ביום הכרזת עצמאות מדינת ישראל, 14 במאי 1948, ערכו נציגי "ועדת המצב" ומפקדי ה"הגנה" בחיפה מסדר חגיגי במגרש מושל המחוז הבריטי, לימים "גן הזיכרון", והמתינו לנוסח המקורי שקרא דוד בן גוריון בבית דיזנגוף בתל אביב, אך הנוסח בושש להגיע.
או-אז מיהרו שמואל ביאליק ועו"ד בוריה טובין (טובבין) ז"ל, וחיברו "הכרזת עצמאות חיפנית". שמואל ביאליק היה איש ציבור בולט, ולימים יד ימינו של ראש העיר אבא חושי. הוא זה שאירגן טכסי הכרזת העצמאות בחיפה במשך עשרות שנים.
מתוך ראיון שערך העיתונאי המנוח אורי ירון (בנימה אישית: חבר קרוב) עם שמואל ביאליק, ואשר פורסם בעיתון "כרמלתון" בחודש מאי 1992: "סמוך להכרזת העצמאות נקרא שמואל ביאליק למפקד העיר יעקב לובליני, מפקד ה"הגנה" משה כרמל וקצין המבצעים שלמה תבורי. הם ביקשו ממנו ומעו"ד בוריה טובין (טובבין) להכין את מהלך ההכרזה.
שמואל ביאליק: "לא היה לנו הרבה זמן. לא ידענו איך יקראו למדינה החדשה. האמנתי שיקראו לה או מדינת ישראל או מדינת היהודים. הזמנתי צייר מרחוב סירקין וביקשתי ממנו שיכין שתי כרזות. לא ידענו מה יהיו אושיות מגילת העצמאות ופחדנו שלא יספיקו להעביר אותה בזמן לטכס בחיפה… החלטתי לכתוב את מגילת העצמאות של חיפה. כתבתי אותה בכתב ידי…הזמנתי את הגדוד העברי והתזמורת.
"החלטנו לקיים את הטכס במגרש הפתוח בין בניין העירייה והבניין של המושל הבריטי. הודענו למושל כי יש בכוונתנו להוריד את הדגל הבריטי ולהניף את דגל המדינה. הצענו לו לעזוב את הבניין לפני הטכס. ניסו ללחוץ עלינו לוותר על עניין הדגל ולא הסכמנו….את הדגל הבאתי מהבית שלי, ומאז, במשך 44 שנים, מניפים את אותו הדגל", מספר ביאליק.
"בשעה היעודה פתח שמואל ביאליק את הטקס במספר מלים. עדיין לא היה ידוע שם המדינה וגם תוכן מגילת העצמאות לא הגיע. שלמה תבורי קרא את המגילה של חיפה ואז, לקראת הסיום, הגיע אופנוען והביא את תוכן מגילת העצמאות (שקרא בן גוריון בתל אביב. א.ש.), ואז התברר כי הוחלט לקרוא למדינה בשם מדינת ישראל.
"ביאליק נתן סימן והכרזה עם השם החדש נפרשה מעל בית המושל. שירת 'התקווה' הפכה לתקווה של דמעות".
(נוסח "מגילת העצמאות של חיפה" – בפרק הבא)
תודה על שיתוף האירוע, מרגש !!!
אורי ירון זל זכור לנו כמורה הספורט המיתולוגי בבית ספר בסמת בשכונת הדר