(חי פה) – מרואן זאיד, בן 33, שמתגורר ברחוב בן יהודה בהדר בתנאים קשים וסובל מפוסט טראומה, החליט שאין לו יותר מה להפסיד והוא חייב לחשוף את מצבו הקשה על מנת לקבל עזרה. בפוסט חשוף בפרסם בפייסבוק תיאר את מצוקתו, שהתגברה במיוחד לאחר שאיבד את שני הוריו.
"חיי נעצרו עם מותם הטראגי של הוריי"
"אני בן 33 מחיפה, סובל מפוסט טראומה מורכבת, ומנסה לעלות על דרך ולהשתקם. עברתי חיים לא קלים ופקד אותי גורל לא קל. שרתתי בצבא כלוחם בגדוד 13 בגולני. הייתי באבטחת המעברים ועסקתי בתחום האבטחה.
◄תנאי מגורים קשים – דירתו של • וידאו
"אני אדם מאד עצמאי. כבר כשהייתי בן 13 אבא שלי שלח אותו לפנימייה צבאית, מבואות ים מכמורת, ומשם לצבא ולמעברים. עד גיל 25 לא הייתי כמעט בבית. לאחר תקופה ארוכה חזרתי להתגורר עם הוריי. אחרי תקופה של כמה חודשים אמא שלי קיבלה דום לב בבית, ואני ביצעתי בה פעולות החייאה, אך ללא הצלחה. מד"א נאלצו לקבוע את מותה. נכנסתי למשבר בעקבות האובדן".
"לאחר שנה וקצת אבא שלי גם נפטר מתאונה שאירעה בבית. מאז חיי נעצרו ולא תפקדתי. לאחר תקופה ארוכה הצלחתי קצת לקום על הרגליים, וניסיתי להשתלב במקומות עבודה. התגוררתי בשכירות למשך שנתיים וחצי, עבדתי בעבודה האחרונה עם קבלן בשטיפת מכוניות, ומשם פוטרתי".
"ניסיתי לסדר עד כמה שאפשר את הבית שאני מתגורר בו בשכירות עכשיו, אבל זה בלתי אפשרי. עכשיו אני כבר שלושה חודשים ללא עבודה, גר ללא תשתית חשמל או מים חמים להתקלח. הבית פתוח כולו. אין לי מטבח או מקרר, אין רהיטים. אני במצב כלכלי מאוד קשה ולא מצליח למצוא עבודה. אני מתקיים מקצבת נכות, שלא מספיקה. יש לי חובות לארנונה ולחשמל. אני חי בקושי בשביל לשרוד. יש לי כלב ותוכי שמלווים אותי בתהליך ההחלמה".
אף פעם לא שיתפתי לגבי מצבי, החלטתי לא לוותר
זאיד מסביר שהחליט לחשוף את מצבו כיוון שעוברים עליו ימים מאוד קשים. הוא אמר לעצמו שלפעמים צריך לשים את הבושה בצד ולבקש עזרה. "החלטתי לפנות לעזרה אחרי תקופה ארוכה שבה הסתגרתי, אחרי שאיבדתי את אבא שלי", הוא מספר.
"לא מזמן החלטתי ללכת לטיפול והצלחתי להשתלב במקומות עבודה. אבל זה מצב מאוד קשה, כל גירוי או רעש יכולים להסיט אותי. תמיד הייתה לי אופטימיות שאני אצליח להשתלב במקום עבודה, אבל זה מאוד קשה בשביל אנשים עם פוסט טראומה. יש לי אחות שגרה לידי. עם שאר קרובי המשפחה אני פחות בקשר.
אף פעם לא שיתפתי אנשים לגבי מצבי, פשוט הגעתי למצב שאני רוצה או לוותר או לפנות לאנשים ולבקש עזרה, ואני מעדיף לא לוותר".
'אני מאמין שאנשים יעזרו לי'
"כשהלכתי לצבא ידעתי איפה אני אשרת וידעתי שאני הולך לקרבי. אני לא מתחרט, גם אם החיים היו קשים אליי. אני שמח שעברתי הרבה דברים ושרדתי אותם. האנשים בארץ הם לא אנשים רעים, אני מאמין שיושיטו לי יד לעזרה. הבנתי שאם אני לא אבקש עזרה אני אמשיך לסבול.
הגדוד שלי גילה שהמצב שלי לא טוב מהפוסט שפרסמתי בפייסבוק, והוא התנדב לעזור. חיילים מהגדוד אמורים לבוא ולעזור לי בשיפוץ ביום שישי בבוקר".
זאיד שירת בצבא בגולני, וכשחברים מגולני קראו את הפוסט שלו בפייסבוק, הם מיד יצרו איתו קשר והבטיחו לבוא ולעזור לו. ביום שישי, כאמור, הם יגיעו אל ביתו כדי לסייע לו בשיפוץ ובשיפור תנאי המגורים שלו.
"הרבה שנים אני חי סגור, לא יכול לצאת לחברותה של העולם בחוץ. אני רוצה לחזור לעצמאות. אני מקווה שאנשים יתרמו לי, כל אחד מה שהוא יכול לתת. אני צריך עזרה עם השיפוץ, וחשוב לי גם החברה עצמה".
אחוות גולני החלה באיסוף כספים עבור מרוואן. כל מי שרוצה להצטרף ולתרום, מוזמן לפנות טלפונית למתן או לנאור.
לתרומות – התקשרו:
מתן מעמותת גולני 054-2006069
נאור 055-3022619
משרד הביטחון מפעיל שירות בשם "בידיים טובות" תפנה אליהם והם יעזרו לך להגיש תביעה להכרה בפוסט טראומה.
עצוב מאוד גם אני מקבלת קצבת נכות וקשה לחיות מזה כואב שהמדינה לא עוזרת אבל יודעת לקחת בלי סוף מקווה שיצא מהמצב שלו לצערי לא אןכל לעזור
שיהיה לו בהצלחה! זה לא מצב נורמלי, שנכה צה"ל לא יקבל עזרה כספית ובריאותית ממדינה, שהוא שירט בה וקיבל נכות! צריך לדבר על זה וטוב, שהוא ביקש עזרה מהציבור! אפילו בעלי חיים עוזרים אחד לשני. ומה עם אנשים?
חיפאים, ישראלים, זה אח שלכם! תתעוררו ותעזרו לו במה שאתם יכולים! 😢🙏💫