היי יו… איך אתה מקשיב? • הקשבה כדרך להתפתחות אישית

להיות במעורבות

תאוריית ה-U היא תאוריה פסיכולוגית שמתארת את התנהגות האדם בתקופות של לחץ ומתח. פותחה על ידי סלייה פוליקוב-שמידט וריצ'רד לזרוספלד בשנות ה-70. התאוריה מבוססת על הגישה שהתגובה ללחץ ולמתח מתלווה בחמשה סוגים שונים של מעורבות שמובילים לחוויות רגשיות שונות:
מעורבות פעילה, בה אדם מתמודד עם לחץ ומתח, ומכריח את עצמו לפעול ולמצוא פתרונות.
מעורבות בלתי פעילה, פסיבית, בה אדם נוטה להתרחק ממקור הלחץ ולהתעלם מהבעיות, תוך שהוא מתעכב יתר על המידה בחיפוש פתרונות כדי להמשיך ולהתרחק.
מעורבות מתוך התנגדות , בה האדם מריר ומתלונן על הלחץ והמתח אך אינו עושה דבר לשינוי.
מעורבות מתוך חיפוש תמיכה ועזרה מאנשים אחרים כדי להתמודד עם הלחץ והמתח.
מעורבות סובלנית בה אדם עובר את מצבי הלחץ והמתח בסבלנות, במקום לנסות לשנות אותם או להילחם בהם.

תיאוריה הקשבה U קרויה גם "התיאוריה של המהפכה הפנימית".

פרופסור אוטו שראמר, פילוסוף ומרצה בתחום הניהול והחדשנות החברתית במכון אקדמי במסצ'וסטס, פיתח את התיאוריה לכיוון הקשבה וחשיבה. תיאוריה הקשבה U קרויה גם "התיאוריה של המהפכה הפנימית".
התיאוריה מתמקדת בחשיבה עמוקה, בשיפור הקשב וביצירת מערכים חדשים של חשיבה ופעולה. המטרה המרכזית של התיאוריה היא לעזור לאנשים ולארגונים לפתח תהליכים חדשים של יצירתיות ושיפור תהליכים על ידי מודעות עמוקה יותר.

המבנה הסמלי של התיאוריה, האות יו, מציינת תהליך של ארבעה שלבים מרכזיים:
השלב הראשון הוא סיווג: חשיבה מקדימה מובילה לתכנון ולהבנה עמוקה יותר של המציאות הקיימת ושל מגבלותיה.
השלב השני הוא הרפיה: התנתקות מהמחשבות הרגילות ושחרור שמאפשר פתיחות. כל זה כדי לחדש את היצירתיות במציאות.
השלב השלישי הוא נפילה: במהלך השלב הזה, אדם מתעסק בקריאה מחדש של המציאות ובתמיכה בתהליכי שינוי חדשים ומהפכניים. הוא מבין שפעל עד כה מתוך תבניות סגורות וכעת הוא מפרק אותן ומרשה לעצמו להיות פתוח, מכיל ומאפשר.
השלב הרביעי בתיאוריה הוא שלב ההתאוששות: יצירת מציאות חדשה בה המערכות החדשות והמשוחררות מתממשות ברגישות ובפתיחות עכשווית.
תיאוריה הקשבה U מתמקדת בהבנה עמוקה של המציאות הפנימית והחיצונית, וביכולת להיכנס למצב של קשב עמוק ואמפתי למטרת שינוי יצירתי לטובה.
פיתוח הקשבה עמוקה והשפעה על התנהגות ועל תהליכים שונים, מעלה קשיים. אתגרים שהמשתמשים עלולים לפגוש בתהליך היישום של התיאוריה.
מאחר והתהליך מבקש פתיחות ואכפתיות, התייחסות ומעורבות קשובה, יש צורך לפתוח את הלב, להרגיש, לחוות ולאפשר לזרם התובנות והרעיונות לעלות מתוך העומק הפנימי. זה דורש שינוי תפיסות ואמונות, ולעתים התודעה היום-יומית מתקשה לקבל זאת. לא כל אחד מוכן ויודע לפעול מתוך רגישות ולא מתוך דעות קודמות.

להקשיב פנימה והחוצה

תיאוריית ההקשבה יו עוסקת בהקשבה פנימה ובהקשבה החוצה. כאשר אדם יודע מאיפה בתוכו הוא פועל, בהקשבה פנימה, וכאשר הוא יכול להתחבר למקום ממנו האחר פועל, בהקשבה החוצה, התוצאות של החיבור בין השניים תהיינה טובות בהרבה מאשר בעזרת פעולות ללא התבוננות והקשבה פנימה והחוצה. זה משרת את הייעוץ הזוגי, משרת התנהגויות חברתיות בקבוצות ובצוותים ומשרת גישות ניהוליות שונות.
התבוננות כנה פנימה, מאפשרת לבטל מחשבות מכשילות ודעות קדומות, מאפשרת להיכנס לעומק ההוויה ולהקשיב לעצמנו, למצוא את המקור להתנהגויות ולגישות, ולפתח יצירתיות כדי לבטא ולהצמיח תהליכים חדשים.
לפי שראמר בדרגה נמוכה של ההקשבה יש הכלה חלקית של הדברים, וחלק נכבד מהתוכן לא נשמע ולא נטמע. בהקשבה הזאת אנו יכולים להכיל רק דברים מוכרים או כאלה שאנחנו מסכימים איתם. הקשבה כזאת לא מאפשרת להיחשף למיידעים חדשים. אנו חושבים שהבנו, ופועלים לפי המחשבה הזאת בלי לשמוע עד הסוף ובלי להבין במאת למה היתה הכוונה. מרווח הטעות גדול מאד כי מה שהבנו זה לא תמיד מה שהיה שם. בפעמים אחרות המידע שמגיע לא נקלט כלל, כמו התרעות ביטחוניות כאשר אנו בטוחים שהכל מוגן, כמו מידע על שינוי שאיננו מתכוונים ליצור ולכן איננו קשובים לפרטי התהליך וכדומה. כאשר האחר מרגיש שלא מקשיבים לו, מבקרים אותו ולא שומעים את מה שהתכוון לבטא, הוא מתרחק, מסתגר ונמנעת התקרבות וצמיחה.

להרגיש שלא שומעים אותי

לאחרונה נתקלתי בזוג שעמד בפני תהליך גירושין. האישה לא הבינה למה הוא כל כך להוט להתגרש. שוחחנו מעט. הבעל טוען שהתריע שאינו מאושר ולא הקשיבו לו. הוא אמר שוב ושוב שלא טוב לו, שהוא לא שמח, שלא כייף לו, ולדבריו בבית, אף אחד לא שם לב. היא נעה באי נוחות כאשר דיבר. שמעתי אותך, אמרה, אבל לא חשבתי שזה כל כך דרמטי.
בוקר אחד הוא התפטר מהעבודה, ארז מזוודה והודיע שהוא נוסע לחודש למזרח. כולם בבית הזדעזעו. האישה הרגישה נבגדת, הילדים חוו נטישה, אמא שלו בכתה. אבל הוא נסע ואחרי חודש חזר והודיע שהוא רוצה להיפרד.
אשתו לא הבינה. מה יש לו להיות לא מאושר? למה הוא לא אמר שזה כל כך משמעותי, היינו מדברים על זה, פותרים את זה, קבלה באוזני. גם אני לא מאושרת, הוסיפה. אני מתמודדת, אלה החיים.
אמרתי ולא שמעת אותי. הוא הטעים. לא שמעת וגם עכשיו את לא שומעת אותי. את שוב מדברת על עצמך.
גם הקשבה עובדתית אינה תומכת צמיחה ויצירתיות. למרות שההקשבה הזאת דורשת מאתנו להיות פתוחים לדברים חדשים שאינם מוכרים, להתבונן עליהם גם אם לא ראינו דברים דומים קודם, היא דומה יותר לתצפית מאבחנת מאשר להתבוננות שיוצרת הזדמנויות ופתרונות. גם בהקשבה הזאת אנחנו מוגבלים להבנה ולכושר ההבחנה שלנו. גם בהקשבה הזאת יש הרגשה שחלק מהדברים לא הובנו או לא נשמעו כלל.
ההקשבה ברמה העובדתית היא הקשבה של הקשרים. האדם המקשיב עושה הקשרים על קטעי תוכן, וזה עוזר לו להבין ולהתייחס לנאמר. ההקשרים יכולים להוביל לבלבול ואי דיוקים מאחר והם נעשים מתוך עולמו הפנימי של המקשיב. בהקשבה הזאת ההבנה את הדברים מחוברת להקשר שניתן להם.

שלחתי את בני הזוג שעמודים בפני גירושין לסדנת אפיה. חשבתי שכאשר ילושו ביחד בצק, כאשר יטעמו ביחד את המאפים שיכינו, זה ימתיק ויחבר ביניהם. מבחינה יצירתית, לישה של בצק נוגעת במעמקי הנפש. הסדנה שהייתה אמורה להיות מרחב מחבר הפכה לזירת קרב. היא הרגישה שהוא מקפיד מדי על המתכון, שהוא לא מאפשר לה לשנות את המתכון ולהכין את העוגה כמו שהיא רגילה. היא הרגישה שהוא לא מעריך אותה, לא סומך עליה, והוא הרגיש שוב שלא מקשיבים לו ולרצונות שלו, והפעם עלולים לפגוע גם בתוצאה. כששאלתי אותם איך היה הוא הדגיש את חוסר הדיוק שלה במתכון ואת המרקם של העוגה שלא היה כפי שתכננו, כפי שהוא מכיר וקיווה שיהיה, והיא דיברה על חוסר ההתחשבות שלו ועל כך שלא באמת אכפת לה מהעוגה אלא מזה שהוא לא בתשומת לב אליה.

הקשבה מהלב

כאשר יש בהקשבה מעורבות ואכפתיות, יש הכלה לא שיפוטית, אנו עוברים מהתבוננות חיצונית להקשבה פנימית, פותחים את העולם הרגשי שלנו לקראת האחר ומקשיבים גם לפנימיות שלו. זאת הקשבה מהלב, כזאת שמחברת בין אנשים, שמאפשרת לאחר לבטא את עצמו ולהרגיש שמקבלים אותו כמו שהוא. זאת הקשבה אמפתית והיא מאפשרת לחבר קרעים בין בני זוג ולקרב לבבות. אפשר להקשיב לכאב של האחר, לרגעים בילדותו שלדעתו גורמים לו לפעול כפי שהוא פועל, אפשר לגלות חמלה ואכפתיות, אפילו להעלות פתרונות יצירתיים כדי לעזור לאחר לעבור את השינוי בו הוא חושב שהוא מעוניין.

אנשים ציניים מתקשים בהקשבה מכילה ורגישה

לפי שארמר, אנשים ציניים מתקשים בהקשבה מכילה ורגישה, משום שאינם מאפשרים לעצמם להתחבר לחוויות רגשיות.

הזוג שחזר מסדנת אפייה היה עסוק בהאשמה הדדית. השיחה ביניהם התדרדרה לביטויים שהזכירו שני ילדים שרבים בארגז החול בגן: "אתה התחלת, זה בגללך", "את עושה רק מה שאת רוצה בלי להתחשב בי".

שארמר אומר שכאשר ההקשבה מתפתחת האדם יכול "לגלוש" לתוך הבטן של האות "יו" ולהתבונן מבפנים החוצה. אז הוא מפתח הקשבה נוכחת ורגישה. כאשר עצרו לרגע את ההתנצחות והתבוננו כל אחד על עצמו, העזו לשאול את עצמם שאלות עמוקות: האם התגובה באה מחוויות ילדות לא מטופלות? האם התגוננו אחד מהשנייה מתוך פגיעות שעברו? האם ההתנהגות היא ניסיון למצוא את הקול העצמאי לאחר שנים של ריצוי אחרים והליכה בתלם?

פתיחות ומוכנות לוותר על המחשבה הקודמת

על מנת להגיע לרמה גבוהה של הקשבה, עלינו להיות עם פתיחות ומוכנות לוותר על המחשבה הקודמת, על התבנית שמנחה אותנו, להניח לתובנות האתמול ולשאיפות של המחר, ולהיות כאן ועכשיו בנוכחות וברגישות.

במצב הזה חוויית ההקשבה מחברת אותנו לעצמנו ולאחרים ברמה מעבר למילים, מעבר לתכנים. זאת רמה אחרת של קיימות, מודעת ונוכחת רגישה ואוטנטית. אפשר להרגיש את זה כאשר שני נגנים מבצעים יחד אלתור על יצירה וזורמים ברגישות עכשווית אחד לנגינה של השני, מרגישים זאת כאשר קבוצה משחקת יחד וזורמת בתגובות עכשוויות ורגישות, בנהיגה, כאשר אנו נוהגים במצב אידאלי בו אנו ערים לכל המתרחש סביבנו כאן ועכשיו, פועלים ומגיבים בהתאם לרגע בנוכחות וברגישות.

לא להכנע לפחד

לפעמיים המחשבות המכשילות שלנו, הפחדים, חוסר הוודאות שלנו מי אנחנו בעייני עצמנו ועבור העולם, מפריעים לנו להקשיב ברמה רגישה ואוטנטית. כאן ועכשיו הופך לאתמול ומחר ונהיה מאתגר ומפחיד. אנו פוחדים שלא יאהבו אותנו, שלא יראו בנו את הטוב שאנו נושאים, אנו חוששים שאם נכיל את האחר הוא לא יראה אותנו, אולי יאפיל עלינו . המחשבות השליליות מפריעות לנו לזרום להקשבה ברמה נוכחת ורגישה. האגו מפריע, הרצון לנצח מפריע, הפחד להיכשל מפריע.

הזוג שהגיע במשבר החל לפתוח תקשורת, הקשבה וגילוי של רגשות. המשימה האחרונה שנתתי להם היתה לצאת להתנדבות בקהילה כדי ללמוד לראות את האחר ולפתח הקשבה של כאן ועכשיו ללא פחד, ממקום רגוע, חומל ומעניק. הם יצאו להתנדב למען אחרים שזקוקים לעזרה, מקום בו קבלו אותם ללא ביקורת, באהבה ובתודה. ההתנדבות למדה אותה להקשיב בלב פתוח. לאחר זמן הם העזו להעמיק ולהיות בהקשבה מלאה ואמתית גם אחד לשנייה, ללא ביקורת, בהכלה ואמפתיה. מתוך ההקשבה של כאן ועכשיו, הם גילו מחדש את האהבה.