התרפקות נוסטלגית
בשבת 20.01.24 הצטרפתי עם אמי לסיור פריחה ב'גבעת העיזים' במסגרת המיזם 'בשבילי חיפה'. נופי הילדות העלו בי זיכרונות, אותם אשלב בין רשמי הסיור.
ביתנו ברחוב פרויד היווה עבורי כנערה בשנות ה-70, כר פורה (תרתי משמע) לבילוי יומיומי בשטחים הירוקים הנרחבים. מדי יום, בשובי מבית הספר, יצאתי לטייל בוואדיות מאחורי הבית בליווי כלב הפוינטר המשפחתי. מרבדי פרחים מכל גוון וצבע קישטו בהמוניהם את השטח כולו, בהתאם לעונות השנה, בהם גם מיני דבורניות, אחד הפרחים האהובים עליי. בחורף, סביב עצי האורן, ליקטתי אורניות ורצתי הביתה לקלפן ולבקש מאימא להכין חביתת פטריות או מרק שטעמו מיוחד במינו. הבית טבל בעצי אורן וכל צעד הניב אין ספור צנוברים שנשרו מאצטרובליהם וכל שנותר היה למצוא אבן מתאימה לפיצוחם…
סיפורו של 'שדה התעופה הישן'
היו אלה ימים נפלאים, כאשר שטחו של 'שדה התעופה הישן' בסוף רחוב פרויד שימש מקום מפגש מהנה לילדי השכונה, לטיולי משפחות, לימי שדה וא"ש לילה של תנועות 'הצופים' ו'בני עקיבא', להטסת טיסנים ועוד.
בשנות ה-80, לאחר שכשלו מאבקים מתוקשרים של תושבי הרחוב וסביבתו, הוחל בסלילת דרך ויינשל שהפכה את רחוב פרויד מאחד הרחובות השלווים בעיר לרחוב מרכזי המתחבר לכניסה לחיפה במורדותיו המערביים של הכרמל.
סיפורו של 'שדה התעופה הישן', כפי שנהגנו לכנותו, מסקרן. הוא הוקם ע"י הבריטים בשלהי מלחמת העולם השנייה כמנחת למטוסים קלים כחלק מתוכנית 'המבצר האחרון' כהיערכות לפלישה אפשרית של צבא גרמניה הנאצית לארץ ישראל. שטח המנחת, שבקצהו היו שרידים של בית אבן קטן, התפרס על פני כמה מאות מטרים בסך הכל ולא נסלל מעולם.
חוקרים מציינים כי בפועל לא נעשה שימוש במנחת בתקופת מלחמת העולם השנייה. אך לימים, במסגרת עבודתי כמתעדת סיפורי חיים של בני הדור הוותיק, זכיתי לשמוע עדויות מרתקות משניים ממרואייניי שהיו עדים לנחיתות מטוסים קלים במקום.
עדויות מרתקות
אביו של מיקי גוטשלק בן ה-87, שאת סיפורו פרסמתי כאן לפני חודשים ספורים, השתתף באופן פעיל בבניית הביצורים בתקופת מלחמת העולם השנייה. על שדה התעופה הישן סיפר לי מיקי:
"כילדים, נהגנו לטייל באזור שדה התעופה הישן, שהיה מלא פרחים. בסביבות 1944, בהיותי בן 8 לערך, גרנו ברחוב הירקון. באחד הימים שמענו רעש יוצא דופן מכיוון השדה. אבא ואני רצנו במהירות למקום. הגענו מתנשפים וגילינו להפתעתנו מטוס פייפר קטן שנחת בשדה. אני זוכר שהטייס היה עצבני ואמר שהונחה לבדוק את תנאי הנחיתה במקום, שהיו גרועים מאוד. הוא ביקש את עזרתנו לסובב את המטוס, וכך אבא ואני מצאנו את עצמנו אוחזים בזנב הפייפר ועוזרים לסובבו לכיוון הנגדי. רגע לפני שהמריא אמר לנו שימליץ לממוניו להימנע מנחיתות במקום.
מקרה אחר היה בסביבות 1950. גרנו ברחוב סמולנסקין ושמענו רעש של פיצוץ מכיוון שדה התעופה הישן ושוב רצתי עם אבא. הספקנו לראות אופנוע עם שני בחורים צעירים שנמלט מהמקום. בהמשך, אבא נתבקש לייצג את השניים כעו"ד במשפטם וכך נודע כי אחד מהם, חייל בשירות פעיל, רצה לבדוק את עמידותו של המבנה ללבנת חבלה…"
עדות נוספת סיפר לי מרואיין המתגורר כיום בת"א, גם הוא בגיל דומה. בהיותו ילד צעיר הייתה אמו מבצעת שליחויות במכוניתה במסגרת ארגון 'ההגנה'. באחד הימים נתבקשה לאסוף כלי נשק שהונחתו ע"י מטוס קל ב'שדה התעופה הישן' ולהפקידם באחד הסליקים בעיר. לימים סיפרה לו על כך.
את שכונת רמת אשכול, שבחלקה יושבת על שטחו של שדה התעופה הישן, תכננה לאה גרינברג, אז כמנהלת המחלקה לתכנון העיר, שאת סיפור חייה המרתק תיעדתי בספר עב כרס גדוש תמונות ומסמכים.
ובחזרה ל'גבעת העיזים'
'גבעת העיזים' ממוקמת בין שכונת רמת אשכול לבין שכונת דניה והיא האזור הטבעי הגדול ביותר שנשאר בשטחה העירוני של חיפה. את השטח מכסה צמחייה ארצישראלית עשירה ולצד שפע הפריחה בהתאם לעונות השנה, ניתן לראות כאן, כאשר המקום אינו עמוס במטיילים, צבועים ותנים, חזירי בר, ציפורי שיר, עופות דורסים ולעתים אף שפני סלע השוכנים במצוק הסלעי בתחתית הנחל. בשטח מצויים גם שרידים ארכיאולוגיים.
עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת הגדירה תוכנית מנדטורית את ייעודה של הגבעה לבנייה. מזה שנים נאבקים תושבים רבים על הכוונה לממש את הבנייה במקום, המיועדת להיקרא 'רמת גוראל' לזכרו של אריה גוראל שכיהן כראש העיר חיפה במשך כ-25 שנה. מעל 700 תושבים הגישו התנגדויות וכיום עתיד הבנייה אינו ברור.
פנינת טבע חיפאית ליד הבית
אתמול בבוקר הגיעו למקום המפגש ברחוב סורוקה 44 בשכונת רמת בגין כמה עשרות אוהבי טבע במגוון גילאים. את הסיור הובילה בנועם ובידע רב טלי מואב, ד"ר להיסטוריה, פעילה סביבתית חברתית, אוהבת טבע, מנהלת קהילת 'עלילות חיפה' בפייסבוק ומתנדבת ב"בשבילי חיפה".
"לרגל ט"ו בשבט המתקרב", פתחה טלי, "אתייחס בסיור למה שקורה בשטח אחרי הגשם. אספר על החורש הים תיכוני ועל שפע הפרחים שנפגוש בדרך: כלניות אדמוניות, רקפות ורודות ולבנות, לוטם שעיר ומרווני, כתימה, סביון, ציפורן חתול ועוד…"
טלי הובילה את המטיילים בשביל מעגלי נוח להליכה שהוכשר בינות לצמחייה העשירה. בתחנות העצירה היא סיפרה על הפרחים שפגשנו בדרך, בהם רומוליאה צידונית, פרח נדיר שבולט בעדינותו ובצבעו הסגול. כמו כן עוררה שיח בנושא כריתת עצים לא מבוקרת ועוולות בנושא בנייה המתנגשת עם שטחים ירוקים. טלי סיפרה את סיפורו של 'חוני המעגל' והסבירה את חשיבות נטיעתם של עצים, למען הדורות הבאים, למען איכות הסביבה ולמען הנפש. לאחר כשעתיים נפלאות בטבע ליד הבית, בשמש חורפית מלטפת ופריחה נפלאה, התפזרו המשתתפים בטעם של עוד…
'בשבילי חיפה – שבילים, מסלולים, פינות טבע בעיר'
לפני כשלוש שנים, בתקופת הקורונה, יזמה ענבל חן-ברגב, מורה ועו"ד חיפאית, הקמת קבוצה שמטרתה לשלב טבע חיפאי וקהילה מקומית, להכיר את הטבע העירוני "מתחת לאף". הקבוצה, שזכתה לשם "בשבילי חיפה", פועלת באמצעות צוות מתנדבים להעלאת המודעות לטבע העירוני לשמירה על שטחים ירוקים ולשימור ואדיות חיפה.
ב-6 באוקטובר 2023 יצא לדרך סיור ראשון לשבילי רמת אלון במסגרת מיזם 'סתיו בוואדיות' של 'בשבילי חיפה'. ביום המחרת, היה מתוכנן סיור בנחל הגיבורים שכמובן בוטל ואיתו עוד 14 סיורים שתוכננו בשתוף העמותה לתולדות חיפה. בעקבות 'השבת השחורה' נעצר המיזם וכעבור כמה שבועות הוחלט לשוב ולקיים סיורים בסופי שבוע.
כיום נערכים הסיורים מדי שישי ושבת, ככל שמזג האוויר מאפשר והמצב הבטחוני. תחת הכותרת צאו לטבע לחיזוק החוסן הנפשי. הסיורים מיועדים לתושבי חיפה ולמפונים הרבים המתארחים בעיר שתושביה מאמצים אותם אל לבם באהבה.
בין היוזמות שנולדו והתפתחו במהלך שלוש שנות עשייה פוריות של המיזם, סקר הגינות הקהילתיות ברחבי העיר, סקר חניונים, תצפיות, פסלים, אנדרטאות ומסלולים בכרמל ('אתגר ה-21').
שיתוף פעולה הדוק מתקיים עם עמותת ירוק בלב', שמתנדביה דאגו לניקוי ושילוט המסלול לפני שנים, עם החממה החברתית של הטכניון, עם העמותה לתולדות חיפה, עם עיריית חיפה ועוד. 36 מתנדבים פעילים כיום ב"בשבילי חיפה" שישמחו לקלוט לשורותיהם חברים נוספים.
מדי שבוע מעדכנת ענבל בקבוצת הפייסבוק ובטור באתר חי פה על הפעילות בשבוע שחלף ועל זו הצפויה בשבוע הקרוב. מוזמנים לעקוב ולהשתתף.
חשוב לדעת
מובילי הסיור אינם מורי דרך מוסמכים והם פועלים בהתנדבות למען הקהילה. המטיילים מתבקשים להצטייד בנעליים סגורות, כובע ומים. באחריות המטיילים לוודא את דרגת הקושי ותוואי המסלול, להביא ציוד מתאים ולהפעיל את מיטב שיקול דעתם בעת ההליכה.
גם אתם רוצים להתנדב למען הקהילה?
אוהבי טבע והדרכה שמוכנים לתרום מאהבתם למען הקהילה, מוזמנים ליצור קשר ולהצטרף לצוות המתנדבים.
שלום אנטוני,
תודה ששיתפת בזיכרונותיך. לפי דבריך עזבתם את רחוב פרויד ב1975, משמע, לפני סלילת כביש החיבור ליציאה מחיפה וכמה וכמה שנים לפני הקמת רמת אשכול.
אם יש לך תמונות מרחוב פרויד של אותם ימים ושל שדה התעופה הישן, אשמח מאוד אם תשלח לי במייל או בווטסאפ.
כתבה מקסימה יעל. שבוע טוב
עליזה ואבנר ארליק שלום,
הטיולים מתפרסמים בקבוצת הפייסבוק בשם:
"בשבילי חיפה – שבילים, מסלולים, פינות טבע בעיר"
מוזמנים לעקוב ולהצטרף!
כתבה מרתקת על מקום מרתק.תודה ליעל הורוביץ.
שלום. גם אנחנו רוצים לטייל. אנא, הם הודיעונו מהם הטיולים הבאים,,יום,שעה ומקום המיפגש. בתודה,עליזה ואבנר ארליק
אייל,
תודה על התגובה ועל ההבהרה
משה משעול, תודה על תגובתך.
מוזמן להצטרף לטיולים הבאים
משפחת גוראל ביקשה ששמו לא ייקשר בהרס הריאה הירוקה האחרונה ברכס הכרמל. לכן טיילת החוף נקראת טיילת גוראל.
המקום אם חלילה ייבנה ייקרא גבעת שמיר לזכר יצחק שמיר, ראש ממשלה דגול שמגיעה גם לו הנצחה טובה יותר.
משום מה, בגלל מעשה עוול משווע ומקומם של אדון יהב – לא הונצח בחיפה ראש הממשלה יצחק שמיר בתקופתו. צריך להביע על כך שאת נפש
תמר כץ שלום
צרי עמי קשר בפרטי (פרטי ההתקשרות בסוף הכתבה)
ואשלח לך מס' טלפון של ענבל
אריה יקר,
תודה, נעים לקרוא את המילים הטובות.
שנמשיך לטייל ולהתנדב בכל התחומים, כיחידים וכקהילה.
מעניין מאוד.
כל הכבוד על היוזמה .
מיקי יקר,
שמחה ששיתפת אותי אותי בזיכרונותיך.
שמו של הבחור "השובב" שמור עמי, לא אפרסמו כאן על מנת שלא להלבין פניו ברבים…
When we came on alliance in 1968 ,first we lived on margarit street in a rented flat and then bought a flat on freud 22 – we lived in freud till 1975 when we moved to einstein
During those years we would walk along from 22 to THE END of the road as it was across a small bridge and then to have barbiques on the STE TUFA = ramat eshcol I think was built after we moved to einstein
Anthony naftali
שלום רמי,
לקבלת עדכון על טיולים מוזמן לעקוב אחר קבוצת הפייסבוק
"בשבילי חיפה – שבילים, מסלולים, פינות טבע בעיר"
תודה תודה, רפי יקר
אתי יקרה, תודה על תגובתך.
עירנו היפה מזמנת הרבה אפשרויות לטיולים מהנים ליד הבית.
מוזמנת לעקוב אחר קבוצת הפייסבוק: בשבילי חיפה – שבילים, מסלולים, פינות טבע בעיר
עירית חיפה במחטף שעשתה פרסמה למתן תוקף את תכנית רמת גוראל . מאז בית המשפט המחוזי אישר התנגדויות לתכנית, כך גם הועדה המחוזית והתנגדויות נוספות עומדות בפני דיון במועצה הארצית. קיים סיכוי טוב כי התכנון העירוני שבוצע ע"י המתכננים המשובחים ביותר שיכלה העיריה לספק (שאפילו עברו פעם ליד הטכניון….) יפסל לחלוטין, יורחב תחום התכנית גם לשטחים פנויים בהיקף ובכך ניתן יהיה להקצות ולשמור על שטחים ירוקים במרכז השכונה .
איך יוצרים קשר עם ענבל חן-ברגב?
תושב ותיק,
חן חן על תגובתך
יעל יקרה זו כתבה מרתקת עם תמונות יפות המעודדת תושבים שאכפת להם מהקהילה והסביבה שלהם לקחת חלק בפעילות המתנדבים המבורכת ברצועות הטבע העוטפות את חיפה היפה ולא רק….
כאן אצלנו מתחת לאף ברכס הכרמל , עבר בונה עתיד.
יישר כח !
מקום מקסים עם היסטוריה ונוף ואין סוף פרחים.
נפתלי יקר,
תודה על הפירגון.
למעשה היו בשדה התעופה הישן שני מבנים. האחד, מבנה בסגנון חאן ערבי (זה שפוצץ ונהרס בחלקו). השני, מבנה בריטי, במיקום אחר בשטחו של השדה.
ידועה לי זהותו של הבחור שהניח את לבנת החבלה. אשמח שתכתוב לי בפרטי המידע שידוע לך בהקשר זה.
אהוד יקר,
תודות על מילותיך החמות.
אכן, רוחשת אהבה רבה לעירי היפה,
המשלבת ירוק וכחול, בין הר לים.
מי ייתן ונשכיל לשמור על נכסינו אלה.
יישר כוח לך ולכל צוות המתנדבים!
אשמח לעדכונים על טיולים,הקישור לוואטסאפ לא עובד
כתבה מקסימה יעל.כל הכבוד לך
טיול מעניין יעל
מקסים…יישר כח למארגנות ולמארגנים…עושה חשק לטייל לא רחוק מהבית בכייף…יישר כח
רק לזכור למי להצביע בקלפי לראש עיר כדי שלא יהרסו גם את השאח הזה
כתבה מעניינת ועניינית שמדגישה בין השורות את מה שטוב בתושבים ופחות טוב בעיריה – חוסר יוזמה, אי יכולת לשמור של שטחי טבע ועל יחודה של העיר. כל הכבוד לעושים במלאכה ונקווה שגם בעיריה יתעוררו ויבינו שהעתיד לא נמצא במגדלים אלא בערכים – טבע הוא ערך
מאמר יפה ביותר, כל הכבוד למחברת וגם לחי פה אשר מביאים לכאן פרקים מעניינים מהעיר המיוחדת במינה שלנו.
שתי הערות:
1 המבנה הקטן בשדה התעופה היה עשוי אבן ועתיק מאוד, כנראה קבר של שייך או מקום תפילה עתיק. בכדי להרוס אותה היה צריך להפעיל כמות גדולה של חומרי נפץ.
2. הבחור שפיצץ את המבנה, היה מוכר לי…
הוא היה מדריך בצופי הריאלי ואספן של פגזים שונים אותם החביא אצל החניכים שלו…
כתבה מקסימה יעל, כתובה באהבה רבה לנופי חיפה. תיארת להפליא את המשאב הנדיר שיש לנו, על הזכות והחובה לשמור עליו ועל קבוצות המתנדבים שמנסים להנגיש ולקרב קהלים שונים לואדיות שלנו. יישר כח