נשף סיום התיכון – "הפרום" החיפאי – קווים לדמותו

הורים משלמים אלפי שקלים על טקס הסיום של ילדיהם

אם בעבר היינו רואים נערות מתארגנות לפרום רק בסדרות או בסרטים אמריקאיים, היום אין נערה בגיל 18 שמסיימת את בית הספר התיכון ולא מחפשת שמלה מפוארת, נעליים, איפור ועיצוב מיוחד לשיער. מצד אחד, אלפי שקלים מושקעים על אירוע של כמה שעות, מצד שני הבנות טוענות שמדובר באירוע שילווה אותן כל החיים והוא חלק משמעותי מסיום הילדות והיציאה לחיים כנשים בוגרות.

תיכון עירוני ג', נווה שאנן

בעירוני ג' שילמו ההורים על הפרום 400 ש"ח. אחת התלמידות מספרת שהשקיעה בשמלה 2,200 ש"ח. "זה דבר של פעם בחיים. הגעתי לחנות בשפרעם שכולם באים אליה, באתי עם ההורים ועם סבא וסבתא שלי. זה היה קצת מצחיק, אבל כולם רצו לבוא איתי. מדדתי המון שמלות. היו שמלות לא יקרות ולא רעות בכלל. אבל אז מדדתי שמלה פשוט מהממת, עם פנינים ואבנים טובות. המשפחה שלי לא הנידה עפעף וקנו לי את השמלה. לי זה היה נראה קצת מוגזם. הקטע הוא שאחרי הפרום לא נראה לי שיהיה לי בכלל מה לעשות עם השמלה, אבל נראה".

"עדיף עם תמונות יפות"

מובן שההוצאה לא מסתיימת בשמלה. "אני והחברות שלי כבר הזמנו תור למספרה ליום של הפרום. חלק מאיתנו רוצות גם ללכת למאפרת וחלק מתכוונות להתאפר לבד. אני אשלם למאפרת 350 ש"ח. אנחנו מתגייסות עוד כמה שבועות, זה ברור שהילדות שלנו הסתיימה ואנחנו יוצאות לעולם המבוגרים. עדיף לצאת לעולם המבוגרים עם תמונות יפות מהפרום".

"יש לי חבר מבית הספר הריאלי. הוא גם בכיתה י"ב והוא יבוא איתי לפרום שלי. הוא מתכוון לקנות חליפה של ורסאצ'ה והיא גם תעלה כמה אלפי שקלים. מצד אחד כל העניין נראה כמו בזבוז מיותר, אבל מצד שני זה זיכרונות שילוו אותנו כל החיים, אז שווה להשקיע".

תיכון ליאו באק – כרמל צרפתי

"ראיתי את החברות שלי נוסעות לקריות או לחנות בשפרעם, אבל אני העדפתי ללכת לתופרת, כי רציתי שתהיה לי שמלה ייחודית, שאין לאף אחד ושהשמלה תהיה בדיוק כמו שאני חולמת. המחיר לא היה בשמיים, שילמתי על השמלה 800 ש"ח. הוספתי גם נעליים תואמות שעלו לי 300 ש"ח. המזל שלי היה שאימא שלי מאפרת, אז היא איפרה אותי וסידרה לי את השיער וזה חסך לנו הרבה כסף, לעומת מה שהחברות שלי מתכננות. חיכיתי לפרום הזה המון זמן, ותכננתי בדיוק איך אני אראה ואיך תהיה השמלה שלי, לכן מבחינתי להוציא קצת יותר מ-1,000 ש"ח זה ממש סביר. גם ההורים שלי קיבלו את זה כמובן מאליו".

תיכון אליאנס – אחוזה

באליאנס כל הורה שילם 250 ש"ח. "אני נסעתי לקריות וקניתי שמלה", מספרת אחת התלמידות, "לא חשבתי שצריך להשתגע, הרי לא יהיה לי מה לעשות עם השמלה הזו דקה אחרי הפרום. השמלה עלתה לי 500 ש"ח. הוצאתי גם 200 ש"ח על נעליים. קצת יותר השקעתי באיך שאני אראה – מצאתי מקום שיש בו גם ספר וגם מאפרת וביחד הם לוקחים ממני 550 ש"ח. הוצאתי 1,300 ש"ח בלי מה שההורים שלי שילמו לבית הספר. אני חושבת שזה הגיוני, כי אני רואה חברות יותר גדולות שלי שזוכרות ממש לטובה את הפרום שלהן, ואין לי ספק שגם אני תמיד אזכור את הימים האלה של סוף בית הספר וגם את הפרום".

עירוני ה' – מרכז הכרמל

גם בעירוני ה' כל הורה שילם 250 ש"ח על הפרום. אחת התלמידות מספרת שהוציאה מחיר סביר מאוד על השמלה – 300 ש"ח ועוד 300 ש"ח על נעליים: "הגעתי לחנות בקריות והייתה שם שמלה לא ארוכה בצבע אדום בוהק. לבשתי אותה והיא הייתה ממש מחמיאה. אני חושבת שלא צריך להשתגע בשביל ערב אחד. חשבתי הרבה מה אני אוכל לעשות עם השמלה הזו אחרי הפרום, ואין שום דבר שאפשר לעשות איתה. אני עדיין מתלבטת לגבי ספר ומאפרת. זו פשוט הוצאה עצומה ואני לא בטוחה שזה משתלם בשביל ערב אחד".

יש תלמידים שחשבו להזמין לימוזינה. עלות הלימוזינה לערב אחד עומד על כ-2,000 ש"ח. יותר מזוג אחד יכול ליהנות מהלימוזינה, ועדיין, גם אם העלות נחלקת בין כמה זוגות, מדובר בהוצאה גדולה מאוד שמצטרפת להוצאות על הלבוש, השיער, האיפור והפרום עצמו.

איך אפשר בלי קצת אלכוהול?

יש לציין שבפרום עצמו אין אלכוהול, על אף שחלק מהילדים הם בגיל החוקי, ויכולים כבר לקנות אותו בעצמם. ידוע כי הרבה תלמידים שותים אלכוהול לפני הפרום ומגיעים שתויים ברמות שונות לאירוע. לפני כמה שנים, באחד מבתי הספר התיכוניים בחיפה, היה מקרה בו מספר בנות הקיאו את נשמתן בשירותי בית הספר לאחר שהגיעו שתויות מהבית לנשף. מנהלת בית הספר הזמינה אמבולנס וככה הסיפור הגיע לתקשורת ופורסם בהרחבה.

היום, כשילדים בתחילת חטיבת הביניים מעלים לאינסטגרם תמונות שלהם אוחזים בבקבוקי וודקה, מעט מאוד אנשים מופתעים מכך שתלמידי י"ב משתכרים. ועדיין, בכל שנה יש כמה תלמידים שמגיעים לפרום אחרי ששתו קצת יותר מדי והערב שכה התכוננו לקראתו נראה בהתאם…

מסיבה פעם בחיים

ההורים לתלמידים שמסיימים י"ב הם לרוב בשנות ה-40 או ה-50 המוקדמות לחייהם, רבים מהם גדלו על הסידרה "בוורלי הילס 90210", שבה בכל פרק ברנדון או ברנדה או קלי הולכים לפרום או למסיבה בסדר גודל דומה. אז הסתכלנו על השמלות של דונה, קלי וברנדה בקנאה, היום אנחנו מסתכלות על השמלות של הבנות שלנו בקנאה. אנחנו לא חגגנו בפרום כשסיימנו י"ב, אבל נדרשות לממן את ההוצאה הלא סבירה היום.

ילדים זה יקר

"אני חושבת שהרבה הורים ממעמד סוציואקונומי בינוני ומעלה מקבלים את זה שהיום לגדל ילדים זה דבר יקר מאוד. אני רואה חברות שלי שמוציאות אלפי שקלים בחודש על שיעורים פרטיים לילדים שלהן, ולא אומרות לילדים לא, לא משנה כמה שיעורים פרטיים במחירים מטורפים הם לוקחים.

אחרי זה מגיע רישיון הנהיגה. אני זוכרת שכשאני הייתי ילדה היה מאוד מקובל שהילד עובד ומשתתף, לפחות באופן חלקי במימון הרישיון. היום אני לא רואה את זה. הורים משלמים אלפי שקלים על הרישיון וברגע שהילד עובר טסט, מתחילה השאלה מי יקנה לו אוטו. בסביבה שלי זה נראה שגם ההורים וגם הסבים והסבתות יהפכו עולמות כדי שלילד בן 18 יהיה רכב, כשממילא הוא יתגייס תוך כמה חודשים. אז לא צריך להתפלא כשמגיעים לפרום, אם הורים בלי להתווכח שולפים אלף או אלפיים שקלים כדי שהילדה תגיע מתוקתקת בערב הגדול".

מיישרות קו

"יש פה גם קטע של לחץ חברתי. נגיד שהבת שלי הייתה אומרת, שמספיקה לה שמלה מהגרנד ב-200 ש"ח והיא כבר תתארגן לבד בבית כמו ליציאה רגילה של יום שישי. איך זה יראה מול החברות שלה, שכל אחת מגיעה בשמלה מפוארת, עם שיער שספר סידר לה ועם איפור מתוקתק? נראה לי שהבת שלי מרגישה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לא להיות ברמה של החברות שלה, והקטע המצחיק הוא שלבת שלי יש את החברות הכי למדניות ונחמדות, אבל הפרום שיגע פה את כולן ויש פה היסטריה שלמה להיות בשיא שלך בערב המרגש הזה.

הכסף לא בא בקלות

קצת חבל לי על הכסף, ייצא לי לשלם על הפרום הזה בערך 2,000 ש"ח בסך הכול, וזה באמת לא בא לי בקלות, אבל אני שמחה בשביל הבת שלי, היא תיכף מתגייסת ויהיה לה זיכרון נחמד מסיום הלימודים".

מסיבות הסיום המפוארות נערכות בתאריכים שונים, יש בתי ספר בהם הפרום נערך עוד לפני ה-20 ביוני, יש בתי ספר אחרים, שבהם התלמידים מעדיפים לעשות את החגיגות הגדולות שלהם אחרי בחינת הבגרות האחרונה, אחרי סיום הלימודים. כך או כך, לקראת סוף יולי תלמידים מתחילים להתגייס, כך שאי אפשר גם לחכות עם הפרום יותר מדי.

פייסבוק ואינסטגרם

בערב המסיבה ההורים מעלים לפייסבוק תמונות של הילדים הנרגשים בדרך לפרום, והאמת היא שזה ציון דרך גם להורה וגם לילד. לא מזמן הם היו הורים לפעוטות ורצו בגני שעשועים והנה עברו כמה שנים והילד או הילדה מסיימם בית ספר, גומרים את הבגרויות ואוטוטו הולכים לשנת שירות או מתגייסים.

הפייסבוק הוא הרשת החברתית של המבוגרים, והילדים לעומתם מעלים את התמונות של עצמם לאינסטגרם ושם זוכים ללייקים ותגובות. גם עבורם זה יום מלהיב וציון דרך בדרך להיות מבוגרים. יפה לראות את הילדים שבגיל ההתבגרות היו הכי פרועים ועשו להורים ולמורים את המוות, נרגעים בתיכון, חוזרים ללמוד ולהיות רגועים ונעימים, ובפרום מחייכים למצלמה ונראים הילדים הכי תמימים ומיושבים. הרבה פעמים כהורים למתבגרים שממררים את חיינו, אנחנו לא מאמינים שזה יקרה אי פעם, אבל זה אכן קורה והחיים שבים לרגיעה, בדרך כלל…

הפרום והעשור האחרון

בעשור האחרון עוד ועוד בתי ספר הצטרפו לחגיגה, כיום כבר אין בתי ספר שלא חוגגים את הפרום. גם אם בית הספר עצמו לא מעורב בארגון, אלא עושה מסיבת סיום עם מופע של התלמידים, אליו מוזמנים ההורים והתלמידים. התלמידים וההורים הם אלה שאחראים על הפרום, הם גובים את הכספים (תהליך לא פשוט בחלק מבתי הספר, כשיש הורים שלא משלמים ולא כל כך ברור אם ואיך ימומן ממן האירוע), משלמים עבור הכיבוד, המוזיקה המקום וכיו"ב.

להיות צעירים בני 18

למרות הביקורת על ההוצאה המוגזמת עבור מסיבה של כמה שעות, אי אפשר להתווכח עם היתרונות של להיות צעירים בני 18, שמצד אחד סיימו את הבגרויות ומצד שני עוד לא התגייסו. זה רגע יוצא דופן בחיים, שבו אין לך כמעט התחייבויות, חוץ מלהנות. גם אם יש לנו ביקורת על הפרום, כדאי לתת לבני הנוער ליהנות מרגעי הזוהר שלהם, רגע לפני שהם פוגשים מושגים כמו טירונות, תואר ראשון, משכנתה ועוד ועוד מחויבויות שבאות עם להיות מבוגרים.