המושבה הגרמנית בחיפה נבנתה על ידי הטמפלרים בשנת 1868, סמוך לשפת הים. הבסיס למושבה הגרמנית הוא הבנייה הטמפלרית הדקדקנית, שנותרה על תילה גם היום, 150 שנה אחרי.
קצת היסטוריה
הטמפלרים היא תנועה דתית שנוסדה במאה ה-19 בדרום גרמניה על ידי איש הדת הפרוטסטנטי כריסטוף הופמן. הטמפלרים עזבו את גרמניה והגיעו לארץ ישראל מתוך אמונתם כי גאולת העולם ובואו של ישו בפעם השנייה, יגיעו באמצעות התיישבות בארץ הקודש.
7 שנים לקח לטמפלרים מהרגע שהגיעו לארץ ישראל ועד הגעתם לחיפה. הם זיהו פוטנציאל רב בעיר, שהייתה אז קטנה ולא מפותחת. היה זה בימים בהם החלה הקמת מעגן במפרץ חיפה, דבר שהבטיח פעילות מסחר ואפשרות להבאת חומרי גלם לבנייה מעבר לים.
מעבר לבנייה הענפה של הטמפלרים בחיפה, הם גם אלה שקידמו את התחבורה באזור. עד הגעתם, התנהל המעבר בין היישובים בשיירות, הטמפלרים החלו להשתמש בכרכרות להובלת סחורות ונוסעים והפעילו קווי נוסעים ליפו, לנצרת ולעכו, ובזכותם, לראשונה, הועבר דואר בין היישובים.
כדי להתפרנס. עסקו הטמפלרים תחילה בעיקר בחקלאות, כפי שעשו בגרמניה, אבל נתקלו בקשיים מול החקלאים המקומיים ובשל עברו לעסוק בתיירות ובתעשייה.
עיירה גרמנית בלב חיפה
אחד הדברים המיוחדים במושבה הגרמנית הוא שהיא מעין העתק של עיירות גרמנית מהמאה ה-19 שנבנתה בלב ליבה של ארץ ישראל. במושבה הגרמנית היה רופא היחידי באזור, ומהנדס בניין יחיד. כשהסתיים הכיבוש העותומני, היו במושבה הגרמנית 100 בתי מגורים וכ-750 תושבים.
מלחמות העולם לא הטיבו עם הטמפלרים, מאחר שהיו גרמנים ותמכו בגרמניה, תפיסותיהם לא התקבלו בעין יפה בישראל. כשפרצה מלחמת העולם השנייה, הטמפלרים סולקו והועברו למחנות הסגר ולאחר מכן גורשו מהארץ.
המושבה הגרמנית עמדה מוזנחת עד שנות ה-90 של המאה הקודמת, כמה ניסיונות של ראש העיר לשעבר אבא חושי לשפץ את המקום לא צלחו.
הקמת המרכז המהאי
כשהחל פרויקט הקמת גני המרכז הבהאי העולמי, שופצו המבנים שוב והיום המקום מהווה את אחד ממרכזי הבילוי והתיירות המשגשגים והמרשימים של חיפה. דבר שקידם את הצלחתו בין היתר, היה הצרת נתיבי הנסיעה כדי והרחבת המדרכות.
במושבה הגרמנית מתקיימים סיורים תיירותיים רבים, בהם ניתן לשמוע גם על ההיסטוריה של המקום וגם ליהנות מטעימות במסעדות המקומיות המיוחדות.
סטודנטים
בשנת 2004 הועברה האקדמיה לעיצוב "ויצו" משכונת הדר למבנה במושבה הגרמנית. בכך הפכה ויצו למוסד האקדמי הראשון בעיר התחתית. מאז כבר ישנה נהירה של מוסדות אקדמיים למקום, ולצד זה גם הוקמו מעונות לסטודנטים.
מעוז הדו קיום החיפאי
בשנים האחרונות הפכה המושבה הגרמנית לאזור בילוי שמושך אליו חיפאים רבים וגם אנשים מחוץ לעיר. אחד הדברים שתרם לכך הוא הקירבה לעיר התחתית, שבשנים האחרונות עברה מתיחת פנים והפכה גם היא אזור בילויים אטרקטיבי. במושבה הגרמנית מצד אחד נמצאים הים והנמל, ומצד שני הגנים הבהאיים. זהו באמת שיאה של חיפה מהרבה בחינות. הרבה מסעדות ופאבים מצויים לאורך שדרות בן גוריון וכך גם בתי מלון ועוד דבר שמוסיף לקסם, הוא התחושה ששם, במושבה הגרמנית, אפשר לראות, הלכה למעשה, את הדו קיום החיפאי שתושבי העיר כל כך אוהבים לדבר עליו.
החג של החגים
ב-20 שנה האחרונות האחרונות, בכל חודש דצמבר, חוגגים במושבה הגרמנית את אירועי "החג של החגים". בחודש זה מצוינים חגים של שלוש הדתות: חנוכה, חג מולד וחג הקורבן, ובכיכר המרכזית מוצבים הסמלים של כל אחת מהן בגאון.
בכל דצמבר כל הרחובות מתמלאים באורות ובאנשים שמגיעים מכל רחבי הארץ כדי לראות את הדו קיום החיפאי במו עיניהם.דוכני אוכל ושתייה מפוזרים ברחובות ואנשים מסתובבים קונים ונהנים. יש גם כאלה שפחות אוהבים את ההתרחשות סביב החגיגות הללו. רבים מאלה שגרים במושבה הגרמנית, טוענים שחודש דצמבר הוא אחד הפחות חביבים עליהם בשנה, בשל הפקקים, ההמולה, הרעש והלכלוך שממררים את חייהם לאורך כל התקופה.
האירוע ששרד
בתחילת כהונתה הכריזה ראש העיר ד"ר עינת קליש רותם הכי לדעתה עירייה לא אמורה לשעשע את התושבים, לכן ביטלה אירועים רבים שהיו נהוגים בעיר, כמו "צובחוץ", "קלבת שבת", מרוצים למיניהם ועוד. בדרך נס "החג של החגים" שרד, והשנה אף היה מושקע מאוד.
איזן
אחת מחנויות הבשר הוותיקות ביותר בחיפה היא איזן. אנשים מגיעים מכל העיר על מנת לקנות בשר טרי וקפוא. סביב יום עצמאות ובכלל כשנהיה חם ואנשים מתחילים לצאת ולעשות על האש, התור בחנות נהיה ארוך יותר ויותר, אבל יש הרבה תושבים שלא יעשו בשר על האש אם הבשר לא הגיע מכאן.
שדרות בן גוריון
שדרות בן גוריון קיבלו את שמם לזכרו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. ללא ספק, בן גוריון היה אחד המנהיגים הגדולים ביותר שהיו פה ועל אף שלדעתי הוא מעולם לא אחז בנשק, הוא היה אדם אמיץ מאוד. בן גוריון הכין את הישוב היהודי בשנים שקדמו להקמת המדינה, ובחודש מאי 1948 הוא היה זה שקרא את מגילת העצמאות בתל אביב לפני שפרצה מלחמת העצמאות.
בן גוריון ידע כי מדינות ערב יפלשו למדינת ישראל מיד עם הקמתה וכשנשאל אם הוא מעוניין שהבריטים יישארו כאן ועל אף הסיכון הרב, הוא לקח הימור שבסופו של דבר הצליח. אין לי ספק, שאם יש 'עולם הבא' ובן גוריון יושב בו עם פרס, הם מסתכלים על מה שקורה פה, ולא פעם מזדעזעים. זה שעבריינות וחוסר מוסר הפכו לכרטיס כניסה לפוליטיקה בטוח גורם להם לתפוס את הראש.
רחבת ארומה
מול ארומה מתקיימות מדי פעם ההפגנות הכי סוערות בחיפה. אני לא זוכרת כבר כמה פעמים סיקרתי הפגנות שהונפו בהן דגלי אש"ף בשדרות בן גוריון. חוגים מסוימים אוהבים מאוד להתחיל מכאן הפגנות, מכל הקשת הפוליטית החלו פה התססות של האווירה. באופן אישי אין לי בעיה עם זה שאפשר לקחת איזו כוס קפה טובה לפני שהצעקות מתחילות.
נגד התקיפה הרוסית
רק אמש (ה' 24/2/22) נערכה במושבה הגרמנית הפגנה נגד התקיפה הרוסית באוקראינה. מאות תושבים שעלו בשנים האחרונות מרוסיה ואוקראינה הגיעו לשדרות בן גוריון עם דגלים ובלונים וקראו לפוטין לעזוב את אוקראינה בשקט. במהלך ההפגנה עלו המפגינים משדרות בן גוריון לרחוב הפרסים, והמשיכו עד לכניסה לשגרירות רוסיה, שם עצרו והמשיכו להפגין.
I LOVE HAIFA
ובאותה נקודה נמצא גם גם קניון "סיטי סנטר" שמיתג עצמו כקניון עודפים ומציע בגדים ונעליים במחירים זולים. מאחורי הקניון יש גם חניון גדול ובכניסה אליו מוצב כיתוב גדול וצבעוני "I LOVE HAIFA", שהפך למעין אטרקציה לבוא ולהצטלם לידה.
ביקור רופא
אין הורה חיפאי שמשפחתו שייכת לקופ"ח כללית, שלא מצא את עצמו מחכה בתור ב"ביקור רופא", בשעות בהן סניפי הקופה סגורים. את הילדים שעות קבלת הקהל פחות מעניינות, אז כשקורה אירוע רפואי כלשהו בלילה או בשבתות, יגיעו ההורים עם ילדיהם לכאן.
מלון גולדן קראון
אחד המלונות הבודדים, שהייתי בהם בחיפה הוא מלון "גולדן קראון". אחרי השרפה בנובמבר 2016 העירייה אפשרה לתושבים שבתיהם נפגעו בשרפה ללון זמן מה בבתי מלון, אנחנו העברנו במלון הזה שני סופי שבוע מהנים. זה היה בדיוק בדצמבר, כך שהרחוב היה כבר מקושט והיה נחמד לצאת מהמלון ולטייל בחוץ. במושבה הגרמנית יש מספר בתי מלון, חלקם מלונות בוטיק קטנים וחלקם גדולים יותר. חיפה היא לא עיר תיירות מצטיינת במיוחד, אך המלונות במושבה נחשבים אטרקטיביים.
הגנים הבהאיים
בחיפה יש מרכז גדול של הבאהיים והכניסה לביקור בגנים היא דרך רחוב יפה נוף. הגנים מרהיבים ביופיים. כשהילדות שלי היו קטנות היינו באות הרבה למושבה הגרמנית והייתי אומרת להן שהגנים הבהאיים הם בית של נסיכות. שנים אחרי זה היה קשה לשכנע אותן שזה לא באמת ארמון של נסיכות, אבל היום זה כבר הסתדר, תודה לאל. יש אפשרות להיכנס לגנים הבהאיים ולטייל בהם. הכניסה היא ממרכז הכרמל. מכל נקודה במושבה הגרמנית אפשר לראות את היופי של הגנים. כשמחשיך הגנים מוארים וגם מאוד מרשימים ביופיים.
בית הגפן
אחת החוזקות של חיפה היא העובדה שאחרי הכול, באמת אפשר לראות בה דוגמה יפה לדו קיום. בערים מעורבות אחרות יש לעתים חיכוכים בין האוכלוסייה הערבית והיהודית. בחיפה, ממגוון סיבות, החיים המשותפים מתנהלים לרוב, בצורה תקינה. מובן שגם בחיפה ישנם גורמים שמנסים להתסיס, אך הרוב הגדול בעיר מעוניין בשיתוף הפעולה והסובלנות.
בית הגפן הוא מרכז תרבות ערבי-יהודי, שכבר שנים רבות מנסה לבנות חברה משותפת בעיר. בית הגפן מציע תערוכות, הרצאות, ימי עיון, הצגות ואירועים שונים, בזיקה לנושא החיים המשותפים.
כמה זה עולה?
דירת שני חדרים (85 מ"ר) נמכרה ברחוב הגפן במחיר 855,000 ש"ח. דירת 4 חדרים בשדרות בן גוריון (98 מ"ר) נמכרה במחיר 1,750,000 ש"ח.
חבל שלא היזכרת את מוזיאון העיר חיפה שנמצא בשד' בן גוריון 1
שד' בן גוריון נקראו שד' הכרמל עד מותו של בן גוריון
ביקור רופא אכן היה מועדון קצינים בריטי
חצופה!
יש לך טענה כנגד בן גוריון שלא החזיק נשק בידיו!!!
חצופה כבר אמרתי?
אוקיי. כתבה מעניינת . מבנה ביקור רופא – חבל שלא העמקת – המבנה היה בית קפה / מועדון ואם איני טועה עוד מתקופת המנדט. שמו קפה פרוסט. בחגיי סופשנה אזרחית נערכו שם מסיבות.
משפחת פרוס הטמפלרית (ולא פרוסט) מתהפכת בקברה, מהשכחת בית הקפה הראשון במזרח התיכון… במתכונת אירופאית, עוד בימי העותמנים.