ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם

טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות במתנ"ס בת גלים בחיפה. היא עלתה לארץ ישראל מאוקראינה לפני 27 שנה. בתה פרצה את הדרך כשעלתה דרך ארגון נעל"ה: נוער עולה לפני הורים בגיל 16.

טטיאנה בת לניצולי שואה. עלתה לארץ כהורה יחיד לשתי בנות בנות 16 ו 7. כבר באוקראינה היא היתה ציונית: עבדה בסוכנות היהודית באיזמעיל שלשפת הדנובה.
באוקראינה עבדה ככלכלנית ומנהלת חשבונות, אך כפי שרוב העולים מחבר העמים לא עסקו במקצועם גם היא פילסה דרכה בחיי העבודה הישראלית. בעבודה במתנ"ס התקבלה כמזכירה, אך זיהתה צורך בארגון פעילויות לעולים.

מאודסה לחיפה

כרכזת עולים ותרבות היא מארגנת ערבי ריקוד ותרבות לעולים מחבר העמים ולאזרחים ותיקים, גם מי שאינם עולים. אירועים אלה מקרבים בין האוכלוסיה המקומית לבין העולים. כעשרים שנה היא עובדת במרכז קהילתי בת גלים. היא דמות מוכרת בשכונה, בבת גלים, בקריית אליעזר ובכל חיפה. במיוחד בזכות סימן ההיכר שלה: שערה האדמדם, ובזכות השעות הרבות שבהן היא נמצאת בחריצות במרכז קהילתי ההומה.

פעילות מבורכת

טטיאנה צפויה לצאת בסוף מאי לפנסיה, אך היא מרגישה צעירה ויש לה עדיין מטלות. טטיאנה תשמח להמשיך בפעילותה כמה שרק אפשר. יהיה חבל אם הפעילות שטטיאנה עושה למען העולים תופסק.

פרשנות:

אפשר לומר שהעולים שהגיעו לפני עשרים שנה נקלטו פחות או יותר טוב בארץ. יש הבדלים גדולים בין העולים: כאלה שמדברים עברית רהוטה וכאלה שעדיין מדברים רוסית. בסביבת בת גלים וקרית אליעזר אני יודעת על לפחות שלושה הוסטלים, מעין דיור מוגן ומסובסד בו גרים העולים. זהו דור הולך ונעלם. כל עוד הם חיים, יש לאפשר לטטיאנה ושכמותה לערוך עבורם פעילות חברתית.

חבל שלא השכלנו לשמוע את סיפוריהם בימי הזכרון האחרונים לשואה. טטיאנה מארגנת פגישות על כוס קפה לאותם ניצולי שואה. דיברנו על האפשרות שב"זכרון בסלון" הבא נשמע גם את סיפורם, עם תרגום.