פרסום בחי פה

תגובות אחרונות

פרסום בחי פה

עוד כותרות בחי פֹּה

בחול המועד פסח יוצאים למוזיאונים בחיפה בחינם

בחול המועד פסח כל עם ישראל יוצא לטייל: בפעם...

אולגה בסוב זכתה במדלית ארד באולימפיאדה האירופאית – גאווה לחיפה

הישג יוצא דופן לנבחרת הישראלית באולימפיאדה האירופאית לבנות במתמטיקה מדינת...

שכנה • סיפור קצר מאת אילן סגל

טוב שכנה טובה ממרגרינה טובה. בין הדברים בהם בורך האדם...

התכוננו לחום ושרב בפסח • התחזית המלאה

(חי פה) - מנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי עולה כי...

פוסט-טראומה איך לזהות ומתי לפנות לטיפול?

בשיתוף בטיפולנט

הפרעת דחק פוסט-טראומטית, או כפי שהיא מכונה בקיצור 'פוסט-טראומה', הפכה בשנים האחרונות להיות אחת מבין ההתמודדויות הנפשיות המוכרות והמדוברות ביותר, במיוחד במדינת ישראל אשר חווה מלחמות ואירועים ביטחוניים רבים. מכאן, מובן מדוע היא מעוררת תהיות ושאלות רבות – כמו, האם אפשר לעבור אירוע קשה ו"לצאת מזה בסדר"? מה ההבדל בין פוסט-טראומה לבין קיומן של חרדות? ומתי יש לפנות לטיפול אחרי אירוע מאיים? בכתבה הבאה נחדד מהי הפרעת דחק פוסט-טראומטית כדי להכווין ולענות על שאלות אלו.

איך מזהים פוסט-טראומה?

על מנת לבחון האם אדם מתמודד עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית, ראשית יש לזהות ולאתר האם קיים בעברו אירוע בעל פוטנציאל להיחוות כטראומטי. אירוע כזה כולל חוויה ישירה של איום או פגיעה ממשית בגוף או בנפש, כמו אלימות מינית, קרב, טרור או תאונת דרכים.

בנוסף, פוסט-טראומה עלולה להתפתח גם כתוצאה מחשיפה לאירוע מסוג זה כעד, דרך אדם קרוב או חשיפה לפרטים קשים באופן חוזר או עוצמתי במהלך מילוי תפקיד (כמו אחות או עובדת סוציאלית).

עצם קיומו של אירוע קשה או מאיים בעבר, אינו מעיד בהכרח על תגובה פוסט-טראומטית – טראומה נפשית היא התגובה לאירוע ולא האירוע עצמו. במקרים בהם מתפתחת הפרעת דחק פוסט-טראומטית, לאחר כחודש מסיום האירוע ניתן להבחין בהופעה של מספר תסמינים בעוצמה אשר פוגעת בתפקוד היום-יומי, כמו עבודה או קשרים בין-אישיים.

אלו הם הסימפטומים אשר הופעתם של כמה מהם יחד עשויה להעיד על פוסט-טראומה:

1.      חוויה מחודשת לא-רצונית של האירוע – זיכרונות, סיוטים, התנהגות לפיה האירוע כאילו מתרחש שוב כעת (פלאשבק) תוך ניתוק מרצף הזמן הנוכחי, כמו גם תגובת דחק (כמו זיעה ורעד) בעקבות חשיפה לגירוי אשר מזכיר את האירוע (מכונה 'טריגר'). בקרב ילדים ניתן לראות משחק חזרתי או חלומות בעתה ללא תוכן מוגדר.

2.      הימנעות מתמשכת מכל מה שמזכיר את האירוע – הימנעות או מאמץ להימנע מזיכרונות, מחשבות, רגשות, אנשים, מקומות, פעילויות, מצבים או שיחות הקשורים לאירוע או מזכירים אותו.

3.      שינויים בחשיבה, בתפיסה ובזיכרון – למשל, חוסר יכולת לזכור פרטים חשובים הקשורים לאירוע הטראומטי, כמו גם החזקת תפיסות או ציפיות שליליות ביחס לעצמי, לאחר ולעולם (״אי אפשר לסמוך על אף אחד״).

4.      מצב רוח שלילי מתמשך – רגשות כמו פחד, אימה, כעס, אשמה ובושה. בנוסף, ירידה משמעותית בעניין או בהשתתפות בפעילויות בהן האדם נהנה מהן בעבר.

5.      תחושת ניכור או ניתוק מהסביבה – לעיתים גם חשדנות, עוינות וחוסר אמון ביחס לאחרים.

6.      שינוי משמעותי בהתנהגות – ביטויי התנהגות אגרסיביים באופן מילולי או פיזי כלפי אנשים או חפצים. בנוסף, חוסר זהירות או התנהגות מסוכנת של האדם כלפי עצמו.

7.      עוררות יתר – דריכות יתר, תגובות בהלה מוגזמות וקשיי ריכוז.

8.      הפרעות בשינה – קושי משמעותי להירדם, להישאר ישן או שינה חסרת מנוחה.

מה הקשר בין פוסט-טראומה לחרדה?

נתחיל מהדומה בין השתיים, בהפרעת דחק פוסט-טראומטית ובהפרעות חרדה ישנן תגובות גופנית ורגשיות דומות בתגובה לדחק (stress). למשל, רעד, זיעה, דריכות יתר, תגובות בהלה מועצמות או קשיי ריכוז ושינה. בנוסף, בשני המצבים ייתכן כי תתפתח הימנעות מגירויים העלולים לעורר תגובות אלו באופן אשר פוגע בתפקוד היום-יומי.

על אף החפיפה בחלק מהסימפטומים, ההבדל המרכזי קשור לאירוע – בפוסט טראומה האירוע המאיים כבר התרחש במציאות, לעומת זאת בחרדה המצוקה היא סביב עיסוק והערכת יתר לגבי הסבירות להתרחשות של אירוע מסוג זה בעתיד. בהתאם, בפוסט-טראומה ישנם סימפטומים ייחודיים הקשורים להיזכרות מחודשת לא-רצונית של האירוע, כמו פלאשבקים, אשר אינם מופיעים בחרדה או בתסמונות אחרות.

לדוגמה, כאשר אדם נחשף באמצעות המדיה לאירועים קשים ומאיימים (כמו התרסקות מטוס, פיגוע טרור או חרם חברתי), ייתכן כי חשיפה כזו תעורר מצוקה נפשית וריבוי של חרדות לגבי האפשרות להיקלע לאירוע דומה. עם זאת, על פי רוב המקרה לא יענה על הגדרה של פוסט-טראומה. 

טיפול בפוסט-טראומה

אין צורך ״להמתין״ לסיום האירוע או להתפתחותם של סימפטומים חריפים כדי להגיע לטיפול – לאחר אירוע קשה או מאיים מומלץ להגיע להערכה ולהתערבות טיפולית בכל שלב. קיימות התערבויות ממוקדות אשר מטרתן להפחית את חומרת המצוקה או את הסיכוי להתפתחותה של ההפרעה בעתיד. מעבר לכך, כדאי לגשת להערכה ולקבלת העזרה המתאימה גם כאשר המצוקה הנפשית מתבטאת בדרכים אחרות, כמו חרדות, דיכאון, הפרעת אכילה או התמכרויות.

קיימות שיטות וטכניקות טיפול רבות לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית, רובן מתמקדות בחיזוק המשאבים והכוחות של האדם במקביל לעיבוד והבניית האירוע הטראומטי. ההתערבויות הטיפוליות עשויות להיות ממוקדות, במסגרת מפגשים בודדים, טיפול קצר-טווח או טיפול ארוך טווח. בכל גישה טיפולית או מסגרת טיפול אשר תבחר, חשוב כי הטיפול יערך על ידי איש מקצוע בבריאות הנפש בעל ידע וניסיון בטיפול בטראומה.

היכנסו למידע אודות פוסט טראומה באתר בטיפולנט – פורטל המציע מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד, אינדקס לאנשי מקצוע, מרכז מידע, כנסים וימי עיון לאנשי מקצוע ולקסיקון למונחים מקצועיים.

כתבות קשורות לנושא זה

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

בחול המועד פסח יוצאים למוזיאונים בחיפה בחינם

בחול המועד פסח כל עם ישראל יוצא לטייל: בפעם ה-19: מעל 170 אתרי מורשת, מוזיאונים, סיורים מודרכים ברחבי הארץ ועסקי תיירות מהדרום ייפתחו בחינם...

אולגה בסוב זכתה במדלית ארד באולימפיאדה האירופאית – גאווה לחיפה

הישג יוצא דופן לנבחרת הישראלית באולימפיאדה האירופאית לבנות במתמטיקה מדינת ישראל ומערכת החינוך מתבשרות בהישג מעורר השראה וגאווה של נציגות נבחרת ישראל במתמטיקה, שהשתתפו באולימפיאדה...

מכבי חיפה: "זה לא חג החירות כל עוד 133 חטופים עדיין בעזה" ◄ צפו בסירטון המצמרר

לפני שריקת הפתיחה של ניצחון משחק הבית של הירוקים מכבי חיפה נגד האדומים הפועל באר שבע באיצטדיון ע"ש "סמי עופר" בחיפה שנערך ביום שבת, 20.4.2024 הקרינה...

שכנה • סיפור קצר מאת אילן סגל

טוב שכנה טובה ממרגרינה טובה. בין הדברים בהם בורך האדם עם לידתו נמצאת גם הראיה. נכון שישנן שיטות שימור ותרגולת המשפרות ומוסיפות רבות ליכולות שלנו....

התכוננו לחום ושרב בפסח • התחזית המלאה

(חי פה) - מנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי עולה כי מזג האוויר בחג הפסח הולך להיות חם ושרבי. תחזית מזג האוויר ליום ראשון 21/4/24: מעונן...