החופש הגדול – התחלנו!
37,000 תלמידי בתי הספר היסודי והגנים הצטרפו היום לכ-20,000 תלמידים בתיכונים ובחטיבות
כ-60,000 תלמידים סיימו היום בשמחה רבה את שנת הלימודים (חט"ב סיימו לפני 10 ימים) ויצאו לחופש הגדול. יחד איתם יצאו לחופש גם מורות, מורים גננות וסייעות. מנהלות ומנהלי בתי הספר ממשיכים לעבוד ולהכין את שנת הלימודים הבאה.
בשבוע הבא יפתחו בתי הספר של החופש הגדול ורבים מהתלמידים שכבר ראו את עצמם בחופש, ימצאו את עצמם שוב בין כותלי בית הספר, אם כי בפורמט אחר, הפעם הם ישחקו יותר ופחות ילמדו.
צלילי השביתה הצורמים
הלימודים הסתיימו בצלילים מעט צורמים, בשל שביתת המורים בימים האחרונים של השנה. תלמידים רבים חששו שלא יספיקו להתכונן כראוי לקראת מסיבות הסיום, ושלא תהיה להם אפשרות להיפרד מהמחנכות והמורות שבילו איתם לאור כל השנה, אבל מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן-דויד הבטיחה מראש שהדבר לא יקרה, וקיימה.
היו גם בתי ספר בעיר שהפרו שביתה, ומורים הגיעו בימים בהם היו אמורים לשבות, כדי להכין תלמידים לקראת מסיבות הסיום. ייתכן שצריך לשאול כאן, מה יותר חשוב? מאבק של עשרות אלפי עובדי הוראה בכל רחבי הארץ שנלחמים על שכרם, או מסיבת סיום של סוף כיתה ו'? מי שלא מבין איך מתנהלת שביתה, לא צריך כל כך להתפלא כשהוא לא מצליח להשיג את מטרותיו…
שמחה לילדים – להורים פחות
החופש הגדול הוא אירוע משמח מאוד לילדים וקצת פחות להורים. לאדם בוגר בן 35 קשה להבין את הצורך של הילד או הילדה בהפוגה מהלימודים, וכבר לא זוכר כמה הוא עצמו אהב לצאת לחופש. בשלב הזה כל מה שמעניין את ההורים (את רובם לפחות), זה באיזו מסגרת לשים את הילדים שלו ב-60 הימים הבאים. מה שמצחיק הוא, שהרבה פעמים רואים שדווקא אלה שכן יוצאים לחופש יחד עם התלמידים – המורים למשל – הם הראשונים לרשום את ילדיהם לקייטנות, כדי ליהנות קצת מהשקט.
בדרך כלל, בשבועיים האחרונים של החופש הגדול כבר אין יותר גנים וקייטנות, ואז רואים בקניונים וברחובות את ההורים עם המבטים המיואשים ביותר שאפשר לדמיין. לעומת זאת, באחד בספטמבר בשעה 8:00 בדיוק, יורדת שלווה על העולם, כששערי בתי הספר והגנים נפתחים שוב, ובא לציון גואל.
כמה זה עולה לנו?
אחת התלונות הקבועות של ההורים בחופש הגדול היא כמובן, העלויות הגבוהות שנוחתות עליהם. בשנים האחרונות נפתחה אומנם האפשרות ליהנות מהקייטנות שנערכות בבתי הספר היסודיים, מה שמכונה "ביה"ס של החופש הגדול". הקייטנות הללו מתקיימות בשני מחזורים, כל מחזור כשלושה שבועות.
אם לפני 10 שנים הורה שילם אלפי שקלים עבור הקייטנות בקיץ לכל ילד, היום המדינה מסבסדת את הקייטנות, ובפחות מ-1,000 ש"ח, ילד יכול להיות בשני מחזורים של בית הספר של החופש הגדול עד אמצע אוגוסט. יותר מכך, הקייטנה היא באחד מבתי הספר הסמוכים ועם תלמידים מוכרים מהכיתה.
הורים רבים שולחים את הילדים למחזור אחד של קייטנת ביה"ס ואח"כ לכמה ימים או שבועות לקייטנה פרטית, שמציעה בריכה, ים או אטרקציות אחרות. בחיפה יש כמה קייטנות כאלה, בטכניון יש קייטנה שמושכת אליה מאות קייטנים שאוהבים את תחום המדעים, למשל, יש קייטנות ספורט, קייטנות אומנות, ועוד ועוד, הקייטנות כל כך אטרקטיביות עד שלפעמים מתנהלת רשימת המתנה ארוכה ולא כל מי שמעוניין להירשם, אכן מצליח.
קייטנות ופעילויות
קייטנה נוספת ותיקה בחיפה היא קייטנת 2000. מאחוריה 30 שנה של הפעלת ילדים בחודשי הקיץ. השנה, לראשונה, עברה הקייטנה למתחם ביה"ס ריאלי אחוזה. יש בה מסלולי ספורט, רובוטיקה, משחקי מחשב, בישול ועוד ועוד.
בגילים בוגרים יותר, אוהבים הילדים ללכת לקייטנות גלישה על חוף הים, או לקייטנות בישול, תיאטרון וכיו"ב. באחד מיישובי חוף הכרמל מתקיימות סדנאות בישול, כשבכל יום לומדים להכין מאפים, עוגיות ועוד מיני מטעמים. הנסיעה ארוכה יחסית, אך אם ישנם כמה חברים או חברות שהולכים יחד, ההורים מתחלקים בהסעות.
בילוי משפחתי יקר
לצד עלות הקייטנות, שהיא גבוהה מאוד, ודאי אם לוקחים בחשבון שהורים רבים צריכים לממן קייטנות ל-3 ילדים ויותר, ישנן גם עלויות נוספות. משפחות רבות מנצלות את ימי החופש כדי ליהנות ביחד. לא משנה מה עושים מחוץ לבית, העלויות יהיו גבוהות מאוד. לדוגמה, זוג הורים ו-3 ילדים שהולכים לקולנוע, ישלמו רק על הכרטיסים 220 ש"ח (44 ש"ח לכרטיס). אם נוסיף גם פופקורן וקולה, בקלות נעבור את ה-300 ש"ח, ואם ירצו לשלב עם הסרט גם ארוחה במסעדה… על אותו עיקרון, כל בילוי משפחתי – בריכה, תערוכה, פארק שעשועים, תמיד צריך לאכול ולשתות משהו, כל יציאה משפחתית כרוכה בהוצאה של מאות שקלים.
אם נוסעים לחופשה משפחתית בארץ או בעולם, אז כבר מדובר בהוצאה של אלפי שקלים ובדרך כלל – עשרות אלפי שקלים. גם אם הילד יוצא עם חברים, פעם לקולנוע, פעם לים ופעם לקניון, העלויות מאוד גבוהות. יש ילדים שמנצלים את הקיץ כדי לעבוד, אבל בהרבה מהבתים הילד מרוויח כסף, אבל לא יוציא אותו על הבילויים בקיץ.
יותר מדי חופש?
70 יום חופש לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים בא לידי ביטוי לא רק בבילוי בים ובבריכה, אלא גם ביותר בני נוער ששותים ומשתכרים. עד גיל 18 בני הנוער לא יכולים לרכוש בעצמם אלכוהול. חלק מהם מנצלים מקומות שפחות מקפידים על קיום החוק. חלק מהם מחכים שההורים יטוסו לחו"ל או לבית מלון בארץ וישאירו להם בית ריק עם ארון מלא משקאות חריפים. ויש גם בני נוער, שמוצאים דרכים יצירתיות להניח את ידם על אלכוהול. יש כאלה שניגשים למבוגרים רנדומליים שחולפים ליד חנות עם אלכוהול ומבקשים מהם לקנות עבורם אלכוהול, לעיתים תמורת תשלום. יש מבוגרים שמסרבים, מתוך מחשבה שלא נכון לתת אלכוהול לקטינים ויש כאלה שלא אכפת להם, והם קונים בירות ובקבוקי יין לבני הנוער.
צעירים ואלכוהול
המשטרה מנסה להילחם בתופעה, במיוחד כשלאורך השנים הגיל של הצעירים שמשתכרים בגני המשחקים הולך ויורד. מה שמפתיע הוא שרבים מהם מעלים תמונות של בקבוקי האלכוהול לאינסטגרם ומתפארים בכך שהם שותים. לא כל ההורים עוקבים אחרי הילדים ברשתות החברתיות או שפשוט נחסמו על ידי הילדים עצמם, עוד לפני שהעלו את התמונות המפלילות.
עוד מקום שבו אי אפשר שלא לראות אלכוהול וילדים שתויים הוא מסיבות ה"פרום" – הנשפים הבית ספריים. במסיבה עצמה אין אלכוהול, והרבה תלמידי י"ב שנמצאים רגע לפני הגיוס לצה"ל, מגיעים אחרי שהם שתו בבתים או אצל חברים. בחלק מהמקרים בנות, שטרחו שבועות על שמלה, נעליים, תכשיטים, שיער, ציפורניים והוציאו סכום לא מבוטל על הכל, מעבירות את רוב הערב עם הפנים לאסלת בית השימוש, בגלל שהן כל כך שיכורות.
אין היום חטיבת ביניים או תיכון בעיר שאין בה תלמידים ששותים אלכוהול ומעשנים סמים קלים. מרבית ההורים מודעים לעניין, אולי לא להיקף התופעה או לגיל בו הילדים התחילו לשתות ולעשן, אם כי קשה לא להבין את המצב כשהילד שלך חזר שתוי הביתה.
בתי הספר מנסים להילחם בשתיית בני הנוער ומקיימים הרבה מאוד הרצאות בנושא, גם שוטרים מגיעים לבתי הספר כדי להסביר מה עלולים להיות נזקי השתייה והעישון. בחטיבה ובתיכון מגיעים לבתי הספר שוטרים ומספרים מה קורה כששותים ונוהגים, ומלווים את ההסבר במצגות מזעזעות ותמונות מתאונות דרכים, במטרה להרתיע. בני הנוער מקבלים עוד ועוד הסברים על סמי פיצוציות ועל הנזקים האיומים שהם גורמים.
סיירות הורים
דרך נוספת להתמודד עם מה שקורה עם בני הנוער היא סיירות ההורים. הורים נפגשים בדרך כלל בסופי שבוע בשעות הלילה ומגיעים למקומות בילוי של בני נוער על מנת לראות מה מצבם ולעזור להם במידת הצורך. להורים יש סיפורים לא פשוטים על מה שהם רואים כשהם מסתובבים בחצות בגן האם במרכז הכרמל או באזורי הבילוי בקריית חיים למשל, ועדיין יש הורים שיעדיפו לסמוך על הילדים שלהם, שמבטיחים להם שהם לא שותים ולא מעשנים ולא מסכנים את עצמם בשום דרך.
נותר רק לקוות שיהיה לכולם חופש נעים ושנעבור אותו בשלום.
ההורים רוצים לזרוק את הילדים בקייטנות, העיקר "שיהיה מהם שקט"
אז בשביל מה בדיוק התאמצתם ללדת ולגדל ילדים? אם הם כזה מטרד כל קיץ וכל השדרנים והכותבים מתחרים ביניהם מי יכתוב יותר יאוש וספירה לאחור לסיום החופש הגדול. המצב הטבעי זה שאתם תהיו עם הילדים שלכם כהורים, לא? החופש הגדול הוא המצב הטבעי של ילד בבית, לא השמרטפות בבתי הספר…
אז הנה האתגר: תפסיקו לשלוח מסרוני יאוש בקבוצות אבא פגום ואמא שרוטה, תקחו יוזמה ותפיקו מהחודשיים האלו למידה משותפת של דברים חדשים. ספורט וכושר בפעילויות נינג'ה, פיתוח יכולות משותפות כמו ארגון סידור נקיון נגרות.
די להתבכיינות ותחזירו סמכות הורית וחינוך. במקום רק לקנות ממתקים בסופר בתקוה שהילד ישתוק קצת
אולי אתה הורה אולי לא, אבל במציאות הכלכלית ההזויה של היום ועם יוקר המחיה המאמיר, ברוב משקי הבית אין ברירה אלא ששני ההורים יעבדו במשרות מלאות כי אחרת אי אפשר להסתדר בכלל. אנשים היום קבורים בעבודה שעות ארוכות כי פשוט אין להם ברירה אחרת!
בנוסף לכך בוא תהיה חכם גדול ותבדר את הילדים שלך כל יום, כל היום, כל החופש. אי אפשר לשבת בבית כל הזמן, באיזשהו שלב כולם כבר מטפסים על הקירות מתסכול ושיעמום. ויש גבול כמה אפשר לצאת ולהסתובב. זה גם עולה כסף, דלק, בילויים. איך ומאיפה תעשה את זה חופש שלם?
המדינה הזו מאד לא הוגנת ובמיוחד למשפחות, יש גם כך חופשות בלי סוף במשך השנה שמשבשות לכולם את החיים, אז לא רק זה – גם בקיץ יש לך 60-70 יום חופש. מה אנשים אמורים לעשות? להתפטר? להפסיק לעבוד חודשיים? רק אנשים מבוססים ו/או שיש להם מזל עם הורים שלהם שעוד יכולים לעזור מסתדרים.
אני למשל אב גרוש לשני ילדים עם אפס עזרה, והאמא של הילדים לא יכולה להיות איתם. גם ביום שהילדים נשארים איתי בבית תנסה לא לצאת, או לבדר אותם 12 שעות רצוף לפחות. לא תצליח.
תראה כמה משאבים נפשיים וכספיים זה לוקח ממך, תראה מה זה שאין לך דקה אחת לעצמך או סתם זמן ללכת לאיזה סידור שאתה דוחה כבר שבועיים כי פשוט אין לך זמן. עכשיו תעשה את זה חודשיים! לא לכל מקום אפשר להיסחב עם הילדים, במיוחד קטנים. ילדים גם צריכים מסגרת ולבלות עם בני גילם.
זה נוראי מצידך לומר שאנשים לא רוצים להיות עם הילדים שלהם. להיפך, הורים היום ובמיוחד אבות הרבה יותר מעורבים בחיים של הילדים שלהם מפעם. הרבה הורים פה קורסים מהעומס וממש לא מתפנקים.
לדעתי את/אתה אובר חוכם בלי ילדים.