במאמר הקודם (2/12/22) כתבתי כי אנשים בוחרים שלא לגור בחיפה והדבר משתקף במחיר הממוצע של דירה בעיר, שהוא מהנמוכים בארץ (1.4 מיליון ש"ח). עוד כתבתי, כי האחריות כולה נופלת על עיריית חיפה והעומדת בראשה ושיעדים כמותיים שיפורסמו לציבור, הכרחיים לניהול תקין. בנוסף התמקדתי בבעיית התעסוקה בחיפה, שלטעמי היא מהגורמים העיקריים לחוסר האטרקטיביות של עירנו.
במאמר הנוכחי נצלול לבעיות התעסוקה, נבחן מספרים מייצגים ואת משמעותם ונסיים בתוכנית פתרונות. קדימה, מתחילים…
נתון מטריד ביותר
הרי לכם נתון, לצערי מטריד ביותר: 86% מהמשרות הפנויות למפתחי תוכנה בשנת 2021 היו במחוזות תל אביב והמרכז. מה היה אחוז המשרות הפנויות למפתחי תוכנה בחיפה? 6% בלבד! ובכמה גדלו באחוזים מספר המשרות בחיפה בשנים 2015-2021? באחוז אחד בלבד! כן כן, קראתם נכון — ב-1%. מישהו חושב שהגידול הזניח הזה הוא מקרי? נהפוך הוא, גידול שכזה מעיד על כשלון ניהולי מתמשך לאורך שנים רבות. כשהמטרה לא מוגדרת, אין אחראי ואין תוכנית – אין גם תוצאות.
יש שישאלו, מדוע אני מתמקד דווקא במפתחי תוכנה כשיש כל כך הרבה מקצועות אחרים חשובים? ובכן, מפתחי תוכנה מייצגים חלק משמעותי מהמועסקים בהיי-טק. כידוע, מדובר במגזר כלכלי וקטר צמיחה ארצי ובינלאומי מהחזקים שיש במדינה היכול להועיל רבות לחיפה. כדי להבין כמה ההיי-טק משמעותי כלכלית, ראוי לעיין בדו"ח השנתי – מצב ההיי-טק 2022 של רשות החדשנות. בשנת 2021, אחוז השכירים בענפי ההיי-טק מכלל השכירים בישראל עמד על 10.4%. עשירית מהשכירים במשק – לא נשמע כ"כ הרבה נכון? אבל שימו לב כמה העשירית הזו תורמת לכלכלה: 54% מסך הייצוא הישראלי בשנת 2021. במילים אחרות, עשירית מהשכירים בהיי-טק מייצאים מחצית מהייצוא הישראלי. בנוסף, קצב הגידול בכמות השכירים בהיי-טק גבוה פי 8 מהגידול בשאר ענפי המשק ולקינוח, גיוסי ההון ב 2021 עמדו על 27 מיליארד דולרים ומתוכם, בוצעו 88 גיוסי הון שכל אחד מהם מעל מאה מיליון דולרים. תארו לכם איך הדבר היה משפיע על חיפה אם הייתה משתתפת בחגיגה.
חשוב להבין שצמיחה וגידול במגזר ההיי-טק מייצרים מעגלים נוספים של תעסוקה בתחומים כמו ראיית חשבון, עריכת דין, משאבי אנוש, בינוי, שירותי הסעדה, ניקיון ועוד. עד כאן החדשות הטובות, עכשיו נעבור לחדשות הרעות. ההצלחה המתוארת במגזר ההיי-טק אינה מפוזרת באופן שווה בארץ. למעשה, הייצוג של תושבי המרכז בהיי-טק גדול ב – 35% מחלקם היחסי באוכלוסיית השכירים בישראל. מאידך, הייצוג של תושבי הצפון והדרום בהיי-טק, נמוך בכ-33% מחלקם היחסי באוכלוסיית השכירים בישראל. אם בוחנים את התעסוקה בחברות סטארט-אפ, הרי שהמצב חמור עוד יותר: בשנת 2020, 72% מחברות אלו ו – 78% ממשרות השכיר בהן היו מרוכזות במחוזות תל אביב והמרכז.
לא כולם בהייטק, תגידו ובצדק. אם כך, הבה ונשווה אחוזי מועסקים תושבי חיפה ותל אביב, לפי ענף כלכלי, כאחוז מאוכלוסיית ישראל. אחוז המועסקים תושבי תל אביב גדול פי 2 בקירוב (1.88 למען הדיוק) מהמקביל לו בחיפה. לכן צפוי שבמצב נורמלי, גם אחוז המועסקים בתל אביב בכל ענף כלכלי יהיה פי 2 מזה שבחיפה. שימו לב לטבלה למטה, בה מסומנים באדום לפי ענף כלכלי, פערים חמורים באחוז המועסקים בשתי הערים ולידם הפער בקירוב.
(מקור: השנתון הסטטיסטי לחיפה 2021: תעסוקה – נתוני 2019)
איפה חיפה "מככבת" לרעה?
בענפי התיירות, מידע ותקשורת, בנקאות וביטוח, נדל"ן ובידור.
מפתיע? לא!
מבוסס מספרים כדי שלא ימרחו אותנו? כן!
וזהו לב העניין, המציאות העגומה במספרים. לא בתחושות בטן ולא בסיסמאות. אז הבנו שהמצב רע, רע מאד. התדרדרות שכזו לאורך שנים כשהמשק צומח, מעידה בבירור על כשלון של קליש וכן של קודמיה לתפקיד. נכון, מדובר באתגר גדול אבל מה בדיוק עשתה קליש בנידון בארבע שנות כהונתה? זה לטעמי שורש הבעיה וכאן, לדעתי, טמון גם הפתרון.
בספרו הידוע של לואיס קרול – הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, פוגשת אליס את חתול צ'שייר ומבקשת את הכוונתו:
"התוכל לומר לי בבקשה, באיזו דרך עלי לצעוד מכאן?" שאלה אליס.
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן" אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.
" – בתנאי שאגיע למקום כלשהו" הוסיפה אליס כהסבר.
"בטוח שתגיעי, אם רק תתמידי בהליכה" אמר החתול.
כאשר לא מזהים את הבעיות העיקריות, לא מעלים פתרונות ולא בונים תוכניות עבודה עם מדדים – אז בטוח שמגיעים למקום כלשהו…המקום העגום בו נמצאת היום עירנו האהובה.
פתרונות – תוכנית 12 הנקודות
להלן המלצות ראשוניות לתוכנית פעולה. ודאי שנדרשת עבודה רבה, אבל אם המלצות אלו ישמשו כמצפן המורה על הכיוון הנכון, דיינו.
- הגדרת נושא התעסוקה והפיתוח העסקי בחיפה כבעל חשיבות אסטרטגית ותיעדוף מגזר ההיי-טק.
- קביעת יעד מספרי של הגדלת מספר מקומות התעסוקה ב 10% בכל שנה.
- מינוי אחראי לתחום התעסוקה והפיתוח העסקי.
- הקמת קונסורציום (התאגדות) פיתוח עיר בהשתתפות נציגי הטכניון, אוניברסיטת חיפה ואנשי עסקים – בהובלה וניהול של ראש העיר. התחייבות לפגישות חודשיות קבועות וניהול מעקב.
(הוכח כי גידול בתעסוקה קשור לקרבה למוקדי ידע – יש למנף את הטכניון ואוניברסיטת חיפה כמנועי צמיחה תעסוקתיים.) - בניית תוכנית עבודה מפורטת ומדידה, הכוללת משאבים נדרשים, על מנת לעמוד ביעדי התעסוקה. יתקיים דיווח חודשי ומהימן לציבור על הישגי התוכנית.
- גיוס השקעות ע"י נוכחות קבועה בירושלים של ראש העיר ונציגיו הבכירים – סמוך לשולחנות מקבלי ההחלטות ותקציבי המדינה. לחץ על הממשלה לתיעדוף חיפה להטבות דוגמת יוקנעם, באר שבע, ירושלים ועוד. יש לעבוד עם הממשל ולא נגדו.
- יצירת תוכנית תעסוקה משולשת: עיריית חיפה, הטכניון והאוכלוסייה הערבית ומימון התוכנית בעזרת תקציבים ממשלתיים קיימים וייעודיים לקידום המגזר הערבי בישראל.
- פנייה לצה"ל (בעל תקציב גדול) לבחינה משותפת של הרחבת הפעילות בחיפה והצפון (ראו ערך עיר הבה"דים) תוך יצירת מקומות עבודה בחיפה.
- קיום פגישות עם חברות גדולות (היי-טק, בנקאות, נדל"ן, ביטוח ועוד) מחוץ לחיפה על מנת להבין מה נדרש כדי שיקימו פעילות אצלנו, כמו גם לימוד מערים אחרות ומצליחות.
- פגישות קבועות עם משלחות כלכליות ומשקיעים המגיעים תדירות לישראל וחשיבה משותפת כיצד ניתן למשוך אותם ולהניע אותם לקיים את פעילותם בחיפה.
- פנייה לקרנות הון סיכון ועידודן בשיתוף האקדמיה, אנשי עסקים והעירייה לפתיחת סניפים בחיפה. עידוד כלכלי לסטודנטים ויזמים מקומיים לפתיחת חברות ועסקים בחיפה.
- הגדרה ואיוש של מסלול מהיר לפתרון בעיות עסקיות באופן יזום ותגובתי – העירייה בשירות העסקים בעיר.
כידוע, לחיפה בעיות רבות הדורשות טיפול. עם זאת, חשוב להתמקד בבעיה הקשה מכולן – התעסוקה. פתרון שלה, ישפיע לטובה על הבעיות האחרות. פיתוח תעסוקתי וכלכלי יביא לצמיחה מבורכת של העיר שכולנו אוהבים, ימשוך תושבים חדשים ואיכותיים, ישמר את הצעירים, שהם הילדים של כולנו ויביא להגירה חיובית לעיר.
פיתוח כלכלי שכזה יגביר את מספר העסקים בעיר ויזרים כסף לקופתה של העיריה, כך שתוכל להקל ולהשקיע בחזרה בנו, התושבים והעסקים. הצעד הראשון הוא בזיהוי הבעיה והגדרת פתרונות. אני סמוך ובטוח שעם ראש עיר ראוי, בעל פתיחות מחשבתית ונכונות לקבלת עזרה, נוכל להעלות את חיפה על דרך המלך לה היא ראויה.
במאמר הבא נדון במאפיינים והכישורים הנדרשים ממועמד או מועמדת לראשות העיר על מנת שיהיו ראויים לתמיכתנו.
[…] סקרתי את בעיות העיר ובמה הן מתמצות, התמקדתי בנושא התעסוקה שבעיניי הוא מהבעיות האסטרטגיות של העיר והצעתי 10 […]
נו מילא. ניתוח בשקל.
דוגמה נהדרת לתגובה שאינה תורמת דבר לדיון.
אין שום הסבר, שום עובדות ושום מסר מלבד ניסיון נואל לזלזל בניתוח מבוסס עובדות.
יש אנשים שאין להם זכות דיבור. אפילו לא זכות ציוץ. לפני ביצוע האיצטדיון במיקום בלתי אפשרי בדרום חיפה היתה כוונה למקמו באזור הצ'ק פוסט. נגיש לתחבורה ציבורית ונהנה מחניה לא מוגבלת בזמן המשחקים. תנחשו מי התנגד? כאשר הגיעה לדיון תכנית בניה על קרקעות המסווגות לבניה במורדות לינקולן ותל אהרון. תנחשו מי לחץ בצורה כמעט אלימה לאישור קטע זעיר מהתכנית על קרקעות ירוקות אשר בבעלות אחים עופר ?
לא הבנתי למה המיקום של האצטדיון בדרום חיפה "בלתי אפשרי" כשהוא במרחק הליכה של 4 דקות מרכבת חוף הכרמל ובמיקום הכי קצר ונוח להגעה למרבית תושבי חיפה = הרבה יותר נוח מהגעה למפרץ חיפה, שהוא גם מסוכן. תאר לך למקם אצטדיון ליד בתי הזיקוק או ליד מיכל האמוניה (שכחת אותו?) או חוות הגז שיהב העביר אלינו מגלילות. אתם מתארים לכם 30 אלף איש שצריכים להתפנות בגלל להבה בארובה בבז"ן באמצע משחק? ההחלטה על מיקום האצטדיון מעולה רק לא היה צריך סביבו לייצר שכונת מגורים אלא מע"ר עסקים והיי טק בלבד. אנחנו לא אשמים ששיכפלו בנאות פרס את הבעייתיות של אצטדיון קרית אליעזר עם השכונה סביבו. לבוא בטענות רק למהנדס העיר הכושל. העירייה חויבה על ידי בית המשפט לבצע גשר הולכי רגל מעל כביש 4 אל חניוני הרכבת והחופים והיא מסרבת לבצע את הגשר. זו בעיה של גלבהרט או של עיריית יהב וקליש? בואו נזכיר שיונה יהב לא רצה את פארק הכט, חשב שזה מקום לתעשייה. לא רצה את המבואות הדרומיים למגורים חשב שזה יהיה אזור תעשייה. מכר 51% ממת"ם לגב-ים וגרם לתושבי חיפה הפסדים במאות מליוני שקלים שהלכו לגב-ים במקום לקופת העיר כמנכ"ל החברה הכלכלית. מציע לבעלי זכרון ממש קצר לעשות תחקיר על מאות ההחלטות הכושלות של יהב.
חוששני כי הפיתרונות שהצעת יניבו יותר עסקנות ופחות תעסוקה. מה עושים בפועל? לכך לא מצאתי תשובות יישומיות, רק אותן הצעות "מינהליות" מהסוג המוכר והבלתי תכליתי. בינתיים חלק מהסוסים ברחו מהאורווה. מכיר את ביה"ס הטכני של חיל האויר? היה אמור להתפתח בגדול, כמכללה טכנולוגית כללית של צה"ל, אלפי עובדים, עשרות אלפי חניכים. כל זה צפוי לקרות, אך לא בחיפה, אלא… בכרמיאל. כי עירית חיפה, של יהב תחילה ושל קליש אחריו, ויתרה עליו בלי להניד עפעף, כדי שהשטחים העצומים יפלו כפרי בשל בידי חנ"י, חברת נמלי ישראל, המתפקדת לפי תחושתי כחברת נמלי סין.
בבאר שבע יש שלוחה של ביה"ס הטכני. נסה להוציא ממנו מחשב אחד ומדפסת. ראש העיר דנילוביץ מגרש אותך מהעיר…
האם ניתן עדיין לעצור את מצעד האיוולת של חיפה? תלוי בתוצאות הבחירות הקרובות לעיריה.
שלום שמואל,
לא הפתרונות מניבים עסקנות או תעסוקה כי אם דרך ההוצאה לפועל שלהם. במילים אחרות – ניהול. אני מאמין כי ראש עיר מתאים שיפעל בהתאם לתוכנית 12 הנקודות כבסיס יוכל להביא למהפך בעיר.
שלום חנן. אתה די נאיבי, וסליחה על הבוטות. כ-25% מהחיפאים הם פנסיונרים, גמלאים עם פנסיה תקציבית שמנה שיצאו ממעגל התעסוקה. כשליש ממועצת העיר הם פנסיונרים, שתעסוקה לא מזיזה להם אישית. הם וילדיהם, חלקם בחיפה וחלקם מזמן כבר לא, מסודרים תעסוקתית וככה גם מעגל המקורבים שלהם. אם תשאל אותם תידהם לשמוע שהם לא חושבים שיש לחיפה בעיה של תעסוקה, אלא חוסר אטרקטיביות כלפי צעירים, שעובדים בחיפה אבל לא גרים בה. לשיטתם גם אם תגדיל מאד את התעסוקה בחיפה, זה לא ישנה את מצב העיר כי אחוז גבוה מאד לא יעבור לגור בה, ולהיפך – לא מעט מתושבי חיפה עובדים ביקנעם, הרצליה, ואזורי תעשיה סביב.
יש 5 גורמים שפוגעים בכל הנקודות שרשמת לטיפול בעידוד תעסוקה: 1. לעיר אין שדה תעופה בינלאומי נגיש, דבר שמונע מחברות למקם בה הנהלות ופוגע בפיתוח ענפי תיירות ואירוח כנסים ועוד. 2. הארנונה לעסקים לא אטרקטיבית בדיוק כמו הארנונה למגורים. 3. המונופוליזם של מת"ם. מת"ם ששייך לעירייה ולגב ים אכן מקים שטחי משרדים להיי טק אבל הוא היחיד. אין פארקי היי טק נוספים בכל אזור חיפה, למעט יענעם וזה של יקנעם סחב חברות רבות ממת"ם. 4. נסיגת תחום הביו-טק: חיפה נסמכה מאד על הרעיון שהיא תוביל נישה של ביוטק בצמידות לבתי החולים הרבים בעיר. זה פשוט לא התממש, מכל מיני סיבות. 5. העדר תמריצים לבניית מע"ר חזק. בחיפה מחוץ למת"ם לא נבנה מגדל משרדים חדש כבר 20 שנה. יש פה ושם כמה בניינים קטנים בצ'ק פוסט וקרית הממשלה, אפילו לא 5% ממה שנבנה בתל אביב לתעסוקה. אין שום תמריצים לאומיים לבנות משרדים ולחזק את כלכלת העיר, וחיפה כבר לא נתפסת כ'בירת הצפון' או 'עיר ראשה שצריכה לספק תעסוקה'.
להיפך המדינה משקיעה בערים סביב חיפה כדי לעודד שם תעסוקה ועוד מחלישה את הקיים (למשל הוצאת בית הספר הטכני לכרמיאל, או העברת הנהלת הרכבת מחיפה ללוד).
15 שנה היה ראש עיר שלא היה אכפת לו. הוא אמנם ביכה את מדינת תל אביב אבל היה אחד מהתורמים הגדולים לביסוסה בניהול הכושל של חיפה שלא הפכה לאלטרנטיבה טובה יותר להיי טק מאשר בהרצליה וברמת החיל.
כשמועצת העיר שליש גמלאים שלא מעניין אותם תעסוקה, ושליש אחר מגזרים שמעניין אותם רק תקציבים יחודיים למגזר שלהם, אז אל תתפלא שזה נושא שלא עולה. פשוט אין מי שיזיז דברים. העיר שבויה של ראש עיר מתחת לכל ביקורת, מועצת עיר לעומתית ישנונית שהיעוץ המשפטי עוד קושר להם ידיים, וחברה כלכלית שעוסקת ברכישת בריכה כי אין מפעילים בשוק הפרטי..
שלום אייל,
אתייחס ישירות לטיעונים שהעלית.
1 – לרוב הפנסיונרים ילדים ונכדים. אלו שלא מוצאים תעסוקה בחיפה עוזבים אותם ומתרחקים מהוריהם. אני לא מכיר הורה כלשהו ששמח שילדיו עוברים לעיר אחרת. לכן לא ברור לי מדוע אתה אומר שתעסוקה "לא מזיזה להם". כל הפנסיונרים שאני שוחחתי איתם מאד מוטרדים מעזיבת ילדיהם.
2 – תושבי חיפה שעובדים ביוקנעם, הרצליה, תל-אביב וכו' עושים כך בצר להם. קשה לי להאמין שמישהו מתנדב להשקיע שעה וחצי בנסיעה יומית לתל-אביב אם הייתה לא אפשרות לעבוד קרוב לבית.
3 – לחיפה אכן אין שדה תעופה נגיש. גם ליוקנעם, הרצליה, רעננה כפר סבא ופתח תקווה אין. לגבי התיירות, אכן נושא כאוב ששדה תעופה עשוי היה אולי לסייע במעט. הבעיה בחיפה שאין מוקדי תיירות ועוגנים ייגרמו לתיירים לבלות פה יותר משעה – עלייה לטיילת לואי, צילומי נוף הגן הבאהי והלאה לאטרקציה הבאה מחוץ לחיפה.
4 – פארק מת"ם כמעט ולא גדל כי אין ביקוש. כך גם באזורים אחרים בעיר. יוקנעם צמחה כי ראש העיר אלפסי הצליח בכישרון רב להשיג לעירו אזור עדיפות לאומית ולהציע הטבות לחברות.
5 – נסיגת תחום הביו-טק – לטעמי לא מדובר בנסיגת התחום אלא בבחירה אומללה מלכתחילה. הביו-טק ותחום המדיקל אותו מנסים לקדם בעיר הם מהתחומים המאתגרים ביותר בהיבטי גיוס כספים, צורך בהשקעות בפיתוח, רגולציה וזמן הבשלה לכדי מוצר. במצבה של חיפה בו היא נדרשת לניצחונות מהירים מוטב היה להתמקד בתעשיות תוכנה, AI, אולי בתחום ה IoT. זהו כמובן נושא לדיון משמעותי.
6 – היעדר תמריצים / בניית מ/שרדים – שוב, עניין של היצע וביקוש. מדוע שיזם יבנה בניין משרדים כאשר יתקשה לאכלסו?