכים בקבוצות של 6-2 לאורך הגבעול. |
| מבנה הפרח: | חמשת עלי-הכותרת פרושים, כמעט סימטריים, מאוחים בבסיסיהם. זיריהם של חמשת האבקנים שעירים מאוד, שערותיהן ארגמניות. |
| הפרי: | הלקט כדורי קטן המשחרר זרעים קטנים. |
| ריח: | אין מידע על קיום ריח. |
| צוף: | אינו מייצר צוף, מואבק ע"י דבורים האוספות אבקה. |
| שימושים: | ברפואה העממית משמש לרפוי מחלות עיניים ופגעי עור. |
מקום לפגוש את פרח השבוע – בוצין מפורץ
- סעו מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנו ימינה לחניון טללים.
- המשיכו כ-200 מ' עד לחניון (הממוקם משמאל לדרך)
- אחרי החניון מתחיל כביש סלול, רד בו (ברגל או ברכב) כ-100 מ', עד המקום בו הכביש פונה דרומה (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).
- המשיכו בשביל הרגלי, פריטים של הבוצין הפורחים במפוזר לאורך השביל ההיקפי משני צידיו עד המפגש שלו עם הכביש המוביל לחי-בר.
האגדה על הבוצין המפורץ
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על הבוצין המפורץ.
פעם, בארץ רחוקה וקסומהצמחו פרחים מכל הסוגים, הצבעים והצורות. היו שם פרגי אש אדומים, רקפות וורודות, חבצלות שלג, ואפילו חמניות שצחקו כל בוקר לשמש. אבל הפרח שהכי בלט מעל כולם – תרתי משמע – היה הבוצין המפורץ.
הבוצין היה גבוה, ממש גבוה – יותר מכל פרח אחר בסביבתו. גבעולו המתפצל והזקוף התנשא לגובה של מעל מטר. עלי הכותרת שלו היו צהובים כקרני שמש.
אבל למרות גובהו והיופי שלו, הבוצין היה בודד. שאר הפרחים היו נמוכים ממנו בהרבה, וכל פעם שניסה לדבר עם הפרגים, או לחלוק סוד עם ההפרחים שצמחו לידו, הם פשוט לא שמעו אותו:
"מה אמרת, בוצין?" קרא הצמח השכן מלמטה אמרתי. "שראיתי ינשוף עף מעל היער!"
ענה הבוצין בקול רם אבל הרוח נשאה את קולו והוא נעלם.
הבוצין התחיל לחשוב שאולי הוא גבוה מדי "אם הייתי נמוך יותר, הייתי יכול לשוחח עם כולם," חשב בעצב.
לילה אחד, כשהירח הסתכל מהשמיים, הופיעה פיה קטנה ומנצנצת.
"בוצין יקר," היא לחשה, "שמעתי את מחשבותיך".
הפייה חייכה. – "את יכולה לקצר אותי?" שאל הבוצין בתקווה.
"אבל אם תקצר את עצמך, לא תוכל לראות את כל מה שאתה רואה עכשיו – את היער, את השקיעה, את מעוף העיטים".
הבוצין חשב רגע. הוא באמת ראה כל כך הרבה דברים ששאר הפרחים לא ראו.
פתאום עלה בו רעיון: למחרת, קרא הבוצין לכל הפרחים ואמר:
" הקשיבו שכנים יקרים, מעכשיו, בכל ערב, אספר לכם כל מה שראיתי ממרום גובהי במשך היום שחלף".
והוא התחיל לספר – על הארנבת שקפצה בין השיחים, על הגשם שעמד לבוא, על השמש ששקעה לאט בשמיים.
הפרחים הקשיבו לו מוקסמים.
מאז, הפך הבוצין למספר הסיפורים היומי על האירועים שקרו בסביבתו. אמנם הוא נשאר גבוה, אבל הוא כבר לא היה לבד!
וככה למד הבוצין, ולימד את כולם: גם אם אתה שונה – יש לך משהו מיוחד לתרום ולתת לסביבתך.