אייל לבקוביץ', שהותקף השבוע בשוק תלפיות, כותב:
"מה שלומך?"
השאלה היחידה בעולם שגורמת לי לשקר.
"הכל סבבה. מה איתך?" אני מחזיר את הכדור לצד השני. ככה זה היה עד לפני ארבעה ימים. היום שבו ניסו לרצוח אותי ליד הבית, בלב השוק שאני כל כך אוהב, מול עשרות אנשים, שאפילו לא אחד מהם ניגש למשטרה כדי לתת עדות.
אז אני לא אשקר הפעם, וגם לא שיקרתי מאז, ואומר לכם ששלומי רע מאוד. שהנפש שלי קרועה לחתיכות, שאני לא ישן כמה ימים, שאני חווה את התקיפה בשידור חוזר שוב ושוב. שאני מנסה לעשות "פאוז" על אותו תרחיש, להרים את האגרופים שלי למעלה ולהגן על עצמי מפני שני הסדיסטים המטורפים שתקפו אותי בלי שום סיבה שבעולם.
אחרי שהפוסט הקודם שכתבתי הפך לוויראלי, התחילה ההתנפלות מצד התקשורת. שאלתי את התחקירנים "למה בעצם?", הרי אנשים חוטפים מכות כל יום במדינת ישראל. אפילו כאן בתלפיות, אין כמעט שבוע שבו אין יריות, או רימון שנזרק לחצר כלשהי. מה כל כך מיוחד בעוד בנאדם שחוטף מכות… ואז הבנתי שקורבנות אלימות בישראל, ברובם המכריע של המקרים, לא כותבים על זה פוסט בפייסבוק. פוסט יפה, מחולק לפסקאות, בתחביר תקין, פוסט כזה שמשוגר לעוד חמשת-אלפים איש בלחיצת כפתור, שמשגרים את זה הלאה, עד שכולם יודעים.
לרוב קורבנות האלימות בישראל אין קול. במובן הזה אני הכי פריבילגי שיש. יש לי קול חזק, ואני לרוב יודע איך לכוון את הקול הזה לכיוון הנכון ובווליום הנכון. ואני בוחר לעשות את זה כי הקול הזה צריך להישמע כשאני כותב שביום שני, בשעה שתים-עשרה בצהריים בערך, ניסו לרצוח אותי בלב שוק תלפיות, כאן ליד הבית אני לא מגזים, אני לא משקר. אני לא מנסה להיות דרמטי.
את המבט בעיניים של הבחור שהיכה אותי ראיתי רק פעמיים בחיים שלי, ואני כבר בן ארבעים. מבט שכולו תערובת של טירוף, שנאה, אלימות וחייתיות. למזלי, בפעמים האחרות המבט הזה לא היה מכוון אלי. בפעם הזאת כן. ובזמן ששכבתי על הריצפה, וניקיתי את הדם מהעיניים, עדיין ראיתי אותם שם. שני האחים, מנסים להגיע אלי כדי לגמור את העבודה, שני הפקחים חוסמים להם את הדרך, ואנשים רצים אלי עם בקבוק מים, ואני יושב שם וצורח שיעצרו אותם, לא מבין שלאותם פקחים שעובדים בשכר מינימום אין באמת את הסמכות לבצע מעצר, ואין מבחינתם הצדקה לסכן את החיים שלהם עצמם עבורי.
עברו ארבעה ימים מהאירוע ואין לי מושג קלוש מה קורה. מי נמצא או נמצאים במעצר, איך קוראים להם, עד מתי הם במעצר, מתי אידרש להגיע לתחנה. אני חי בחוסר ודאות משתק שבתוכו אני מנסה לדלות כל פרט מידע אפשרי.
כדי להפעיל לחץ, התראיינתי לתוכנית של אמנון לוי, ולתוכנית הבוקר של צביקה הדר. עד עכשיו לא צפיתי בראיונות, אני לא מסוגל לראות את זה. דיברתי עם שתי חברות כנסת, עם עשרות אנשים בשוק ולא מעט עיתונאים ותחקירנים. בשום מקום הסיפור לא תואר באופן נאמן למציאות, אז בשלב הזה אעשה פה סדר.
לא הערתי לאף אחד בשוק. אני לא טיפש מספיק כדי להעיר לעבריינים על הכלב שלהם. הכלב שלי הותקף על ידי כלב משוחרר, ואני הגנתי עליו עם הרגל שלי. לא בעטתי בשום כלב, ולא התחלתי ריב עם אף אחד.
הבחור התוקף שלף עלי פטיש בשוק המקורה. בשלב הזה ברחתי לשוק העליון בסירקין. כשהותקפתי ראיתי משהו שחור עף לי לכיוון הפרצוף. עד עכשיו אני לא יודע בוודאות מה זה היה. בהתחלה חשבתי שזה היה הפטיש שהיה עטוף בבד, מאוחר יותר חשבתי שזה אולי היה המחסום של הכלב התוקף. מידע שקיבלתי מגורם חיצוני מצביע על שרשרת ברזל. בכל מקרה, החפץ שפיצץ לי את הפרצוף היה ממתכת, את זה אני יודע.
הניסיון של אנשים מסוימים בשוק תלפיות להציג את המקרה מול התקשורת כ"קטטה בין שני אנשים" מזעזע אותי. הייתי מצפה מהוועד של השוק להיכנס במאה קמ"ש בכל מי שמעז להרים יד על לקוח בשוק ולקרוע לו את הצורה. עד עכשיו זה לא קרה, ואני מאוד עוקב ומאוד קשוב להתנהלות שלהם והיא זאת שתקבע איך אחליט להתנהל מול העניין הזה בהמשך.
ולגבי כל האנשים ששואלים אותי איך אפשר לעזור. אז יש לי תשובה בשבילכם.
תעצרו רגע ותרגישו את הכעס שלכם… תרגישו את הכעס הזה ותעשו אתו משהו. ואני לא מדבר על שיחות בבתי-קפה, או שיתוף סטטוסים בפייסבוק. אני מדבר על צעקה של ממש. תעשו טלפונים, תפעילו לחץ במקומות הנכונים אם יש לכם קשרים, תעזרו לי ולאנשים שגרים כאן בשכונה לייצר מציאות שבה אין מצב שבו בנאדם שיוצא לטייל עם הכלב בבוקר כמעט ונרצח על ידי שני עבריינים שבטוחים שהם מעל החוק, והמשטרה על הזין שלהם, שהם בעלי הבית, שמה שהם הלא יעשו – הם לא יתנו את הדין.
תצעקו הכי חזק שאפשר ואיפה שאפשר כדי שבפעם הבאה שמישהו מותקף כאן בשכונה, זה יהיה עניין רציני ולא עוד משהו בשגרה.
ניכרת עזובה והזנחה בעיר בכל הקשור למרחב הציבורי , גם אני נתקל באוירה עויינת , בחוף הים , בשוק ובמקומות כמו טיילת לואי בעיקר בערבי שבת כשהפקחים לא נמצאים במקום , אבדה ההרתעה והבושה …הדבר נובע מכמה גורמים שבשנים האחרונות משתלבים לתופעה חברתית כוללת של אובדן רסן וכבוד אנושי בסיסי , חינוך לקוי , חוסר תקציב לגופי אכיפה ואינטרסים נדלניים.
לפקחים,כמו לכל אזרח,יש סמכול לעצור כש"מבוצע פשע חמור בפניו".וכן עליהם היה לדווח למשטרה.לא בצעו?שימוע ופיטורין.
שאר העדים-אל דאגה.ימסרו גם ימסרו עדות.והחשוב השני-יעצר!
מי המפגרים שכותבחם על שוק תלפיות נשמת אפם של חיפאים ובגלל זה כל זבל שבא מבחוץ חוצה לסגור להחליף את השוק חבורה של זבלים צפונבוניים רוצים להישתלט על השוד רחוב סרקין והסביבה שיקחו את עצמם ויעופו אף אחד לא תופס אותם בכוח עופו
האם יש נוכחות קבועה של שוטרים?
אייל, אני מאחל לך החלמה מהירה ורפואה שלמה. אין לי ספק שוועדת השוק או ההנהלה מפחדים או משתפים פעולה עם אותם עבריינים שמסתובבים שם. ואם לפקחים אין כל סמכות, מה בדיוק הם עושים שם? הן יכולים לבצע מעצר אזרחי או להזמין משטרה אך גם הם מפחדים. אין לי חברים במקומות הנכונים שיכולים לעזור במקרה הנ"ל וחבל לי. לפנות לתקשורת המקומית והארצית ולא להניח לרגע לשלוותה של העירייה והמשטרה .
אולי אפשר לארגן הפגנה בשוק ???..
אובדן המשילות
זו הדרך להעיף את כולכם משם ולעשות פינוי בינוי.
אם היית נרצח ראש העיר או דובר העירייה לא היו מוצאים לנכון להתייחס למקרה, כמו כאלו שכן נרצחו בעיר.
מעניין אותה להוציא כתבות על רחוב ירדנה ארזי ורחוב רובי שפירא. זה כל מה שהיא יודעת לעשות תכלס ב4 השנים האחרונות בעיר
רק פוטו אופ מגוחך עם שלטי שמות לרחובות.
לשלוח את הדמעות שלי בדואר?
או שתמונה באינסטגרם תספיק ?
אני בטוח שהעבריינים עכשיו יושבים מפוחדים בבתים בגלל הפוסט הרהוט שלך , ממש באטמן אתה…
למה לא הגשת תלונה במשטרה? אתה מפחד?
נורא פשוט: להפסיק לקנות/לבקר בשוק הזה!
את אותה הסחורה יש בסופרים.
אייל, תמצא מקומות אחרים להימצא בהם…
לנסות להשמיד את שוק תלפיות לטובת בעלי ההון של רשתות השיווק הגדולות זה רק להוסיף חטא על פשע. את איזור שוק תלפיות צריך לרומם ולשקם ולטפח, לא להרוס.
ונדליזם פשיעה והתמקמות גורמים עבריניים מתרחשת במקומות מוזנחים. גם הזנחה סביבתית וגם הזנחה בטיחותית. ובחיפה יש הזנחה כוללת ברחבי העיר.והשוק הוא ממש שטח הפקר .השוק הזה עלוב.מטונף מסוכן להולכי רגל.לא מותאם בשום צורה ןלשוק בעידן הנוכחי. זה שוק שהתאים לשנות החמישים. מלבד בנין הבאהאוז שגם הוא לא ממש מתאים מפני שיש שם חניה מצומצמת ממש.וגם הוא כבר לא מותאם ליעדו. כל השוק הוא אזור שצריך לסגור ולהעביר ל מתחם מתאים לזמננו. בעיר השלישית בגודלה במדינה יש שוק שמתאים בקושי לעיירת פיתוח קטנטנה. וגם בעיירות פיתוח יש היום כבר שווקים טובים יותר. השוק הזה הוא הבבואה המשקפת את העיר חיפה וחידלונה.– את העובדה שהעיריה הזו חדלת פרעון גלובאלי. והצעירים הנחמדים והיוזמים החליטו להתמקם בתוך העזובה המכוערת הזו. זה פשוט רע. מפני שזה מעניק תחושה לפרנסי העיר הזו שהתושבים מרוצים מהמצב.שאין צורך לשנות ולשפר. הצעירים התמקמו שם כמובן מפני שזה מקום זול. אבל הזול הזה הוא בסופו של דבר יקר.המקרה של אייל מאיר את המצב עם פרוז'קטור. לא רק שהוא נפגע מזבלי אדם ששורצים שם. אלא שגם אמרו לו בצדק. שלא רוצים להגיע בשעות הערב כי המקום מסוכן. הגיע הזמן שהצעירים פה ירימו דגל ויצאו למחות על המצב הירוד השורר בעיר.
הועד של השוק ? חחחח אתה בטח צוחק.
הם ללא ספק מכירים את הדרעקים שפגעו בך.
העובדה שאף אחד לא התערב זו תופעה ישראלית חדשה שאומרת שבני אדם פה חוששים לשלומם. העבריינות חוגגת ברחובות העיר.וראשת העיר מנמנמת בשלווה גמורה ולא פועלת .המשטרה בקושי מורגשת. והעובדה שהפקחים לא עצמו את הבני עוולה לא פוטרת אותם מאשמה גם אם לא היתה להם סמכות לבצע מעצר. הם היו צריכים ללא ספק להתערב. אבל הפקחים פה יודעים לתקוע קנסות. ולא שום דבר מעבר לכך. גם זה אגב משהו שמסריח מלמעלה מהעיריה .אין שם הנחיה למוסר ושאר ירקות. בכל אופן הפירסום שאתה עושה בתבונה רבה יאלץ את המשטרה להתאמץ ולא יהיה קשה לאתר אותם אם המשטרה רק תנסה להתאמץ טיפה ולחרוג מהרגלה לרבוץ באפס מעש.—— לא רחוק מהשוק יש תחנת משטרה עד כמה שידיעתי מגעת. למה השוטרים לא מפטרלים בשוק? למה הם לא נמצאים בשפת הים שם חבורות פורעי חוק מציקים לתושבים וגורמים לפחד.כך גם בטיילת לואי ובשאר אתרי העיר. המשטרה פה כלום בריבוע. ושלא יספרו שאין להם כוח אדם. הם פשוט בחידלון ובחוסר מוטיבציה. אולי גם מפני שבית המשפט אצלינו רחום וחנון ומיצג בעיקר את הפושעים ולא את הקורבנות. ועצה אישית. צא מהשוק .תעבור לאזור בטוח יותר. השוק בשלב זה הוא שטח הפקר מסוכן .שוק עלוב מזוהם שצעירים נחמדים החליטו להתמקם בו וזה לא ממש חכם.
הועד של השוק פוחד מהעבריינים האלימים שגרים בכל הסביבה שלו ששתל שם משרד הבטחון המסריח שקנה דירות למשתפים ועבריינים ערבים מיו"ש בכל אזור זה בהדר צריך להעיף אותם בכח מהשכונה. בכל מדינה אחרת היו מועפים לכל הרוחות.