התאוששות של החי הימי במפרץ חיפה ובחופי הארץ

(חי פה) – תצפיות אותן אני מבצע בשנה האחרונה במימי מפרץ חיפה ולאורך חופי הים התיכון של ישראל מצביעות על התאוששות של החי הימי. מינים רבים שנעלמו מהנוף הימי חזרו להופיע בכמויות משמעותיות, ובהם תמנונים, טריגונים נקודים, אגפיות וארנבוני ים, לצד דיווחים גוברים על כרישים בנקודות שונות לאורך החוף.

מוצא נחל הקישון אל הים מתאושש ומפרץ חיפה שורץ חיים

שטחי הים בחיפה מראים סימני שיפור ניכרים, ולפי התצפיות שלי, במהלך צלילה קבועה במפרץ חיפה, הים נקי יותר בהשוואה לעבר. נחל הקישון, שהיה ידוע לשמצה בשל הזיהום הכבד שלו, החל להתאושש – הריח הנורא שאפיין אותו נעלם וחיים חזרו אליו בחלקם, בין השאר הודות לפיקוח טוב יותר על זיהומים.

לבניית נמל המפרץ הייתה השפעה חיובית בלתי צפויה:

הנמל חסם בחלקו הגדול את זרימת נחל הקישון לים, ובכך תרם לשיפור איכות המים במפרץ. כתוצאה מכך, סוגים רבים של דגים, רכיכות ושוכני קרקע מאכלסים כיום את מפרץ חיפה.

מינים שנעלמו חוזרים לחופי ישראל

תמנונים שנעלמו מהנוף הים-תיכוני במשך שנים רבות חזרו להופיע בכמויות נאות, ומדווח על פרטים גדולים. טריגונים נקודים ואגפיות מסוגים שונים, שלא נראו בעבר במספרים גדולים, נצפים כעת באזורי חיפה, כולל באזור שוברי הנמל בעלי הקרקע החולית, וכן בחופי המרכז. ארנבוני ים מדווחים כמעט מכל נקודות החוף בארץ. מינים שבעבר נראו לעיתים רחוקות מאוד, ניתנים לצפייה בתדירות הולכת וגוברת.

תקופת הקורונה כנקודת מפנה לשיקום הימי

השיפור בחי הימי החל כבר בתקופת מגפת הקורונה והסגרים שנלוו אליה. בהיעדר פעילות אנושית – ללא כלי שייט וללא הפרעות מכל סוג – הטבע הצליח לשקם את עצמו במהירות. ההפסקה שנכפתה על הציבור, גם בשטחים פתוחים, גרמה לעשרות מינים להתקרב לחוף ולהתרבות בין סגר לסגר, ותיעוד התופעה נעשה כמעט בזמן אמת.

חיזוק ההגבלות על הדייג על ידי משרד החקלאות

הגבלות על דייג, בעיקר בעונת הרבייה ופיקוח מוגבר על זיהומים תרמו את חלקם לשיפור. ניצפית הצטברות כרישים ובטאים, שנצפים ומדווחים ביותר ויותר מקומות, כאשר כמות הבטאים הגדולה מכלה מזון גם של מינים אחרים – אם כי בסופו של דבר, המערכת האקולוגית מתאזנת מעצמה.