כמו בכל שנה, גם בחורף הזה עולות השאלות אם כדאי להתחסן, או שמא מוטב לסמוך על הנוגדנים הטבעיים של הגוף, ומה מזיק יותר: חומרי החיסון או המחלה עצמה. לפי נתוני משרד הבריאות, יש ירידה משמעותית בהיענות ההורים למתן חיסונים לילדים. משרד הבריאות מדגיש בכל הזדמנות כי הרפואה המונעת, שחיסונים נמנים עליה, הוכיחה את עצמה לאורך השנים כמונעת הדבקות והתפרצות של מגיפות.
שיעור חולי שעלת אצל ילדים בני חצי שנה עד שנה שלא התחסנו גבוה פי 20 מאשר אצל אלה שהתחסנו, כפי שנמסר במאמרים שונים. אלא שמתנגדי החיסונים טוענים שהכול קונספירציה ושאי אפשר לסמוך יותר על אף אחד בעניין הזה. כוחות כלכליים מעורבים ומעוותים את המציאות לתועלתם, יגידו לך.
דומה כי כעת, בעקבות הירידה במספר המתחסנים, מחלות כמו חצבת, חזרת, אדמת ועוד מחלות שעלולות לפגוע בפריון, נגיפי שיתוק ילדים שהתגלו בעזה, נגיף הפפילומה שקשור לסרטן הרחם, טטנוס ועוד מחלות שהיה נדמה שנעלמו בעקבות החיסונים, עלולות לחזור ולאיים. אך אחרי האנרגיה שהשאירו חיסוני הקורונה, קשה יותר לשכנע שחיסונים הצילו את העולם ממגפות קשות.
אחרי שרופא המשפחה המליץ לנו להתחסן נגד שפעת ונגד דלקת ריאות, הוא אמר: "הגעתם לגיל שבו הגוף כבר לא חזק כמו פעם, וכדאי להתחסן כדי להישמר ממחלות". פניתי לחכמת ההמונים ושאלתי חברים: "כדאי להתחסן?" בתשובות שלהם גיליתי מיתוסים, אמונות ומחקרים סותרים. בין החברים ששאלתי היו כאלה שאמרו "לא לחיסונים בשום אופן", ומיד הוסיפו סיפור על ההוא שמת אחרי חיסון נגד קורונה, ואחר שחלה בשפעת קשה לאחר החיסון. היו גם אחרים שאמרו שבכל שנה הם מתחסנים ומרגישים מצוין, ללא מחלות, והם מעודדים את החיסון מתוך הרגשה שאלה שלא מתחסנים סומכים על חיסוניות העדר, בזכות אלה שכן מתחסנים.
תגובות לשאלת החיסונים
התגובות לשאלה אם להתחסן היו מגוונות. הרבה היו תשובות "לא", הרבה "כן", והרבה תהיות לגבי אמינות המחקרים, ובעיקר עצות: מרק עוף, תזונה, נשימה ומדיטציה. נפש בריאה בגוף בריא. היו גם כאלה שהמליצו על אמונה ותפילה, ובאותה מידה על חופש מאמונות מכשילות ועל אהבה כמרפא. בגדול, הדעות חלוקות והאמונות רבות, ונדמה שלא כולן מעוגנות במציאות. הנה כמה מהן:
קירה: "אני רואה שהתגובה לחיסון לשפעת קשה השנה, אבל השפעת עצמה קשה עוד יותר. שאלה קשה בהחלט."
מיכל אומרת שזה תלוי בגישה. "אני מאמינה שמחלה זה חלק מהחיים. גם הפסקה, גם מנקה את הגוף, מתאים לחלשים, גם מאמן את הגוף בריפוי עצמי. אז אני לא מתחסנת. אבל אם יש פחד, אז כדאי להתחסן כי הפחד מחליש."
עצמונה מדגישה שכל עוד מערכת החיסון תקינה ואין מחלות מסכנות חיים, היא מתנגדת לחיסון. "אבל כאשר המצב הגופני לא טוב, יש לשקול כל מקרה לגופו." מישל טוענת שהרופא אמר לה שלחלות ואז להבריא בלי סיבוכים זה אומר שהגוף נלחם ומתגבר, ועדיף לא להתחסן. גם גיא טוען שהוא לא מתחסן. "מחלה זה סימן של הגוף מבחינתי, לעצור ולנוח לכמה ימים." לסמדר אין אמון במערכת. "אני לא מתחסנת. אומרים שזה חלבון כמו חיסוני הקורונה שפוגע בחלבוני הגוף ומזיק. לגבי השפעת, החיסון מתאים לווירוסים של שנה שעברה, ובכל שנה יש וריאציות חדשות."
אנטוניה טוענת שחיסון זה מזיק. "כל זריקה שבטעות נקראת 'חיסון', איננה כלל ועיקר. רק מלהסתכל על רשימת החומרים שיש בתרכיבים האלו, אדם צריך לשאול את עצמו למה מכניסים חומרים כאלו לגוף."
אתי התחסנה. "לי זה ממש עוזר להיות בריאה ולהרגיש טוב." גם פזיה בעד חיסונים. "התחסנתי מיד כשיצאו החיסונים עוד באוקטובר. זו השנה השביעית שאני מתחסנת נגד שפעת, יש לי מחלות רקע מורכבות ואני שמחה שהתחסנתי. מעולם לא היו לי תופעות לוואי מהחיסון."
נטע הייתה ממתנגדי החיסונים עד שראתה אחרת. "אני ומשפחתי התחסנו ומאז תודה לאל לא חולים כמעט, ואם יש משהו אז מקבלים קל. בתור מתנגדת חיסוני שפעת לשעבר, נוכחתי שזה עוזר וחשוב." עופרה מתחסנת בכל שנה. "אני מתחסנת שנים ותודה לאל אין מחלות. למה לעשות את החיים קשים?" היא שואלת. גם גילה מתחסנת וטוענת שהיא בריאה רוב הזמן.
החיסון שהציל את העולם
הסיפור הכי דרמטי בעניין הזה נוגע במגפת האבעבועות השחורות שהתפרצה באסיה ובאירופה במאה ה-14, והרגה מיליוני בני אדם. "המוות השחור" או המגפה השחורה הייתה מגפה פעילה במשך כמה שנים וקטלה כ-200 מיליון בני אדם באפריקה, בסין ובאירופה. יש אומרים ש-50 אחוז מאוכלוסיית אירופה נקטלה על ידי המחלה. המחלה המשיכה להתפרץ בגלים עד שבסוף המאה ה-18 המציאו את החיסון למחלה והצליחו להתגבר על הנגיף במבצע חיסון עולמי.
ב-1924 פרצה בארה"ב מגפת אבעבועות שחורות ו-28 אלף בני אדם נדבקו. מתנגדי החיסונים האשימו את החיסונים בהתפרצות המחלה. לאחר מערכה עצומה של התנגדות לחיסונים, בוטלה חובת החיסון משנת 1903. אחת ממנהיגות ההתנגדות לחיסונים הייתה לורה ליטל, ממדינת אורגון. היא טענה שבנה מת לאחר שחוסן נגד אבעבועות שחורות, ולמרות שהילד נפטר מדיפטריה חצי שנה לאחר שקיבל את החיסון, היא זכתה לאהדה מצד אלפי בני אדם שהאמינו שהדם של הילד הזדהם מהחיסון ומערכת החיסון הטבעית שלו נפגמה. היא פרסמה ספר שבו כתבה על מקרי מוות רבים בשל החיסונים ההם, והאשימה את יצרני החיסון בחמדנות. אוהדי החיסונים טוענים כי דומה שהכאב באובדן בנה היחיד טישטש את הגבול בין העובדות למציאות, ומתנגדי החיסונים מאמינים שבחיסונים ישנם מרכיבים סודיים שיכולים לגרום לנזקים.
כיום מדברים על נגיפים חדשים שמתגלים, חלקם מוטציות של נגיפים שהיו כבר בכדור הארץ. יש אומרים שהנגיפים מגיעים יחד עם מטאורים שמתרסקים באטמוספירה, והקונספירטורים טוענים שחלקם הגדול מיוצר במעבדות כדי למכור אחר כך את החיסונים. אבל בשלב זה, לפי מומחים באוסטרליה, אין חשש ממגפה חדשה שתצא מסין למרות השמועות, ומדובר במחלה שקיימת כבר שנים רבות וכרגע התפרצה באזורים מסוימים בסין.
מחקרים, מיתוס ואמונות
עניין שזכה להרבה תשומת לב היה מאמר, שעד שהסתבר שהוא מבוסס על נתונים שקריים, שטען לקשר בין חיסון ה-MMR – המכונה החיסון המשולש כי הוא חיסון משולב למחלות חצבת, חזרת ואדמת – לבין אוטיזם. המחקר נעשה על ידי אנדרו ויקפילד (אנגליה, 1998) והסתבר שהוא שקרי. ויקפילד המציא נתונים שלא היו קיימים, כדי לזכות בכספים אותם תכנן לתבוע מחברות התרופות. כאשר המזימה התגלתה, ויקפילד איבד את רישיון הרפואה שלו והפרסום הוסר.
אלא שהאמונה כבר השתרשה, ואנשים רבים בטוחים שהאוטיזם של ילדיהם הוא תוצאה של חיסון שהם קיבלו. לימים הוכח ונכתב על השיקולים הכלכליים של המחקר, ועל כך שהנתונים הומצאו, אך זה כבר היה מאוחר מדי. זה כבר לא עניין את ההורים, למרות שמחקרים אחרים שנעשו לא מצאו כל קשר בין החיסון המשולש לבין אוטיזם. בנוסף, מחקרים אפידמיולוגיים שללו את הקשר בין חיסון ה-Hepatitis B לבין טרשת נפוצה, בין חיסון נגד דיפתריה לבין תסמונת מוות בעריסה, בין חיסון לדלקת קרום המוח (HIB) לבין סוכרת נעורים, ובין חיסון לסרטן צוואר הרחם לבין תופעות לוואי חמורות שנטען שהן תוצאה של החיסון.
החשש הנוסף מהנזק של החיסונים הוא מהחומרים שמוספים להם, כמו תימרוסל, שהוא נגזרת של כספית אשר, לטענת ארגוני הבריאות, מתפרקת בגוף. הטענה הייתה שכמות הכספית המצויה בחיסון ממוצע המכיל כספית היא נמוכה מכמות הכספית המצויה בסנדוויץ' טונה. התימרוסל משמש כחומר משמר בחיסונים, ומורכב בין השאר ממלח כספית. בסוף שנות ה-90 ערכו רשויות הבריאות האמריקאיות סקר שגילה שילדים שקיבלו את כל החיסונים עלולים לקבל מנה גדולה מדי של מלח כספית. בעקבות הבדיקה, הוציאו את התימרוסל לחלוטין מכל חיסוני השגרה של תינוקות בארה"ב ובישראל.
חומרים מוספים ושיירי חומרים
לחיסונים מוסיפים חומרים מגבירי פעילות חיסונית, ממשפחת מלחי האלומיניום, שהתברר שהם בטוחים לשימוש. הכמות מזערית, פחותה מזו שיש בחלב אם או בפורמולה של מזון. נטען כי בחצי השנה הראשונה לחייו מקבל התינוק מחיסונים לכל היותר 4 מ"ג של אלומיניום, לעומת כ-10 מ"ג מחלב אם, 40 מ"ג מפורמולה, או 140 מ"ג מפורמולה צמחית. האלומיניום נמצא באופן קבע במזון, במים ובאוויר שאנחנו נושמים. לכן יש תמיד גם כמויות אלומיניום נמוכות בדם (בערך 5 ננוגרם), והוא מפונה על ידי הכליות.
לחיסונים מוסיפים גם חומרים מייצבים, שהם חלבונים וסוכרים, כדי להגן עליהם מפגעי הסביבה. ג'לטין, חלבון המשמש בחיסונים כחומר מייצב, יכול לגרום לתגובה אלרגית, אך בסטטיסטיקה של אחד לשני מיליון.
בתהליך הייצור של החיסונים נוצרים שיירים, ויש על כך פיקוח. פורמלדהיד הוא שייר נפוץ. תפקידו לנטרל את המחלה ואת כושר הנגיף להתרבות, תוך שמירה על היכולת לייצר תגובה חיסונית. פורמלדהיד נחשד ביכולת לגרום למוטציות גנטיות, כפי שהתגלו בתרביות רקמה כאשר השתמשו בכמויות גדולות מאוד. כדאי לזכור שלא נתגלו מוטציות בגוף האדם ולא בבעלי חיים, מה גם שהכמויות בחיסונים נמוכות. הרמות הקיימות באופן טבעי בגופו של תינוק גבוהות פי 10 ויותר מהרמות שבחיסונים.
בחיסון יש לעתים כמויות קטנות של ניאומיצין, סוג של אנטיביוטיקה שאין עדות שהיא יכולה לגרום לתגובה אלרגית. שייר נוסף הוא חלבון, ודווקא בחלבוני ביצה וחלבוני שמרים יכול להיות סיכון לאלרגיה. לילדים עם רגישות לחלבוני ביצה יש בדרך כלל גם סיכון מוגבר למחלות של דרכי הנשימה. לכן ממליצים כן לחסן אותם, תחת פיקוח רפואי, נגד מחלות כגון שפעת, אף על פי שהחיסונים מכילים חלבוני ביצה, ולפקח על האלרגיה במידה ותיווצר.
לשמור על אורח חיים בריא
המצדדים בחיסונים טוענים שכמו כל תרופה, יש לעתים תופעות לוואי, אך הן קלות וחולפות. הסיכונים הכרוכים בחיסון נחשבים לזניחים לעומת יתרונותיו במניעת מחלות, ומתוך החשיבות של שמירה על "חסינות עדר" לטובת החברה כולה.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, חיסון מונע כ-2-3 מיליון מקרי מוות מדי שנה. רופאים שטיפלו בחולי קורונה בזמן התפרצות המגפה העולמית מספרים על החיסון כהצלה, במיוחד לאנשים מבוגרים, אצלם מערכת החיסון כבר לא פועלת באותה יעילות. יחד עם זאת, סיפורים של אנשים שחוו קשיים אחרי חיסון, גם אם אין להם סימוכין מדעיים, אינם פשוטים. אינני יכולה להגיד בוודאות שהייתה פגיעה בגלל החיסון, כי אין לכך הוכחה מחקרית, אך חלק ממי שנפגע טוען זאת בפה מלא. אמא לשישה ילדים מספרת כי חיסנה את החמישה והכל עבר בשלום, עד שהבן הקטן שלה הגיע לטיפול נמרץ שעות ספורות אחרי החיסון. אצל אחרת התגלה גוש סרטני בשד כמה חודשים אחרי שקיבלה את החיסון.
לצד הטענות, רבים יגידו שניצלו בזכות החיסון, בעוד אחרים נפטרו ממגפה כזאת או אחרת. ב-2022 נפטרו 700 ילדים מחצבת בזימבבואה, שם אין חיסונים. בעולם השלישי ממשיכות להתקיים מחלות שהעולם המערבי שכח מהן, והטענה היא שהמחלות האלה מצליחות לפגוע כי לשם לא הגיעו החיסונים.
אין בכתבה הזאת להמליץ או לשלול חיסונים. לכל אחד יש את הגישה שלו והזכות החוקית לפעול על פי עמדתו. ההמלצה היחידה שאוכל לתת היא לשמור על אורח חיים בריא עד כמה שאפשר, ולנסות למצוא בתוך הרעש את השלווה הראויה, כדי לאפשר לגוף ולנפש בריאות מיטבית.
תמי, כל מה שאת צריכה לעשות בשביל לדעת את האמת על החיסונים היא לקרוא את הספר "צבים כל הדרך למטה חיסונים מדע ומיתוסים".
ספר מעולה שאף מילה ממנו לא הופרכה.