מה זה אומר להיות דור שני לשואה?
להיזכר בעיניים אדומות ודומעות של סבתא.
לעזור לסבתא לחבוש את רגלה מפצעי המרצחים.
לא לזרוק חלילה אוכל.
לחפש תמונות ילדות של ההורים
להבין מגיל צעיר שללמוד זה הכי חשוב.
לנסות לצייר בשיעור ציור את הבית של אמא.
להיזכר בקולות משפט אייכמן בוקעים מהרדיו.
לרעוד מהצפירה של בוקר יום הזיכרון, לבד בלי אימא, במגרש בית הספר.
לראות אוזניים צמודות למקלט הרדיו בשעת הקראת שמות בתכנית לחיפוש קרובים.
לשמוע כל פעם כשנולד תינוק במשפחה, על שם איזה קרוב משפחה ניתן שמו והיכן הושמד.
לחפש תמונות ילדות של ההורים ולא למצוא.
לשמוע אלפי פעמים את מילת הקוד שעברה בין אנשים: ״טרנסניסטריה״ לא להבינה, ולא להצליח להגות אותה.
"לנו לא היתה הזדמנות"
לפגוש את השכנה בחנות הבשר, לראות אותה בורחת מהחנות וצועקת. להבין מאמא, שמישהו נגע בה עם הבשר הקר והעלה בה זיכרון קשה מהשואה.
להקשיב לאבא שר את השיר ״ס'ברענט! ברידערלעך, ס'ברענט! אױ, אונדזער אָרעם שטעטל נעבעך ברענט!״ ולבקש הסבר של המילים.
לקבל פסנתר לבת מצווה מסבתא, כשכל השכונה מביטה עליו יורד בכבוד מהמשאית.
להאזין עם אמא ל״פינה לאם ולילד״ וללמוד איתה שירים חדשים.
לשמוע בכל הזדמנות ״לנו לא הייתה הזדמנות״
לקבל תשובות קצרות מאמא על שאלות ארוכות ומכבידות.
לדאוג שבאוסף הבולים יהיו גם בולי יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
לחטט בדפי עד
ללמוד את מפת הנדודים של המשפחה מהמפות המגיעות הביתה ומתקבצות ל״אטלס ידיעות אחרונות״ בכריכה האדומה.
לגלות קרובי משפחה במקרה. בקבוצות של עיירות שלא נותרו בהם חיים.
לגלות במקרה שהמורה של הנכדה הוא גם קרוב משפחה וממנו לדלות עוד פיסת זיכרון.
לחטט ב״דפי עד״ של ״יד ושם״.
לחפש, לחפש…
לחפש תמונה מוכרת בכל פרסום תמונה שחור לבן ברשתות וגם למצוא לעיתים.
לחפש תמונה מוכרת בכל פרסום תמונה שחור לבן ברשתות וגם למצוא לעיתים.
להיכנס לבית של חברה ולבדוק מאיזו עיר ההורים שלה. אולי הכירו? אולי מאותו רחוב?
לבנות את סיפור המשפחה הרבה שנים מהרבה אנשים.
לגדול בבית של לוחם ולגדל דור של לוחמים אוהבי המדינה.
- למצוא דרך להעביר לנכדי את סיפור המשפחה.
- ליזום את אחד מ"זיכרון בסלון" הראשונים בעיר שלי
- לנסות יום יום עד היום, לגלות את שלא סופר.
לזכור את דברי דודתי, אחות אימי בת ה-92.5: ״יש לנו ארץ אחת, רק אחת. נשמור עליה״
גם אבי , שמואל ז״ל היה בגטו ברשט בטרנסניסטריה עם אביו שנפטר שם ושתי אחיותיו, סלי ויהודית שנצלו.
אבי הנציח את התקופה הנוראה הזאת בכתביו ואחי ואני ערכנו זאת לחוברת
מזדהה עם כל משפט ועם כל מילה! הזכרונות התרקחו וברחו מאיתנו. הוזכרנו לאחרונה בצורה כואבת 'שלא עוד' הוא דבר שיש לשמר, להלחם עליו ולא לשכוח לדורות.
וואוו מרגש מאד אמיתי מאד
ואני עדיין ממשיכה לחפש…
כתבה מעניינת וחשובה, נזכור מה עשה לנו עמלק וגם ממשיך לעשות.
מרגש ומעורר צמרמורת של זכרון חי ונושם 💔❤️
אלה הם חיינו🙏🏻 נזכור את התופת ממנה הגיעו ואת המדינה שהיא אנחנו. רק אחת כזו יש לנו🙏🏻
חנה יקרה, בסיפורך את מחייה את האנשים שעברו את התופת ואת הזכרון של השואה. בימינו כל כך חשוב להזכר ובעיקר לזכור כמה חשוב שתהיה לנו מדינה, מדינת יישראל, היא הבית שלנו, היא הכוח והמגן שלנו, היא הארץ שלנו ואין לנו ארץ אחרת!!! נגן ונשמור עליה.
נעריך כל פיסה שלנו תוך שמירה על כבוד הנספים וכבוד החיים.
חנה יקרה, ממש "אני זוכרת" … כל כך מרגש, מכבד, חשוב, ואת מעבירה את הכל בצורה מופלאה… לזכרם, ולכבוד הדורות הבאים… תודה!!
לזכרם🙏🏻 לזכרון שיביא לעציד טוב לכולנו🙏🏻
אין לנו מדינה אחרת🙏🏻
קוראת אותך והמילים מהדהדות בליבי ובזכרוני. לממש צוואת אבי: לזכור ולעולם לא לשכוח . ולספר את הסיפור לדורות הבאים
אנחנו בחזית המשימה הלאומית לדורותיה🙏🏻
חנה יקרה, מאוד התרגשתי למקרא דבריך המהולים בכאב עמוק ובתקווה גדולה. הלוואי וימי הטירוף שבהם אנו שרויים יחלפו . העם הזה סבל מספיק. הקים ארץ לתפארת בין אומות העולם. יש לשמור עליה כעל בבת עינינו.
תודה על השיתוף, אהובה גרץ לבית כהנא .
בדיוק. נשמור עליה מכל משמר🙏🏻❤️