מדבקה אחת, זעקה של אלפים • היוזמה שמבקשת להציל את חייהם של הלומי הקרב בכביש

(חי פה) – יוזמה אזרחית קטנה, שנולדה משיחה ספונטנית בין חברים, הפכה בתוך חודשים בודדים לתנועה מעוררת מודעות, עם מעל מיליון חשיפות ועם מסר אחד ברור: הלומי-הקרב חיים בינינו, נוהגים לידנו, והם זקוקים להכרה, להבנה ולפעולה מיידית. מאחורי המדבקה שמופיעה על רכבים ברחבי הארץ והסרטון להעלאת המודעות, עומדים לוחמים, חלקם הלומי-קרב בעצמם, שפועלים כדי להעלות מודעות (רז רשי אשורוב, עומר אמסלם ודוד יהודה)

עומר אמסלם, לוחם לשעבר והלום קרב ממבצע צוק איתן, חי כבר שנים עם מה שמוגדר כיום בחוק "פוסט טראומה״, מספר בראיון ל"חי פה" על היוזמה שהפכה למדבקה על רכבים, על סרטון שהגיע למיליון צפיות, על התקפי החרדה מאחורי ההגה, ועל הפעילות המתמשכת מול הכנסת. “אנחנו חיים ביניכם”, הוא אומר, “והמדינה חייבת להתחיל לראות אותנו”.

הלום קרב מאחורי ההגה ◄ צפו

“זה התחיל מרעיון קטן והפך לזעקה”

היוזמה עצמה נולדה אצל רז רשי אשורוב, תושב חדרה, שפנה לעומר עם רעיון פשוט מדבקה לרכב שתעלה מודעות להלומי-הקרב בכביש. “ישבנו יום שישי עם חברים”, מספר עומר, “ואמרנו לעצמנו חייבים גם סרטון, כדי שהמדבקה באמת תתפוס”. הסרטון, שצולם בספונטניות יחד עם חברי דוד יהודה, התפוצץ ברשת. “העליתי אותו ותוך שלושה/ארבעה חודשים הוא הגיע למיליון צפיות”, אומר עומר.

“אנחנו עושים הכול כדי למנוע את המתאבד הבא”

עומר, ממובילי היוזמה, הוא הלום קרב בעצמו, מוכר כנכה בשיעור של 50%. הוא מתמודד עם פוסט טראומה מאז מבצע צוק איתן. “חמש שנים שאני מנסה להעלות מודעות ברשת וגם בכנסת”, הוא אומר. “בחצי השנה האחרונה אנחנו גם באוהלים מול הכנסת.

המטרה ברורה: למנוע את המתאבד הבא”. לדבריו, מאז תחילת המלחמה האחרונה, 57 הלומי-קרב כבר שמו קץ לחייהם.
“אנחנו עושים הכול כדי להשמיע את הזעקה שלנו”, הוא מדגיש.

התקף חרדה על ההגה: “אתה מרגיש שוב בדרך לעזה”

הנהיגה, פעולה יומיומית עבור רובנו, עלולה להפוך עבור הלומי-קרב לשדה קרב. “ברגע שאתה עולה ונוגע בהגה הדריכות מתחילה”, מתאר עומר. “אופנוע שחולף לידך, רכב שעומד ברמזור ואתה מרגיש שאתה שוב בדרך לעזה, כאילו על נמר או נגמ״ש”. הדריכות הזו עלולה להתפרץ להתקפי חרדה לפעמים בפתאומיות. “זה לא קורה בכל נסיעה, אבל זה קורה. לי יצא לקבל שני התקפים. עצרתי ליד תחנת אוטובוס ואנשים שראו את המדבקה מיד עצרו לידי, פנו אליי”.

לדבריו, המדבקה לא רק מעלה מודעות היא יכולה למנוע תאונות ולהציל חיים. “אנחנו מחלקים אותה לכל מי שרוצה. כל אחד יכול לפנות אלינו”.

“תפתחו חלון, תגידו שלום זה מחזק”

מאז תחילת היוזמה התקבלו תגובות רבות, כולן חיוביות ומרגשות. “גם אם הנהג לא עוצר תפתחו חלון, תגידו ‘שלום, אנחנו כאן’”, מבקש עומר. “אלה דברים קטנים שיכולים לחזק. עד היום לא הייתה מודעות, והמדבקה יחד עם המחאה שלנו עשו שינוי מטורף”.

דרישות ברורות מהמדינה

מאחורי המדבקה עומדת גם פעילות מתמשכת מול הכנסת, עם מספר דרישות בהן שתי דרישות מרכזיות:

• הגדרה חוקית ל’הלומי-קרב’ “היום אין הגדרה כזו בחוק”, מסביר עומר. “יש רק ‘פוסט טראומה’, וזה כללי מדי. המשמעות טיפול כללי, שבסופו דוחפים לנו כדורים. אנחנו לא פסיכופתים. אנחנו לוחמים שיצאו להגן על המדינה, וזועקים לטיפול ראוי”.
• ריטריט שיקומי לכל לוחם שחוזר מלחימה ולא הריטריט שנותנים לנו כיום שהוא יומיים. הדרישה: חודש ריטריט מטעם צה”ל, ועוד חודש מטעם משרד הביטחון. “בחודש הראשון מזהים אם הלוחם הלום קרב ונותנים לו הכרה מיידית. בחודש השני מביאים גם את המשפחה, ומסבירים לה כיצד להתמודד עמו ומה הולך להיות בבית”.
  
  לדבריו, משפחות שולחות ילד לקרב ולא יודעות איך הוא יחזור. "מניסיון שלי ושל עוד רבים יש שתי דרכים לצאת מאזור לחימה: בארון קבורה או הלום קרב. גם אם זה לא מתפרץ מיד זה יתפוס אותך בשלב כלשהו”.

“אנחנו חיים ביניכם תראו אותנו”

כיום מתקיימת עבודה עם חברי כנסת ושרים על עיגון ההגדרה בחוק, אך מועד היישום אינו ברור.
לגבי שאר הדרישות, נמסר להם כי יטופלו לאחר פסח אך הפעילות נמשכת.

“תראו אותנו”, מסכם עומר. “יש לוחמים שנלחמים עליכם גם עכשיו. זה לא רק למחוא כפיים. הלומי-קרב יצאו להילחם מכל עדה ומכל מקום וחזרו הביתה ריקים. זה הולך לדפוק בכל דלת בישראל. תסתכלו. תראו אותנו”.

ניתן לעקוב אחרי עומר אמסלם ולהתעדכן בפעילות שלו למען הלומי-הקרב
בטיקטוק בכתובת: iomeramsalem עומר אמסלם 🔰✊️שקופי הקרב✊️🔰
וגם באינסטגרם בכתובת: Omer_Amsalem1234