המשורר המהולל
פגשתי את יוסי גמזו כמעט במקרה לפני כ-10 שנים. הייתה השקה של ספר שירים שנכתב על-ידי מישהי בשם שרה. קיבלתי הודעה במייל על האירוע והתייצבתי במועדון נעמ"ת בכרמל. המקום היה מלא וגדוש בנשים, והיו בו גם מעט גברים. המשוררת הקריאה משיריה ולקראת סיום הודיעה כי יש לה הפתעה: "בין הנוכחים נמצא המשורר המהולל פרופ' יוסי גמזו".
ההודעה עוררה התרגשות רבה בקרב הקהל. לחשושים עברו משורה לשורה באולם. הבחנתי באדם נעים הליכות, החבוש בכובע (הנצחי) שלו. הוא אמר דברים אחדים, והאירוע הסתיים. ניגשתי אליו ומסרתי לו את ספר השירים הראשון שלי, שיצא לאור באותה תקופה. יוסי עלעל בספר וקרא שיר אחד מתוכו. הוא חייך ואמר משפט אחד: "המשך לכתוב!"
במהלך שנות היכרותנו לאחר מכן שמעתיו אומר משפט זה פעמים רבות. כאשר מסרו לו יצירה כלשהי כדי שיקרא ויחווה את דעתו, תמיד עודד את הכותבים וחזר על אותו משפט. השנים חלפו, וכל המידע על יוסי היה שהוא מתגורר בקצרין אשר ברמת הגולן. פעם אחת אף התקשרתי אליו וביקשתי להיפגש אתו. הוא היה קשוב, גילה עניין והציע שאבוא עם כמה חברים ונקיים ערב משוררים בבית-קפה בקצרין. התכנית לא יצאה לפועל.
"השראה צפונית"
באחד הימים נודע לי ולחבריי המשוררים כי יוסי גמזו נמצא בחיפה. הסתבר שיוסי נפל ונחבל ברגליו בצורה קשה. הוא הועבר לבית-החולים רמב"ם לניתוח ולשיקום ארוך. מאחר והתקשה בהליכה ולא יכול היה לעלות במדרגות, לא היה מסוגל יותר להתגורר בקצרין בדירה שהייתה ממוקמת בקומה השלישית. אמנם פרנסי העיר הבטיחו לו דיור חלופי, אך מאז חלפו שנים רבות ולא נמצאה דירה חלופית למענו. התברר שיוסי התגורר בקריית אליעזר בחיפה בבית שהיה של דודו וזאת באדיבותה של בת-דודו שדאגה לו במשך כל השנים.
כאשר נודע לי שיוסי נמצא בחיפה, השגתי את מספר הטלפון שלו וקבענו מיד להיפגש. יוסי ציין לפני שקשה לו להתקיים והתמלוגים שהוא מקבל מאקו"ם אינם מספיקים למחייתו. הוא היה מאוכזב מאוד מהתוצאות של משפטי הגירושים הקשים שחווה, שרוששו אותו לדבריו. הזמנתי אותו להתארח בערב המשוררים "השראה צפונית" המתקיים אחת לחודש באחד מבתי הקפה בחיפה, באווירה קברטית.
הוא ענה לי: "תבין, ישנם מקומות רבים אליהם אני מוזמן, איני יכול להרשות זאת לעצמי. אם ברצונך לעזור לי, תשיג לי עבודה במתנ"סים ובחוגי ספרות". עניתי לו שאשתדל לעשות זאת, אך ביקשתי ממנו שיבוא רק פעם אחת לבקר במפגש הקרוב שלנו. הוא נעתר לבקשתי. באתי לקחת אותו ממקום מגוריו. הוא התקשה מאוד להיכנס ולצאת מהרכב ואף לעלות במדרגות לבית הקפה.
משורר ישראלי לדורותיו
באותה פגישה יוסי הציץ ונפגע. הוא התקבל בחום ובאהבה על-ידי הנוכחים, הקשיב קשב רב לדברים שנאמרו, כולל השקת ספרים חדשים וקריאת שירים שנכתבו על-ידי חברים בקבוצה. הוא האזין לשיריו המיוחדים של האדריכל צבי שקולניק, המחבר שירים ומנגינות, שר במספר שפות ומלווה את עצמו בגיטרה. מיד התפתחה ידידות עמוקה בין יוסי לצבי. החל באותה פגישה מוצלחת, יוסי הפך לאורח קבוע ובן בית במפגשים בחיפה והסביבה. לקראת סיום הערב הגיעה גולת הכותרת – פואמה מדהימה בחרוזים אותה יוסי כתב והקריא, העוסקת באירועי התקופה וחודרת לנימי הלב.
יוסי גמזו וצבי שקולניק הופיעו במרכזים קהילתיים. יוסי הכין הרצאות מיוחדות על משוררי ישראל לדורותיהם כמו אלכסנדר פן ונתן אלתרמן. צבי תמיד הסיע את יוסי וליווה אותו בגיטרה. יוסי עלה על דרך המלך.
ברצוני להזכיר בהזדמנות זו חבר ילדות שלי, החבר הראשון שהיה לי כאשר עליתי עם בני משפחתי בגיל 9 לישראל והתגוררנו במעברת אחוזה בכרמל. סיני גרוסמן, איש אשכולות, תושב חוזר מארה"ב אותו לא ראיתי כ-60 שנה, הופיע פתאום בחיפה והתחיל להשתתף בחוג היוצרים שלנו ואף הוא הצטרף לחוג חבריו הקרובים של יוסי. בתור מהנדס ומנהל מפעלים לשעבר, סיני היה מעשי מאוד. הוא לקח את יוסי תחת חסותו, הסיע אותו לעורכי דין ולמשרדי ממשלה והשיג עבורו דמי נכות ותשלומים אחרים שהיו כה חסרים ליוסי היקר שלנו.
הסופרת צביה פורר, חברתנו המסורה והכישרונית בקבוצת "השראה צפונית" יחד עם בעלה צבי, דאגו להשגת ארוחות שהובאו לביתו באופן קבוע מדי יום והקלו עליו מאוד בתרומתם זו. בשנים האחרונות הייתה ליוסי עדנה. הוא חידש ספר שירים על מדינת ישראל אותו לא הצליח להוציא לאור. הוא החל לכתוב רומן גדול והיה במהלך הכתיבה. הוא אמר לי תמיד שהוא מנתק את הטלפון בזמן הכתיבה על-מנת שלא יפריעו לו. הוא כתב שירים עבור העיתון הלילי של אהוד בן-עזר וכן את שיר הפתיחה של תכנית הרדיו "שישי אישי" של משה טימור.
חבר יקר ואהוב על המדינה
קשה לדבר על יוסי בלשון עבר. הוא היה אדם מיוחד, בעל כישרון יוצא דופן שדבר לא נעלם מעיניו וממילותיו. חבר יקר ואהוב על המדינה, אך בעיקר על קבוצת המשוררים החיפאית "השראה צפונית" שהייתה עבורו כמו קומונה של ידידות והערצה. יהי זכרו ברוך!
נכתב ביום בו יוסי גמזו הובא למנוחת עולמים, ב 13/2/2020, ערב יום הולדתו ה-82.
" יקירי –
המשורר יוסי גמזו –
נפל על-המדרגות – כמו מלאך =
מסולם-יעקב – – –
ןלא-היה שם = שום חרוז קולע –
לעזור-לגווע… /"
20.1.21(C)דליה גל אלגל
שמעתי על יוסי גמזו ז"ל שהותיר חותם על נכסי התרבות שלנו.. מרגש לקרא על העזרה שקיבל מחברים בחיפה.. והפירגון מאגודת הסופרים בחיפה.. "אנשים טובים באמצע הדרך".. אופן כתיבתו של הסופר נפתלי בלבן מוסיפה מטען של רגש וגעגועים…
יוסי גמזו ז"ל. אדם מלא שהשאיר חותם על נכסי התרבות שלנו.
בצניעות ישב, הקשיב ודיבר במפגשים "השראה צפונית" המורכבת מאנשים שמעבר להיותם יוצרים מוכשרים, הם חברים טובים. הדאגה שלהם ליוסי גמזו ז"ל, נוגעת ומרגשת.
הייתה לי זכות גדולה לפגוש במשורר יוסי גמזו ז"ל בשבוע הספר שנערך בכיכר היינה ובסיוע של עיריית חיפה וניר שובר ואגודת הסופרים והמשוררים של חיפה , בו הציגו מיטב יוצרי וסופרי העיר את מרכולתם וספריהם עם דוכנים והפעלות לילדים ומוזיקה של להקת הביט המקומית נגנה והנעימה את האווירה , יוסי זכרו לברכה עמד בדוכן בו הציג ביחד עם מר נפתלי בלבן את ספריו ונפתלי הציג לי אותו , באחד מימי הערב של שבוע הספר נערכה הוקרה ליוסי גמזו ובה הוענקה לו תעודה על העשייה והתרומה שלו למוזיקה הישראלית וזה היה בשיתוף אגודת הסופרים של חיפה והצפון , הנעים את הערב האדריכל צביקה שקולניק ושר עם הציבור כמה משיריו , יוסי נאם דברי תודה והערכה לתושבים , לי כאזרח המדינה וכתושב חיפה נשאר הזכרון של השירים של יוסי ומדי פעם נעים להיזכר בשיר שכתב סתאם יום של חול.
מרגש.כל הכבוד לחברותא ולעזרה לה זכה בחיפה.