הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה 🌸 בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
מוצית קוצנית – Asteriscus spinosus
עשב חד-שנתי, דו-שנתי ולעיתים רב-שנתי קצר חיים, קוצני בעל 3-1 גבעולי תפרחת זקופים בצבע סגול-אדמדם שגובהם 70-20 ס"מ.
הגבעולים מתפתחים לקראת האביב. קצותיהם מסתעפים דו-קרנית ונושאים קרקפות בצבע צהוב-כתום הפורחות בזו אחר זו בסדר עולה מלמטה למעלה.
עלי השושנת בבסיס הצמח רכים, תמימים-מוארכים מגיעים לאורך 7 ס"מ. העלים על עמודי התפרחת הולכים וקטנים ככל שהם ממוקמים גבוה יותר על הגבעול. העלים הנמצאים בחלקו העליון של הגבעול ומלווים את התפרחות הם צרים, קשים ובקצותיהם חוד דוקרני.
מוצית קוצנית פורחת בסוף האביב ותחילת הקיץ בעיקר בחודשים אפריל – יוני.
קוטר התפרחת כ 2 ס"מ צבעה צהוב-כתום היא בעלת דוד חיצוני של פרחים לשוניים נקביים המסודרים בשורה אחת או שתיים ודורים פנימיים צפופים של פרחים צינוריים דו-מיניים. מצעית הקרקפת מכוסה מוצים ומכאן נגזר שם הסוג.חפי המעטפת החיצוניים קשים ומאורכים. חפי המעטפת הפנימיים צמודים לתפרחת.
המצעית מכוסה מוצים וביניהם מצויים זרעונים שחורים. הזרעונים החיצוניים פחוסים ומכונפים, ואילו הפנימיים בעלי ציצית זעירה דמוית נזר. הקרקפות מתפוררות במהלך החורף והזרעונים נפוצים בהדרגה.
המוצית שכיחה בבתות, בשדות בור ובחורשים פתוחים בחבל הים-תיכוני ההררי.
תפוצה בארץ – מוצית קוצנית:
גולן, חרמון, גליל, העמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, בקעת ים המלח, עין גדי, מישור החוף, נגב צפוני.
תעודת זהות – מוצית קוצנית
| משפחה: | מורכבים. Compositae(Asteraceae) |
| שורש: | שיפודי. |
| גובה: | 70-20 ס"מ. |
| עלים: | העלים תמימים, בעלי פטורטת מאורכים וערוכים בשושנת, אורכם מגיע עד 7 ס"מ. העלים על עמודי התפרחת קטנים יותר, יושבים ובסיסם מורחב חובק מעט את הגבעול. |
| גבעול: | גבעולי התפרחת זקופים וצבעם סגול-אדמדם, קצותיהם מסתעפים דו-קרנית ונושאים קרקפות הפורחות בזו אחר זו מלמטה למעלה. |
| פריחה: | בסוף האביב ותחילת הקיץ, בעיקר בחודשים אפריל – יוני. |
| פרחים: | קרקפות עטופות בחפים חיצוניים ירוקים המסתימים בחודים דוקרניים. |
| מבנה הפרח: | הקרקפת בקוטר כ– 2 ס"מ, צבעה צהוב-כתום, היא בעלת דור חיצוני של פרחים לשוניים נקביים ודורים פנימיים צפופים של פרחים צינוריים דו-מיניים. |
| הפרי: | הזרעים שחורים בעלי ציצה דמוית כתר בעל שיניים קצרות. |
| ריח: | אין לפרח ריח מיוחד. |
| צוף: | הצמח מייצר צוף המושך חרקים. |
| תפוצה בארץ: | המוצית שכיחה בבתות, בשדות בור ובחורשים פתוחים בחבל הים-תיכוני ההררי. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (דרומה) לחניון טללים
- המשך כ-200 מ' עד לחניון (הממוקם משמאל לדרך)
- אחרי החניון מתחיל כביש סלול, רד בו (ברגל או ברכב) כ-100 מ', עד המקום בו הכביש פונה דרומה (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).
- המשך בשביל הרגלי, פריטים של המוצית פורחים במפוזר לאורך השביל ההיקפי משני צדיו עד המפגש שלו עם הכביש המוביל לחי-בר.
האגדה על המוצית הקוצנית
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על מוצית קוצנית:
על הר ירוק ומלא פרחים, גרה קיפודה קטנה בשם מוצית קוצנית. כל החיות ביער הכירו את מוצית – לא בגלל הקוצים שלה (שכמובן היו רבים וחדים,) אלא בגלל הלב הגדול שלה.
מוצית אהבה לעזור לכולם: היא עזרה לגברת ינשופית למצוא את המשקפיים שלה, ליוותה את הצב זוזי לבית הספר כדי שלא יאחר, ואפילו לימדה את הארנבונים הקטנים איך לגלגל עלים לארוחה.
אבל הייתה בעיה אחת – אף אחד לא רצה להתחבק עם מוצית.
"את פשוט… קוצנית מדי!" אמרו כולם. אפילו החברים הכי טובים שלה, שדווקא מאוד אהבו אותה, פחדו מהקוצים".
יום אחד, הגיע ליער כלבלב אבוד בשם פיצי. הוא רעד מקור ונראה עצוב מאוד.
מוצית רצה מיד לעזור לו. היא הביאה לו שמיכה קטנה, מצאה לו מחסה בין השיחים, והביאה לו תפוח מהעץ של דובון.
אבל כשפיצי בכה בלילה מרוב געגועים, מוצית הבינה מיד מה הוא צריך – חיבוק.
היא פחדה לפגוע בו עם הקוצים שלה, אז היא עשתה משהו מיוחד: היא חיפשה פרחים רכים, קלע מהם מעין שכמיה קטנה, ולבשה אותה בזהירות.
"עכשיו אני פחות קוצנית," לחשה, והתקרבה אל פיצי.
פיצי חייך חיוך קטן, התחבק איתה – והקוצים לא דקרו בכלל.
מהיום ההוא, מוצית הפכה לקיפודה המחבקת של היער. כל החיות באו אליה, לא רק לעזרה – אלא גם לחיבוק רך עם שכמיית הפרחים שלה.
ומוצית? היא רק חייכה בלב, כי מאותו היום הבינו כל חיות היער שגם מוצית קוצנית – יכולה להעניק חיבוק וחום כמו כולם.