פרסום בחי פה

תגובות אחרונות

פרסום בחי פה

עוד כותרות בחי פֹּה

דילול החזירים בירי יצא לדרך בחיפה – צפו

(חי פה) - תושבים בשער העלייה שמעו קולות ירי...

חיפה • חילוץ בלב ים בתנאי רוח קשים

התהפכו עם קייקים נסחפו ללב ים וחולצו על ידי...

איים להרוג את הצוות הרפואי ברמב״ם • "רוצה להיות שהיד"

(חי פה) - היום, רביעי 24.4.24, צעיר בחיפה הודיע...

55 קילו של קוקאין בשווי מיליוני שקלים נתפסו בחיפה

כ-55 קילוגרם של סם מסוג קוקאין, בשווי המוערך במיליוני...

להקת לווייתנים בחיפה ◄ צפו

(חי פה) - ביום שבת, 20/4/24, יצא ליאור אלפסי,...

אל תקראו לי סנובית, כי אני לא מתנשאת – בטח לא על ספרים • לילי מילת תופסת מדף

אי שם בשלהי האלף הקודם, שלוש חברות נפגשו בבית קפה. הטריו הורכב ממהנדסת מבריקה שהגיעה מפריז, כותבת טכנית ניו-יורקרית רבת כישורים ואחת חיפאית, שעדיין לא ידעה שיהיה לה את הטור הספרותי הזה. רב־תרבותיות במיטבה. הן הקפידו להיפגש אחת לחודש, בכל פעם לדגום בית קפה אחר, להיות אחת עם ועבור האחרת ולא פחות חשוב, לתת ציון לעוגת השוקולד.

מתנות רבות לחיים העניקה לי אינטל חיפה בארבע שנות עבודתי שם, והיא בכלל לא ידעה שהיא כזו. החברוּת שנולדה שם, במת"ם חיפה, התבררה כאחת אמיצה שליוותה אותנו לחופות, ללידות, לעבודות ולחלומות אחרים והיא מחזיקה יפה גם כיום, במרחק טראנס-אטלנטי. 

הפעם הראשונה שטסתי לבדי לחו"ל הייתה במאי 1998. לקוראיי הנאמנים כאן, אציין שחודש זה הוא המשמעותי בחיי ומן הסתם יעלה בהקשרים אחרים בטורים הבאים. ובכן, איכשהו עשיתי עבודה טובה באינטל ואיכשהו החברה ששכרה אותי לעבודה שם החליטה לצ'פר אותי בכרטיס טיסה ללונדון או פריז לבחירתי. חברתי הפריזאית נסעה לביקור משפחתי והזמינה אותי לפגוש אותה שם.

להיות בפריז עם מישהו מקומי זה חלום. את כל מה שלא הוצאתי על כרטיס הטיסה (ולידיעת הקהל הצעיר – אז זה עלה הרבה יותר), נתתי לטובת ארון הבגדים והלינז'רי. גיליתי שם איך עוטפים כל בגד באהבה לפני שמוסרים לך אותו, את הפרלינים, שגרמו למג ראיין בהארי וסאלי להחוויר לעומת הביצוע שלי כשהשוקוליטר כיבד אותי בטעימה ושהבאגט בארץ צריך להגיע לדיון בערכאות על יומרתו להיקרא באותו שם של מה שקונים במכולת בפריז. אחרי סוף שבוע ארוך, חזרתי לארץ במינימום תחושת סברינה.

ולפני שתשאלו, זו לא סברינה המכשפה הצעירה וגם לא העוגה שאני מזמינה להוריי מבית קפה טיבי – סברינה היא, כמובן, אודרי הפבורן שלי, שחוזרת עם שיק פריזאי לזרועותיו של המפרי בוגרט

מדרגות עוגת שוקולד בגרג חיפה 2006 (יומן פרטי)
מדרגות עוגת שוקולד בגרג חיפה 2006 (יומן פרטי)

דירה בפריז/ גיום מוסו

הייתי רוצה לכתוב לכם שבטיסה לפריז קראתי את דירה בפריז של גיום מוסו. אבל העובדה היא שבשנת 98' הוא עדיין לא כתב את הספר שראה אור ב2017. באופן אירוני, קראתי את דירה בפריז, בדרכי לחופשה ברומא עם בנותיי בקיץ האחרון. כן, חופשה ברומא היא עוד סרט אייקוני של אודרי, שלשמחתי הצלחתי לשכנע את הדור הצעיר לצפות בו. העניין גרר אחריו "תספורת אודרי הפבורן" בידי ספר רומאי מהמם, אבל שוב אני סוטה מהנושא. 

אם כן, בז'אנר ספרי הטיול, כפי שאני מכנה אותם, לקחתי עמי את גיום מוסו, שלא אכזב ובין לבין מזרקת המשאלות, הקולוסאום והמדרגות הספרדיות, טיילתי גם בפריז. התעלומה, האמנות של שון לורנץ, חושי הבלש של מדלן, חיי הסופר גספר וקשר מיוחד שנרקם בין עבר לעתיד, היו עשויים במתכון שאהבתי. מוסו יודע לכתוב, יודע לתפוס אותי לעוד פרק ועוד אחד. ביג לייק.

ספרים שנהניתי לקרוא, קשה לי למסור. אני קושרת אותם לאירוע ואז הם כמו מזכרת נעימה. מצד שני, אני חייבת שיהיו לי חוקים בניהול הספרייה הפרטית שלי. ובצומת ההחלטה אם דירה בפריז נשאר או משוחרר? לא בקלות, אך עם הבנה שהוא צריך לשמח לבבות מטיילים אחרים, מכריזה עליו כעל משוחרר.

בהמשך היום אעביר אותו למדפי ההחלפה שליד חדר האוכל בידיעה שיש מי שייקחו אותו וימשיכו לתת לו חיי מדף. 
פרטי הספר: דירה בפריז מאת גיום מוסו, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר, 2017. 

גיום מוסו ודאי ישמח לדעת, שלמרות שבחרתי להעביר את דירה בפריז הלאה, לקחתי לי ספר אחר שלו, מחר, שמחכה לי לקריאה ובאופן מעניין הוא מתרחש בניו יורק, תחנת הטיול הבאה אליה אני לוקחת אתכם כעת.

"יום בניו יורק"

עשור אחרי הטיסה הראשונה שלי לבדי, ואני כבר אם לילדה בת שלוש וצ'ופצ'יק, שוכנעתי שהגיע הזמן לגבות את ימי החופשה האימהית ולבקר את החברה הניו-יורקרית שלי מימי אינטל העליזים, שבינתיים חזרה לבנות את ביתה שם.

איך אתם יודעים שהחלטתם משהו שהוא נכון לכם? אצלי זו ההתרגשות אחרי ההחלטה, משהו כזה שרוקד בי בפנים ואז מתגלגל החוצה. כך, אחרי שהזמנת הכרטיס הושלמה, סינטרה שר בריפּיט במערכת הביתית, בדיסק (כן, לא ממש היה ספוטיפיי אז), "תתחילו להפיץ את השמועה…" וגם, "אני הולכת להתעורר בעיר שאף פעם לא ישנה". תרגום חופשי כמובן.

לא מכירים?! זה זמן טוב לעשות חיפוש ביוטיוב ולשמוע את סינטרה מלהיב אתכם על ביקור בניו יורק; זו הזדמנות להציג עוד סרט מבית המדרש שלי ושל אבא – "יום בניו יורק" (On The Town) בכיכובם של פרנק סינטרה וג'ין קלי, כמלחים המגיעים ליום ביקור בעיר המהממת הזאת. 

נגמר העוף (אבל גם הקוסקוס טעים)/ זיו כהן

ובכן, טיסה ארוכה לפניי ואני לבדי, מצאתי את עצמי בחנות הספרים בבן-גוריון רוכשת את הספר נגמר העוף (אבל גם הקוסקוס טעים) של זיו כהן, שילווה אותי בטיסות הלוך וחזור.

אם אתם עולים על טיסה של אל על, כמו שהייתי אני ב2008 וקוראים את הספר הזה, צפויה לכם חוויה מעניינת. יש דמיון רב בחברת התעופה "אופק" שבסיפור ומאפייניה, לחברה כחול-לבן הישראלית ולא בכדי, שכן הכותב היה דייל אוויר בחברה, כפי שרשום בכריכה האחורית. הספר מרובה דמויות ועם כל פרק נרקם קשר גורדי בין כולן.

כיאה לאופרת סבון, הדמויות נכנסות ויוצאות מהמיטות בכיוונים שונים ומפתיעים, ללא הבדל דת ומגדר. כשקוראים את הספר הזה בטיסה, קשה שלא לחשוב על הדיילים והדיילות ולתהות על מעשיהם בזמן ומחוץ לטיסה והאם יש ממש בבדיה שטווה הסופר. מעל לכל אלה, זיו כהן מצליח לשמור יפה על מתח ועניין לאורך 390 העמודים ובדרך תסריטאית משהו, מתיר את הקשר הגורדי בסיום.

השארתי את הספר אצלי 16 שנים. כי הוא היה לי לחבר בטיסות, כי החופשה בניו יורק עם החברה האלופה שלי הייתה משהו שיצא מגדר החלום. כשנחתי בניו יורק הייתה שעת לילה והגעתי מותשת במונית לביתה של חברתי ולא ממש התרשמתי. אולם מרגע שהתעוררתי בבוקר, הביקור הראשון שלי בעיר של גורדי השחקים של איין ראנד בספרה כמעיין המתגבר ועוד ספרים וסרטים וסדרות לרוב, הפך לביקור בסט ריאליסטי-חלומי.

כשיצאתי לתור את העיר בבוקר, מעבר לכביש מדירת חברתי צילמו פרק של חוק וסדר (!) וכשעברתי את הכביש, קיבלתי חיוך מהשחקן הראשי. בפינת הרחוב יש את המסעדה שחלון הראווה שלה הוא זה המצולם בסיינפלד והיא מגישה ארוחות אמריקאיות למהדרין.

עשינו סיור אדיר של סקס והעיר הגדולה, שנראה לי בביקור הבא אעשה אותו שוב. ולקינוח, בערב שישי פגשתי במעלית (!!!) את מנדי פטנקין, A.K.A איניגו מונטויה, שמסתבר שכשהוא לא ספרדי הנוקם את מות אביו בסרט הנסיכה הקסומה, הוא בעצם יהודי ויש לו אפילו משפחה בישראל. מעל לכל, היה לי זמן איכות עם חברה טובה. כך, נקשר הספר לביקור ומיאנתי לשחרר אותו גם אם לא נגעתי בו מאז.

השבוע, כדי להצדיק את קיומו אצלי ולבחון אותו לספרייה הפרטית, קראתי שוב את הספר. האיש שלי תמיד מזכיר לנו שאי אפשר ממש לסמוך על הזיכרון המתעתע שלנו ואכן, בכל הנוגע לעלילה, עם השנים עשיתי רומנטיזציה הן לסיפור והן לכמה דמויות, שלא ממש היה מגיע להן שאזכור אותן לטובה. 

בכל מקרה, למרות שהיה לי נחמד לקרוא שוב, החלטתי שבכל הנוגע לניו יורק ולטיול ההוא, יש לי מספיק זיכרונות בלב ובנוגע לשאלה נשאר או משוחרר? – נגמר העוף (אבל גם הקוסקוס טעים) משוחרר. יחד עם דירה בפריז יגיע היום למדפי הספרייה של חדר האוכל.
פרטי הספר: נגמר העוף (אבל גם הקוסקוס טעים) מאת זיו כהן, הוצאת סלע, 2008. 

השבוע ב"חבית", חוף הים בחיפה (אלבום פרטי)
השבוע ב"חבית", חוף הים בחיפה (אלבום פרטי)

אם ספר עושה לי טוב, אז הוא ראוי

אני יודעת שלא מכנים אותם "ספרי טיול" אלא, "ספרי טיסה" אבל, אני משתמשת בשם שבחרתי כי את הביטוי ספר טיסה אומרים בהקטנה, כאילו זה ספר נחות, ששווה רק להעביר איתו את הזמן ולא באמת נחשב ספרות גבוהה. אבל אני? אל תקראו לי סנובית, כי אני לא מתנשאת – בטח לא על ספרים. אם ספר עושה לי טוב, אז הוא ראוי. נכון, בחרתי לשחרר את שני אלה, אבל אני עושה זאת באהבה ובתודה על רגעים יפים שעברנו יחד. 

קריאה נעימה ושמילים טובות יהיו לצדכם תמיד,
לילי

לילי מילת
לילי מילתhttps://lilimaylat.com/
חיפאית שמצאה את ביתה בקיבוץ ליד הכנרת. אוהבת קפה, ים, אנשים ותרבויות. יועצת פנג שואי וסופרת. עובדת על למצוא את הדופק הסדיר והמשתנה בבתי המגורים ובסיפורים. סיפורים קצרים פרי עטה, באנגלית ובעברית, פורסמו באסופות שונות וברחבי הרשת ואף זכו בפרסים. ספריה: בית התאומים המסתובב (הוצאת סער), כלת הים (הוצאת מטאור), בת מספר ארבע (הוצאת מטאור). לקריאת סיפורים קצרים והיכרות נוספת, בקרו באתר הבית של לילי: קישור

כתבות קשורות לנושא זה

4 תגובות

  1. וואלאק לילי איזה כיף. כרגיל. הייתי שמח להיות תיק הצד הקטן שמתלווה אלייך לכל החוויות שציינת. ויישר כח לאיש שלצידך על הרגליים האיתנות בקרקע שלא תיעלמי לנו אי שם בריחוף לחלל.

  2. אכן כתיבה שנונה את מתארת את המקומות והארצות ומי שקורא כאילו נמצא במקום והסרטים זה מזכירים לי את ימי הנעורים אוהב אותך וגאה בך

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

איתי אלימלך "ברית הדמים עם הדרוזים מקבלת משמעות חדשה"

"ברית הדמים עם הדרוזים מקבלת משמעות חדשה" איתי אלימלך, יו"ר מחוז חיפה והצפון בארגון נכי צה"ל, קרא להידוק וחיזוק הקשר בין מוסדות הממשלה והרשויות...

איסור דיג בים התיכון במהלך עונת הרבייה

עונת הרבייה והגיוס מתחילה • חל איסור על הדיג למעט חריגים וסייגים הודעה משותפת - משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים מודיעים על תקופת האיסור על...

מרכז הכרמל מרכז מבקרים ומגדלור של תקווה • יוסי לובלסקי

בצומת הרחובות שער הלבנון עם הציר המרכזי שדרות הנשיא מיתמרים מעלה צמד בניני פנורמה המזוהים ומאפיינים את המרכז. מגדלי פנורמה אחד המגדלים הוא מגדל דירות...

"מבט מרענן על משמעות המלתחה שלנו" / לילי מילת תופסת מדף

בימי המלחמה, כשאני לוקחת ספר חדש ליד, אני רוצה שהוא ייקח אותי מכאן. לאנשים שונים התמודדויות שונות. אני מכירה כאלה שדווקא מחפשים ספרים שיהיו...

טֶקֶס הַדְלָקַת הַמִּשְׁוָאוֹת

אמוּל קְבַל עַם וְעֵדָה הִתְיַצְּבָה הִיא לַטֶּקֶסכֹּה זְקוּפָה, עֵרָנִית וְגֵאָה.הִיא הִרְגִּישָׁה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁלָּהּ הוּא הַנֶּכֶס,וְרַק לָהּ הִיא כָּאן זְכוּת הַדֵּעָה.בבְּיָדָהּ אָחֲזָה בָּרְשִׁימָה הַמֻּמְלֶצֶתכְּמוֹ...