אריק איינשטיין ואברהם חלפי • נקודות אלמוניות | שלמה יובל

“עטור מצחך זהב שחור”

לאחרונה הוחלט בעיריית חיפה לקרא לשכונה החדשה, שעד כה כונתה “גבעת זמר”, על שמו של הזמר האהוב, האחד והיחיד – אריק איינשטיין. זו הזדמנות להאיר חלקים שייתכן כי הם פחות ידועים אודותיו, או ליתר דיוק, אודות אחד משיריו המפורסמים.

בדירה קטנה ברחוב גורדון בתל אביב, בפינת מדף של ארון ספרים עמוס ספרי שירה ומחזות, המתין למגע אנושי ספרו של משורר אלמוני ושמו אברהם חלפי. ספר השירים שחלפי בחר לקרוא לו “מזוית אל זוית” היה ספר ביכורים של מי שהיה מוכר כשחקן בתיאטרון פועלים בשם “אהל” – מוסד חדש שנועד להתחרות בתיאטרון “הבימה”, שם  שיחק חלפי 30 שנים, עד שעבר לתיאטרון הקאמרי ב- 1954 ובו שיחק עד יום מותו, ב- 1980.

ספר השירים התפרסם בשנה שבה פרצה מלחמת העולם השנייה – 1939. בראשית שנה זו נולד אריק איינשטיין כשאת ספרו הקדיש חלפי לחברו הטוב, למען הדיוק – חברו היחיד, השחקן והזמר יעקב  איינשטיין. שני החברים שיחקו ערב ערב בהצגה שנודעה כלהיט – “המכשפה“, ו-חלפי נעתר ברצון לשמש סנדקו של התינוק הבכור שנולד לחברו. השם שניתן לתינוק ב- 13 בינואר 1939 היה אריה

כשגדל הילד והתברר שהוא אלוף ספורט ארוך רגלים ויפה תואר, החלו חברים לקרוא לו “אריות”. מאז  השם שהתקבע היה אריק. מה שאמרנו עד כאן, די בו כנקודת מוצא לסיפור הקשר המיוחד שיצרו  בחייהם ובמותם, שני גיבורי סיפורנו. קשר סבוך מונצח באבן שאותו נתיר בחלקו השני של הסיפור.

בשנות ילדותו ראה הילד בחלפי דוד מסור ומשעשע, שאהב להתלוצץ עמו מאחורי הקלעים בימים בהם נהג האב יעקב להביא את הילד להצגות התיאטרון ואפשר לו לצפות בבמה ובשחקנים. שם, מאחורי הקלעים, קלט הילד יסודות של משחק קומי, שהועילו לו בהמשך חייו.

חלפי היה בן בית בדירת משפחת איינשטיין. הדירה הקטנה הייתה ספוגה בתרבות והיוותה מקום מפגש לשחקנים אשר גרו בשכנות; רבים מהם שחקני “הבימה”, בהם ענקי התקופה: חנה רובינא, קלצ’קין, מסקין ועוד רבים וטובים. 

אריק שמע דברי אמנים, לוהטים מתשוקת משחק שלא ידעה שובע וחלם להיות שחקן בעצמו. באותם מפגשים עם צמרת השחקנים, חלפי, אדם צנוע, ישב כדרכו, מכונס בעצמו, מאזין ומהרהר במה שיכתוב בחדרו, על נושאים שהעסיקוהו כמשורר.

אריק גדל במעטפת תרבותית, אליה הוסיף הצטיינות בספורט. אביו סייע לילד, שהפך אלוף ישראל  בקפיצה לגובה, להתקבל כשחקן בלהקת הנח”ל. למען הדיוק ההיסטורי, הוא התקבל כמצחיקן שנראה פיזית כמי שמסוגל לסייע בהצבת פרטי תפאורה כבדה למערכונים, כלומר – סבל. זה רקע נעדר רומנטיקה לצמיחת זמר ייחודי כאריק, אבל מן העובדות הללו לא ניתן לחמוק באמירה רחוקה מן  האמת.

אברהם חלפי בצילום של פטר | אלבום התאטרון (נחלת הכלל, מתוך ויקיפדיה)
אברהם חלפי בצילום של פיטר מרום | אלבום התאטרון (נחלת הכלל, מתוך ויקיפדיה)

כפי שקורה בסיפורי אגדה, בדרך מקרה, הזדמן לצעיר הבולט בגובהו, לשיר כזמר מחליף, אז התגלה למביני עניין, שיש לאריק קול בריטון, מדהים ברכותו המלטפת, או בלשונו של אריקיעני  זמר” והשאר, כפי שאומרים, היסטוריה.  

בנקודה זו אפשר לסכם, סיכום ביניים, כי אריק קנה מקום של כבוד בלבבכם, ורובנו שומעים אותו בהנאה שר את  שירי ארץ ישראל היפה, שירי אהבה, שירי משוררים כמו “הכניסיני תחת כנפך“, או  “עטור מצחך זהב שחור”, שירים שכתב בעצמו כמו “עוף  גוזל” וכל שירי “שבלול”, וזוהי רשימה חלקית ביותר. אנו צופים בסרטי וידאו מן השנים בהן הופיע בפני קהל, מאזינים ללא הרף להקלטות של מאות רבות של שירים, שהפכו את אריק, לאחר 50 שנות שירה, ל”פס הקול של המדינה” בימי שמחה, כמו  גם בימי יגון לאומי.

אריק איינשטיין 1964 (מתוך ויקיפדיה, נחלת הכלל)
אריק איינשטיין 1964 (מתוך ויקיפדיה, נחלת הכלל)

אך ניצוץ שהצית באריק המפגש עם שירת חלפי, בשנת 1970, הניב פרי הילולים. אריק גילה כי חלפי הוסיף ופרסם ספרי שירה שנכתבו בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.

• שירי האני העני, הקיבוץ המאוחד, ת”א 1951.
• כאלמונים בגשם, שירים, הקיבוץ המאוחד, ת”א 1958.
• מול כוכבים ועפר, מבחר שירים, הקיבוץ המאוחד, ת”א 1962.
• אינפניו ההולכים לקראתי, שירים, הקיבוץ המאוחד, ת”א 1966.

הווייתו של חלפי כמשורר הייתה סמויה מן העין. תוכן שיריו מסובך, פסימי, קורא תגר על סדרי עולם ועל אדישות האלוהים לגבי הסבל האנושי. היתה בו חמלה על אביונים, ילדים ובעלי חיים. תוכים וחתולים שולבו בשירתו, לרוב במצבי מצוקה וחוסר אונים. שירתו הייתה מתייסרת וחידתית. ככל שהזדקן חלפי בבדידותו ובתוך כישלונו בבניית זוגיות, תפס נושא המוות מקום מרכזי בשיריו. 

בפן הגלוי של חייו, זכה חלפי השחקן להצלחה מסחררת, בתפקיד הראשי במחזהו של גוגול: “האדרת”, כפקיד שחולם על אדרת כשל הצאר, ומסיים בשברו של החלום ובעיקר נודע בתפקיד קומי כשדון “עוץ לי גוץ לי”, אותו שיחק במשך 15 שנים. מבקרי אמנות קשרו לו כתרים כשחקן מושלם, לא כך ראו אותו מבקרי שירתו. כמשורר דורג כ”מינורי”, בחבורה שכללה את אלתרמן ושלונסקי הגדולים. מומחים סבורים כיום, שחלפי הקדים את זמנו, הן בתבניות השירים והן בנושאיהם, לא כאן נכריע בעניין זה.

כך או כך, שעתו כמשורר עמדה להגיע באיחור, בסיוע “קטר מוביל”, הוא אריק. הזמר רב המוניטין חפש שירים שמתאימים להלחנה והניע את המלחין יוני רכטר לכתוב מנגינה לשיר של חלפי ששבה את לבו.
שיר שנושאו אהבה שלא התממשה, לאשה. רכילות בין שחקנים הולידה השערה שמדובר בזהבה ברלינסקי אשת חבר-שחקן של חלפי.

השחקן המשורר נהג לבקר בביתם, ולאחר כמה דברי חולין התמיד לשבת מול זהבה, שותק, בוהה  וחולם על יותר מכך, עד שביגונו כתב שיר מלא רמזים מביכים, אותו בחר אריק להלחנה, ויוני רכטר ביצע.

חלפי שמע את השיר 3 שנים לפני מותו, ב- 1980, ולא גילה התלהבות. זהבה ברלינסקי האזינה לו – אולי מידי יום, עד ליום מותה ב- 2011. 30 שנים נצרה בלבה את הסוד, השיר הזה נכתב עליה.

ערב מותה, כשהרהרה במורשתה, ביקשה זהבה, ששערה, בצעירותה, היה שחור כפחם ועיניה כחולות, כי על מצבתה יחרטו 2 בתים מן השיר “עטור מצחך זהב שחור“.

קברה של זהבה עם מילותיו של חלפי | הפרסום מבוסס על היתר פרופ’ דוד אסף בבלוג “עונג שבת”

זהו השיר הראשון שחיבר את חלפי לאיינשטיין בתודעת הציבור, והוא היום השיר שהושמע יותר מאחרים בתחנות רדיו וטלוויזיה בישראל, מאז מונים את השמעת השירים.

תוך כדי חקירת הנושא, הוברר שחלפי מסרב להתייחס לשאלה “מי האישה אליה מתייחס השיר”, וכבר התקבצו להם הטוענים כי השיר נכתב על אישה אחרת, בה היה מאוהב חלפי בטרם עלה ארצה מפולין, בשנת 1924.

חלפי אף הכין קובץ שירי אהבה ביידיש, לתאר את גודל אהבתו לאותה אישה. שמה היה שרה פוקסמן ולאחר שנישאה לאחר, הפכה לשרה פוקסמן – ס”ט ואת חלפי לאוהב מאוכזב. כפי שכתב המשורר על עצמו בשיר – הוא האיש המוכר כ“מאוהב באשת רעהו”, לנוכח ניסיונות מרים שאסף מאז. דפי השירים הללו מסר לשרה, שעלתה ארצה באותה השנה.

הקובץ נמצא בעיזבון המנוחה שרה, שהייתה חברת קיבוץ גדות, ופורסמו בסיוע בנה אלי ס”ט, שהוא  המקור למידע אודות אמו, הן ע”י חיים באר והן על ידי פרופ’ דוד אסף, בעל הבלוג “עונג שבת“.

על המצבה של שרה נחרטו כמה מילות שיר בעברית, שכתב חלפי על שולי הקובץ:
בסערי לא אדע מי המטורף
אנכי או הליל
ומי הצועק 
א ה ב ת י ך…”

    קברה של שרה ומילותיו של חלפי | פרסום מבוסס על היתר פרופ' דוד אסף בלוג "עונג  שבת"
קברה של שרה ומילותיו של חלפי | פרסום מבוסס על היתר פרופ’ דוד אסף בלוג “עונג שבת”

שרה הלכה לעולמה 4 שנים לאחר מות חלפי. זהבה ברלינסקי האריכה ימים ונפטרה 31 שנים אחריו. אריק האריך ימים שנתיים אחריה, עד 2013. במהלך השנים הללו, הולחנו ביוזמת אריק, ע”י יוני רכטר ברובם, שירים נוספים של חלפי, שיצאו בתקליטור מיוחד, כשבולט בהם העיסוק בגמר החיים. שיר עצוב אחד מובא להדגמה, כל פרטיו זועקים.

כמה יפה וכואב הוא הביטוי:הן כנשור כוכב גבוה בדרכו עמק הימה ,מרקיעיו נושר אדם”.

מבלי שאדע דבר לאשורו, לי נראה, כי אז החליט אריק שעל קברו ייחרט שיר של חלפי, שמתאים  להשקפת העולם של שניהם, על מקום האדם ביקום. שיר בו נאמר, בזיקה לרעיון הקבלי ההפוך, לפיו השכינה הצטמקה לנקודה, כדי לפנות מקום בעולם לאדם שנברא…

כנראה שאריק הצנוע והנתון לאימת הבמה גם בגדולתו, לא הכיר פירוש זה. בספר השירים “ישן וחדש” שפורסם ב- 1977, נכלל שיר שריתק אותו, המדבר על רצונו לצמצם עצמו ולא להתנשא:

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא ‏‏המצבה-אריק-שיר-.jpg
מילותיו של חלפי על קברו של איינשטיין

אֲנִי מְצַמְצֵם אֶת עַצְמִי
כְּדֵי נְקֻדָה
אַלְמוֹנִית 
שֶׁלֹא לְהַטְרִיד בְּגוּפִי
מַלְכֻיוֹת.
(“ישן וחדש”, עמ’ 57)

קברה של איינשטיין והמילים של חלפי (צילום מתוך ויקיפדיה)

וכך, על מצבת הזמר הפופולרי אריק איינשטיין, שקולו המלטף נשמע מידי יום, שודך לחיי נצח אברהם חלפי, המשורר הסנדק, שאריק הצילו משכחה. המשורר השחקן, שאין זיכרון חי למשחקו בתיאטרון, מוכר לרבים כמשורר ששיריו נשמעים במגוון כלי תקשורת מפי זמרי ישראל ובראשם אריק. ברגישות שספג בבית אבא, זיהה אריק את גאוניותו של סנדקו הקשיש ועמד על זכותו לכבוד שנשלל ממנו. אריק התבסם משיריו וגרם להלחנת רבים מהם ובכך קשר את זיכרון שניהם קשר בל ינתק. העולים לרגל לחלקת הקבורה לכבוד אריק, מרכינים ראש בפני שניהם.

שירי חלפי

הגיבו כאן לכתבה

12 תגובות
  1. אייל אמר/ה

    לקרוא שכונה על שם זמר שאין לו כל קשר לחיפה ולמיטב ידיעתי אפילו לא הופיע בה פעם אחת??
    אוקיי היה לו קול יפה ושירים נחמדים (לדעתי ולדעת רבים, נחמדים ולא מדהימים) אבל מה אובססיית ההנצחה שלו?
    רחובות, בתי ספר, שכונות.. מה בדיוק הייתה תרומתו שונה מזו של אחרים??

  2. ג'וס אמר/ה

    המחשבה לקרוא לשכונה בשמו של אריק איינשטיין מדהימה וראויה להערכה. ולא רק בגלל תרומתו הרבה לזמר העברי. האישיות הצנועה של אריק היא התורמת לכך. ואגב אריק איינשטיין הופיעה בחיפה . אני צפיתי בהופעה שלו בתוכנית חמוש במשקפיים. לא שאני חושבת שבגלל שהופיעה בחיפה מגיע לו שיקראו בשמו שכונה. מגיע לו בגלל מה שתרם לזמר העברי ולמי שהוא. מעבר לכך הכתבה מאוד מעניין והעשירה אותי בפרטים שלא ידעתי על חלפי שאני מאוד אוהבת את שיריו. תודה לכותב

  3. יובל שלמה אמר/ה

    במענה ל- רמבי: כל מי שמפרסם סיפור/כתבה צריך לצפות לתגובות מטעות ולעיתים מעליבות. הרושם שנוצר מתגובות הוא שהכותב אחראי למתן שם לשכונה הנבנית “גבעת זמר” ולא היא.
    התפרסם ברבים ואני מצטט “חברי מועצת העיר צפויים לאשר מחר (שלישי) את החלטתה של ועדת השמות, שילוט היסטורי ויקירי העיר ולפיה תיקרא גבעת זמר על שמו של הזמר המנוח אריק איינשטיין – רמת איינשטיין. בפרוטוקול הוועדה, שהתכנסה ב-12 בינואר, נכתב כי איינשטיין היה זמר, יוצר, פזמונאי, שחקן, קומיקאי ותסריטאי, והוא אחד מהזמרים הנחשבים בכל הזמנים.
    בתוך כך קבעה הוועדה, שבראשה עומדת מחזיקת תיק החינוך סיגל ציוני, את שמותיהם של הכיכרות, הרחובות, המדרגות והשבילים בגבעת זמר. חמש הכיכרות בשכונה ייקראו על שמן של להקות – הדודאים, משינה, הגבעטרון, חלב ודבש וכוורת. חבל על התלהמותך.

  4. יובל שלמה אמר/ה

    תגובת לג’וס: תודה על התייחסותך לסיפור. אני שותף לדעתך על אריק וגם שמח לדעת שהכתבה העשירה את ידיעותיך על חלפי. חביבים עלי אנשים צנועים שרואים עצמם כ”נקודות אלמוניות”.
    אגלה לך ולקוראים שחלפי הוא גם לגבי תגלית . במהלך התחקיר על דמותו נדהמתי לגלות אמן מיוחד במינו ושמחתי על תרומת אריק להנצחתו. צפוי שאכתוב על חלפי כתבה משלימה שמרכזה אתאר את יחסו החומל לאנשים בשולי החברה, לילדים ולחיות בדגש על התוכי יוסי… ושוב תודה.

  5. אטליז ג'ורג' אמר/ה

    בד בבד יוחלף שמו של רחוב איינשטיין בשם “רחוב זמר”. אחרת נקבל עיר מסודרת מאד. רחוב חיים איננו בקרית חיים. רחוב אינשטיין איננו ברמת אינשטיין ואפילו רחוב סכנין איננו בסכנין.

  6. Moises אמר/ה

    וועדת השמות של עירית חיפה לא מצאה לנכון לקרוא רחוב על שמו של נחום לוין ז”ל – מחולל המחזור הראשון של הטכניון. אלמלא הוא, שגייס את כל תלמידי המחזור הראשון המוסד לא היה נפתח. שוו בנפשכם את חיפה בלי הטכניון. היו בניינים (hardware), אך לא היו תלמידים (software). ונחום מצא את כולם. הגיע הזמן לגאול את שמו מתהום השיכחה.

  7. רמבי אמר/ה

    באותה עיר רחוב איינשטיין וגבעת איינשטיין???
    “גבעת זמר” זה שם מדהים כאמור בדבריי למעלה כאן.
    ובהזדמנות זאת אולי סוף סוף תמליץ גם אתה להעניק סוף סוף שם לרחוב ראשי על שם רבין בחיפה, ומומלץ מאוד לבטל את השם של רחוב אינטרנציונל ולקוראו “שדרות יצחק רבין”, כפי שהצעתי בעבר.
    חיפה רוויה כבר בפרס, בבן-גוריון, בגין, גולדה, ויצמן, שזר…….. למעט יצחק רבין, והיא ראויה לכך!!!

  8. אורנה אמר/ה

    תודה רבה על כתבה מרתקת, שעושה כבוד לשני הענקים, שצניעות עצומה מייחדת ומשותפת לשניהם.
    תאריך הולדתו של אריק איינשטיין הוא 3.1.39, ולא 13.1 כפי שנכתב.

  9. שלמה יובל אמר/ה

    תגובה לאורנה: תודה על דבריך. נעים לקבל ציון “מרתק”.
    בענין התאריך: איני מתייחס לתאריך ההולדת של אריק 3.1.39
    אלא למועד של קביעת שם כשהילד על ברכי הסנדק חלפי,
    במועד הברית…
    חג שמח !

  10. אטליז ג'ורג' אמר/ה

    Moises צודק
    נחום לוין ראוי במיוחד לציון – היות שבעת יסוד התכניון היה בן שנתיים. לא כל אחד מצליח בגיל שנתיים להגיע להישגים שכאלו.

  11. דני אמר/ה

    תיקון קל: אברהם חלפי התגורר ברח’ ישראל’ס 10 או 12 (קרוב מאוד לרח’ גורדון) והוצב שם שלט נחושת המציין זאת.
    לימים גם יגאל תומרקין רכש דירה והתגורר באותו בניין.

  12. דוד שרטון אמר/ה

    סיפור מצוין של שלמה יובל בסדרת הסיפורים היפים והמעניינים שמתפרסמים באתר.
    רוב הדברים בסיפור לא היו ידועים לי מקודם. נהניתי מאוד מקריאת הסיפור.

הגיבו כאן לכתבה