געדה כרתית – פרח השבוע

הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.

געדה כרתית    Teucrium creticum

 בן-שיח גבוה או שיח נמוך שגובהו 110-35 ס"מ. מסתעף לגבעולים רבים, זקופים וצפופים. פרקי הגבעול ארוכים, הם מכוסים כסות קמחית המשווה לו מראה מלבין המגן על הצמח מפני קרינה ומקטין את איבוד המים.

הגבעול בעל חתך מרובע, אופיני לרוב בני משפחת השפתניים.

העלים פשוטים צורתם אזמלית מוארכת דמויית סרגל צר, שוליהם תמימים, קמורים עד גלולים לאחור (דומים לעלי רוזמרין). כהים בחלקם העליון, לבידים-לבנים בעלי שוליים ירוקים בחלקם התחתון. עלי הגעדה הכרתית קשים, חסרי שמן אתרי ריחני או טעם. העלים נגדיים או ערוכים בקבוצות.

געדה כרתית פורחת בראשית הקיץ מאפריל עד יולי, בעיקר במאי עד יוני.

הפרחים ערוכים בתפרחות מוארכות בראשי גבעולים. מבנה הפרח של הסוג געדה ייחודי בכך שהוא חסר שפה עליונה של הכותרת כמו לשאר בני משפחת השפתניים.

הגביע פעמוני או צינורי בעל 11-10 עורקים מחולק בקצהו ל-5 שיניים חדות שוות זו לזו. הגביע נשאר סביב הפרי גם לאחר הפריחה ומגן על האגוזיות עד להבשלתן.

צבע הפרחים ורוד-סגול בהיר, הפרח גדול חד-שפתני, צינור הפרח ארוך מהגביע, בעל גבנון תחתון דמוי דורבן שבו מאגר הצוף. אוגן הכותרת בנוי משלוש אונות שהאמצעית שבהן גדולה במיוחד ואורכה כ-15 מ"מ ומשמשת משטח נחיתה לדבורים. לפרח 4 אבקנים בולטים הרבה מהכותרת, בלתי שווים באורכם. עמוד העלי מפוצל בקצהו ל-2 זרועות כמעט שוות. הגעדה היא צמח דבורים חשוב, המציע לדבורי הדבש הן אבקה והן צוף בתחילת הקיץ בעת שהפריחה מעטה.

הפרי יבש מתפרק ל- 4 אגוזיות זעירות שצורתם אליפטית מאורכת ואורכן כ- 1 מ"מ, צבעם חום כהה עד שחור בבשלות. כאשר הפרי מבשיל, האגוזיות משתחררות ומתפזרות למרחק קצר בעיקר באמצעות כוח הכבידה, הרוח או מעבר בעלי חיים.

געדה כרתית שכיחה בבתה ים-תיכוניות על קרקעות רנדזינה, בהרים בצפון הארץ ובמרכזה, במיוחד בקרקעות של קירטון וחוואר.

תפוצתה בארץ: גליל, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, מישור החוף.

תעודת זהות

מקום לפגוש את פרח השבוע

• סעו מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
• הכנס ימינה (מעט אחרי הכניסה השניה לאוניברסיטת חיפה) בכניסה הראשית לפארק הכרמל, מהכניסה המשך שמאלה בדרך לכיוון החי-בר .
• בדרך תראה את פיצול דרך שמאלה לכיוון שוויצריה הקטנה (לא לנסוע לשם), בהמשך בדרך לכיוון החי בר עצור בפיצול הדרך הראשונה ימינה. המשך רגלית בדרך המתפצלת ימינה כ- 20 מטר מהצומת ובצידה הימני (המזרחי) של הדרך תוכל לראות רכוז פריטים פורחים של געדה כרתית.

האגדה על הגעדה הכרתית

אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על געדה כרתית:

פעם, בארץ רחוקה, חיו כל צמחי התבלין יחד ביער הקסום של עשבי הפלא. כל אחד מהם התגאה בריחו – הנענע הייתה מתוקה, המרווה ריחנית, הבזיליקום מפזר ניחוחות עד השמיים, והאזוב – פשוט משכר!.

בין כל הצמחים עמד שיח קטן וירוק, עם עלים יפים ופרחים סגולים עדינים. שמו היה געדה כרתית שונה משאר החברים שלו – ירוק, חיוני ושמח. אבל היה בו דבר אחד שונה – הוא לא הפיץ כל ריח.

"מה טעם בצמח בלי ריח?" לעגו לו השיחים מסביב.
"אם אתה לא ריחני – אולי אתה בכלל לא צמח תבלין!" אמרה הבזיליקום."

הגעדה הכרתית התביישה. היא ניסתה להתחכך באדמה, לטבול בטל הבוקר, אפילו לעמוד ליד המרווה ולקוות שמשהו מהריח שלה יידבק בו. אבל כלום לא עזר. היא נשארה חסרת ריח.

לילה אחד, כשהירח היה עגול כמו לחמנייה חמימה, הופיעה פיה קטנה ונוצצת בין הצמחים,

"שלום געדה", לחשה בקולה הרך, "אני פיית הריחות. למה את עצובה כל כך"

געדה השפילה את מבטה : "אין לי ריח. אני שיח תבלין בלי ניחוח. מי ירצה אותי".
הפיה חייכה. "האם את יודעת מה יש בך למרות חוסר הריח".

 "אני ירוקה… ואני גדלה יפה… אבל זה לא מספיק אין לי ריח" ענתה הגעדה.
צחקה הפיה, "את אולי חסרת ריח – אבל יש בך הרבה תכונות טובות!: העלים שלך עוזרים לרפא, והצוף שלך מושך דבורים ופרפרים. את נותנת חיים, גם בלי ריח".

מאותו יום, געדה כבר לא התביישה. היא הבינה שלמרות שהיא חסרת ריח – יש בה יופי, תכונות ריפוי, וקסם מיוחד משלה.

וביער של עשבי הפלא, אפילו הבזיליקום התחיל להבין: לא כל דבר טוב – חייב גם להריח טוב.