באנר טירת כרמל 240624

ירי מקלעים כבדים מול חופי חיפה

(חי פה) - תושבי חיפה שמעו הלילה, 11/7/24, 22:50,...

רכבת הלילה לחיפה לא עוצרת בתחנה

(חי פה) - תושבים המתגוררים בשכונות בת גלים וקריית...

יאיר וויטסון בן ה-13, תושב חיפה מצא טבעת בת כ-1,800 שנה בכרמל

(חי פה ארכיאולגיה) טבעת בת כ-1,800 שנה, שעליה חריתה...

נסראללה מאיים: "נשגר טילים למושבות חדשות שלא היו מטרות בעבר"

(חי פה) - כותרות ודיווחים מהתקשורת בעולם הערבי, נכון...
באנר מוזאוני חיפה 140724
באנר חזית הים רחב
באנר חברה כלכלית 100724
באנר גורדון 240624
באנר מוזאוני חיפה 140724
באנר קריית אתא קיץ 2024
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר קריית ביאליק ותיקיםרחב 140724

שוק תלפיות בחיפה – יצירה גאונית בשיפוץ אינסופי

בקצה המזרחי של רחוב סירקין, ניצב בניין שוק תלפיות,...

משטחי ענק של צידפת הפרנה פרנה התגלו במפרץ חיפה

(חי פה בים) - רבים הדיבורים על הגירה לישראל...

רותי סגל • אלת פריון היצירה • ציירת ואוצרת חיפאית

ציוריה, ביתה ואוצרות מעונה של רותי סגל משרים על...

סדר פסח מרגש נערך במחנה המעפילים • הספינה 'אקסודוס' ◄ צפו

'אקסודוס', סמל לגבורה ולנחישות התרגשות רבה נרשמה ביום שישי האחרון...

שבר יגור – רגעים אחרונים של פריחה נדירה • צאו לטייל בפסח

שבר יגור, המכונה גם העתק כרמל, הינו פינת טבע...

"עיין ערך: דת" • פרק 7 • יהדות (1)

האם הדת היהודית שונה מדתות אחרות?

הדת היהודית שונה בפרטים, בערכים, בצורת הפולחן, וכו', מדתות אחרות. במה היא שונה בשלושת הרבדים בהם דנו בפרקים האחרונים (הערך הפסיכולוגי, ערך החברתי-סוציולוגי וערך האמת)?

בפרקים הקודמים דנו במושג "דת" באופן כללי. ניסינו גם לערוך מעין ספירת מלאי של תועלת ונזק של דת בשלושה הרבדים הללו. התמונה המתקבלת אינה מחמיאה ביותר לכל דת באשר היא.

האם מנקודת המבט של שלושת הרבדים הללו, הדת היהודית היא שונה?

השוואות בין דתות הן תמיד בעייתיות, כיוון שלא ברור תמיד מיהו הזרם המייצג אותן. האם, למשל, האיסלם מיוצג ע"י האחים המוסלמים המיליטנטים או על ידי האחמדים שואפי השלום? אנסה בכל זאת לייצר השוואה כזאת, תוך שאני מודע לבעייתיות שלה.

הערך הסוציולוגי

ליהדות ולנצרות יש סט ערכים שתואם יותר חיי חברה מתוקנים בהתאם למה שנהוג לקרוא "ערכי המערב" מאשר לאיסלם. זה לא מפתיע במיוחד, שכן ערכי המערב התפתחו מן הנצרות, שהתפתחה מן היהדות. למי שהפנים ערכים מערביים, חיים לפי ערכי האיסלאם והשריעה אינם יכולים להיות קבילים.

בכל מקרה, מספר המאמינים היהודיים הוא זניח. לכן, הנזק הסוציולוגי הגלובלי שהדת היהודית יכולה לייצר הוא זניח. הוא אינו יכול להתקרב לנזק שייצרה הנצרות בעבר ולנזק שמייצר האיסלם בן ימינו. הנזקים החברתיים, כמו גם התועלות החברתיות של הדת היהודית מוגבלים לעם היהודי.

הערך הפסיכולוגי

כל הדתות ממלאות בדיוק את אותו צורך פסיכולוגי. מבחינה זאת קשה לזהות שוני משמעותי בין היהדות לדתות אחרות.

ערך האמת

הדיון שערכנו בערך האמת לא היה קשור לדת ספציפית. לכל הדתות אותו ערך אמת, שניתן להגדירו, בזהירות רבה, כ"מאוד בלתי סביר".

ועדיין, הדת היהודית והעם היהודי חשובים לנו כיהודים. את הדיון מכאן והלאה, נקדיש לנושא של העם היהודי ולמקומה של הדת בסיפורו.

איך שרדו היהודים?

בספרו "היהודים – 7 שאלות נפוצות", מונה שמואל רוזנר מספר סיבות לסוד שרידותו של העם היהודי.

להלן הגורמים הללו בסדר לא מחייב:

גורמים פנימיים

  • האמונה ב"עם נבחר"
  • החיים לפי חוק יהודי (דת)
  • גמישות רעיונית והסתגלות, בעקבות תרבות של ויכוח ומחלוקת
  • שימת דגש על אורינות
  • אוטונומיה תרבותית

גורמים חיצוניים

  • תרומת היהודים  לחברה הכללית גרמה לחברה הכללית לשמור עליהם גם אם לא לאהוב אותם.
  • הפיזור היהודי הגיאוגרפי – אסון במקום אחד לא יכול היה להכחיד את כל הפזורה.
  • האנטישמיות, על כל סוגיה, שימשה גורם מלכד משמעותי, שקשה להפריז בחשיבותו.

זיגמונד פרויד בראיון, 1926:

השפה שלי היא גרמנית. התרבות שלי, ההישגים שלי הם גרמניים.
ראיתי בעצמי גרמני מבחינה אינטלקטואלית, עד שהבחנתי בצמיחת הדעות הקדומות האנטישמיות בגרמניה ובגרמניה-אוסטריה.
מאז אני כבר לא מחשיב את עצמי גרמני. אני מעדיף לקרוא לעצמי יהודי.

אין ספק שהדת היהודית הייתה מן הגורמים המשמעותיים להישרדות העם היהודי, אך היא לא הייתה הגורם היחיד. בנוסף לדת ולאנטישמיות, היה תפקיד חשוב לגמישות הרעיונית, שאיפשרה אבולוציה של הדת. ללא גמישות כזאת, למשל, לא הייתה היהדות שורדת את חורבן בית שני.

כמעט כל הגורמים הללו קיימים גם היום, בהסתייגויות הבאות:

מה נשאר מכל זה היום?

  • נעדרים היום באופן בולט האמונה ב"עם נבחר" והחיים לפי חוק יהודי, שאינם מאומצים ע"י היהודים החילונים.
  • הפיזור הגיאוגרפי הצטמצם מאוד.
  • האנטישמיות – עד לא מזמן, דומה היה שהגורם הזה הולך ודועך. היום התחוור לנו שהוא עדיין איתנו, ובגדול.
  • הגמישות הרעיונית נעלמה כליל מן הדת הממוסדת. מעניין לציין שישנם גורמים דתיים פונדמנטליסטיים היום בתוך ישראל, שמעונינים להחזיר אותנו לפולחני העלאת הקורבנות בית המקדש. גורמים אלה אינם מבינים אפילו את האבולוציה שעברה היהדות של ימינו מאז ימי בית המקדש.

כפי שראינו, התחזקות החשיבה הרציונלית מובילה לקושי גדול באמונה ובבחירה בחיים דתיים. כתוצאה מכך, חלק מן החסמים שמנעו פעם התבוללות הולכים ונעלמים. יחד איתם נעלמים גם חלק מהגורמים שסייעו לעם היהודי לשרוד זמן כה רב.

יש היום בעיקר שתי אפשרויות לשמירה על זהות יהודית מובהקת:

שמירה על אורח חיים דתי

הסתפקות בשמירה על אורח חיים דתי, ובפרט דתי אורתודוקסי, היא פיתרון משמר המתאים לקבוצה מסוימת. זאת קבוצה משמעותית מאוד, אך זה איננו פיתרון מתאים לכלל מי שרואים בעצמם יהודים בימינו, ואפילו לא לרוב הציבור הזה. זה גם איננו פיתרון לטווח ארוך. זהו מתכון להתקדמות לעבר כתות מצומצמות ופילוג.

לפיתרון הזה אין יכולת לסחוף את הציבור היהודי הלא אורתודוקסי (שלא לדבר על הציבור הלא מאמין), ולגרום לו לשמר את השתייכותו היהודית. הבעיה הזאת חמורה במיוחד בקהילות יהודיות בתפוצות. כיום, הדרך הכמעט יחידה ליהודי בתפוצות לשמר את זהותו היהודית, היא להיצמד בצורה כזאת או אחרת למוסדות הדת ולבתי הכנסת המקומיים גם ללא אמונה. זה עובד פחות ופחות, ורבים מוותרים על זהותם היהודית. ספק רב אם הדרך הזאת תעמוד במבחן הדורות.

חיים בישראל

בישראל, להבדיל מן התפוצות, אינך חייב להיות דתי כדי לא להטיל ספק ביהדותך. עם זאת, מגורים בארץ כשלעצמם אינם מספקים לאורך זמן תשתית מספקת להתחברות לאתוס של עם יהודי.

כיצד לא לאבד את החיבור לשורשים היהודיים שלנו, מבלי ליפול לבור השחור של היהדות האותודוקסית, שלא יכולה להכיל אתאיזם? כדי לעשות זאת, עלינו לעשות שימוש בגורם השרידות של היהדות, שהוא הרלוונטי ביותר לימינו – "גמישות רעיונית והסתגלות".

היהדות האורתודוקסית הממוסדת עבדה קשה כדי למתג את עצמה כגוף מושחת, ולהשניא את עצמה על רוב הציבור היהודי בארץ. היא בוודאי איננה יכולה להכיל גמישות כזאת.

אחד הסימפטומים של המצב הזה: זוגות חילוניים, במספרים גדלים והולכים, בוחרים בנישואים אזרחיים בחו"ל, ולו כדי להימנע מן הרבנות הממוסדת, שהפכה מוקצה בעיניהם. מעניין שלחלק מן הזוגות הללו דווקא חשוב להינשא כיהודים, והם עורכים בנוסף גם טקס יהודי, אלא שהם מקפידים לעשות זאת שלא באמצעות רב מוכר.

המסקנה המתבקשת: יש צורך ברור ומיידי בדיון על הגדרה מעודכנת של היהדות ושל "מיהו יהודי". ישראל מספקת לנו אפשרות, שלא הייתה לפניה, לבניית אתוס יהודי מעודכן, שיוכל להשפיע גם על התפוצות.

אם זה נשמע למישהו רעיון מהפכני, הוא מוזמן לחקור את תולדות היהדות, ולהיווכח כיצד היא ידעה בעבר להתעדכן ולהסתגל כדי לשרוד.

צרו קשר עם חי פֹּה: בוואטסאפבמייל

יורם כץ
יורם כץ
בוגר תעשיית ההיי-טק הישראלית, עיתונאי, סופר ובלוגר. קישור לאתר שלי ולרכישת הספרים יליד חיפה (1954), למד בביה"ס גאולה ובביה"ס הריאלי. בוגר פילוסופיה ופסיכולוגיה (האוניברסיטה העברית) והנדסת מחשבים (הטכניון). ספרים: • "Lethal Scripture" (אנגלית) – רומן מתח היסטורי • "ימים של גאולה" – סיפורי ילדות משכונת "גאולה"

כתבות קשורות לנושא זה

6 תגובות

  1. אין לי ספק שהמחבר עבד קשה בשביל להגיע לקטע:
    ״ היהדות האורתודוקסית הממוסדת עבדה קשה כדי למתג את עצמה כגוף מושחת, ולהשניא את עצמה על רוב הציבור היהודי בארץ…..״

    • לא ממש קשה, אלא אם כן אתה אכן חי בלימבו ולא במציאות.
      שתי דוגמאות:
      * הרבנות ובתי הדין הרבניים הפכו למסלקת ג'ובים של המפלגות החרדיות. רק לאחרונה שקדו חכמינו על הוספה של מאות רבני שכונות מיותרים שיבחרו על ידי עסקני המפלגות החרדיות.
      * הרב הראשי פרש לא מזמן את משנתו בנושא הגיוס, והודיע שאם יגייסו בני ישיבות הם צריכים לרדת מן הארץ.

      כלומר, מי שעובד קשה בלהפוך ללא רלוונטי זאת דווקא ה"יהדות" הממוסדת הזאת.
      סימפטום לחוסר הרלוונטיות הזה:
      בסוף השבוע שוחחתי עם זוג צעיר שמתכנן להינשא בקרוב. שניהם, אגב, אתאיסטים, ולשניהם דווקא חשוב להינשא בחתונה יהודית ממוסדת. בהחלט ראוי להערכה.
      אבל הם סיפרו לי על רבים מחבריהם שמתרחקים מנישואין "רבניים" כמו ממגיפה.
      למרבה הצער, זה הפך לטרנד.
      אתה מוזמן לבדוק בסקר את כוחו של המותג "רבנות". התוצאות תהיינה עגומות מאוד.

  2. צריך שיהיה דיון פתוח בנושא שכולל גם דתיים וגם חילוניים, מכיוון שיש הבעיה הכי גדולה כרגע, שאני רואה, זה חוסר אלטרנטיבות, הרי ביהדות יש הרבה זרמים, ולפי דעתי זה נוצר כתוצא מהסתגלות של יהודים במדינות שונות לתנאים שהם חיו בהם בגלות. אבל היום כל נושא הדת ברמה מדינית מוחזק בידי זרם אחד שמכתיב לאחרים מה זה יהודי, מה שגורם בסופו של יום למצב שחלק ניקר מהיהודים בארץ ניחשבים ללא יהודים. האבסורד שבדבר, שהמדינה שאמורה לשמור על יהודים, מפקירה אותם… חייבים שיח רחב בכל הרמות בשביל לשנות את הדבר הזה, ולהביא אלטרנטיבות מותאמות יותר למדינת ישראל של היום ולא רק מדינה יהודית מתקופת בית המקדש… הרי זה שזוגות צעירים נוסעים להתחתן בחו״ל זה לא כל כך מתוך בחירה, אלא ביקר מתוך איוש להתמודד עם דרישות של המוסד דתי שקובע שחלק מהם לא יהודים, אף שנולדו בארץ להורים יהודים… לכן צריך להיות דיון רחב קהל על מושג מי הוא יהודי ברמה מדינית (חתונה, ילדים, וכו… בהקשר חברתי) וברמה הדתית (שדתיים יגידו מה חשוב להם)… סתם בתור דוגמא: יש יהודים שומרי מסורת, שלא מבהירים אש ולא נוסעים בשבת, יחד עם זאת במאה ה-21 ובעידן הטכנולוגי של הם יכולים להשתמש בתחבורה ציבורית בלי לפגוע במצבה המסורתית… האם זה עושה אותם לא יהודים? לפי דעתי ממש לא, אבל מי מחלית את זה? הרבנים האורטודוקסיים או הקהילה היהודית?

  3. כמה ברבורי שכל 🤦🏼
    מסקנות שנובעות לדעתי מתוך בורות.
    בשלב הבא תשנה גם את חוקי הטבעונות, הצמחונות וכד?

    • אתה יכול לא להסכים ולנמק. זה בסדר.
      אם אתה מאשים בבורות, כדאי שתציין מהו המידע שאתה מחזיק בו שכותב המאמר לא מכיר. גם זה בסדר.
      אחרת, ההגדרה האינטליגנטית "ברבורי שכל" הולמת יותר את התגובה שלך.
      הטענה שלי, שארחיב עליה בהמשך, היא שיהדות איננה רק דת, ובודאי שאיננה רק יהדות אורתודוקסית.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

עוגת סברינה של אינגליש קייק בע"מ – קריאה להחזרה (ריקול)

ממשרד הבריאות נמסר לחי פה תאגיד החדשות: אזהרת ליסטריה היצרן אינגליש קייק בע"מ קורא להחזרת המוצר: עוגת סברינה. בבדיקה שנערכה ע"י שירות המזון לשכת הבריאות...

על דגי ״נסראללה״ שבקרקעית הים

כאדם שמבלה ארבע שעות בממוצע ביום בצלילות, כל יום מתחת למים שונה מקודמו. רשימת המינים הפולשים במימי ישראל ארוכה, אך ישנו דג אחד שהצליח למשוך...

מחיפה תצא בשורת הכתיבה • תחרות הכתיבה של ילדי ישראל

תעודת הוקרה ייחודית הוענקה לעיר חיפה על כמות המשתתפים הגדולה ביותר בישראל ב"תחרות הכתיבה של ילדי ישראל על שם ריקה ברקוביץ' ז"ל," תשפ"ד. יום רביעי...

היכל הספורט רוממה • הבית של הכדורסל בחיפה

היכל הספורט רוממה הוא היכל הספורט העירוני של חיפה, ביתו של הכדורסל החיפאי, השוכן בדרך פיק״א 69. היכל הספורט היכל הספורט הוקם כדי לארח תחרויות ספורט...

לקחת את הדברים בפרופורציה – על ויסות רגשי ומידתיות בתגובה

ויסות רגשי הוא מצב בו המערכת הרגשית מאוזנת ומתכווננת לפי מצבים. למעשה זהו מנגנון שמאפשר שליטה על הרגשות ועל התגובות, מונע תגובות אוטומטיות קיצוניות, מונע...