ד"ר איל בראון – רופא בכיר, מוסיקולוג מופלא ושוחר תרבות

ד"ר איל בראון, מנהל מחלקה פנימית ח' ורופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות בקריה הרפואית רמב"ם – במאור פנים ובחיוך רחב, פותח בפנינו את ביתו ומסביר את חשיבות הבריאות, המוסיקה והאומנות.

רופא בכיר

ד"ר בראון הינו מנהל מחלקה פנימית ח' מאז פתיחתה בפברואר 2012, הוא אף משמש כמרצה בכיר קליני בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון חיפה, אותה סיים כבוגר. איל התמחה ברפואה פנימית במחלות זיהומיות בבית החולים רמב"ם והוא משמש גם כיו"ר ועדת הסטאז' בבית החולים האחראי על השנים הקליניות בתוכנית האמריקאית בפקולטה לרפואה.

בור סוד שאינו מאבד טיפה

שנו רבותינו במשנה אבות פרק ב' פס' ח – מטפורה לדמותו של רבי אליעזר בן הרקנוס – "בור סוד שאינו מאבד טיפה…" אך כנראה שכבר אז צפו חכמינו את יכולותיו של ד"ר איל בראון במשמעותן הן המילוליות והן המעשיות – כצובר ידע ברמה כה מרשימה, הריהו כנמשל לבור מסויד ומטויח היטב, כך שאין המים נבלעים בדפנותיו, והוא איננו מאבד אף לא טיפה ממכלול כל הידע הרב אשר בו.

שוחר תרבות אשר מקצועו רפואה

ד"ר בראון הוא גם חבר בוועדת ההכנה של בחינות ההתמחות ברפואה הפנימית בהסתדרות הרפואית. הוא זכה במספר רב של פרסי הצטיינות והוקרה הן מטעם בית החולים והן מטעם הפקולטה לרפואה על הצטיינותו בהוראת סטודנטים ועל תרומתו לחוג הפנימי בפקולטה לרפואה.

בנוסף לכך ד"ר בראון משמש כסוקר במספר רב של עיתונים מדעיים מובילים, הוא פרסם מאמרים רבים ומקוריים בעיתונים חשובים, כאשר תחומי העניין במחקריו הינם: האפידימיולוגיה של דלקות ריאה הנרכשות בקהילה, זיהומים נוזוקומיאליים וזיהומים במיקרובקטריות.

משפחה

בערך כשלושה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים (1967) בה נלחמה ישראל כנגד מצרים, ירדן וסוריה – לחימה שנמשכה שישה ימים, הסתיימה בניצחון ישראל, ולאחריה הוכפל שטח המדינה בערך פי שלושה –  נולד בחיפה איל לבית משפחת בראון.

הוא נולד לאב ניצול שואה, רופא נוירולוג ולאם ספרנית אשר התגוררו בלב מרכז הכרמל (שדר' יצחק). לאיל אח ואחות תאומים הצעירים ממנו ב 3 שנים. כבר כילד הכיר היטב את המוסיקה הקלסית אשר אותה הרבו הוריו לשמוע ולהשמיע.

ילדות בכרמל

איל מתאר ילדות במשפחה חמה ומבוססת כאשר שלושת אחי המשפחה למדו בבית הספר הראלי מכתה א' עד כתה יב'. לדידו, גם באותה העת היה ביה"ס הראלי מוסד חינוכי איכותי, מוביל ומתווה דרך, המכוון את תלמידיו להיות בני אדם המעורבים ומשפיעים בחברה הישראלית. הוא זוכר ואף משבח את הזכות הגדולה להתחנך, במיוחד בכיתות ביה"ס התיכון, על ידי מורים מצוינים אשר פתחו עבורו עולמות של אומנות, קולנוע, תיאטרון, ספרות ושירה.

בשנות ילדותו איל אהב מאד לשחק בכדורגל. כיום הינו אוהד את קבוצת "הפועל חיפה" אשר אצטדיונה הביתי הוא אצטדיון סמי עופר מחד ומאידך הוא אוהד אף את קבוצת "ליברפול" שהינה הקבוצה האנגלית המצליחה ואף אחת מהקבוצות הטובות ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי.

כ"ילד טוב כרמל" הוא ניגן בפסנתר במהלך של כמעט 10 שנים, אך לטענתו הוא "ממש לא מוכשר בנגינה אלא בהאזנה". בשנות גיל ההתבגרות מאס בפסנתר והירבה להאזין למוסיקת רוק בכלל וללהקת החיפושיות בפרט.

חיל המודיעין ולימודים בשנת ההמתנה

את שירותו הצבאי עשה איל בחיל המודיעין בינות אנשים מאד מאד מוכשרים, אשר לדבריו "כיום הינם בעלי עמדות מפתח בתעשייה, בבריאות ובממשל". לקרא סוף שנת 88' סיים את שירותו הסדיר בצה"ל – ומיד נרשם ללימודי הרפואה.

בעת פסק הזמן בו המתין לקבלת האישור הפורמלי ללימודים אלו – הקדיש איל את זמנו להתפתחותו העצמית וללימודי המוסיקה הקלסית. הוא למד להכיר לעומק מוסיקה זו, הירבה לקרוא להקשיב ולהאזין למאות יצירות. למותר לציין שכיום הידע אשר צבר בתחום זה הינו פנומנלי, ואף ניתן לומר שמעטים הינם האנשים אשר שולטים כה היטב בחומר ייחודי זה כד"ר בראון.

פרופ' אלרעי – לאורו הוא קורן

בשנת 1997 החל ד"ר איל בראון לעבוד בביה"ח רמב"ם. בהתמחותו הרפואית צבר ידע עצום ורב מידי פרופ' גדעון אלרעי – אשר היה רופא פנימי, פנאומולוג/רפואת ריאות ופרופסור לרפואה פנימית בפקולטה לרפואה בטכניון.

כאשר מדבר איל אודות פרופ' אלרעי – עיניו בוהקות וזורחות. הוא ממשיך ומספר אודות גדעון שהיה אדם מוכשר ביותר, בעל יושרה וידע רב – הרבה מעבר לתחום הרפואה. לדידו, הייתה זו זכות וגאווה גדולה להיות תחת שרביטו. איל מוסיף ואומר: "פרופ' אלרעי היה, ותמיד יהייה, המודל שלי בתחום הרפואה".

מינהל וטיפוח דור העתיד

מלבד כל זאת, ד"ר בראון סיים את לימודי התואר השני בנושא "ניהול מערכות בריאות" באוניברסיטת חיפה, ובשנה האחרונה אף סיים את התמחותו במינהל רפואי בביה"ח רמב"ם – כך שכיום הוא מחלק את זמנו בין ניהול מחלקה פנימית ח' ויו"ר ועדת הסטאז' לבין תפקידו הנוסף בהנהלת בית החולים.

ד"ר בראון מפגין פטריוטיזם רב לכור מחצבתו. הוא מספר שביה"ח רמב"ם הינו מקום מפגש של מומחיות, מצוינות, ידע ומחקר. לדעתו, הניסיון והמיומנות שרופאי בית החולים צברו עם השנים, הופכים את המרכז הרפואי רמב"ם למוסד משובח אשר שמו הולך לפניו.

ד"ר בראון עוסק בגיוס מתמחים וטיפוח דור הרופאים הצעירים. לדידו, תפיסות החינוך הרפואיות הייחודיות בבית חולים זה והנחלתם לדור העתיד – הינן המפתח להמשך שגשוג הידע המצטבר לטובת קהל היעד. ד"ר בראון מאמין שהרופאים הצעירים הם נכס, ולכן ההשקעה בהם חשובה לאין שיעור – זאת מכיוון שזוהי הינה השקעה בעתידו של הציבור כולו.

מערכת סאונד גדולה ומרשימה

בעת פתיחת דלת מעונו של ד"ר בראון נראות עיניו הטובות המלוות בחיוך חם ומלטף. כבר במבואת הכניסה ישנה תחושת אווירה של רוגע, ורגש של "כאן זהו בית אוהד ומכיל".

במבט אחד קדימה, אל תוך חלל המגורים, נראית מערכת סאונד גדולה ומרשימה. עיסוקים ותחביבים רבים לו לד"ר בראון, אך כידוע התחביב הנכבד מכל הינו האזנה למוסיקה קלסית.

יצירות רבות וביצועים שונים

בעזרת הידע הפנומנלי אשר צבר בתחום זה – מקדיש איל שעות ארוכות להאזנה ליצירות רבות, והקשבה לביצועים שונים ומגוונים בתחום המוסיקה הקלסית.

לאחרונה, הוא מאוכזב מעט על כך שביממה ישנן בסך הכול 24 שעות – דבר אשר בגין עיסוקיו הרבים, מאלצו להאזין למוסיקה  בעיקר רק בימי סוף השבוע, וכן לעת ערב בשובו מעבודתו התובענית.

מערכת הגברה ביתית ומקצועית

בחדר המגורים נמצאת ה-מערכת. זוהי מערכת הגברה ביתית-מקצועית המורכבת מטור של רמקולים המסודרים אחד על גבי השני והם מתוכננים לפזר צליל על פני שטח נרחב, מערכת כזו מכילה סוגים שונים של רמקולים המיועדים כל אחד למרחק שונה, לכן הם תלויים במגדל. כידוע, בדר"כ במערכות הגברה בייתיות-מקצועיות יהיה רמקול נפרד לכל קבוצת תדרי צליל.

מערכת הרמקולים המפוצלת מורכבת לרוב משלוש קבוצות רמקולים:

• התדרים הנמוכים ביותר (מכונים "וופרים")
• תדרי אמצע
• תדרים גבוהים מאוד (מכונים "טוויטרים")

בבית בראון – המוסיקה שמיימית

אכן בבית ד"ר בראון  הרמוניית המוסיקה – נשמעת שמיימית, תענוג צרוף… זאת במיוחד משום  שמערכת ההגברה הינה כה משובחת.

לוט לינק המכיל "דוגמית קטנטנה" לרגע אחד מתוך מכלול שעות רבות של ההאזנה. למותר לציין שבכדי לקבל את האפקט הנכון רצוי ומומלץ להאזין ללינק זה אך ורק ורק ורק… במערכת שמע מעולה ומשובחת! (מניסיוני האישי – ההבדל הוא עצום)

A. Dvořák – תמונות טון פואטי, אופ. 85, סלקציה (פרימקוב)

ד״ר בראון מאזין לדבוז׳אק ◄ צפו 

חדר העבודה וספריית התקליטורים

חדר העבודה של ד"ר בראון מאופיין בבחירה נכונה של שולחן וכיסא המותאמים ליצירת סביבת עבודה נוחה ורציפה לאורך זמן. בנוסף לתנאים חשובים אלו, נמצאות בחדר זה כמה ספריות העמוסות באוצר בלום של תקליטורים. האוסף המרשים ביותר של תקליטורי מוסיקה קלסית מאפשר התמכרות לצלילים המשובחים, בעזרת מערכת הסאונד אשר בסלון הבית.

ארון תקליטורים נוסף נמצא אף בחלל חדר המגורים. אוסף זה הינו הבסיס להתכנסויות חברתיות, בנושא ערבי "האזנה למוסיקה קלסית והשוואת ביצועים", המתקיימים באופן קבוע במעונו של איל.

מסעדות וקולינריה – אמנות הבישול והאכילה

בנוסף לנושא המוסיקה הקלסית לד"ר בראון שטחי עניין ותחביבים נוספים. בעקבות השתתפותו בכנסי רפואה רבים בארץ ובעולם – מכורח מציאות זו, השתרש המנהג של אכילה במסעדות רבות ושונות. לנושא זה אכן מתאים לומר "עם האוכל בא התיאבון". במהלך השנים פיתח ד"ר בראון ידע ניכר אף בתחום הקולינרי, כמו גם טעם וחך אנין.

המטבח אשר במעונו של ד"ר בראון איננו אזור פעיל במיוחד… שכן איל הפך להיות ידען בתחום הקולינריה ואף הינו אנין טעם ביותר. הוא פיתח יכולת והבנה בסעודות אשר הן בעלות דגש על טעם, מראה וריח.

הקולינריה היא אמנות הבישול והאכילה, אשר מהווה תת-תחום בגסטרונומיה. הקולינריה החלה את דרכה כאשר האכילה חדלה להיות צורך הישרדותי בלבד והפכה להיות מקור של הנאה.

איל סבור שבעת האחרונה הפכה העיר חיפה ליעד קולינרי לכל חובבי האוכל המשובח, וכיום היא משמשת מקום מאתגר ומהנה עבור השפים, המסעדנים ולקהל היעד החיפאי, ואף להללו הבאים במיוחד אל עיר ההר.

הוא מוסיף ואומר שעל גב הר הכרמל וכן בין שכונת הדר לבין שוק תלפיות ולעיר תחתית נמצאות מיטב המסעדות המהוות מוקד משיכה לסועדים מכל הארץ.

למרות זאת, לעיתים הוא מיטיב את ליבו גם בקולינריה התל אביבית ובמיוחד גם בזו אשר מעבר לים.

מכתב תודה אשר נמצא ברשת

הבהרה וגילוי נאות: לעיתים רבות מקבלים רופאים שונים מכתבים ובהם שלמי תודות, זהו מנהג ראוי ומקובל ע"י מטופלים שבעי רצון.

יש לציין שאודות מכתב תודה מרגש זה, הנמצא ברשת האינטרנט ומופיע דלהלן – לא נאמר ולא ניתן כל שבב ובדיל של מידע, אות סימן או רמז ע"י ד"ר בראון – שכן הינו אדם צנוע, ענו ואינו מתהדר "בנוצות אשר יש לו".

בשנת 2019 כותב יצחק רובין (סופר, במאי, מפיק ותסריטאי קולנוע) בטורו שבעיתון "דבר", מכתב תודה לד"ר איל בראון אשר הציל את חיי בת זוגו. מכתבו של רובין סוחף מרגש ארוך ומפורט – קיצורו ותמציתו הינה:

תחילה מקדים רובין ומפרט: "המחלקה הפנימית אינה מחלקה פופולרית "כמו המחלקות בהן מבצעים ניתוחי לב פתוח, או ניתוחי מוח. מחלקה זו איננה נהנית מתיירות המרפא ואף לא תמיד קרוב המשפחה יודע שגורל יקירו, לחיים ולמוות, ניצלים במחלקה פנימית בזכות אבחון חכם ומתוחכם.

מחלקות פנימיות הן חסרות זוהר, הרופאים חסרי הילה, מכיוון שאלו מחלקות שיש בהן הרבה ריחות, ומיטות במסדרון… אך במקרים רבים אבחון וטיפול נכון של הצוות הרפואי במחלקה כמו של ד"ר בראון, מונע סבל ומציל חיי אדם. ד"ר בראון, כך נודע מעמיתיו, הוא אחד מהמומחים הגדולים למחלות זיהומיות."

רובין מוסיף: "… ד"ר בראון, אתה הוא הרופא שזיהית את הטפיל עוד בטרם בדיקות המעבדה שלוקחות עשרה ימים לזיהוי של הטפיל אשר רוצח בני אדם. אתה נתת טיפול מקיף לבת זוגי מבלי להמתין למעבדה. בעצם אבחון זה הצלת את חיי יקירתי… שוב תודה, הרשה לי להגיע לחמש דקות כדי להודות לך אישית, ותודות אף לאנשי הצוות המסורים".

סוף דבר – יעקב שבתאי

בתחום ספרות הפרוזה, הרומן אשר השאיר חותם בנפשו של איל הינו ספרו המרשים של יעקב שבתאי "סוף דבר", אשר נושאו נושק לתחום דעיכתו של האדם בסוף חייו. אחרי הספר "זיכרון דברים" ובשנות חייו האחרונות, כתב הסופר יעקב שבתאי את הרומן "סוף דבר", אשר יצא לאור רק לאחר מותו של המחבר.

סיפור העלילה עוסק באדם באמצע שנות חייו, מהנדס במקצועו, הלוקה בלחץ-דם גבוה. בגין מחלתו, וביחד עם מותה הבלתי-צפוי של אימו, הוא חש ומבין שנעוריו חלפו ועתה חייו פונים אל עבר הבליה והמוות. למרות שהסיפור לעיתים משונה ולעיתים מצחיק ואפילו מבהיל – הוא מביא את הקורא למחשבות אודות הגורמים הרגשיים והנפשיים, של ישראלי חילוני, אל עבר הרהורים אודות ניסים וגאולה.

שלווה ומרגוע במרפסת

בזמנים שלאחר סיום עבודתו, צפייה בסרטים הצגות ואופרות, האזנה לקונצרטים, ביקור בתערוכות ומוזיאונים ואף תרגול בחדר הכושר – מוצא ד"ר בראון שלווה ומרגוע בשהייה במרפסת רחבת הידיים אשר במעונו.

מכאן ניתן להשקיף אל נוף ההר הירוק ואל כחול הים, ובימים בעלי ראות צלולה וטובה  ניתן אף להבחין בקו החוף עד לארובות חדרה. זהו המקום בו ניתן להתרווח ו"לסדר את המחשבות", להירגע ולאפשר אתנחתא קלה במרוץ המציאות העכשווית ולעיתים אפילו לשחרר מעט את הבזקי "הצרות הצרורות בצרור החיים".

שלום, בריאות ושלוות נפש

כחיפאי מייחל ד"ר בראון לשמר את הנורמליות והאווירה הטובה אשר בעיר. לדידו, למרות מקרים מסוימים של "חריקות" בנושא – הרי שהעיר חיפה הינה מעין שמורת טבע מבחינת היחסים והסובלנות שבין חילוניים לדתיים, בין יהודים וערבים.

הוא מצביע ומפרט ששלושת בתי החולים אשר בעיר, הינם בעלי רמה רפואית גבוהה מאד, הם כולם מאוישים בצוותי נשים וגברים המורכבים מקשת אנושית רחבה ומפסיפס של כל חלקי החברה הישראלית.

ככל האנשים ובמבט רגיל בּיותר, גם ד"ר בראון מתחבר לפסוק "וחליתי והייתי כאחד האדם" (שופטים טז' 7) . לכן אף כרופא בכיר מייחל איל לבריאות טובה, שלוות נפש, המשך פעילות והצלחה במישור האישי והמקצועי מחד ומאידך כמיהה לשלום של אמת ולניחותא ושקט במישור הארצי והמדיני.