שושנה סטרוק ז"ל • הפגנה בחיפה: ״דורשים חקירה מלאה לנסיבות מותה״

(חי פה) – עשרות חיפאים הגיעו בערב, יום רביעי 18/03/2026, לרחבת הפסנתר במרכז הכרמל כדי להביע תמיכה ולדרוש חקירה מלאה ומעמיקה לטענותיה של שושנה סטרוק ז"ל.

מותה של שושנה, שנמצאה ללא רוח חיים ביום שבת האחרון (14/3/26), הצית גל מחאה, כאב ושאלות קשות בציבור, לאחר שבחודשים שקדמו למותה פרסמה פוסט שבו כתבה כי אם ייאמר שהתאבדה, יש לדעת שלטענתה מישהו פגע בה. שושנה טענה לאורך שנים כי עברה פגיעות מיניות חמורות בילדותה, וכי נעשו ניסיונות למנוע ממנה לחשוף את הדברים. מותה הפך לנושא נפיץ, טעון ומורכב, שממשיך לעורר סערה ציבורית רחבה.

תמר לב ומור לוינגר – רון בהפגנה ◄ צפו

תמר לב ומור לוינגר‑רון אמרו בהפגנה כי הן, יחד עם רבים נוספים ברחבי הארץ, מאמינות לטענותיה של שושנה סטרוק ז"ל ומתכוונות להיאבק עד שתיפתח חקירה מקיפה. "כואב לנו מאוד שהיא נקברה בחברון," ציינו, "המקום שבו לטענתה נפגעה, ושבו לא אפשרו לחברותיה להיפרד ממנה." לדבריהן, גם כיום ישנם אנשים רבים הטוענים כי נפגעו מינית ושטענותיהם מושתקות. "נמשיך להילחם כדי שגם אם שושנה, לצערנו הרב, כבר איננה, החקירה תתבצע והאחראים יועמדו לדין, בדיוק כפי שהיא עצמה ביקשה."

מחאה בחיפה: “לא מוותרים על חקר האמת”

ברחבת הפסנתר התאספו עשרות תושבים שהחזיקו שלטים, הדליקו נרות זיכרון וקראו לחקור את נסיבות מותה של שושנה עד תום. המפגינים הדגישו כי הם אינם מוכנים להשלים עם האפשרות שטענותיה לא ייבדקו לעומק. לדבריהם, שושנה ביקשה במפורש שלא ישתיקו את סיפורה, וכי חובתה של החברה הישראלית לוודא שהדברים יתבררו.

ההפגנה בחיפה היא חלק מגל מחאות רחב יותר, שנמשך שלושה ערבים רצופים, מיום שני ועד יום רביעי. ביום שני הגיעו כ־120 מפגינים, ומאז בעקבות המצב הבטחוני ומזג האוויר הגיעו מדי ערב פחות מפגינים. המארגנים ציינו כי בכוונתם להמשיך למחות עד שיקבלו תשובות ברורות מהרשויות.

סערה ברשת: בין תמיכה למשבר פוליטי

מותה של שושנה עורר סערה גדולה ברשתות החברתיות, בין היתר משום שהיא בתה של השרה אורית סטרוק. חלק מהגולשים טענו כי אין מקום להטיח האשמות בשרה בזמן שהיא קוברת את בתה, בעוד אחרים הדגישו כי שושנה עצמה ביקשה שהציבור יידע את טענותיה, ולכן אסור להתעלם מהן.

הדיון הפך במהירות טעון ופוליטי, בין היתר בשל מעמדה הציבורי של השרה סטרוק. משתמשים רבים טענו כי יש מי שמנסה להגן על דמות ציבורית בכירה, על חשבון חקר האמת, בעוד אחרים טענו כי יש לכבד את המשפחה ולהימנע מהסקת מסקנות ללא ראיות.

טענותיה של שושנה: טראומה, פחד ומאבק מתמשך

שושנה סיפרה בחודשים האחרונים, כי היא סובלת מטראומה קשה בעקבות פגיעות מיניות שלטענתה התרחשו בילדותה, במסגרת טקסים ובמשך שנים. היא טענה כי נעשו ניסיונות למנוע ממנה להתלונן וכי חייה נמצאים בסכנה. בשל כך, כך לפי מקורביה, התגוררה בתקופה האחרונה בדירת מסתור.

שושנה תיעדה את עצמה, הקליטה עדויות וסיפרה לאנשים קרובים על מה שעברה. לטענתה, הפגיעות הובילו להתפרצות של בעיות נפשיות מורכבות, אך היא הדגישה כי הבעיות הן תוצאה של הפגיעה ולא סיבה לפקפק בדבריה.

שושנה סטרוק בתיעוד על הפגיעה המינית שחוותה ◄ צפו

רקע: תופעת ההתעללות הטקסית – בין עדויות, מחלוקות ופחד עמוק

תופעת ההתעללות הטקסית, כפי שהיא מתוארת על ידי נפגעות ונפגעים ברחבי העולם, מתייחסת לטענות על פגיעות מיניות ופיזיות חמורות, המתרחשות במסגרת קבוצות סגורות, לעיתים תוך שימוש במוטיבים דתיים, רוחניים או פסאודו‑מיסטיים. מדובר בתחום טעון ומורכב, שבו עדויות של נפגעים מתנגשות לא פעם עם ספקנות ציבורית, קושי ראייתי ומנגנוני שתיקה.
רבים מהמתלוננים מספרים כי הפגיעה החלה בגיל צעיר מאוד, לעיתים בילדות מוקדמת, וכי היא לוותה באיומים, הפחדות ותחושת חוסר אונים מוחלט. אנשי טיפול מציינים כי נפגעים של פגיעות מסוג זה סובלים לעיתים קרובות מטראומות עמוקות, דיסוציאציה, זיכרונות מקוטעים וקשיים נפשיים שנמשכים שנים רבות. מנגד, ישנם חוקרים ואנשי מקצוע שמזהירים מפני הכללות ומדגישים את הצורך בבדיקת כל מקרה לגופו. למרות המחלוקות, ברור כי מי שמספרים על פגיעה טקסית מתארים חוויות קשות מנשוא וכי החברה והרשויות נדרשות לנהוג ברגישות, זהירות ופתיחות כדי לאפשר בירור אמיתי של טענות כה מורכבות.

מחלוקת סביב מצבה הנפשי: “האם אפשר להאמין למתלוננת עם הפרעה נפשית?”

לאחר מותה, עלו ברשת טענות כי שושנה סבלה מבעיות נפשיות ולכן עדותה אינה מהימנה. טענה זו עוררה זעם רב בקרב פעילים חברתיים, פסיכולוגים ואנשי טיפול, שהדגישו כי שימוש במצב נפשי של מתלוננת כדי לערער על טענותיה הוא בעייתי ומסוכן.

לדבריהם, רבים מקורבנות פגיעה מינית סובלים מהפרעות נפשיות כתוצאה ישירה מהטראומה, ולכן פסילת עדותם בשל כך היא עוול כפול. פעילים הזכירו כי שושנה עצמה התריעה מפני מצב שבו ינסו להציג את דבריה כבלתי אמינים בגלל מצבה הנפשי.

תמיכה בשרה סטרוק: “עשתה הכול כדי לעזור לבתה”

מנגד, פורסמו ברשת גם פוסטים רבים ששיבחו את השרה סטרוק, על טיפול מסור בבתה לאורך השנים. כותבים שונים טענו כי השרה עשתה כל שביכולתה כדי לעזור לשושנה וכי טענותיה של שושנה נבדקו בעבר ולא נמצאו להן ראיות.

עיתונאים אחדים כתבו כי נעשו ניסיונות לבדוק את טענותיה של שושנה, אך לא נמצאו ממצאים שתומכים בהן. עם זאת, פעילים חברתיים טענו כי היעדר ראיות אינו הוכחה להיעדר פגיעה, וכי יש צורך בחקירה מעמיקה ובלתי תלויה.

הפגיעה הנפשית והחברתית: “מי יגן על מי שאין לו קול?”

הדיון הציבורי סביב מותה של שושנה, מעלה שאלות רחבות יותר על היחס לחולי נפש, קורבנות פגיעה מינית ואנשים החיים בצל טראומה. פעילים הדגישו כי החברה נוטה לעיתים לפקפק בדבריהם של אנשים עם הפרעות נפשיות, למרות שהם דווקא זקוקים להגנה ולתמיכה.

“אם אדם נפגע בילדותו, סובל מטראומה, ומנסה לחשוף את האמת, האם העובדה שהוא מתמודד עם קשיים נפשיים אמורה לשלול את אמינותו?”, שאלו מפגינים בחיפה. “זה מעגל אכזרי: הפגיעה יוצרת בעיות נפשיות, ואז משתמשים בבעיות כדי לפסול את טענותיו”.

מאבק מתמשך: “היא רצתה צדק – ולא זכתה לו”

שושנה ניהלה מאבק ציבורי ואישי קשה. היא ניסתה לטפל בעצמה, להגיש תלונות, לאסוף עדויות ולספר את סיפורה. במקביל, טענה כי יש מי שמנסה להשתיק אותה וכי חייה בסכנה. מקורביה מספרים כי היא האמינה שהדבר היחיד שיביא לה מזור הוא לראות את מי שלטענתה פגע בה מובא לדין.

מותה הותיר רבים בתחושת החמצה קשה. “הכתובת הייתה על הקיר”, אמרו פעילים. “היא מתה מיוסרת, בלי שהצליחה להשיג את הצדק שחיפשה”.

שאלות קשות על טבע האדם

סיפורה של שושנה מעורר שאלות עמוקות על טבע האדם, על יכולת האכזריות האנושית ועל הפגיעות של ילדים. רבים מהמפגינים בחיפה אמרו כי קשה לעכל את האפשרות שאדם מסוגל לפגוע בפעוטות, וכי טראומה בילדות יכולה להרוס חיים שלמים.

“זה מפחיד לחשוב מה אנשים מסוגלים לעשות”, אמרה אחת המשתתפות. “ילדה שנולדה עם תקוות, עם אהבה, עם עתיד והחיים שלה נהרסו. אין ריפוי מלא לטראומה כזו”.