כתבתי כבר על שכונות שגרתי בהן, הפעם אכתוב על שכונה שאם ידי הייתה משגת, הייתי גרה בה בשמחה. יש בחיפה הרבה שכונות יפות, להרבה שכונות יש פוטנציאל יש את אלה הנהנות מקירבה מדהימה לשפת הים, אבל אין עוד שכונה בעייני כמו שכונת שמבור. שדרות הנדיב, רחוב הירקון ונתיב אופקים הם בעיניי שלושת הרחובות הכי אטרקטיביים בעיר, ומחיר הדירות בהם בהתאם.
יש כאן שכונה?
שכונת שמבור, שקרויה על שם המשפחה ממנה נקנו אדמותיה, לא מזוהה בקלות, כלומר, תושב חיפה וודאי מישהו שמגיע לכאן מבחוץ, לא תמיד יוכלו להבין שיש כאן בכלל שכונה. שנים הייתי בטוחה שכל הרחובות של שמבור הם חלק משכונת אחוזה. אבל אין דמיון בין הרחובות של שכונת אחוזה, ויתקין, גת, הרופא, מיכל וכו', לבין הרחובות של שכונת שמבור.
רחוב קדרון
השם קדרון, מקורו ביישוב הקדום "קדרון" בספר חשמונאים א', והוא מזוהה עם היישוב המקראי "גדרה" (תל קטרה של היום). ישנו בארץ ישוב בשם זה שהוקם ב-1948 ליד כפר ערבי, שהיה במקום – "קטרה".
משעול יהודית ומאיר
יהודית ומאיר בר רב האי דוד, קיבלו משעול קצת יותר יוקרתי מבר רב האי דוד בשפרינצק. מהלוח עולה שהם היו בין משחרריה של חיפה ב-48' ופעלו לקידום ייחודיות בחינוך. בעוד שיהודית הייתה נשיאת ארגון יד עזר לחולה ואשת המופת של חיפה, מאיר היה חבר מועצת העיר והנהלתה.
רחוב נתיב אופקים
הרחוב יוצא מרחוב מרגלית. אני חושבת שאין רחוב שדומה לו בחיפה. הבתים פרטיים ברובם, הרבה מהם נבנו ב-20 השנה האחרונות במקום הבתים הישנים שהיו שם קודם. בכל הבתים, בצד שמאל יש נוף עוצר נשימה לכיוון הים, כשדבר לא מפריד בין המרפסות והגינות לבינו. משמעות השם "נתיב אופקים" הוא המקום בו מתמזגים השמיים והים.
רחוב זרובבל
יש גם רחוב זרובבל וגם מדרגות. הרחוב הוא רחוב מעגלי, שמתחיל לפני קופת חולים בונן ומסתיים כמעט בשכונת כרמליה. כשהייתי סטודנטית ניקיתי שתי דירות ברחוב. אחת העבודות הכי טובות שהיו לי, אף אחד לא בא אלייך בתלונות וכל מה שצריך זה לטאטא ולשטוף. דירה אחת הייתה של זוג קשישים מתוקים, שתמיד כשהייתי באה ביום רביעי הייתה מחכה לי עוגה שהאישה אפתה.
גיבור תנ"כי
בחיפה אין בתי ספר על שמם של גיבורים תנ"כיים, מלבד בית הספר אהוד. לפני 5 שנים התקבלה החלטה לשנות את שם בית הספר ולקרוא לו "בית הספר הקהילתי לתקשורת על שם שלמה תל ז"ל". לקבל בית ספר בחיפה זה כבוד רציני. מי שהייתה אשת חינוך קצת יותר רצינית מתל, מנהלת המחוז במשרד החינוך לשעבר ומחזיקת תיק החינוך בעירייה, רחל מתוקי ז"ל, קיבלה את בית הספר השש שנתי חוגים, אבל כמה גבות הורמו כששם בית הספר שונה מהיום למחר. יש הסבר פשוט למהלך הזה, אבל הוא דורש כל כך הרבה "לכאורה", שעדיף לוותר. לכאורה.
את בית הספר מנהלת ביד רמה סיגל אזולאי, שבעברה ניהלה את בית הספר ניגונים רוממה. היום שבו נודע אצלי בבית, שסיגל עוברת לנהל בית ספר בקריית חיים במקום את רוממה, היה אחד הימים השחורים שידענו. אחת מבנותיי חשבה שהפתרון היחיד יהיה לעבור לגור בקריית חיים. בסוף נרגענו, אבל תמיד תהיה לנו פינה חמה בלב לסיגל.
שדרות הנדיב
השדרה לזכרו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, שכונה הנדיב הידוע. הרחוב קיבל את שמו בשנת 1942. בקצה הרחוב נמצא בית יד לבנים, שיש בו אתר הנצחה לנופלים במלחמות ישראל ובפעולות האיבה, וספריה עירונית. ברחוב היו גרים אברהם וז'נט דנקנר, הוריו של דני דנקנר, שזכה לאמונה של בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון, עד שהתברר שהאמון היה מוגזם והוא סיים את תפקידו והלך לכלא, לכאורה. דיירת נוספת ברחוב הייתה ליאורה עופר, בתו של יולי עופר.
רחוב הירקון
כשמו של נחל הירקון התל אביבי. נחל הירקון מוזכר כמובן גם בתנ"ך. הרחוב עובר ב-15 השנים האחרונות מתיחת פנים ובניין אחרי בניין נעשים תמ"אות. השכנים מתנגדים מאוד, כל תמ"א מביאה לרחוב עוד כלי רכב ומעמיסה על התשתיות. כמובן שיותר קשה להתנגד כשהתמ"א מגיעה לבניין שלהם ויחידת הדיור הישנה שלהם הופכת להיות דירה חדשה בבניין חדש, ששווה מיליונים. כל תמ"א מעוררת התנגדויות מכיוונים שונים, לפעמים הוועדה המחוזית וועדת המשנה לתכנון ובנייה עושה שינויים, אבל לאט לאט כל הרחוב הופך לרחוב של בניינים חדשים ויוקרתיים עם נוף לים, כשדבר אינו חוצץ בין המרפסת לים.
רחוב ליטניס
הפנייה שמאלה מכיכר ספר כשבאים מכיוון חורב למרכז הכרמל. לפני למעלה מ-20 שנה אני ומי שלימים הפך להיות בעלי, הלכנו לאכול במסעדה בכיכר ספר, שקראו לה ספגטים, כשיצאנו מהמסעדה, הרכב שלי כבר לא היה במקום שחניתי אותו ברחוב ליטניס. זה מאוד החמיא לי, שמישהו גנב לי את הרכב, כשהיו שם רכבים כל כך הרבה יותר אטרקטיביים ממנו, אבל לא. ראש העיר לשעבר עמרם מצנע היה גורר רכבים שחנו בצורה אסורה… ככה מצאנו את עצמנו בדרך למגרש רכבים כדי לשחרר את האוטו. יחסית למלונות שהוא הרים על שפת הים זה באמת דבר זניח, אבל בכל זאת.
כשהשכונה כ"כ יפה…
אני לא רואה קו מנחה בין השמות של הרחובות בשכונה. ישוב, דמות תנכית, זוג שנלחם על הגנת חיפה בשנת 48', הברון רוטשילד – אבל מי צריך קו מנחה כשהשכונה כל כך יפה?
על פי אתר מדלן מחיר ממוצע של יח"ד בשכונה עומד על 2.2 מיליון ש"ח. בחודש אוגוסט נמכרה דירה ברחוב מרגלית בשטח של 79 מ"ר בעלות של 1.69 מיליון ש"ח. בחודש יולי נמכרה דירה חדשה בעלת 4 חדרים (133 מ"ר) ברחוב ליטניס בעלות של 3.5 מיליון ש"ח. עלות למ"ר 26,315 ש"ח.
את לא מסבירה למה ואיך הרחובות קיבלו את השמות.סתם כתבה של יחסי ציבור ונוסטלגיה.
אם את כותבת על שמות, היה מתאים שתדעי לכיכר קוראים כיכר קריית ספר, אחד משמותיה של ירושלים .
כרישי הנדלן שמעו על הזיהום הנורא בחיפה? עלות למ"ר 26,315 ש"ח, חחחחחחחחחחחחח
פעם היה יפה.
כיום צפוף מחניק תשתיות הרוסות.
הדירות שם לא שוות רבע מהמחיר הנדרש.
עובדה כל המליונרים מכרו ועזבו את השלולית למרות שיש בידם להשאיר נכס בחיפה בחרו להפטר ממנו ובצדק.
ראשי העיר מצנע, יהב, קאליש הרסו כל חלקה טובה בעיר. כיום חיפה הפכה למעון יום לערבי הגליל ולגריאטרים.
מה לגבי מרגלית?
לפי הכותרת, הכתבה אמואץרה להסביר איך קיבלו הרחובות את שמותיהם. בפועל, רוב הכתבה עוסקת ברכילות או בזכרונותיה האישיים של מיכל ירון.
אמרתי בעבר לגבי מתן שמות לרחובות בחיפה, מי שמחליט ועדה ציבורית בראשות ראש העיר חיפה ד"ר עינת קליש רותם.שבת שלום