הנגר מחיפה • סיפור קצר

לא הכל ניתן לגילוי מהטעם שליסטים עדיין משוטטים באין מפריע

סיפור זה נולד בעקבות ספר שכתב האדריכל והסופר צ'רלס בלפור בשם 'האדריכל מפריז'. 1942. לוסיין ברנאר, אדריכל פריזאי, מתוודע אל איש עסקים עשיר המציע לו, תמורת סכומי כסף גדולים, להערים על הגסטפו ולתכנן מקומות מסתור ליהודים. ברנאר מסכים לעשות זאת אף שידוע לו היטב שאם ייתפס על ידי הגסטפו ויואשם בעזרה ליהודים – יעונה למוות.

לוסיין מצליח לבנות מקומות מסתור שגם הריסה כללית של הדירה לא חשפה את המסתתרים. לא יכולתי שלא לקשר את המתכנן המופלא למתכנן אחר שביצע מחבואים כאלה לפני שהאדריכל הסופר בכלל נולד. נכון שהמחבואים לא היו לבני-אדם אלא לממון, תעודות, תכשיטים וחפצים יקרי ערך.

בשנת 1947 עברנו דירה מבית-כאראמאן בו גרנו שלוש משפחות בדירה אחת לדירת יחיד עבורנו ברחוב עמק-הזיתים שבע. דירת חדר אחד ששימש כסלון, חדר-שינה להורים וחדר מוסיקה לתרגולת של אחותי ושלי. את המרפסת סגר אבי ז"ל לחדרון ששימש לשינה לנו הילדים. על קיר אחד של שלושה מטרים אורך תכנן אבי מזנון\ארון שהכיל דלתות קטנות גדולות, מגירות וגם ויטרינת זכוכית. רהיט זה הכיל את כל הרכוש של המשפחה. למעט כלי מטבח היו שם מסמכים, בגדי חורף, בגדי קיץ, אלבומים, מסמכים ועוד.

לאחר חגיגת יום הולדתי השביעי הושיב אותי אבי וגילה סוד גדול באוזני: "בארון שלנו בניתי שני מקומות מסתור ועליך למצוא אותם". דקה לאחר שיחה זו פניתי לעיסוקי ושכחתי מהסוד הגדול. שנתיים חלפו מבלי שחקרתי או שאלתי על כך. בשיחה עם אבי נחשפתי שנית לסיפור והפעם יותר פרטים ורקע מבלי שאדע את מיקום המסתור.

דלת קטנה במרכז הארון שימשה מקום למסמכים ושמתי לב שהיא עבה יותר מחברותיה. חיוך רחב על פניו של אבי בישר שגיליתי משהו מבלי שנזקקתי לכלבי גישוש ולומים לריסוק. עובי כל הדלתות היה עשרים ושניים מילימטרים והדלת הקטנה עשרים ושמונה.
"זה המקום עכשיו חשוף את הסוד".

ישבתי והתבוננתי, פתחתי וסגרתי, נקשתי ומיששתי ולא מצאתי כיוון או רעיון שיחשוף בפני את הסוד. בשלב מסוים הביא אבי מברג ושיחרר בורג אחד משלושה בכל ציר דבר שהביא לשליפת מגירה דקה מתוך הדלת. גם נקישה על הדלת לא השמיעה צליל של חומר חלול שיחשיד. נפעם שחזרתי את הפעולות הנדרשות וקיוויתי להיות ממשיך דרכו של אבי עם יכולות לאלתר מקומות מסתור ככל שיידרש.

הארון הגדול הוצב על שתי רגליים מגושמות מעץ גושני בגובה של כעשרים סנטימטרים. הסוד היה שאבי הצליח לבנות מחומרים דקים גוש שיראה כעץ גושני ולמעשה הוא חלול, חזק מאד ויכול לשאת את משקלו של הארון הכבד.

במהלך עשרות שנים של קיום משרדי הצעתי ללקוחות לתכנן עבורם מקום מחבוא כשהכוונה למסמכים חשובים. במידה והייתי מציע מטבע זר או מזומנים אחרים הייתי הופך למטרה למלקטי מידע עבור העולם התחתון. לקוחות רבים חששו ולא מעט ביקשו יוזמה מסוג זה, אפילו במספר מקומות. סוג מסוים הצלחתי לחלק לשני חלקים ושני בעלי-מלאכה שונים בצעו את העבודה מבלי שידעו מה תוצאותיה והיכן תמוקם.

כמה לקוחות הזכירו לי שפעם לפני שנים הרבה כל מתכנני מקומות המסתור והמילוט של המלך והעושים במלאכה גרונותיהם שוספו לפני שהסוד יתגלה לזר. הבנתי את הרמז וניצלתי מהגרדום כשוויתרתי על הרעיון.

ישנן כמה וכמה שיטות ובחלקן אף מוגנות אש. מכיוון שזכרוני כבר אינו כשהיה איני זוכר את הסודות או את רשימת מזמיני המסתור אני יכול להתבטא באופן חופשי ואם מי מהקוראים ינסה לארגן חטיפת מיקוח אגלה את כל שאני זוכר. שמי כתובתי והמספר האישי שלי שהוא: טוראי אילן סגל 444331 או כנ"ל עם דרגת פקד בעקבות קורס קציני חילוץ מטעם הג"א שעשיתי במילואים.

נ.ב. אם איני טועה קיים בביתי מסתור או שניים שכאלה, אך איני זוכר היכן ובתוכם יכול להיות הכל חוץ מכסף, אולי גרביים. אשאל את נכדיי.