בניין צ׳רצ׳יל • האודיטוריום המרכזי של הטכניון

הבניין הראשון שנבנה ב״פורום״, המתחם הציבורי המרכזי של הטכניון, הוא הבניין צ׳רצ׳ל, האודיטוריום הראשי של הקמפוס.

הפורום של הטכניון

הפורום כולל את שלושת מבני הציבור המרכזיים של קמפוס הטכניון: בניין הסנאט, בו שוכנת הנהלת המוסד, האודיטוריום ע"ש צ'רצ'יל והספרייה המרכזית. המכלול כולו נבנה לפי תוכניותיהם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, אשר זכו בתחרות אדריכלית לתכנונו.

הבניינים בנויים על שלוש טרסות משתלבות העוקבות אחרי הטופוגרפיה הטבעית. בניין הסנאט בנוי על הטרסה הגבוהה ביותר, האודיטוריום על האמצעית והספרייה על הטרסה הנמוכה. הטרסות מקושרות ביניהן על ידי מדרגות ציבוריות רחבות. הבניינים יוצרים מרחב מלבני שתחום על ידם משלושה צדדים, ואילו צלעו הרביעית פתוחה לצפון, אל עמק זבולון והמפרץ.

בניין צ׳רצ׳יל

האודיטוריום נבנה בין השנים 1955-1958 והוא קרוי על שם ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, לאות הוקרה על תרומתו בשיקום ובנייתה של מדינת ישראל. פסלו מוצב במבואת הבניין בן שתי הקומות שבליבו אולם כנסים עם כ-800 מקומות ישיבה. קירו המערבי של האולם נפתח אל חצר פנימית המוקפת אגף משרדים. בצדו המזרחי, חלקו התחתון של האולם מתקשר אל המרחב הציבורי הפתוח הצופה אל בניין הסנאט והספרייה המרכזית. גג האולם בנוי ככיפת בטון שטוחה.

הבניין מעוצב בסגנון מודרניסטי. הוא בנוי מבטון חשוף, בדומה לבניין דנציגר (מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות). גם בניין זה שייך לקבוצת הבניינים הברוטליסטיים שנבנו בקמפוס בשנות ה-60 של המאה הקודמת. האודיטוריום משמש לכנסים מרכזיים, לטקסים כגון טקס חלוקת תארים אקדמיים, או להרצאות של אורחים חשובים מארץ ומחו"ל.

(גלוי נאות: זכיתי לקבל את תואר הדוקטור בטקס באודיטוריום זה.)

אדריכל אריה שרון (1900-1984)

אריה שרון נולד בעיר ירוסלב (פולין) ועלה לא"י ב-1920, במסגרת "השומר הצעיר". היה בין מייסדי קיבוץ "גן שמואל" ואף בנה בו את חדר האוכל בטרם הוכשר כאדריכל. בשנים 1926-1929 למד אדריכלות בבאוהאוס בעיר דסאו שבגרמניה. במהלך לימודיו ולאחר סיומם עבד במשרדו של האדריכל וולטר גרופיוס, מנהל המוסד. שב ארצה ב-1931 וקבע את מגוריו בתל אביב, בה חבר לאדריכלים הצעירים זאב רכטר ודב כרמי. בשנות ה-30 וה-40 פיתח קריירה מקצועית ענפה. בשנים 1948-1964 עבד בשותפות עם האדריכל בנימין אידלסון. עם הפרויקטים שתכננו על ידם, מלבד מתחם הפורום בטכניון, נמנים: בי"ח רמב"ם, בי"ח גהה, בניין בנק ישראל, תיאטרון "אוהל", בי"ח ביילינסון בפ"ת, קיבוץ רמת יוחנן ואחרים.

בשנים 1949-1953 מונה על ידי דוד בן-גוריון לעמוד בראש צוות התכנון של תכנית האב לישראל. התכנית, שכונתה "תכנית שרון", נתנה עדיפות עליונה לפיתוח יישובי הספר, בהתאם לחזון של "פזור האוכלוסייה". אריה שרון היה חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1962.

אדריכל בנימין אידלסון (1910-1972)

בנימין אידלסון נולד בסנקט פטרסבורג. עלה לא"י ב-1925 וכאן למד בגימנסיה הרצליה. למד אדריכלות בעיר גנט שבבלגיה.

כאמור, בין השנים 1948-1964 היה שותף של אריה שרון ויחד תכננו מגוון רב של פרויקטים. לרשימת הפרויקטים הללו אפשר להוסיף את בית הסוכנות היהודית ברח' קפלן בתל אביב. החל מ-1964 ועד לפטירתו, פעל בשותפות עם האדריכל גרשום ציפור. עם הפרויקטים שנבנו בתקופה זו נמנים: אתר ההנצחה בגבעת התחמושת בירושלים ומכלול לונדון מיניסטור בתל אביב. בנימין אידלסון היה חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1968.

בניין לשימור

בנייני המרכז הציבורי של הקמפוס (הפורום) ובניין צ'רצ'יל, שבניהם נמצאים ברשימת הבניינים לשימור של הקמפוס, יחד עם בניין הפקולטה לאווירונאוטיקה ובניין דנציגר, היו נושאי כתבותינו בעבר.

יש לקוות שלהכרזתם של הבניינים הללו כ"בניינים לשימור" תתלווה פעילות שימור מקצועית אמיתית מצד הטכניון, כמתחייב מגילם המתקדם של הבניינים הללו ומתוקף היותם נציגים של מורשת הבנייה של ישראל המתחדשת.

קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.

אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.