באנר טירת כרמל עצמאות

שובו של התמנון רב הזרועות לחוף בחיפה

בזמן האחרון מתגלה מחדש בעולם הטבע אחת מהחיות המרתקות...

הצריח בחיפה שנהרס לפני עשרות שנים ייבנה מחדש

(חי פה) - שר הפנים משה ארבל הודיע בביקור...

מגדל אשכול – ״מגדל השן״ של אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה שוכנת על הר טללים, אחת מפסגות הר...
באנר גורדון 230524
עיריית קריית ביאליק משיקה אתר אינטרנט חדש
באנר קריית אתא עצמאות 080524

הבניין הישן ברחוב השקט בכרמל • להחזיר עטרה לישנה

ישיבת תפארת הכרמל עברתי השבוע (9-13/6/24) ברחוב התשבי השקט שעל...

שובו של התמנון רב הזרועות לחוף בחיפה

בזמן האחרון מתגלה מחדש בעולם הטבע אחת מהחיות המרתקות...

ד"ר איל בראון – רופא בכיר, מוסיקולוג מופלא ושוחר תרבות

ד"ר איל בראון, מנהל מחלקה פנימית ח' ורופא בכיר...

מגדל אשכול – ״מגדל השן״ של אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה שוכנת על הר טללים, אחת מפסגות הר...

משטחי ענק של צידפת הפרנה פרנה התגלו במפרץ חיפה

(חי פה בים) - רבים הדיבורים על הגירה לישראל...

לבחור בהורות- על הורות משותפת ואמהות יחידנית  • חלק ראשון

הבחירה להביא לעולם ילד ללא זוגיות אינה פשוטה, ויחד עם זאת המחשבה לוותר על הורות רק כי אין בן או בת זוג, גם היא מורכבת. אם בעבר ללדת מבחירה ילד ללא נישואין היה תחום שאסור היה לפרוץ, מוסכמה חברתית שלא העזו לפרק, כיום גברים ונשים שרוצים ילד ללא זוגיות, יכולים לעשות זאת בדרכים שונות.

יש מי שבוחרת להיעזר בתורמי זרע ולגדל את הילד לבד, ויש שמתחברים לרעיון הורות משותפת, לפיו גם מי שלא נמצא בזוגיות יכול להקים משפחה בה אפשר להיות אמא או אבא, בלי שיהיה קשר זוגי רומנטי בין ההורים.

הקשר בין ההורים המיועדים נרקם בתהליך עדין של חיבור ופשרות, זיהוי ערכים משותפים, דרכי גידול וחינוך משותפות יחד עם ניסוח הסכם הנוגע בכל הצדדים של ההורות המשותפת. בחירה שמתאימה יותר לאנשים שרוצים לגדל ילד ולאפשר אמא ואבא שנמצאים ביחסים טובים אך מקיימים חיים בנפרד.

הנשמה בוחרת מי יגדל אותה

מבחינה רוחנית, אומרים שהנשמה של הילד בוחרת את ההורים שיגדלו אותה, את התנאים בהם הנשמה רוצה לגדול ולהתפתח. דומה שיש פעמים שזה לא יוצא בדיוק כמו שהנשמה התכוונה.

לפעמים הגוף עם תקלות שלא מאפשרות ביטוי שלם, ובפעמים אחרות המשפחה שהנשמה בחרה לא מתפקדת בדרך הטובה ביותר למען הילדים שנולדו. לפי הגישה הזאת הנשמות של הילדים, גם אם הן תוצאה של תורם זרע, תורמת ביצית או אימוץ, בחרו באב או באם שיהיו ההורים המגדלים.

שמרית: ״יותר מהכל רציתי להיות אמא״

שמרית הגיעה לשיחה איתי כדי לחזק נשים אחרות שמתלבטות איך להיות אימהות כאשר אין להן בן זוג. "יותר מהכל רציתי להיות אמא. רציתי ילד. הרגשתי שאם לא אעשה את זה עכשיו, כבר לא יהיה לי. זה היה חזק ממני. כל העולם שלי התחיל להתמקד ברצון בילד, כאילו יש לי חור בלב, ורק להיות אמא ימלא אותו. יחד עם זאת היה חשוב לי שיהיה לילד אבא", היא אומרת.

"קשה להבין את זה למי שהכל הולך אצלו כמו בספרים. היכרות, חתונה, משפחה. אצלי זה לא היה ככה. היה לי חבר מגיל 20 עד גיל 26 , ואחר כך לא היתה שום מערכת יחסים רצינית. הכרתי הרבה בחורים, שום דבר לא היה נכון כדי להישאר. ככל שהתקדמתי בגיל ככה הייתי יותר בלחץ להבין כבר אחרי פגישה שנייה, אם האדם הזה רוצה ילדים איתי או לא, ואז זה הסתיים אחרי פגישה שלישית", היא צוחקת. "היה פה ושם מישהו שרצה, אבל אז אני לא רציתי.

בגיל 40 החלטתי שזהו. אני לא מחכה יותר. דיברתי עם אחים שלי, עם ההורים, סיפרתי לחברות שאני רוצה ילד, ושאני הולכת לעשות את זה. חלק מהאחים אמרו לי שכנראה לא בגורל שלי להתחתן, אבא שלי אמר שיהיה לי קשה, שהוא לא יוכל לעזור לי בכסף, היו חברות שאמרו שאני אנוכית ושלהיות אמא זה לוותר על עצמך, שאני לא יודעת מה זה בכלל להיות אמא לבד.

זה העציב אותי מאד כי רציתי משפחה, רציתי זוגיות, רציתי ילד שיהיה לו אמא ואבא אבל זה לא הלך. ואז חברה אחת אמרה לי שכדאי לי לבדוק את עניין ההורות המשותפת. לא ידעתי מה זה עד אותו רגע והתחלתי לחרוש את האינטרנט ולאסוף מידע".

למצוא אדם ראוי שיסכים להיות אבא לילד שלך

תהליך הבחירה של הגבר שיהיה אבא של הילדה שלה, שותף להורות, לא היה פשוט. "זה צריך להתאים לשני הצדדים. הוא צריך לראות בי את האם הראויה והאישה שאפשר להסתדר איתה לאורך השנים בחוויית הורות משותפת, ואני צריכה לראות בו אדם ראוי להיות אבא וחבר לתהליך הזה. למזלי זה הלך מהר. הכרנו, התיידדנו, דיברנו המון ועל הכל. הכרנו את המשפחות אחד של השנייה, והייתה הסכמה על הדברים העקרוניים.

גם מבחינה חיצונית הוא נראה לטעמי כך שחשבתי שאם הילד שלי יהיה דומה לו זה בסדר מבחינתי" היא מחייכת ומסבירה שזה חשוב גם אם נשמע שטחי. "לא היו עניינים עקרוניים שהפריעו. גם ההיריון נקלט מהר. מאחר ואני כבר הייתי בת 42 עד שכל העניין הגיע לכלל מעשה, והוא בן 54, אז עשיתי הפרייה. הרופאים אמרו שזה ייקח כמה ניסיונות שאקח בחשבון שלא כל החזרה מצליחה להיקלט ולא צריך להישבר מזה.

החזרה הראשונה של הביצית המופרית לא נקלטה. זה מעציב, קורע, אבל לא נתתי לזה לשבור אותי כי אפשר היה לעצור ולהגיד לא הולך אז אולי באמת אח שלי צדק וזה לא בגורל שלי להיות אמא. אבל המשכנו, גם הוא היה מאד נוכח בתהליך וחיזק אותי ובאמת בפעם השלישית נקלטתי להריון". היא אומרת ומספרת על הילדה הנהדרת שנולדה לה.

דור: ״ידעתי שאהיה אבא נהדר״

ביקשתי לדבר עם דור, האבא. הוא העדיף שלא ניפגש רק נשוחח שיחה קצרה בטלפון. סיפר שהיה נשוי בגיל צעיר ולאחר הגירושים עבר למספר שנים לעבוד בחו"ל. כשחזר לארץ לא מצא את עצמו מבחינה זוגית והשקיע את רוב האנרגיה בקריירה. "היו לי חברות אבל רובן כבר היו אימהות לילדים וגם אני לא ממש הייתי מוכן להתחייבות הזאת של לגור ביחד או להקים משפחה.
זה פחות התאים לסגנון החיים שהיה לי אז.

ביום הולדת 52 מישהי ברכה אותי שאמצא אהבה ואקיים משפחה. כדאי שתהיה אבא לפני שתהיה סבא היא אמרה וכולם צחקו. זה היה רגע מכונן. מצד אחד צחקתי איתם אבל משהו בלב חרק, משהו פנימי אמר לי קדימה, לך על זה. שיהיה מי שירש את הבית שלך" הוא אומר וצוחק.

"חברים היו אומרים לי תעשה ילד, שיהיה מי שיגיד עליך קדיש. אני חשבתי על החיים לא על הסוף. ידעתי שאני יכול להיות אבא נהדר. יש לי אחיינים ואני דוד נהדר, אז למה לא אבא?, אמנם לקח לי קצת יותר זמן מאשר לרוב הגברים שאני מכיר להגיע להחלטה הזאת אבל בסוף החלטתי שאני הולך על זה.

ליווי הורות משותפת

ניגשתי למישהי שמלווה תהליכי הורות משותפת, הגעתי אליה דרך האתר שלה כשחיפשתי באינטרנט מידע. היא הנחתה אותי בעדינות, בלי לחץ, מתוך הבנה לבחירה שלי לא להתחתן ומתוך הבנה שכל העניין הזה, המחשבה להיות אבא לילד או ילדה משלי, זה עניין חדש אצלי ואני בתהליך הבשלה לרעיון. פגשתי שתיים שלוש נשים, הרגשתי שהן אומרות הורות משותפת אבל מחפשות בן זוג לחיים, או כרטיס אשראי לחיים", הוא אומר וצוחק.

"הבחורה שליוותה אותי בתהליך הפגישה אותי עם שמרית. היא אמרה שבדקה, והיא בחורה לעניין וכדאי לי להיפגש איתה. זה לא שחשבתי לוותר על עניין ההורות, פשוט הרגשתי שאני הולך לאיבוד בחיפוש אמא לילד העתידי".

סבא מהשמיים דחף אותי להורות

דור מעיד על עצמו שהוא לא מרבה לבטא רגשות. "אני לא רגשן גדול אבל הרגשתי שמשהו דוחף אותי להיות אבא. אולי סבא שלי מהשמיים, חלמתי עליו כמה פעמים מאז שהתחלתי בתהליך. התחלתי לדמיין את עצמי עם תינוק, מסתובב עם מנשא כזה וילד בתוכו, התחלתי לחשוב איזה כיף זה כשיש מישהו שמחכה לך ורוצה לגדול איתך.

אני חושב שאם הייתי אישה הייתי עושה ילד לבד אבל אני גבר, אני צריך אישה בשביל זה, וגם לדעתי טוב שתהיה אמא בתמונה, כי אני לא באמת יודע לגדל ילד". הוא עוצר לנשום ומספר על המפגש עם שמרית. "קודם כל היא נראית נחמד. זה חשוב כי בסוף יש לך ילד שניראה או כמוך או כמו אמא שלו וזה חשוב שהמראה יהיה מתאים.

התחלנו לדבר, יש לנו חוש הומור דומה, גישה דומה לחיים, שנינו באים מבתים די שמרניים אבל שמקבלים את הרעיון של הורות מהסוג הזה, יש לנו גישה דומה בענייני דת ופוליטיקה, ואפילו שנינו אוהבים את אותו סוג מוזיקה. מה עוד אפשר לבקש. חשוב לי להגיד לזכותה, שהיא הדגישה במפגש הראשון שהיא מחפשת אבא לילד שלה שיהיה חבר טוב אבל לא בן זוג. זה זרם.

עשינו הסכם כמו שצריך, לא השארנו שום פינה פתוחה להשערות. הכל כתוב ומוסכם. למי שעומד לקראת תהליך כזה של הורות משותפת כדאי לדעת שאחרי שאתם מחליטים לעשות את זה, דע שההסכם הוא הדבר שייתן לך שקט בראש. הסכם טוב זה הורות משותפת בלי אי הבנות מצערות", הוא מדגיש.

אמא (צילום: תמי גולדשטיין)
אמא (צילום: תמי גולדשטיין)

הרחם אומרת שעכשיו זה הזמן

אימהות רבות מספרות על קול פנימי שכמו דרש מהן להרות בלי קשר לזוגיות. כאילו הרחם אומרת תעשי את זה עכשיו, אני רוצה ילד, אני רוצה הריון. התחושה היא עכשיו או אף פעם לא, עכשיו כדי שלא יהיה מאוחר מדי. הורה יחיד המגדל את ילדיו ללא בן זוג בין אם מתוך בחירה או כתוצאה של נסיבות, נחשב למשפחה חד הורית. חוק משפחות חד הוריות משנת 1992 קובע ש”הורה יחיד” הוא תושב ישראל אשר בחזקתו ילד והוא אינו נשוי, ואין לו ידוע בציבור.

הורה יחיד הוא גם מי שחי לפחות שנתיים בנפרד מבן הזוג ומי שנמצא בתהליך פרידה רשמי כמו ביטול חוזה נישואים או גירושים. משפחות חד-הוריות מקבלות מעט הטבות בישראל בהתאם לנתונים האישיים, לרמות השכר ולנסיבות השונות: הורה יחיד, גירושין, אלמנות או כל סיבה אחרת. חשוב לדעת שהורה יחיד החי עם בן או בת זוג גם אם אינם הורי הילדים, אינו זכאי להטבות.

רעות: ״לגדל ילד בלי אבא זאת החלטה עם הרבה אחריות״

את רעות פגשתי בבית קפה קטן בקריות. היא בחודש השביעי להריון ומתהדרת בבטן הריונית קטנה ובחיוך שלא יורד לה מהפנים בכל פעם שהיא מעבירה יד על הבטן. היא מעידה על עצמה שהיא אדם מרצה, נעימה, בעלת לב רחב ורצון להעניק, אבל לדבריה, מצאה את עצמה שוב ושוב במערכות יחסים מנצלות, בהן היא המטפלת שמעניקה בלי סוף והצד השני רק לוקח ולא מעניק דבר.

"בגיל 41 החלטתי שאני עוזבת את מגרש המשחקים הזוגי, מפסיקה לחפש אהבה ומקדישה את עצמי לקריירה. רכשתי דירה מחסכונות ומעט הלוואות, התחייבתי למשרה מלאה שתאפשר לי לשלם את ההלוואות ולחיות. שנתיים אחר כך התפרץ בי צורך עמוק בילד. לכל החברות שלי כבר יש ילדים גדולים, ועד כמה שהייתי תמיד הדודה החמודה שמביאה מתנות, כנראה שהדחקתי את הקנאה ואת החוסר שלי.

פתאום הכל התפרץ. לא חשבתי שזה קיים בי ברמה הזאת. הרגשתי שאני כמהה לילד. משתוקקת. ידעתי שאסור לי לוותר על האפשרות להיות אמא. הרחם שלי צרחה את זה עד שלא יכולתי לחשוב אלא על זה", היא מספרת. "ביום הולדת ה 43 שלי בחרתי לקבל החלטה איך לעשות את זה. זה תהליך הפכפך. הרגשתי כאילו אני משחקת לעצמי בראש עם ההתלבטויות.

להביא לעולם ילד עם גבר שאני לא אוהבת ולהתגרש אחר כך, להיכנס לתהליכי הורות משותפת או לעשות את הכל לבד מתורם זרע. השאלות לא עזבו אותי, והתשובות השתנו בכל רגע. פחד יחד עם תקווה, לחץ של ההורים למצוא חתן וקול פנימי שלא נותן מנוחה. לגדל ילד בלי אבא זאת החלטה עם הרבה אחריות.

"ניסיתי להגיע להורות משותפת אבל המפגש עם הגבר המיועד לא צלח. לא התחברנו בשום רמה. התחלנו לעבוד על חוזה ולמדנו להכיר אחד את השנייה, אבל תוך כדי המהלך הבנו שזה לא מתאים. זאת לא הדרך הנכונה לנו. החלטתי להמשיך.

למרות שזאת החלטה שלא קל לקבל, אחרי הרבה שיחות והתייעצויות החלטתי לעשות הריון מתורם זרע. אני מאושרת. לא ויתרתי. אני מציעה לכל אישה שרוצה ילד ואין לה עם מי לעשות אותו, שלא תוותר על הזכות ועל האושר הזה" היא אומרת, מלטפת את הבטן ההריונית שלה ומוסיפה בחיוך: "זאת בת".

מבנים משפחתיים מסוגים שונים

הפסיכולוגיה הישנה התייחסה למבנה משפחתי של שני הורים, גבר ואישה, וילדיהם. על סמך הקשרים האלה נבנו תיאוריות לגבי התנהלות משפחה ותהליכי הורות. ההתבוננות בעידן החדש מאפשרת סוגים שונים של משפחות בנוסף לדגם הישן של גבר אישה וילד. משפחות חד הוריות,  שני הורים מאותו מין או שני הורים ובני זוגם, המנהלים שני בתים בנפרד.

המבנים המשפחתיים האלטרנטיביים, הופכים מקובלים יותר והתא המשפחתי הופך משני בעוד האחריות ההורית על התפתחות הילדים היא המרכז. מחקרים מראים כי בישראל המבנה המסורתי של המשפחה עדיין תופס מקום מרכזי יחד עם שמירה על תפקידי גבר אישה במשפחה כמו בדורות הקודמים, אישה כאם, כמנהלת משק הבית, כזאת שעומדת מאחורי הגבר שלה, גם כאשר שני בני הזוג עובדים מחוץ לבית.

למשפחה בישראל יש מקום מרכזי בהגדרת הזהות של הפרט, וההכרזה על צורך בהתרחבות דמוגרפית מעודד פריון. המגמות החברתיות בהשראת הדתות באזורנו משאירות את האישה במקום מוצנע ומחזקות את המעמד המרכזי של הגבר. עם זאת המגמות בחקיקה מאפשרות סוגים שונים של משפחה, הריונות הנתמכים בתהליכים רפואיים או אימוץ. בעוד שיעור הגירושין עולה ניתן בישראל ליצור תאים משפחתיים בדרך אחרת, ללא נישואים.

אופק: ״הקפאת ביציות למען הריון עתידי״

אופק הקפיאה ביציות בגיל 36, למקרה שתחליט בשלב מאוחר יותר להרות. "ידעתי שהביציות שלי לא נהיות צעירות יותר. הבנתי שאם אחכה לאביר על הסוס הלבן אני עלולה להחמיץ את האימהות וזה משהו שמבחינתי לא בא בחשבון.

ידעתי שארצה בשלב מסוים להיות אמא. זוגיות יכולה להגיע בכל גיל אבל לביוץ יש פג תוקף. הקפאתי כי רציתי ילד מהביציות שלי" היא אומרת ומוסיפה: "אני שמחה שעשיתי את זה. בגיל 40 כשרציתי להרות, היו מספר ניסיונות כושלים לפי שהיה הריון מוצלח, ולמזלי היו לי מספיק ביציות מוקפאות לכל התהליך".

מאגר קבוע של ביציות

נשים נולדות עם מאגר קבוע של ביציות שהולך ומתדלדל לעומת גברים שממשיכים לייצר זרע כל הזמן. הגיל הממוצע העולמי ללידה ראשונה הוא 31, וככל שעולים בגיל עולה הסיכוי לבעיות פוריות. כיום כ 20% מהזוגות מתמודדים עם בעיות פוריות, הן של האישה והן של הגבר.

מהצד הנשי, שימוש בביציות צעירות מעלה את הסיכוי להריון, והקפאת ביציות היא הדרך לשמר את הביציות למשך 5 עד 10 שנים. יותר נשים מבקשות היום לשמור ביציות צעירות לגיל מאוחר למרות מחירי הטיפול ושימור הביציות. חברות מובילות כמו 'אפל' ו'פייסבוק', מכסות את עלויות טיפולי הקפאת ביציות לעובדות בחברה, המעוניינות לדחות הקמת משפחה.

הודיה: ״תורם זרע פתוח שאפשר לדעת עליו הכל״

הודיה החליטה להיעזר בתורם זרע כדי להיכנס להריון. משך שנים טיפחה קריירה מצליחה וכמו שהיא אומרת, לא שמה לב שפתאום היא בת 40 ובלי בן זוג קבוע. היא ניסתה להכיר, נעזרה באפליקציות ובשדכניות אבל זה לא הצליח.

"לא אכחיש, רציתי זוגיות ומישהו שנגדל ביחד את פרי האהבה המשותף שלנו. רציתי שיהיו חוויות של אמא ואבא, וגם כלכלית שותפות זה דבר שעוזר. לכל החברות כבר יש ילדים גדולים, הייתי מגיעה לכל האירועים שלהן ואומרת בלב שאני רוצה גם. זה בהחלט היה שם הרבה זמן לפי שהחלטתי לעשות לבד ילד בערה בי האש והרצון, והדרך שבחרתי היא להיעזר בתורם זרע" היא אומרת.

בישראל התורמים נסתרים, תורמים סגורים, ואין כל דרך לדעת מי הם גם כשהילד עובר את גיל 18. בחו"ל יש תורמים פתוחים, שמוכנים להכיר את הילדים לאחר שיתבגרו ויש גם תורמים סגורים. הודיה העדיפה תורם פתוח.

"על סגור יודעים מעט מאד. רק גובה, מוצא, צבע עיניים וצבע עור. תורמים פתוחים יש בארה"ב ובדנמרק, ואני הלכתי על תורם מארה"ב שהייתה עליו כמות מידע רחבה מאד, שיש לו למעלה מ 20 ילדים בריאים שנולדו כבר, והאימהות שלהם שומרות על קשר אחת עם השנייה", היא מסבירה.

"היה חשוב לי רקע רפואי של המשפחה שלו, שיהיה מישהו שדומה לי מבחינת צבע עיניים וצבע עור, כדי שהילדים יהיו דומים לי, ועוד גורמים כמו צליל הקול שלו – הוא הקליט את עצמו וסיפר שהוא נשוי ואב לשני ילדים והחליט לתרום זרע כדי לעזור לנשים להגשים חלומות. זה נכון, כשהולכתי לבחור תורם זרע, שאלתי את עצמי מיהו גבר החלומות הזה שאני רוצה לעשות באמצעותו ילד או ילדה.

לטפח מעגלי תמיכה

"התהליך של הורות יחידנית הוא תהליך מורכב רגשית, נפשית וגם טכנית. ידעתי שאני רוצה יותר מילד אחד, רוצה שיהיו אחים או אחיות. בגלל הגיל שלי התחלתי ישר עם הפרייה ונקלטתי די מהר, אבל אחרי שנתיים כשרציתי אח או אחות לבת שלי, הייתי צריכה כמה סבבים כדי להרות.

זה היה קשה מאד. כל מחזור הוא אבל. כל פעם להרים מחדש את האנרגיה, לקבל את הטיפולים הקשים ולהתאכזב. אבל לא ויתרתי. לא הייתי מוכנה להיכנע. יש הרבה שלא שורדות את התהליך הזה כי זה שובר את הלב כל פעם מחדש. אני שרדתי ובכל יום אני מתעוררת ומודה עד אינסוף על כך שיש לי שתי בנות בריאות ועל כך שיש לי את אמא שלי שבלעדיה לא הייתי מחזיקה מעמד", אומרת הודיה.

מעגלי תמיכה

כאשר בוחרים בהורות יחידנית, חשוב שיהיו מעגלי תמיכה. הורים, אחיות ואחים, משפחה רחבה, חברים, כל מי שמוכן לעזור ולהיות שם ברגעים הטובים ובזמנים המאתגרים. הודיה עזבה את עיר מגוריה ואת מקום העבודה התובעני שלה, ועברה לגור בחיפה ליד אמא שלה לפני הלידה.

"אמא שלי פתחה את זרועותיה ואת ליבה בשבילי ובשביל הילדה שלי. היא תמכה בנו בכל דרך אפשרית ואני בתודה ענקית על כך. היתה תקופה שלא עבדתי ובלי אמא לא היינו שורדות. זה שהיא היתה שם בשבילנו נתן לי אפשרות להתארגן מחדש ולמצוא את הכיוון המקצועי שלי, נתן לי אפשרות להתחיל מחדש כאם.

יש מעט מאד הטבות לאימהות יחידניות. המדינה מעודדת ללדת אבל אין תמיכה משמעותית. הבחירה היא שלי והאחריות שלי, ואני מכירה אימהות יחידניות שאין להן הורים תומכים והן עובדות כל הזמן כדי להצליח לגדל את הילדים".

הכל על הכתפיים שלי לטוב ולרע

הורות יחידנית זאת בחירה והאחריות אישית. שלא כמו להתחתן ולהיכנס להריון מתוך ידיעה שיש שם עוד מישהו שיעזור, בהורות יחידנית את לבד והאחריות כולה שלך. איך עושים את זה לבד? איך יוצאים לעבודה, מגדלים ילדה, איך מנהלים חיים?

"גיליתי שאני צריכה להניח להרבה חלומות שלי כדי לגדל את הילדים, אתגרים שלא חשבתי עליהם קודם" אומרת הודיה. "הכל על הכתפיים שלי לטוב ולרע. מצד אחד אין אבא שיגביל אותי ומצד שני אין אבא שיעזור. שיטת החינוך, הגישות, הדרכים בהן אוביל את ילדי, זה הכל מתוך ההחלטות שלי ואין הפסקה.

להורה גרוש יש פעם בשבועיים סוף שבוע, גם בהורות משותפת יש מישהו שלפעמים מאפשר כמה שעות חופשיות. לי אין, ואני יודעת שזאת הבחירה שלי. זה אושר אבל זה גם מעייף לפעמים. הכל אני עושה עם הילדים. אמא שלי עוזרת המון אבל היא מתבגרת וגם לה כבר לא פשוט. אני אומרת לעצמי תשקיעי ואחר כך תוכלי ליהנות מהפרות של ההשקעה, ליהנות מהילדים הנפלאים שלך. פעם בתקופה אני לוקחת בייבי סיטר אבל זה נדיר".

אמא (צילום: תמי גולדשטיין)
אמא (צילום: תמי גולדשטיין)

״לא מפסיקה להגיד תודה כי זה לא מובן מאליו״

הודיה היא אדם אופטימי. יש בה הוקרת תודה והיא מדגישה שלמרות הקושי היא שמחה שלא נכנעה לתכתיבים שאומרים אם את לא בזוגיות אז לא יהיו לך ילדים. "אני מאחלת לעצמי שברגע שאתפנה לזה שיהיה בן זוג שיכיר את הבנות ותהיה לנו סוג של משפחה" היא אומרת ומוסיפה: "החרטה על לא להביא ילדים היא קשה מאד. קשה יותר מכל אתגר בלגדל ילדים. אני מאושרת שהצלחתי להביא לעולם שתי בנות מביציות שלי, ולהיות אמא.

לפעמים יש רגעים שזה קשה, ואוף, ודי, אבל זה חולף. הן בריאות הן מתוקות, הן שלי ואני לא מפסיקה להגיד תודה כי אצלי זה ממש לא היה מובן מאליו". חשוב לה להדגיש כי החיבורים האנרגטיים עם העובר ואחר כך עם הילד שנולד, חזקים יותר מהביולוגיה של התהליך. היא מדגישה שגם כאשר ההיריון הוא מתורמת ביצית או בפונדקאות, וגם כאשר הילד מגיע מאימוץ, אם את מגדלת אותו, הוא הילד שלך לכל דבר.

שלושה טיפים לכל מי שרוצה להיות הורה

ביקשתי שלושה טיפים למי ששוקלת הריון יחידני, אך למעשה הטיפים האלה טובים לכל מי שרוצה להיות אמא ולכל מי שרוצה להיות אבא:

  1. תקשיבו ללב שלכם. הוא יספר לכם מה אתם רוצים. אם הרצון בזוגיות מעכב אתכם מלהיות הורים, אז כדאי שתבינו שזה אפשרי גם בלי זוגיות. יכול להיות שבשלב מאוחר יותר, אחרי שהילדים יגדלו קצת תוכלו להתפנות וליצור זוגיות בריאה, לעשות סוג של משפחה.

  2. אם ההורות בוערת בכם אל תוותרו עליה. עשו הכל כדי להיות הורים. צריך סבלנו ונחישות אבל דעו שזאת המתנה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק לעצמכם אי פעם.

  3. צרו מעגלי תמיכה רגשיים, חברתיים וכלכליים. מצאו מקום עבודה מפרגן, והיו בהכרת תודה לכל מי שמושיט יד ופותח את הלב בתהליך שלכם.

צרו קשר עם חי פֹּה: בוואטסאפבמייל

תמי גולדשטיין
תמי גולדשטיין
מתקשרת, הילרית, מורה רוחנית המתמחה ביעוץ הוליסטי אישי וזוגי ובטיפול אנרגטי לאיזון הגוף והרגש, בעלת ניסיון של מעל ל-20 שנים

כתבות קשורות לנושא זה

2 תגובות

    • אני מאמינה שמי שבאמת רוצה הורות לא תוותר בכל דרך שיהיה אפשרי לה

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

פריחת החמנייה – צהוב עולה

חודש יוני 2024 ושוב צבע צהוב עז נותן את אותותיו בשדות עמק יזרעאל והקריות. ג'יימס הנרי לי האנט, עיתונאי ומשורר אנגלי שנולד במאה ה 18...

גבר נמשה מהמים מחוסר הכרה בחוף בת גלים

nמד"א נמסר לחי פה תאגיד החדשות: בת גלים 15/06/24 בשעה 10:15 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב כרמל, על גבר שנמשה מהמים מחוסר...

הפגנה נגת ממשלת נתניהו בקריאה לבחירות עכשיו – שבת 15/6/24

(חי פה) - על רקע כשלון ממשלת נתניהו-בן גביר-דרעי במגוון רחב של תחומים וביניהם הביטחון, הכלכלה, לכידות החברה הישראלית, השיוויון בנטל ועוד, נמשכות ההפגנות...

כיבוי רכב בוער ברחוב עבאס בחיפה

מכבאות והצלה נמסר לחי פה: הלילה (בין שישי לשבת 15/6/24), צוות לוחמי אש מתחנת חיפה, בפיקודו של רס''ר טל איזנבנד, פעלו ברחוב עבאס שבחיפה שם...

שייט בתעלות של ברייר-צרפת עם יין קר וגבינה ריחנית: ניקוי ראש בסגנון צרפתי • סיפור מסע

עמק הלואר. הרבה מים, הרבה ירוק, עצים ושיחים כמו שאירופה יודעת לתת עם מזג האוויר הקריר והשמש המלטפת שמגיחה מדי פעם מבין העננים. העיירה...