על החיים ״מקול הלב״ • עם מותו של מתי כספי ז״ל

כשהמילים נגמרות מתחילה המוזיקה:
על מתי כספי, אמיר פוגל והצלילים ששזורים בי והולכים איתי מאז ועד בכלל

יש אנשים ששפתם אינה של מילים, אלא של צלילים.
הראשון שפגשתי היה מתי כספי.
אני חוזרת לרגע ההוא, אני ילדה כבת 18 שעומדת על הבמה באולם ביתנו, שברחוב ירושלים בחיפה,
בבחינה ללהקה צבאית.

הוא ישב שם, במבט חתום וארשת פנים רצינית, בוחן אותי באוזן המוזיקלית הכי חדה.
עמדתי מולו בליבי רועדת, מנסה להקליל בהומור, אנחנו שכנים, ניסיתי, אני משלומי אתה מחניתה והוא האיש שכמעט לא מוציא הגה מפיו, דילג על ״הניסיונות״ שלי ושאל
ובכן, מה הכנת?
חותך מדויק וממוקד, הוא בחן אותי בליווי הפסנתר, כל צליל שלו מחזיק עולם ומלואו.

אחרי, הוספתי קטע משחק מה שהיום מכנים סטנד אפ
וגיליתי אותו מחייך חיוך מאופק
בסיום פנה לינקלה חרמש, אמר בלחש, היא בסדר, ולי אמר כמו ממתיק סוד
לשיר את יודעת
אך המשחק בא אצלך מהבטן.
אמירה שנצרבה בי.

אהבתי מאוד את מתי כספי על כל שיריו לחניו וההומור המיוחד שלו.
אך לא ידעתי ששיר אחד מסוים יהפוך לפסקול של חיי.

באותה שנה כשאני חיילת בלהקת פיקוד הצפון, בהופעה בנופש חיילים בעכו, הכרתי את אמיר, שנפש לו לפני שחרורו מהצבא.
אמיר לא היה איש של מונולוגים רגשניים או הצהרות אהבה גדולות.
אך למשמע מוזיקה הביע התרגשות, שחוק ודמע, מעיני התכלת שלו.
למתי כספי נחשף דרכי אליו צירפתי את חוה אלברשטיין, בימים של כמו צמח בר וסגר אותם אריק איינשטיין.
הוא ידע שזהו המשולש הנבחר שלי כשמתי צועד בראש.

ביום הולדתי, של גיל 19, אמיר הגיש לי כמתנה תקליט, את המיטב של מתי
ואני
מה תקליט?
ליבי נחמץ
שנה של חברות, אני רציתי קופידון…
אבל אז פתחתי את העטיפה, והמבט שלי קפא. שם, בכתב ידו, הוא הקדיש לי את השיר "ואותך".
באותו רגע הבנתי. אמיר, ללא מילים של אהבה, מצא את הדרך הכי עמוקה לומר אותה.
המילים של שלמה גרוניך והלחן של מתי הפכו לשפה שלו: "ואותך, אני בוחר״
״ ואיתך אני עצמי״

מי צריך קופידון?

לימים מתי כספי הופיע בפאב הפרה, שבשבי ציון
אני, ישבתי מולו בשולחן הכי קרוב
שרתי איתו את שיריו
הוא ניגש לבקבוק המים, ברגע הזה ביקשתי ממנו את השיר ״ואותך״ והוספתי על משמעות השיר עבורי
ועוד, על שהוא בחן אותי ללהקה והעביר אותי.
והוא בדרכו…
״ זו אינה הפעם הראשונה שטעיתי״
כולם צחקו חוץ ממנו
ועוד הוסיף
״שמעתי אותך שרה, את מבינה…״
זה היה מתי כספי הגאון.

כמו אז גם היום השיר הזה ממשיך להתנגן בי שזור בצלילים מחזיקי זיכרון.

מתי
היה ונשאר פסקול חיי
כשאת השיר ״ואותך״, הפקעתי כהמנון הפרטי שלי, מאז ועד בכלל.

תודה לך מתי
לך הכוכב האחד שמעז
על ילדותי השנייה
על מה זאת אהבה
אתה
שוכן בליבי
כמו בליבם של רבים
בברית עולם.
ואם כבר הגעת שמה בינות העננים, מסור ד״ש לאמיר.

ואותך / אחרי שנסעת
לחן מתי כספי – (1974)
מילים: שלמה גרוניך

ואותך אני בוחר
אותך אני חולם
איתך אני יודע
שרק איתך אני חופשי.

לבד אני מרגיש כאילו את היית איתנו
אבל כשאני שותק לי עם עצמי
אז את איתי, אבל אינך.

ואני שותק איתך
ולעצמי אני אומר
איתך אני יודע
שרק איתך אני עצמי.

ואת כל המילים שלנו את היית שומעת
גם בלי שאני אומר לך את עצמי
אני נולד, אני רואה.

את רואה מקום אחר
אותו אני חולם
איתך אני יודע
אבוא לשם ועם עצמי.

אני מרגיש כאילו את היית איתנו
אבל כשאני שותק לי עם עצמי
אז את איתי, אבל אינך.

לבד אני מרגיש כאילו את היית איתנו
אבל כשאני שותק לי עם עצמי
אז את איתי, אבל אינך.