אירוע מרגש לציון 75 שנים לספינת המעפילים "אקסודוס"

"אתם לא עוסקים רק בהיסטוריה והנחלת המורשת החשובה. אתם עוסקים בעיקר בשליחות.

שליחות שמראה את הטוב, היפה והמאחד בעם ישראל. שליחות שמראה לכולם איך אנחנו רוצים שתהיה החברה במדינת ישראל. שליחות עם הפנים לעתיד: זו המשימה העיקרית שלכם!"

דברים מרגשים אלו אמר יו"ר הכנסת, מיקי לוי, לחברי צוות מורשת ספינת המעפילים "אקסודוס" כאשר העניקו לו את "הגדת אקסודוס".

נאמנים לשליחות זו, הפיקו חברי צוות המורשת אירוע לציון 75 שנה לפרשת "אקסודוס", אשר הפכה סמל לתנועת ההעפלה כולה.
ביום שלישי השבוע (14.6.2022), התכנסו באולם האירועים בקיבוץ גן-שמואל למעלה מ-600 משתתפים, ביניהם עשרות ממעפילי הספינה "אקסודוס" ובני משפחתם, בני הדור השני והשלישי ואורחים מהארץ ומחו"ל.

מעפיל "אקסודוס" דוד דניאלי עם אשתו רות ובנם אור (צילום: יעל הורוביץ)
מעפיל "אקסודוס", צבי מונק, עם אשתו בכנס 75 שנים ל"אקסודוס" (צילום: יעל הורוביץ)
מעפיל "אקסודוס" ארווין בירנבוים וכלתו (צילום: יעל הורוביץ)
מעפיל "אקסודוס" דב קפלן עם אשתו ניצה ועם מיכל רוזמן, נכדתו של מרדכי רוזמן (צילום: יעל הורוביץ)

מפגשים מרגשים

במפגשים המרגשים טרם תחילת האירוע נשמעו סיפורים וזיכרונות מפי מעפילי הספינה. התרגשתי לפגוש את נחה (מינצר) ברזל, אישה חרדית מבני-ברק, אשר הגיעה לאירוע עם כלתה. נחה, שהייתה ילדה בת 7 על האונייה "אקסודוס", קראה מדי יום ביומו ברשת הרדיו הפנימית של האונייה קטע שנכתב ע"י המעפיל יצחק פרלוב לפי שירו של מוריס רוזנפלד. הקטע נועד לעודד את רוחם של המעפילים ולחזקם במסע התלאות.

75 שנים לאחר ההפלגה, עדיין זכורות לנחה היטב מילות הקטע שקראה במהלכה. הקטע, בעברית וביידיש, שולב ע"י צוות המורשת ב"הגדת אקסודוס".    

עיריית טירת כרמל – רחב
כלתה של נחה (מינצר) ברזל עונדת על חולצתה את סמל מעפיל "אקסודוס" (צילום: יעל הורוביץ)
דברי העידוד שקראה המעפילה נחה מינצר ברשת הרדיו במהלך ההפלגה (מתוך הגדת "אקסודוס")
מעיינים ב"הגדת אקסודוס" בכנס 75 שנים לספינה (צילום: יעל הורוביץ)
מנהלת מרכז מידע "בנתיבי העפלה", רינה אופנבך, בעמדת הסריקה בכנס האקסודוס (צילום: יעל הורוביץ)
מעפיל "אקסודוס", יצחק גנוז ונכדתו יפעת, בכנס לציון 75 שנים לספינה (צילום: יעל הורוביץ)

ראש עיריית חיפה לשעבר, יונה יהב, היה גם הוא בין משתתפי הכנס. אשתו, רבקה, היא בת למעפילי "אקסודוס". מורי גרינפילד, אחד מן המתנדבים האמריקאים על אוניות המעפילים, נראה גם הוא בין האורחים הרבים. למעוניינים התאפשרה רכישת "הגדת אקסודוס" (ראו סיקור על כך לפני כשנה) וכן פזל תלת מימד להרכבה של הספינה "אקסודוס" שהוכן במיוחד לקראת האירוע. 

מורי גרינפילד מעיין בהגדת "אקסודוס" בכנס לציון 75 שנים לספינה (צילום: יעל הורוביץ)
פזל תלת מימדי של ספינת המעפילים "אקסודוס" שהוכן לקראת האירוע (צילום: יעל הורוביץ)

בין המשתתפים, גם קבוצת בני נוער מהעיר "אמדן" בגרמניה בעקבות קשר שנוצר בין בית הספר הדמוקרטי בעיר מודיעין לבית הספר בעיר אמדן. במסגרת חילופי תלמידים הגיעה לארץ משלחת מהעיר, בין השאר כדי להשתתף באירוע מיוחד זה ותלמידים משני בתי הספר נטלו בו חלק.

המעפילים אפרים (זונטג) זוהרי ואחותו עליזה קלאוזנר בכנס 75 שנים לספינה (צילום: יעל הורוביץ)
מרים גת, מעפילת "אקסודוס", בכנס לציון 75 שנים לספינה (צילום: יעל הורוביץ)
מעפילת "אקסודוס" ובתה בכנס לציון 75 שנים לספינה (צילום: יעל הורוביץ)
יוסי ביור, מעפיל "אקסודוס", בכנס לציון 75 שנים לספינה (צילום: יעל הורוביץ)
דב קשנובסקי, מעפיל "אקסודוס", בכנס לציון 75 שנים לספינה (צילום: יעל הורוביץ)
גידי ודנה רוזמן, בנו ונכדתו של מרדכי רוזמן, מפקד מעפילי "אקסודוס" (צילום: יעל הורוביץ)

מבקשים סליחה

בין המשתתפים בכנס, גם נציגים של שתי תנועות הפועלות למען ישראל: התנועה הבריטית "לגשר על הפער" אשר חבריה מקפידים להגיע לאירועים הקשרים להעפלה ולבקש סליחה מהמעפילים על התנהגות שלטונות המנדט כלפיהם. כמו כן, נציגים מתנועת "march of life" מגרמניה שהוקמה בעיר טיבינגן ע"י צאצאים של פושעים נאצים ופועלים גם הם למען ישראל בכל רחבי תבל.

דני אבידר, מעפיל "אקסודוס" עם פרח ומכתב סליחה שקיבל מנציגי הארגון הבריטי (צילום: יעל הורוביץ)
פרחים וסליחה למעפילי "אקסודוס" ובני משפחתם בכנס לציון 75 לספינה (צילום: יעל הורוביץ)

הגשימו את חלומם, למרות כל הקשיים

את האירוע, אשר הונחה ע"י שלושה מחברי צוות המורשת, פתחו דבריו של נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, שהוקלטו טרם האירוע:

"בחלוף 75 שנים מאז יצאה למסעה בדרכה לארץ ישראל", אמר הנשיא, "נותר סיפורה של ה"אקסודוס" – יציאת אירופה תשל"ז פרק מפואר ויוצא דופן ומעורר השראה בקורות עמנו והמדינה שלנו. גם בחלוף 75 שנים נותרו עלילותיה של ה"אקסודוס" בבחינת סיפור מחשמל, מדהים וכמעט בלתי נתפס …

לא ניתן לדמיין את המהלכים המרכזיים בדרכנו לקוממיות עמנו בלי חלקה של האונייה הזו במאבק לעצמאותנו….ל"אקסודוס" נודעה השפעה גם על דעת הקהל העולמית ובראש ובראשונה על דיוני ועדת אונסקופ שהמליצה לעצרת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ההחלטה ההיסטורית בכ"ט בנובמבר 1947".

מנחי האירוע לציון 75 שנים ל"אקסודוס": דורית, איילת ויעקב. (צילום: יעל הורוביץ)

"כמו רבים מבני דורי" ממשיך הנשיא הרצוג, "גם אני גדלתי על סיפורה של ה"אקסודוס" ויש לי גם קירבה אישית: רופא האונייה, ד"ר יהושע אג'וזי כהן, היה בן משפחתי ועל סיפוריו המרתקים ומסמרי השיער גדלתי. 4,500 מעפילי ומעפילו אקסודוס, מרביתם שורדי הזוועות של שואת יהודי אירופה, ולצדם קבוצת צעירים ממרוקו, מאלג'יר ומתוניס, כולם יחד על ספינה "טרנטה" אחת, עם מטרה ברורה אחת: להגיע לארץ ישראל הסגורה והמסוגרת ויהי מה! 

"אקסודוס" הייתה ונותרה דוגמה היסטורית מובהקת לכוחם של שיתופי פעולה ושילוב זרועות, העולים בעוצמתם על הבדלי השקפות ופערי אמונה. "אקסודוס" היא גם סיפורו של מצפן אחד, שהייתה לי הזכות הגדולה, כיו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, לסייע בהשבתו ארצה לפני שנה בדיוק. זהו השריד האחרון לאונייה, שהועבר מבריטניה לישראל בדרך לא דרך, ומופקד כיום במוזיאון הפלמ"ח. 

זו המחויבות שלנו לעשות כל שניתן על מנת לתעד ולאסוף את זיכרונותיהם של המעפילות והמעפילים, הגיבורות והגיבורים ולתעד את מורשתם למען הדורות הבאים ולמען המורשת של כולם".

בשם הממשלה נשא דברים שר התקשורת, יועז הנדל, שציין את  מסירות הנפש של המעפילים ועל חיפושם דרכים יצירתיות ונועזות. לארץ-ישראל עולים, אמר, והם, המעפילים, עשו אפילו יותר מכך: טיפסו, העפילו, ולמרות כל הקשיים הגיעו והגשימו את חלומם. "לא טבעי הדבר, לקום ולעשות מעשה. לא ברור מאליו", אמר.

כדי לתאר את הלך הרוח המעפילי, בחר הנדל לצטט קטע מדבריו של חיים גורי: "אם השער סגור אין פותח, את השער נשבור וניתוץ. כל חומה בצורה ננגח, כל סדק נרחיב ונפרוץ".  בסיום דבריו ביקש להדגיש: "משימת המעפיל נמשכת עד היום, הגולה לא תמה…"

שר התקשורת יועז הנדל בנאומו באירוע לציון 75 שנים ל"אקסודוס" (צילום: יעל הורוביץ)

הוקרה לנשים הגיבורות ולחניכי תנועות הנוער על האונייה

את האירוע הפעם, בחרו המארגנים להקדיש כהוקרה לנשים הגיבורות על הספינה ולחניכי תנועות הנוער.

בעוד ש"המוסד לעלייה ב" ביקש מהנהגת מחנות העקורים בגרמניה לשלוח לספינה צעירים חזקים שיוכלו לעמוד בתלאות ההפלגה ולהצטרף לכוחות הלוחמים בארץ, הגיעו בפועל כ- 4,500 אנשים שלחלקם נדרשו השגחה וטיפולים: 400 נשים בהריון, רבות מהן בחודש התשיעי, זקנים, צעירים וכ-1,700 ילדים ובני נוער, רובם יתומים ששרדו את השואה. אליהם הצטרפו כ-50 חברי תנועת "הצופים היהודים" מצפון אפריקה וצרפת. סך הכל הפליגו על ה"אקסודוס" 4,554 מעפילים ועוד כ-50 אנשי צוות: 8 מארגון "ההגנה", הפלמ"ח והפלי"ם ועוד 42 מתנדבים, רובם יהודים מארצות הברית.

המיצג הראשון באירוע הוקדש לתנועות הנוער. חניכים של "בני עקיבא" ו"השומר הצעיר" ביצעו במשותף קטע המתאר את פעילות התנועות בהפלגה הארוכה. על הספינה היו חברים ביותר מעשר תנועות שונות. למרות חילוקי הדעות האידיאולוגיים, ידעו כולם לפעול יחד כי המטרה הייתה משותפת.

ברקע המייצג הוקראו קטעים מתוך יומנים שכתבו מעפילים בני נוער ואשר מבטאים את שהתרחש בהפלגה. בקטע זה ניתן כבוד מיוחד למורות ולמורים המתנדבים אשר במהלך כל ההפלגה הקשה, משך 60 ימים, דאגו להמשיך וללמד את הילדים עברית, היסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ-ישראל.

חניכי "בני עקיבא" ו"השומר הצעיר" מדגימים שיתופיות בהפלגת ה"אקסודוס" (צילום: יעל הורוביץ)

"הס ילד, הספינה על צד"

המיצג השני הוקדש לקשר המיוחד בין הספינה "אקסודוס", ההעפלה, הפלי"ם וחיל הים. סגן מפקד חיל הים בעבר, צבי תירוש, היה בין מעפילי הספינה. מפקדו הראשון של חיל הים, פול שולמן, היה בין המתנדבים האמריקאים שהביאו ספינות מעפילים. את משתתפי האירוע בירך נציג זרוע הים, סא"ל עידן אלידע.

סא"ל עידן אלידע, בירך את משתתפי כנס 75 ל"אקסודוס" בשם זרועות הים (צילום: יעל הורוביץ)

באותו יום בו יצאה הספינה "פרזידנט וורפילד" מארה"ב בדרכה לאירופה, גילו הבריטים את ספינת המעפילים "מולדת", לא הרחק מחופי ארץ-ישראל. הספינה עמדה על סף טביעה והבריטים אספו את המעפילים ולאחר מאבק גירשו את רובם לקפריסין.
כמה ימים אחר כך פרסם נתן אלתרמן לראשונה במסגרת "הטור השביעי" את השיר "על אם הדרך" המחבר בין השואה להעפלה ולבסוף – לתקווה. העץ עליו נעקד ונרצח האב הפך לתורן של ספינת המעפילים בה מפליג הבן. למרות שהספינה נוטה על צידה מעומס משאה, ולמרות שהאויב הבריטי אורב לה בציפורניים שלופות, היא ממשיכה לחתור קדימה כאשר תורן העץ ממשיך, וימשיך, לעמוד זקוף ולא ייפול. מילים אלה תיארו במדויק את שיתרחש שלושה חודשים לאחר מכן על סיפונה של ה"אקסודוס". כמעט 25 שנה חלפו עד שנעמי שמר הלחינה, בחרדת קודש, כפי שסיפרה לימים בתה, את שירו של אלתרמן והוא הפך מיד לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית. להקת חיל הים, יחד עם הסולנית המיתולוגית של הלהקה, חיה ארד-יונאי, ביצעו אותו באירוע וזכו לתשואות הקהל. 

  • צפו בווידאו – להקת חיל הים והסולנית חיה ארד-יונאי בביצוע מרגש לשיר "על אם הדרך".
חיה ארד-יונאי, סולנית להקת חיל הים בעבר, בכנס לציון 75 ל"אקסודוס" (צילום: יעל הורוביץ)
להקת חיל הים והסולנית המיתולוגית חיה ארד-יונאי בכנס 75 ל"אקסודוס" (צילום: יעל הורוביץ)

תינוקות ה"אקסודוס"

לידות רבות התרחשו בלב-ים, בתנאים לא תנאים, על הספינה "אקסודוס" ועל שלוש אוניות הגירוש. קטע מיומנו של ד"ר מישל דורה, רופא של "הצלב האדום" על אחת מאוניות הגירוש, מתאר במדוייק את שהתרחש בהפלגה:

"דורשים ממני לבדוק 28 נשים בחודש התשיעי להריונן ולערוך רשימה של אלה מביניהן העומדות ללדת בשבועיים הקרובים. אתם מתארים לכם איך אני, רופא עיניים, עוסק בניחוש וחוקר את הגבירות הללו כשהן שוכבות על שולחן של מטבח ואני מודד את גודל הבטן שלהן…"

כעשרים תינוקות נולדו במהלך ההפלגה ורבים נוספים נולדו שבועות ספורים לאחר שהמעפילים הורדו בגרמניה.

האחות סימה שמוקלר, המתנדבת אולגה גנץ

לצידו של ד"ר מישל דּוֹרֶה, עמד צוות שכלל את האחות סימה שמוקלר ומספר מתנדבות מבין המעפילים וידיהן היו מלאות בעבודה. סימה, לוחמת הפלי"ם, הייתה האישה היחידה בצוות ה"אקסודוס".

לאחר שהספינה הגיעה לחיפה היה באפשרותה להישאר עם התינוק שאימו נפטרה על הספינה בעת לידתו. אך סימה מסרה את התינוק למעפילה-רופאה, ובחרה להישאר עם המעפילים גם כאשר נאלצו לשוב על עקבותיהם לאירופה.

בשנת 1954 ניספו אחותה וגיסה של סימה באסון מעגן. סימה עברה לקיבוץ אפיקים ואימצה את שלושת ילדיה של אחותה. בני המשפחה השתתפו באירוע בו חלקו כבוד לגיבורה והעלו את זיכרה.

בין המעפילות שהתנדבו לסייע לצוות הרפואי הייתה אולגה גנץ, שניצלה את שליטתה ב-6 שפות והייתה, בנוסף לתפקידה כחובשת ועוזרת לרופא, גם אשת הקשר בינו לבין המעפילים שהגיעו למרפאה. 

"אימא שלי, אולגה גנץ, גורשה עם משפחתה מטרנסילבניה לאושוויץ בחודש מאי 1944", מספר יעקב וימן, איש צוות מורשת "אקסודוס".  "בחורה צעירה בת 21, לאחר שלוש שנים בהן למדה שפות באוניברסיטה. היא שרדה את מחנות אושוויץ ורוונסברוק ולאחר נדודים, עם אחותה הצעירה ממנה שהייתה רק בת 14.5, הן הגיעו בעזרת אנשי "הבריחה" לאזור השליטה האמריקאי בגרמניה. בהמשך, הצטרפה אימי עם מספר מחבריה לתנועת "השומר הצעיר" ואיתם הגיעה ל"אקסודוס" ובהמשך לאוניית הגירוש "אמפייר-רייבל".
באחת הלידות שהתרחשו על הספינה הייתה אימא ממש במקרה במקום. באינסטינקטים טבעיים, בלא כל ידע והכשרה מוקדמים, היא עזרה ליולדת ובמקביל הרגיעה את המעפילים שעמדו מסביב תוך ניצול שליטתה בשפות. ד"ר מישל דורה,  ראה את תיפקודה וצירף אותה לצוות הרפואי.

יעקב וימן, חבר צוות מורשת "אקסודוס", מספר על אימו המעפילה, אולגה גנץ (צילום: יעל הורוביץ)

אימא הגיעה לארץ מיד לאחר קום המדינה, למדה בבית ספר לאחיות והוסמכה רשמית כאחות מיילדת. היא נישאה לאבי בתחילת שנת 1952. אני נולדתי בסוף אותה שנה ואחי הצעיר נולד בסוף שנת 1956. ביולי 1957, כשהיא בת 34 בלבד, נפטרה ממחלת הסרטן. אימא, כמו רבים אחרים, לא סיפרה לאבי את קורותיה. ואני הייתי רק ילד.

לפני 28 שנים, איתרנו את חבריה של אימי שהיו איתה לאורך כל הדרך מטרנסילבניה ועד לחיפה. ביקרתי בשווייץ את ד"ר מישל דורה שהיה יחד איתה על האונייה, ולראשונה שמעתי את סיפורה ואת סיפורן של נשים גיבורות רבות שהיו על אקסודוס, מתוכן, כך מסתבר, קרוב ל-400 נשים בהריון".

המיצג השלישי הוקדש למאות הנשים בהיריון על הספינה. כחלק מהמיצג שוחזרה תמונה של חמש נשים עם תינוקות בני יומם אשר צולמה במחנה בגרמניה. שלושה מאותם תינוקות, כיום ילדים בני 75, השתתפו בשיחזור המרגש והיו בין משתתפי האירוע.

בסיום קטע זה נקראו לבמה "תינוקות האקסודוס", המעפילים שנולדו במהלך ההפלגה שהשתתפו בביצוע מרגש של המנון "אקסודוס", ביידיש ובעברית, יחד עם "להקת אקסודוס 75".

  • צפו בווידאו -תינוקות "אקסודוס" שרים את המנון הספינה (צילום: יעל הורוביץ)
כמה מתינוקות ה"אקסודוס" בשירת המנון הספינה בכנס 75 ל"אקסודוס" (צילום: יעל הורוביץ)
להקת "אקסודוס 75" בכנס לציון 75 שנים לספינה, יוני 2022 (צילום: יעל הורוביץ)

תעלה המשואה!

הקטע האחרון, מרגש לא פחות, הוקדש לתרומתם של מעפילי הספינה "אקסודוס" בכל תחומי חיינו במדינת ישראל ולצאצאיהם, ממשיכי דרכם. למעלה ממאה אלף צאצאי מעפילי הספינה חיים בינינו ותורמים, כל אחד בתחומו. המעפילים שהדליקו משואה ייצגו את כלל מעפילי הספינה "אקסודוס".

צביה מלול, בתם של מעפילי "אקסודוס", חביבה שוק ושלמה דומיניק (צילום: יעל הורוביץ)

את תחום ההתיישבות והתעשייה ייצגו צבי רייך, ממייסדי קיבוץ עין הנצי"ב ומפעל "פלציב", ובנו יואל.
את תחום החקלאות ייצגו יעקב (יענקל'ה) שלכט, חבר מושב עין-יהב ובנו רונן.

יעקב שלכט ובנו רונן משיאים משואה בכנס 75 ל"אקסודוס" (צילום: יעל הורוביץ)


את תחום בניין הארץ ייצגו ילדיהם של שרה ושלמה טובול, חברי הקבוצה הצרפתית באקסודוס. שלמה ואחיו גד, עסקו בפיתוח הנגב והערבה.

האחיות גילה ודינה משיאות משואה בכנס אקסודוס בשם שרה ושלמה טובול (צילום: יעל הורוביץ)

את המשואה בתחום התרבות השיאו הסופר והמשורר יצחק גנוז ונכדתו יפעת.

מעפיל "אקסודוס" יצחק גנוז עם בנו ונכדתו (צילום: יעל הורוביץ)

את תחום החינוך ייצגו יפה פס שניהלה בית ספר במשך 30 שנה וגם כיום, בפנסיה, עדיין פעילה במשרד החינוך. יחד איתה עלה נכדה איתי.
את התרומה בתחום הביטחון ייצגו אל"מ (מיל.) דני אבידר ונכדו איתי שריג.
את המשואה בתחום ההתנדבות השיאו ארווין בירנבאום וילדיו איתן, ליאל ודניאל המתנדבים ופעילים בנושאים רבים ומגוונים בכל רחבי הארץ.

משואת האהבה הועלתה ע"י ענת, נכדתו של יוסי הראל, מפקד ה"אקסודוס", ובעלה, טל קינן, בן ונכד למעפילי הספינה. המשואה הועלתה לכבודם של למעלה מ-100 זוגות אשר הכירו במהלך ההפלגה הארוכה, נישאו והקימו את ביתם במדינת ישראל.

ארווין בירנבוים, מעפיל אקסודוס", משיא משואה באירוע עם שניים מילדיו (צילום: יעל הורוביץ)

דבריו של איציק רוזמן, מוביל צוות המורשת ובנו של מנהיג מעפילי "אקסודוס", מרדכי רוזמן, חתמו את חלקו הראשון של הערב לצד תודות לחברי צוות מורשת הספינה ומארגני האירוע המרגש.

יצחק רוזמן, בנו של מרדכי רוזמן, מפקד מעפילי ה"אקסודוס", באירוע המרגש (צילום: יעל הורוביץ)

בחלקו השני של הערב תוכננה העלאת המחזמר "אקסודוס" ע"י 50 שחקנים של תיאטרון חובבים מהעיר טיבינגן בגרמניה.

למרבה הצער, נבצר מהלהקה להגיע ובמקום זאת הוקרן המחזמר על מסך באולם. קטע מרגש במיוחד בפתיח למופע, הוא סיפורם של השחקנים על בני משפחתם ומעשיהם בשואה ומסר חשוב של בקשת סליחה.

ממשיכים להנחיל את המורשת

ניתן היה להוסיף ולכתוב עוד ועוד על הערב המרגש, אך הפנים כבר לעתיד. ביום 17 ליולי הקרוב, בטיילת מול המוזיאון הימי, יוצב ביוזמת צוות המורשת ובעזרת עיריית חיפה, שלט זיכרון לספינה "אקסודוס" ואני כמובן אדאג לסקר את האירוע.

הגיבו כאן לכתבה

20 תגובות
  1. יעקב וימן אמר/ה

    נהדר. תודה על הסיקור שמעביר את האוירה וההתרגשות.

    1. יעל הורוביץ אמר/ה

      תודה גם לך על הסיוע,
      יישר כוח לכולכם על ארגון אירוע חשוב, מושקע, מרגש ומאורגן למופת!

  2. ירון חנן אמר/ה

    מרגש. המורשת של מעפילי "אקסודוס" היא המורשת של כולנו גם אם לא היינו שם. אמי גם מעפילה מספינה אחרת והיא ניצולת אושוויץ שהגיעה ארצה לפני קום המדינה. דודות מהמשפחה של אשתי עלו מאלג'יריה בתקופת המנדט דרך מרסיי ונלקחו ע"י הבריטים למחנה המעצר בקפריסין. כל זה חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל ואסור שהיא תשכח!

    1. יעל הורוביץ אמר/ה

      תודה, ירון.
      רואה איתך "עין בעין" את חשיבות הנושא, שמחה על הזכות לתעד את סיפורי הדור המיוחד הזה.
      באיזו אונייה הגיעה אימך כמעפילה ובאיזו מהן עלו דודותיה של אשתך?
      אני מניחה שאתם מחוברים לצוות מורשת מעפילי קפריסין ואם לא, אשמח לסייע בחיבור.

  3. רבקה כהן אמר/ה

    הכתבה מרגשת ביותר.
    גם לי קשר לרופא שטיפל במעפילים של האקסודוס כשחזרו וגורשו חזרה לצרפת לעיר סט.
    שמו היה ד"ר אדלשטיין אוטו.ז"ל .שטיפל במסירות במעפילים שדהו בסט עד לחזרתם . ביתו ליאורה אדלשטיין היא ביתו היה כיום בפריז.אישתו מישלין אדלשטיין מיתגוררת במרסיי.
    אני בת דודה רחוקה של ד"ר אוטו אדלשטיין.(שמי רבקה אלברנס כהן).

    1. יעל הורוביץ אמר/ה

      תודה לך, רבקה.
      אעביר את פרטייך לצוות מורשת ה"אקסודוס", מאמינה שישמחו לשמוע פרטים נוספים.

  4. רבקה כהן אמר/ה

    כשהאקסודוס גורשה חזרה לצרפת והגיעה לעיר סט טיפל במעפילים ד"ר אוטו אדלשטיין. אישתו מישלין מגוררת במרסיי.
    הוא קרוב משפחתי.שמי רבקה אלברנס כהן .מחיפה.

  5. יצחק רוזמן אמר/ה

    כמו תמיד, יעל, בעין מקצועית ורגישה מעבירה את התחושות והתמונות. תודה רבה על כתבה רחבה ומקיפה.

    1. יעל הורוביץ אמר/ה

      תודה איציק, מכל הלב.
      יישר כוח לכולכם על העשייה המרגשת והחשובה כל כך

  6. עופרה רוזמן אמר/ה

    תודה מיוחדת לך יעל על ההשתתפות באירוע המרגש, על הכתבה הסוקרת בהערכה ואהבה את צוות המורשת העושה הכל למען מעפילי האוניה, לספר ולהזכיר תקופה אפלה בחיי העם היהודי, המעפילים הם הגיבורים של אירוע העפלה של אוניית אקסודוס 1947, תודה גדולה עופרה רוזמן.

    1. יעל הורוביץ אמר/ה

      רב תודות, עפרה, על המילים החמות.
      ממשיכה לסקר אירועים הקשורים בתקופת ההעפלה בהוקרה למעפילים הגיבורים ובשליחות שימור מורשתם.
      יישר כוח לכולכם על העשייה הברוכה והחשובה.

  7. אילנה מרחב אמר/ה

    יעל יקרה, דיווח נהדר על האירוע. אכן מרגש, לפגוש את ילדי ותינוקות המעפילים שהיו על האוניה וזוכרים ומספרים על ההתרחשויות. הסיקור שלך חשוב לתיעוד ולהעברת המידע לדורות הבאים. לא נשכח!

    1. יעל הורוביץ אמר/ה

      רב תודות, אילנה יקרה,
      שמחה ליטול חלק בהנחלת המורשת החשובה.

  8. זיו אמר/ה

    תודה רבה על הכתבה המפורטת אשר נתנה לי את האפשרות להרגיש שהייתי שם ביחד עם כולם גם מכאן בלונדון. האירוע נשמע שהיה מלא בתוכן, מכובד והכי חשוב ככלי להעברת הידע והמסורת לדורות הבאים.

    1. יעל הורוביץ אמר/ה

      תודה זיו,
      כיף שקראת את הכתבה אי שם בלונדון…
      אכן היה זה אירוע עשיר בתוכן ובהתרגשויות ומאורגן למשעי.
      הבה נקווה שהדורות הבאים ישכילו לשמר את המורשת החשובה.

  9. אורי יעקובוביץ' אמר/ה

    יעל, כתבה מרתקת, נהדרת, מפורטת וערוכה היטב כפי שרק את יודעת.

  10. רטנובסקי+יהודית אמר/ה

    יעל כרגיל כתבה מרתקת וחשובה להביא לידיעה.לזכור ולא לשכוח.כל הכבוד

  11. רותי א אמר/ה

    הורי ז"ל היו ממעפילי אקסודוס.
    כיצד ניתן לקבל את החוברת לציון 75 לספינה ?

    1. יעקב וימן אמר/ה

      רותי.
      לא מכיר חוברת לציון 75 לאקסודוס.
      אנחנו, צוות מורשת אקסודוס, הפקנו את "הגדת אקסודוס" – סיפור הפרשה עפ"י יומני מעפילים וצוות.
      לאירוע הופקה מדליה לציון 75 שנים לאקסודוס.
      תשלחי בבקשה מייל לצוות מורשת אקסודוס moreshetexodus@gmail.com ואחזור עם כל הפרטים.
      יעקב וימן (050-7824535)

  12. נחה ברזל אמר/ה

    מאוד התרגשתי לקרוא את הסיקור שלך. הוא מעצים את התחושות של אותם ימים.
    תודה לך יעל על התמונות שצילמת אותי עם כלתי, ממש מזכר נהדרת
    הייתי מבקש לשוחח אתך, ולשמוע עוד על האירוע.
    תודות רבות ממני נחה.

הגיבו כאן לכתבה