באנר מוזאוני חיפה 021224
כללית סדנאות רחב
באנר חזית הים רחב
באנר החברה הכלכלית 171124
באנר מנו 131224
באנר מוזאוני חיפה 021224
באנר טירת כרמל
באנר גורדון 240624
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 021224
באנר קריית ביאליק 251124
כללית סדנאות רחב

בן-חצב סיתווני • פרח השבוע

בטור זה נציג את פרחי הכרמל במקביל להופעתם בשטח. בן-חצב...

חוות איימן • אורווה טמפלרית וגם קונדיטוריה ייקית ראשונה בכרמל

(סיפור על בניין) - בהתקפת הטילים של חיזבאללה על...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 9 • למי שייכת הארץ?

הזכות על ארץ ישראל גבולותיה של "ארץ ישראל" אינם מוגדרים...

"מיהו פלשתינאי?" • פרק 2 • "פלשתינה העות'מנית"

עמים ולאומים בפלשתינה בתחילת המאה ה-20

האימפריה העות'מנית הייתה ישות אקלקטית, שתושביה הוגדרו בעיקר על פי דתם ומוצאם הלאומי הכללי. בחלוקה לקטגוריות דתיות היו בה מוסלמים סונים, מוסלמים שיעים, נוצרים ויהודים.

בחלוקה ללאומים\עמים ניתן להצביע על תורכים\טורקמנים, ערבים, כורדים, אלבנים, בוסנים, סרבים, יוונים, יהודים, צ'רקסים ואשורים. בין העמים שלא נוכל למצוא ברשימה הזאת – לבנונים, ירדנים, עיראקים ופלשתינים, וזאת מן הסיבה הפשוטה שלא היו כאלה עד המאה ה-20.

במהלך המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20, זכתה ארץ הקודש לאלפי מבקרים מן המערב שהותירו לנו למעלה מ-2,000 ספרי מסעות. בין המבקרים היו סופרים מפורסמים כוויליאם ת'אקרי, מרק טוויין והרמן מלוויל.

הם מספרים, כל אחד בדרכו המיוחדת, על ארץ עלובה ומוזנחת. הם פגשו בתושבי הארץ ומזכירים תורכים, יוונים, ערבים ויהודים (כולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, השאירו עליהם בדרך כלל רושם רע מאוד), אבל איש מהם לא דיווח על מפגש עם ירדני או פלשתיני. בזמן נפילת האימפריה העות'מנית קשה היה להצביע על תת-יישויות לאומיות ערביות מובחנות.

בתום מלחמת העולם הראשונה, חילקו המעצמות המנצחות – בריטניה וצרפת (בהסכמתה של רוסיה) את נכסי האימפריה העות'מנית ביניהן. הן חילקו את השלל ביניהן בהסכם סייקס-פיקו, על ידי מתיחת קוים שרירותיים למדי על מפת המזרח התיכון. כך הופיעו המדינות הערביות במזרח התיכון ואיתן ה"עמים" הערביים שלהן, שלא היה להם קיום מובחן לפני כן.

איש לא שמע מעולם על עם ירדני, עם עיראקי ועם לבנוני, עד שמכוח הדמיון היצירתי של שתי המעצמות הללו קמו מדינות כמו ירדן, עיראק ולבנון. באותה מידה גם לא שמע איש לפני כן על עם פלשתיני.

עם תום מלחמת העולם הראשונה, מנתה האוכלוסיה בפלשתינה-א"י כ-680,000 נפש, לפי החלוקה הבאה:

  • מוסלמים: כ-520,000. מתוכם 100,000 מהגרים של הדור האחרון שהגיעו ממצריים, 100,000 בדואים וכ-45,000 מוסלמים שאינם ערבים.
  • נוצרים: כ-70,000. רוב הנוצרים לא היו במקורם ערבים במוצאם האתני, אך נטמעו באוכלוסיה הערבית עם הזמן.
  • יהודים: כ-90,000.

מבחינת לאומים, ניתן לדבר בעיקר על דרוזים, תורכים\טורקמנים צ'רקסים ויהודים. כל השאר היו ערבים ללא זהות לאומית מיוחדת, מעבר לכך שהבדואים דמו לבדואים של חצי האי ערב, משם הגיעו, ואחרים דמו לערביי סוריה או מצריים, משם הגיע חלק גדול מהם.

המרד הערבי באימפריה העות'מנית

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התעצמה תחושת הלאומיות הערבית הכללית. ערביי המזרח התיכון, ובעיקר אלה של חצי האי ערב, שאפו לזכות בעצמאות על חורבות האימפריה העות'מאנית השנואה.

משנת 1915, החל להתנהל משא ומתן בין הבריטים, שחיפשו נואשות בני ברית במזרח התיכון, לבין השריף של מכה, חוסיין בן עלי לבית האשם. הבריטים הציעו להאשמים למרוד באימפריה העות'מאנית בתמורה למדינה ערבית עצמאית בשטחי החיג'אז, מסופוטמיה ו"סוריה הגדולה" (היא סוריה-פלשתינה ההיסטורית). ערביי פלשתינה-א"י לחמו באותן שנים לצד התורכים, ולכן לא פנו אליהם הבריטים כלל. 

באוקטובר 1916, שלחו הבריטים קצין מודיעין בשם תומס אדוארד לורנס ("לורנס איש ערב") לעזור בארגון המרד הערבי המתגבש. לורנס פגש את שלושת בניו של השריף חוסיין – עלי, פייסל ועבדאללה. הוא התרשם במיוחד מפייסל הכריזמטי, וראה בו מנהיג מתאים להוביל את המרד.

המרד לא סחף את ההמון הערבי אלא רק את בני השבטים הבדואים של חיג'אז שהיו נאמנים לשריף, אך הוא חייב את הממלכה העות'מאנית לרתק כוחות גדולים סביב חצי האי ערב, ותרם למאמץ המלחמתי הבריטי.  
ב-1918, אירגנו הבריטים לפייסל מצעד ניצחון בדמשק.

הבריטים עושים בלגן

המציאות הייתה מסובכת יותר, כי בנוסף להבטחתם לפייסל, חתמו הבריטים על שני הסכמים נוספים שהתייחסו לעתידו של המזרח התיכון. במאי 1916, חתמו בריטניה וצרפת על הסכם סייקס-פיקו. ההסכם קבע את אזורי השליטה וההשפעה של שתי המעצמות בשטחי האימפריה העות'מאנית לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, בתקווה שזאת אכן תובס.

ההסכם סימן את סוריה כאיזור השפעה צרפתי, ואת פלשתינה כאיזור בין-לאומי, עם מובלעת בריטית קטנה בין חיפה לעכו. אבל זה לא היה הכל. בנובמבר 1917, פרסם שר החוץ הבריטי, ארתור בלפור, מכתב רשמי אל הלורד רוטשילד, בו הכריז כי "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את הקמתו של בית לאומי ליהודים בפלשתינה."

לבלפור וללויד-ג'ורג', ראש ממשלתו, הייתה אהדה לרעיון הציוני, אך מה שהביא אותם לפרסם את ההצהרה, הייתה בעיקר אמונה, לא בהכרח מבוססת, בכוחם של יהודי העולם.

הם האמינו במיוחד בכוחם של יהודי אמריקה, מהם ציפו להשפיע על ארצות הברית להיכנס למלחמה לצד בעלות הברית, וחשבו כי יהיה זה קריטי להעביר לצידם את היהודים. בריטניה חששה ממפלה במלחמת העולם הראשונה. תעלת סואץ הייתה המפתח לנתיב להודו – היהלום שבכתר האימפריה. בריטניה לא יכלה לקוות לנצח במלחמה ללא המשאבים והחיילים מהודו, ולכן הייתה חייבת לשלוט באיזור בכל מחיר.

תחת הלחץ הזה, חתמה בריטניה על שלושה הסכמים שונים, שבמידה רבה סתרו זה את זה, ויצרה בכך תסבוכת אזורית, אותה הקפידה לסבך עוד יותר בשנים הבאות. כל הזמן הזה, הייתה עדיין 'פלשתינה' חבל ארץ בתוך שטח האימפריה העות'מנית, מאוכלס במוסלמים, נוצרים ויהודים. ואת המושג של 'עם פלשתיני' לא ניתן עדיין למצוא בשום הקשר.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

יורם כץ
יורם כץ
בוגר תעשיית ההיי-טק הישראלית, עיתונאי, סופר ובלוגר. קישור לאתר שלי ולרכישת הספרים יליד חיפה (1954), למד בביה"ס גאולה ובביה"ס הריאלי. בוגר פילוסופיה ופסיכולוגיה (האוניברסיטה העברית) והנדסת מחשבים (הטכניון). ספרים: • "Lethal Scripture" (אנגלית) – רומן מתח היסטורי • "ימים של גאולה" – סיפורי ילדות משכונת "גאולה"

כתבות קשורות לנושא זה

6 תגובות

  1. אני חושב שלהתייחס לברברי במרוקו, ליטאי יידי וגרמני חילוני כבני אותו העם, אבל להטיל ספק בקשר שבין משפחה מצפת ומשפחה מעכו זאת ראיה ערכית ולא היסטורית.

    אבל נראה איך הכל נקשר יפה בחלק 3…

  2. המושג "לאום" הוא אולי מודרני, אבל המושג "עם" קדם לו והוא עתיק מאוד.
    אני התייחסתי עד כה ל"עם", והציונות, מן הסתם, לא המציאה את העם היהודי.
    החזון שלה אכן התבסס על הרעיון האירופי של מדינת לאום, והיא חיפשה לייסד מדינת לאום לעם היהודי (כפי שפעם הייתה לו כאן).
    לא טענתי שהפלשתינים הם עם מומצא, ואל תייחס לי דברים שלא כתבתי.
    תוכל לראות את התייחסותי לאירוע בו, לתפיסתי, נולד העם הפלשתיני, במאמר בשבוע הבא (או באתר שלי – yoram-katz.com, אם אצה לך הדרך).

  3. לא היה לאום יהודי לפני שהציונות הקימה אותו, ובאותו זמן גם לא היה לאום פלסטיני, כי לא היו לאומים, זהו קונספט שלא היה קיים לפני המאה ה 18-19. גם כשהתגבשה הציונות, בתוך היהדות לא הייתה אחדות בין הציונות המערב אירופאית, האורטודוקסיה האנטי ציונית של מזרח אירופה ואשכנז ויהדות ערב, שהציונים והאורטודוקסים לא ראו כחלק ראוי לדיון בכלל. הטענה שלא הייתה התגבשות סביב עקרון לאומי בפלסטין לא תואמת את התנועות בשטח מימי דאר אל עומר והלאה בה במקביל להתגבשות הציונות הייתה גם התגבשות של לאומיות ערבית בצורות שונות. האם כולם השתמשו במילה פלסטין או תחמו את הגבולות בגבולות המוכרים לנו היום? לא, אבל גם היו ציונים שלא ראו את מהות הציונות כאחת שקשורה לארץ ישראל בהכרח או לכל העם היהודי או למדינה ריבונית, ואף אחד לא טוען שזה מנשל את הקשר בין הציונות לבין ארץ ישראל.

    להגיד שפלסטינים זה עם מומצא שווה ערך לטיעון שציונים הם פשוט אירופאים שרצו לכבוש את המזרח התיכון… טיעון לא רציני שמשרת נרטיב פשוט ונוח ולא היסטוריה מורכבת של אזור נפיץ במיוחד.

  4. תמיד טוב להחכים, אבל אינני חושב שהבאתי כאן דווקא את הנרטיב הציוני.
    אגב, אני שמעתי על "עם יהודי" (שקיים קצת יותר מ-150 שנה) ו"תנועה ציונית" (שהיא, אכן, צעירה בהרבה).
    חיפשתי במקורות "עם ציוני" (ש"לא היה קיים לפני מאה חמישים שנה") ולא מצאתי.
    אולי בפודקאסט?

  5. מומלץ לשמוע את הפודקאסט המצויין "היסטוריה של פלסטין" כדי לקבל את הסיפור המלא ולא רק את הנרטיב הציוני (עם שגם לא היה קיים לפני מאה חמישים שנה)

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

נווה שאנן: כוחות חילוץ והצלה במרכז העניינים

(חי פה) – הערב, ה', 5/12/24, סביב השעה 18:15, רחוב ברל כצנלסון שבשכונת נווה שאנן בחיפה התמלא בכוחות חילוץ והצלה שהגיעו בעקבות דיווח על...

השכונה הברזילאית בחיפה: סיפור מופלא על חיים משותפים ובלתי נשכחים ○ עכשיו הסרט

(חי פה) - לפני כ-60 שנים הגיעו לחיפה 17 משפחות מברזיל והשתכנו במשולש שבין הרחובות דרך הים, התמר ואגמון שבכרמל המערבי. הם נקראו "פלוגת...

ה'טרמפיסט' המוזר שמטריד את השחיינים בחופי חיפה • צריבה במים

(חי פה בחופי הים) - לאחר תקופה ארוכה בה חששנו לצאת מהבית בשל המלחמה וחווינו מעין "סגר טילים", מיהרו רבים מאוהבי הים לשוב אל...

עד מתי יימשך השקט בצפון? ומה אומרים בתקשורת הערבית על השינויים המתחוללים באזור?

(חי פה) - שבוע חלף מאז נכנסה לתוקפה הפסקת האש בין ישראל ללבנון. במה עוסקות הכותרות בתקשורת העולם הערבי? מה מתרקם במדינה השכנה, סוריה,...

בת 6 הובהלה לרמב"ם כשעיפרון נעוץ בראשה

ילדה בת 6 הובאה למיון ילדים ברמב"ם עם עיפרון שננעץ בראשה. מצבה של הילדה מוגדר כעת קל . .הילדה הגיעה למיון ילדים כשהעיפרון נעוץ...