הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
עירית גדולה
עִירִית גְּדוֹלָה היא גיאופיט(*) גדול, שכיח מאוד. זה צמח זקוף, שעליו מרוכזים כשושנת בבסיסו, עלי העירית מכילים חומרים רעילים לצאן ובקר המאפשרים לעירית להשתלט בשטחים עשבוניים הסובלים מרעיית-יתר. גבעולו היחיד חסר עלים, נושא תפרחת מסועפת. בקרקע טמון איבר-אגירה בצורת ציצת-שורשים מעובים כאצבעות. אלה מתרוקנים בראשית עונת הגידול, כשחומרי התשמורת שבהם משמשים ליצירת העלים החדשים ומתמלאים במהלכה. בראשית החורף, בעוד השורשים דקים ולבנים, אפשר לאכול אותם. בהמשך הם תופחים, מתקשים, וגונם הולך ונוטה לכתום–חום. השורש המעובה יכול להתקיים שנים אחדות, אחר הוא מתרוקן ונרקב, ואחרים מתפתחים במקומו.
בניגוד למה שניתן לחשוב, אין קשר בין העירית הגדולה לבין העירית שאנחנו משתמשים בה כתוספת לסלט. מדובר בצמחים השייכים לשתי משפחות שונות.
(*) איבר אגירה תת קרקעי שצובר חומרים ומים שמאפשרים את התחדשותו.
תעודת זהות
| משפחה: | עיריתיים |
| שורש: | ציצת פקעות מוארכות בצבע צהוב-חום באורך של כ-15 ס"מ ועובי של כ-2.5 ס"מ.. |
| גובה: | 80-60 ס"מ. |
| עלים: | העלים מרוכזים בשושנת צפופה בבסיס הצמח, הם דמויי סרגל וחתך הרוחב שלהם מרזבי ושטוח. הם מכילים חומרים רעילים לצאן, בקיץ הם מאבדים מרעילותם. |
| גבעול: | עמוד התפרחת ארוך ומסתעף, חסר עלים. |
| פריחה: | פורח בחורף ובסתיו עיקר הפריחה מדצמבר עד אפריל. |
| פרחים: | הפרח דמוי פעמון פתוח, קוטרו כ-25 מ"מ העטיף פשוט עם 6 עלי עטיף מופרדים בצבע לבן עם פס חום-כתום במרכז כל עלה כותרת. |
| מבנה הפרח: | הפרחים מסודרים במכבדים גדולים,6 עלי עטיף ו-6 אבקנים, הפרח נפתח בשעות הערב ונובל לקראת הערב למחרת. |
| הפרי: | הלקט בצורת ביצה שנפתח עם הבשילו. |
| ריח: | לא מצוין במקורות. |
| צוף: | מייצר הרבה צוף המופרש מצופנים במחיצות השחלה. הצוף שמושך דבורים. |
| שימושים: | שורשיו ופרחיו אכילים, השורשים משמשים לייצור דבק. |
| תפוצה בארץ: | בכל חלקי החבל הים-תיכוניים מהצפון עד הדרום. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
תחילת כביש כיבוי האש שמעל החי-בר.
- סע בדרך אבא חושי לכיוון דרום מזרח.
- מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (דרומה) לחניון טללים
- המשך כ-200 מ' עד לחניון (הממוקם משמאל לדרך).
- אחרי החניון מתחיל כביש סלול, רד בו (ברגל או ברכב) כ-70 מ', עד המקום בו הכביש פונה דרומה (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).
- המשך עוד כ- 100 מי, חפש את העיריות. הן פזורות לאורך הכביש בצד ימין, עד לנקודת התצפית היפה ע"ש פרופ' מייק יפה.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על העירית הגדולה.
האגדה על העירית הגדולה
בהרי הכרמל, מתחת לשמי תכלת בהירים, צמחה עירית גדולה ויפה, שעמדה בגאווה במרכז שדה הפרחים. עלי הכותרת שלה היו ארוכים ולבנים ובמרכזם פס חום-כתום, והיו נראים כאילו הם לוחשים שירים ברוח.
אך לעירית הייתה בעיה קטנה: היא הייתה גבוהה כל כך, עד שהרגישה לבד. כל הפרחים הקטנים סביבה, כמו הסביונים והכלניות, היו נמוכים בהרבה ולא הצליחו לשוחח איתה.
יום אחד, כשהרוח נשבה בעדינות, שמעה העירית קול חלש. "שלום," לחש הקול, "אני גחלילית קטנה. מדוע את נראית עצובה כל כך"?
העירית הביטה מטה וראתה גחלילית קטנה ונוצצת שמרחפת לידה. "אני לבד," ענתה העירית בעצב. "אני גבוהה כל כך, ואיני לא מצליחה לדבר עם אף אחד מהפרחים הסובבים אותי".
הגחלילית חשבה לרגע ואז חייכה. "אני יכולה לעזור לך," היא אמרה. "בלילות אני מאירה את הדרך. אולי אוכל לקרוא לחבריי ונוכל לעשות חגיגה סביבך"!
העירית, שהייתה רגילה לימים שקטים ובודדים, התרגשה מאוד. היא חיכתה בסבלנות עד שהשמש שקעה, והלילה ירד על הכרמל. כשעלה הירח, הופיעו עשרות גחליליות מנצנצות, שהתחילו לרקוד סביב העירית. הן שרו שירים על אור, על חברות ועל שמחה. העירית הגדולה הרגישה סוף סוף שהיא חלק ממשהו נפלא.
מאז אותו לילה, העירית כבר לא הייתה לבד. הגחליליות ביקרו אותה בכל ערב, והפכו אותה למרכז של חגיגות ליליות קסומות. וכשהבוקר עלה, כל הפרחים הקטנים סביבה הביטו בה בהערצה – לא בגלל גובהה, אלא בזכות האור שהיא הקרינה, אור של שמחה ושל חברות.