על החיים ״מקול הלב״ • אומרים אהבה יש בעולם, מהי אהבה?

אומרים אהבה יש בעולם, מהי אהבה?
האומנות של השניים בלשמר את הביחד מבלי להיות אחד.
מול הפרדיגמה (תבנית חשיבה) שאומרת אנחנו אחד.

מחדר העבודה – מתוך שעלה בטיפול זוגי.

בני זוג, נשואים 15 שנים הורים ל-3 ילדים.
היא: ״בעיני אני ואתה, זה אחד. אני מאמינה בזה וככה זה צריך להיות״.
הוא: ״מה, איזה אחד?! רק מהמחשבה אין לי אויר״

אני: האומנם?
האם בני זוג, גם אם אם בזוגיות מודעת ובריאה, המה אחד?
לא. אינכם אחד. הערתי.
את עיגול, אתה עיגול
אינכם עיגול אחד.
וממחישה: במצבים מסוימים אתם בקרבה, העיגולים קרובים ואף צמודים, במצבים אחרים אתם רחוקים, גם במצבים אינטימיים אינכם אחד.
יש עולם משותף של אנחנו ביחד אך לכל אחד יש ונשמרת הזהות שלו.
מה שמביא לאיזון בריא בקשר, הפוך מהיבלעות וביטול העצמי.

ועוד הוספתי
את אינך המרכז
ואתה אינך המרכז
מערכת היחסים שלכם היא המרכז!

מתוך הפנמת ההגדרה וההבנה שהחזקנו פרדיגמה מעכבת, שאמרה אנחנו אחד, מכאן נתפנה להביא למודעות ולהכיר בבעיותינו הלא פתורות, בעיות שמקורן בעברינו / בפצעי ילדותינו ונוכל לקחת עליהן אחריות מתוך שאנחנו ״בעלי הבעיה״ והיא/ הוא הטריגר שמגרד את הפצע.
אין הכוונה להאשמה ואין זה אומר שאם אני ״בעלת הבעיה״ אשאר איתה לבד.

הרעיון במיקוד, הוא על מנת שמכאן נוכל לבקש עזרה גם מבן/ בת הזוג.
עזרה, במקום השלכה, הכחשה והאשמה האחד כלפי השני.
בקשר הזוגי עולה השתקפות הדדית של בעיותינו, נאמר בתלמוד: ״כל הפוסל, במומו פוסל״.

ההסכמה לבוא באחריות ולראות בבן/בת הזוג כטריגר שמציף את הבעיה שבי ולא כבעל או כמקור הבעיה,
ההסכמה הזו, פותחת ערוץ תקשורת חדש שיש בוא אפשור לשיח מפרה ומקדם ללא השלכה והאשמת האחר.
המודעות לכך היא הדרך הנכונה לרפא את פצעינו בתוך מערכת היחסים שלנו, ריפוי שמביא לקשר שיש בו התנהגות של אהבה, האומרת כבוד הערכה ורגישות לפצעי האחר, לקשר של אינטימיות, הכלה והקרבה האחד למען השני, מתוך קירבה (שאינה קורבנות).

• אנחנו נולדים לתוך מערכת יחסים.
• אנחנו נפצעים בתוך מערכת יחסים.
• אנחנו נרפאים מתוך מערכת יחסים. ( ד״ר הרוויל הנדריקס )

ונקודה חשובה…

משלקחנו אחריות על הבעיה שלנו ועשינו עבודה בה, בשפתי, הפכנו כל אבן ועדיין הבעיה עם הקושי, ממשיכים ״לבעוט״ במערכת הזוגית…
או אז, מאותה מודעות שבדעת, עם העין הרואה והבוחנת, נשאל ונבדוק האם, אחרי הכל, אנחנו במקום הנכון לנו, ועם התשובה אפשר שנבחר בהעזה לקום וללכת לדרך חדשה מתוך תהליך עיבוד שהביא לבחירה המדויקת לנו.

והיא שאמרה ״אנחנו אחד
וככה זה צריך להיות: חשבתי שככה נכון שזו אהבה
מסתבר שיש לי הרבה ללמוד״.
והוא ״שלא היה לו אויר
שנינו צריכים ללמוד״
ואני: הלמידה הזו, המודעות ומיקוד הבעיה, לקיחת אחריות, בקשת עזרה הפיכת הפרדיגמה ממעכבת למניעה,
כל אלו הינם למידה עבורנו ונכונים לכולנו
בהצלחה
בזוגיות מודעת.