באנר מוזאוני חיפה 081024
באנר כללית 050924
באנר גורדון 240624
באנר מנו 131224
באנר טירת כרמל
באנר חזית הים רחב
באנר החברה הכלכלית 171124
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק שנה טובה 031024
באנר כללית 050924
באנר קריית אתא 011024
באנר מוזאוני חיפה 081024

רפי אמאיוף • סתם סיפור…. קצת עצוב

בתקופת "מלחמה הכיפורים" נעדרתי מהבית כשבועיים לסירוגין. לא עוד....

״בית הטירה״ • טוסקנה על הר הכרמל

המבנה המוכר כ״בית הטירה״, בנוי על צלע ההר מול...

לפתוח את היד ואת הארנק: על הנזקים של הקמצנות ועל הדרך לצאת מזה

ראובן ושרה הגיעו אלי לייעוץ זוגי, כמו שהם תיארו...

בית הטירה רחוב יפה נוף 95 חיפה

כשמטיילים על ציר רחוב יפה נוף שפונה בצד...

האופציה הימית של חיפה ע״פ פרופ׳ בורט

שמה של בת גלים עלה באחרונה לכותרות בגלל הדיבורים על האפשרות לבניית מלון בוטיק על חורבות הקזינו המיטולוגי תוך כדי שיקומו ו/או הרחבתו. כמו כן, עלו לאוויר דיבורים על ״חזית הים״ של חיפה, נושא ששנים מדברים עליו. כל אלה, מזמנים הזדמנות טובה להביא לידיעת הקוראים חזון ״האופציה הימית״ של פרופ׳ מיכאל בורט, חיפאי וותיק וחוזה ללא לאות.

 איים מלאכותיים מול ראש הכרמל

״האופציה הימית״ של פרופ׳ מיכאל בורט, אדריכל ומתכנן ערים, החלה להתרקם לפני כ-60 שנה, במסגרת פרויקט הגמר שלו בסיום לימודיו בפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים בטכניון.

הפרויקט הציע ב-1963 ״פתוח אורבני על איים מלאכותיים מול ראש הכרמל״. הוא היה שאפתני, אך נולד מתוך הכרה בצורך לפיתוח עתודות קרקע נוכח מצוקת הקרקע של ישראל לעומת הגידול המהיר של אוכלוסיית המדינה. לנוכח החוף הארוך של ישראל נראה הגיוני לחפש פתרונות לפתוח קרקע מלאכותית במים הטריטוריאליים של המדינה. 

הפרויקט הציע בניית מספר איים מלאכותיים אל מול ראש הכרמל, מול בת גלים, איים שעליהם ייבנו סביבות מגורים לרבות מכלול השרותים הדרושים.

השדרה הכחולה
תרשים 2:״השדרה הכחולה״ (איור פרופ׳ מ. בורט, כל הזכויות שמורות)

״השדרה הכחולה״

פרופ׳ בורט המשיך לפתח את פרויקט הגמר של רעיון האיים המלאכותיים ע״י סדרת מחקרים נוספים, תוך חיפוש פתרונות לבעיות הסביבתיות ולעלות הגבוהה של בנייתם בשיטות המקובלות כפי שנעשה ביפן, הונג קונג או דובאי. בהמשך למחקרים הללו נולד חזון ״השדרה הכחולה״.

לפי חזון זה, מוצעת שרשרת של איים מלאכותיים כמתואר בתרשים 2 לעיל. האיים ייבנו במספר מקומות לאורך החוף, מול ריכוזים אורבניים קיימים כמו תל אביב, אשדוד, אשקלון, נתניה, חיפה, עכו ונהריה. שרשרת זו לפתוח אורבני ימי במרחק של כ- 2.0 -1.5 ק״מ מהחוף מכונה בפי פרופ׳ מ. בורט ״השדרה הכחולה״. פתרון זה עשוי, לדבריו, לספק קרקע לבניית דיור לכ-3 מיליון תושבים בעלות סבירה עקב שיפור והוזלת שיטת הבנייה של האיים.

השדרה הכחולהת המקטע החיפאי
תרשים 3: השדרה הכחולה, המקטע החיפאי (איור פרופ׳ מ. בורט, כל הזכויות שמורות)

המקטע החיפאי של ״השדרה הכחולה״

בהתאם לחזונו של פרופ׳ בורט, המקטע החיפאי ישתרע מחיפה עד עכו. החיבור לרקמה האורבנית של חיפה יתבצע באזור בת גלים, בסביבת הקזינו, ובמושבה הגרמנית, בהמשך לשדרות בן גוריון (תרשים 3). המקטע כולל אלמנטים נוספים כגון ריביירה בין חיפה לעכו.

החיבורים בין השדרה הכחולה ליבשת ִיתבצעו ע״י גשרי- שדרה״. החיבור באזור המושבה הגרמנית עשוי להתבצע באמצעות ״גשר- שדרה״ שימשיך את שדרות בן גוריון, ידלג מעל רציף הנמל ויתחבר בקצהו אל אי מלאכותי במרחק של כ-1 ק״מ מקו החוף. האי שבקצה יהיה מוקד פעילות מגורים, עסקים ובלוי ימי.

המערכת של ״גשר- השדרה״ תתחבר אל האי בגובה של מספר עשרות מטרים, תוך ריחוף מעל המפרץ, מה שיאפשר פעילות ימית מתחתיה. הגשר ישמש לא רק לתעבורה אלא יהיה זה ״גשר חי״ (כדוגמת גשר Ponte Vecchio בפירנצה) המשלב תעבורה מסחר ומגורים.

גשר חי מעל המפרץ
תרשים 4:״גשר חי״ מעל המפרץ (איור פרופ׳ מ. בורט, כל הזכויות שמורות)

פרופ׳ מיכאל בורט

מיכאל בורט נולד ב-1937 באוקראינה, בעיירה  קריביי ריח, העיירה בה נולד גם ו. זלנסקי, נשיא אוקראינה דהיום. עלה לישראל ב-1948 במסגרת עליית הנוער. ב-1963 קיבל תואר ראשון באדריכלות בטכניון וב-1967 קיבל תואר דוקטור. משנת 1963 נימנה עם סגל הפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים של הטכניון, בה אף שימש כדיקן במשך 2 קדנציות. 

נלחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור וזכה פעמיים ב״עיטור המופת״. בשנת 2006 פרש לגימלאות ומאז הינו פרופסור אמריטוס.

פרופ׳ מ. בורט תכנן את מחלף ארלוזורוב ואת גשר בר יהודה בתל אביב (ביחד עם פרופ׳ דוד יצחקי) ואף קיבל את פרס רוקח של עיריית תל אביב על עיצוב הגשר. הוא פועל בהתמדה לקידום רעיון הקמת האיים מלאכותיים מול חופי ישראל – ״השדרה הכחולה״ -כפתרון למצוקת הקרקע ומשבר עלויות הדיור בישראל.

ב-2022 הוענק לפרופ׳ מיכאל בורט פרס על ״מפעל חיים״ מטעם התאחדות האדריכלים בישראל. פרופ׳ מיכה בורט ממשיך במרץ להשתתף בכנסים בינלאומיים, בהם הוא מרצה בלהט על פתרונות עתידניים לבעיות שהאנושות נתקלת בהם היום בתחומי האדריכלות ותכנון הערים.

תודתי נתונה בזאת לפרופ׳ מ. בורט על השיחה המאלפת שקיים אתי בביתו בנושא חזון ״השדרה הכחולה״ והחומרים הגרפיים שהעמיד לרשותי ואשר מתפרסמים כאן באדיבותו. בזכות שיחה זו נתאפשרה כתיבת הכתבה הנוכחית.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

ד"ר דוד בר און
ד"ר דוד בר און
ד״ר דוד בר און • אדריכל ואומן, בוגר הטכניון וחבר באגודת הציירים והפסלים בישראל. מצייר את בנייני חיפה ההיסטוריים ומספר את סיפוריהם. משתתף בתערוכות בארץ ובחו״ל. כל הציורים ניתנים לרכישה, פרטים בטל. 052-4642998. ציורים נוספים באתר facebook.com/dbaronarc

כתבות קשורות לנושא זה

11 תגובות

  1. תודתי הגדולה לתכנון "השדרה הכחולה" של פרופ' מיכאל בורט, הכה נערץ עלי…. אמנם אינני כ"כ "בקיאה" בתכנון-ארכיטקטוני… אבל לעניות דעתי עצם הרעיון הזה של הקמת ה"איים" לכל אורך רצועת החוף נראה ממש חדשני ומקורי!! (ואף: "גאוני")! קצת "פיספוס" משהו שלא יצא בסוף אל-הפועל… חבל! מעריכה ומוכירה את כל הפרויקטים הנהדרים שזכו להגשמה, ומאחלת לפרופסור בורט היקר שלנו שימשיך בפעילות ברוכה בהמשך!

    • תודה על תגובתך. אין לי ספק כי הטבע התת ימי מלהיב, לכן בכל פרויקט יש למצוא את האיזון בין שמירת הטבע לבין צרכי הפתוח.

    • תודה על תגובתך. אכן פרויקטים כאלה מאתגרים את המתכננים, מאלצים אותם לחשוב מחוץ לקופסה. אנו יודעים שמה שנראה דימיוני היום, יתכן ויתגשם מחר.

  2. לכל החכמים שרוצים לבנות מרינה מול חוף בת גלים, קחו משקפת וכנסו למים, תראו צבי ים משוטטים, חתולי ים, ועוד המון בעלי חיים מיוחדים, כמו שרואים בנשיונל ג'אוגרפיק ובאיים רחוקים באוקיינוס ההודי.

    קחו את הילדים והנכדים לשחייה קצרה, בטוח שתצאו מהמים ותחשבו אחרת…

    וכן – יש תכנית להפוך את ריף בת גלים לשמורת טבע שתגן על הייחודיות שלו לשנים ארוכות.

  3. התכנית הטובה ביותר להקטנת הצפיפות היא לבנות ביהודה ושומרון ולהוציא משם את האנטי ציוניים…

  4. יש המון פתרונות לעיר שלנו אבל ההנהגה לא רוצה לקדם בעיה קשה במיוחד בארד אל יהוד אפילו מקלט אחד אין לנו

  5. אולי דוד בר-און אדריכל מוכשר ובטח צייר מוכשר ולכן אתייחס לתוכנית המופרכת הזו לטעמי ולו רק כי ראוי לברך כל אחד שמעלה לסדר היום את הדיון על הצורך העתידי לקדם תוכניות (ישימות ומועילות) להקמת איים מלאכותיים בישראל הצפופה ונעדרת שטחי הקרקע הזמינים להקמת תשתיות עתידיות וחיוניות. ביקרתי אצל פרופ' מיכה בורט בבית והוא הציג לי בגאווה את שרטוטי האי המלאכותי הענק שהוא הגה ואני בתוך תוכי נדהמתי מהמפלצתיות של התוכניות הנ"ל ובמיוחד האי המלאכותי להקמת שדה תעופה בינלאומי בשיטת בורט. זו שיטה שמעולם לא נוסתה (תודה לאל) ולדעתי חוץ ממדינות עם שליטים כל יכולים בעלי חשבון בנק עם טריליוני דולרים יש סיכוי קטן להקמת אי אייקוני כזה על גבי קונסטרוקציה בגובה עשרות מטרים מעל פני הים ושטח עצום מסביב ועוד בשיטה שמעולם לא נוסתה אפילו במודל קטן.
    למען ההגינות אציין שאני חבר בצוות מומחים שהציע חלופה שונה להקמת שדה תעופה בנוסף לנתב"ג על אי מלאכותי כשמסלול ההמראה שלו מרוחק 3 ק"מ מחוף טירת הכרמל. זו תוכנית על בסיס טכנולוגיה מוכרת שבוצאה בהצלחה במאות אתרים אחרים בעולם, כולל עבור שדות תעופה שחלקנו נחתו בהם. זהו פתרון ישים עם מקסימום יתרונות ומינימום נזקים, בטח בהשוואה לכל חלופה יבשתית אחרת וחלופה ימית כמו זו שמציעים האדריכלים הנכבדים בורט את בר-און.
    החלופה שלנו זכתה לתמיכת משרד הביטחון וחה"א, הוצגה לצוות התכנון של חנ"י שלא מצאו בה שום פגם מהותי, קיבלה ברכות ממנכ"ל רש"ת הקודם, אבל גורם מסוים במשרד התחבורה מטרפד אותה משיקולים לא ענייניים וחבל.

    • שלום ירון. לישראל אין שום יכולת להקים איים מלאכותיים. הדבר היחיד שניתן זה ייבוש כפי שנעשה בנמל המפרץ כלומר לשונות ים.. וכפי שאנו רואים בנמל המפרץ ובמרינה הרצליה יש פגיעה קשה בהסעת חול ונסיגת מצוקים וחופים בגלל חסימת הסעת החול מדלתת הנילוס צפונה. אותו יבוש בהרצליה, גרם לאובדן מאות דונמים חופים בישראל, יותר ממה שיובש.
      יש הבדל בין הקמת שוברי גלים ומרינות, שהנזק שלהן פחות בהרבה מאיים שלמים וענקיים בשטח הימי. איים כאלו יעלו מאות מליארדי שקלים להקים ולתחזק, כסף שיכול וצריך ללכת לשפר את התחבורה והבינוי הקיימים ביבשה – תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית וניהול משאבים פחות בזבזני שיפנה שטח לכ-2 מליון יח"ד נוספות בתוך ערי ישראל.
      צריך להוציא תשתיות זוללות שטח כמו פטרוכימיה, נמלי תעופה וטיהור שפכים החוצה מהערים אבל גם אותם לא ניתן להוציא לאיים מלאכיים, מוטב לשכוח מהעניין הזה כי כלכלית אין לזה היתכנות. בואו נתכנן נכון את השטח היבשתי הקיים. בטירת הכרמל ניתן להוסיף בהתחדשות עירונית עוד 20,000 יח"ד כלומר רק שם אפשר להוסיף 100 אלף תושבים וככה בכל עיר בסדר גודל קטן-בינוני אז בואו נתחיל מהתחדשות עירונית רחבה וכלל ארצית והוספת רשת של נתיבי אוטובוסים מהירים כדי להיפטר מהרכב הפרטי.

    • תודה על תגובתך.
      כאיש מקצוע הייתי ממליץ לא להשתמש במילים כמו ״תכנית מופרכת״ אלא להיות יותר זהיר. אתה בוודאי יודע שמודלים נבדקים בהרבה מבחנים עד שמתאפשרים או נפסלים. ואתה בוודאי יודע שהפתרון של שובר גלים ״ספוגי״ של פרופ׳ בורט עבר בהצלחה מבחן מסוים בטכניון. יש בוודאי עוד צורך במבחנים רבים , אך לפסול על הסף.?! אם השיטה מסוימת לא נוסתה עדיין- לא פוסל אותה מראש.
      מאחל לך הצלחה עם החלופה שלכם!

  6. א. אין מצוקת קרקע בישראל, רק ניהול לא יעיל ובזבזני שלה (למשל: לכבישים ומגרשי חנייה במקום תחבורה ציבורית. בניהול לא בזבזני, תכנון קומפקטי, מניעת פירוור ועירוב שימושים ניתן לייצר דיור איכותי גם ל-50 מליון איש בשטח היבשתי של ישראל. הכל שאלה של תכנון נכון וניצול נכון של משאב הקרקע.
    ב. אין שום אופציה לאיים מלאכותיים בטח שלא בגשרים מרחפים שאולי נראים טוב בהדמייה (בלי שום בדיקות הצללה, למשל). פנטזיה בדיונית אבסורדית, חסרת תכלית, ללא תחשיבי עלויות וללא בדיקה אמיתית של משאבים למבני ענק מרחפים.
    ג. בואו נתחיל ממרינה לכלי שייט ופעילות ימית בבת גלים. אפילו את המעט הזה ביטלו ראשי הגרונטוקרטיה החיפאית, טוב הקשישים לא רוצים שיפריעו להם עם יאכטה או מועדון שיט..

    • תודה על תגובתך.
      א.ֶ נתב״ג נלחץ מכל הכוונים ע״י הישובים מסביבו וכפתרון למצוקה בחנת האופציה של בניית אי מלאכותי לצורך בניית נמל תעופה מול תל אביב
      ב. כל חזון נדון לעבור התאמות למציאות. אנחנו חיים בעידן שספרות המדע הבדיוני מגשימה עצמה במציאות .
      ג. אין סתירה בין החזון לבין בניית מרינה בשיטות קונוונציונליות. ישראל מצטיינת בלדבר ולתכנן אבל הבצוע- רחוקה מאיתנו. ראה מיקרה הרכבת הקלה ו/או המטרו בתל אביב.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

תמונות חייזריות מהים • התופעה המוזרה שמסתתרת מתחת למים

בתקופה הקשה שאנחנו עוברים, כשכולנו מצפים לימים טובים יותר, מתחת לפני השטח קורים דברים שיכולים להפתיע אפילו את הספקנים ביותר. ישנם צילומים שמגיעים ממרחבים...

מחלקת קרדיולוגיה בלין: שילוב מנצח בין מומחיות לנגישות

צוות מומחים, ציוד מתקדם, וסביבת טיפול חדשנית במחלקה הקרדיולוגית בכללית לין, מחוז חיפה וגליל מערבי. המחלקה הקרדיולוגית, תחת ניהולו של ד"ר ניסן יניב, עברה לאחרונה...

משה אדלר מסיים תפקיד ומתחיל דרך חדשה • מכללית לרשות המקומית

אדלר (40, חיפה), בוגר תוכנית 'עתודות לישראל-מעוז', סיים חמש שנים מוצלחות בניהול המגזר החרדי של כללית מחוז חיפה וגליל מערבי ובתפקיד סגן מנהל אדמיניסטרטיבי...

אחרי שרימון עשן כחול גילה לו את מין העובר בלב עזה – תגידו מזל טוב לאב הטרי

דור אבידן, בן 33 מיוקנעם, סחף את הרשת לפני כשבעה חודשים, עם תיעוד מרגש במיוחד מלב עזה. הרחק מאשתו, זוהר אוחנה אבידן (28) שהיתה...

נס ברמב״ם: האזרח התאילנדי שנפצע אנושות מפגיעת רקטה חזר לנשום ולחייך

ראשון 17/11/24 אחה"צ, במחלקת טיפול נמרץ ברמב"ם, הצליח צ'אצ'אי, אזרח תאילנדי שנפצע אנושות ליד מטולה מפגיעת רקטה ליד מטולה, לעשות לראשונה שני דברים: לנשום...