על החיים ״מקול״ הלב • לפני השבת …

שיתוף מחדר העבודה – בהקדשה לכל מי שחווה או חוותה כאב פרידה ובכלל…

טלפון בבוקר מוקדם,
כזה שמקפיץ את הלב…
מטופל על הקו:
״אין לי אויר, אני חושב שזה התקף לב, אני חייב להגיע אלייך״…

לאחר שיחה שהרגיעה גם את התקף החרדה הגיע הבחור לקליניקה.
בשנות ה40 לחייו, עבר תהליך ארוך ומורכב ועד לגירושיו הכואבים.
ראוי לציין שהוא הורה פעיל ושותף מלא בגידול ילדיו, שדאגתו לילדיו עמדה תדיר לנגד עיניו, והיום לצד השבר שחווה בחייו זו השבת הראשונה שילדיו ישהו בבית גרושתו.
והוא בבכי של ממש זועק כאבו.
מה יהיה?
מה אעשה?
איך בכלל אצליח להירדם?
מה, אעשה קידוש לבד?
אלך לחברים ואראה את הילדים שלהם שמחים לצד הוריהם?
אני לא מסוגל לעמוד בזה תעזרי לי אני משתגע.

לאחר שיח ועיבוד אמרתי:
״אתה חווה כאב גדול, כל מנעד הרגשות חשוף טרי ומדמם בך וכעת, ״בשבת הראשונה״ משתקפת באופן מוחשי וכואב הפרידה עצמה.

אתה יודע המשכתי
״תגובה קיצונית
לסיטואציה קיצונית
עושה אותך נורמלי״.
ולא, אינך משתגע, אתה נורמלי.
מה שנקרא כואב בנורמלי…
והוא חייך.
אני לגמרי מבינה אותך ויודעת את הכאב הזה שלך.

אף אחד, אף אחד לא יכול להבין אותי זעק, אני קרוע מכאב.

ואני לקראת סגירת הפגישה, במבט חומל, אתה יודע מה, אולי תתפלא, אך אני ממש יודעת ומבינה אותך.
והוא, הרים עיניו והביט בי כמו בפליאה…

אני הייתי שם, ואני לגמרי זוכרת את ״המקום״ הזה שהיה בו ריק לצד כאב רב.
הנה בוא תקשיב, לשיר שכתבתי על הכאב הזה שחוויתי אז, ואתה חווה היום.

וזכור הוספתי…
היום הפלח הזה מאוד כואב בך
תן לו מקום לכאב הזה, אולי ירגיע אותך לדעת שהוא לא יישאר לעד, עם הזמן לצד התהליך הטיפולי שאתה עובר, הכאב יאבד בך עניין וילך ממך אולי לאחר, למקום ״מעניין״ יותר …
והוא חייך שוב
ואתה יודע מה, הוספתי
גם לזמן יש כוח מרפא …
הנה היום אני יושבת מולך
אני אכן זוכרת
את השבת ההיא, אך איני עוד כואבת אותה.
וכעת תורך, עם הקשב לקצב הנכון והמדויק לך בתהליך הריפוי שלך תגיע למקום הזה.

והוא…
את יודעת מה, עשית לי משהו עם השיר הזה,
וזה ששיתפת בשלך ממש ריגש אותי
אני כאילו מבין פתאום שהכאב הזה באמת יעבור…
הנה את מולי ועוזרת לאחרים.
כולנו מאותו הכפר סיכמתי וסגרתי
בנמשיך בפגישה הבאה.

והוא יצא שוב
מחייך.
שלוש פעמים חייך גם כן משהו…
והנה השיר

היום- מתוך חומר נפש – ליזט ממן