תגלית ראשונה בעולם • האדם הקדמון אכל זוחלים

בפעם הראשונה התגלה – האדם הקדמון שחי לפני 15 אלף שנה, ניזון לא רק מבשר וצמחים

במערה בכרמל, הנמצאת כ – 17 ק"מ דרומית לחיפה, נמצאו שרידים, הראשונים מסוגם בעולם, המעידים כי האדם הקדמון נהג לאכול גם נחשים ולטאות.

העדויות הראשונות מסוגן נמצאו באתר הנטופי שבמערת הנחל בכרמל.

ד"ר ראובן ישורון, מעורכי המחקר אמר לחי פה

אנחנו יודעים ממקורות היסטוריים, שבני אדם אכלו נחשים כבר בימי הביניים, אבל עד כה לא הייתה שום עדות לכך שהם עשו זאת גם לפני 15 אלף שנים. ייתכן בהחלט שבעזרת השיטה שפיתחנו נוכל למצוא עדויות קדומות עוד יותר.

יישוב נטופי בכרמל

העדות התגלתה במערת הנחל שבכרמל, ע"י חוקרי האוניברסיטה בחיפה, במסגרת החפירות של חוקרי אוניברסיטת חיפה ביישוב הנטופי, מלפני כ-15 אלף שנים.
התרבות הנטופית בפרהיסטוריה של ארץ ישראל (כ11 עד 15 אלף שנים לפני זמננו), מהווה את תקופת המעבר בין תרבויות הציידים-לקטים של התקופה הפלאוליתית והחקלאים הקדומים של התקופה הנאוליתית, והיא מתאפיינת בהרחבה של הדיאטה האנושית.

שרידי ארוחה בבתים פרהסטוריים בכרמל

באתר הנטופי מערת הנחל (אל-ואד) שבכרמל, שנחפרת על ידי ד"ר ראובן ישורון ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, התגלו כבר בעבר אלפי עצמות של נחשים ולטאות על-פני שרידי רצפות הבתים הפרהיסטוריים.

אולם בניגוד לעצמות של בעלי חיים אחרים שנמצאו באתר, דוגמת צבאים וארנבות, שהיו חתוכות ושרופות (ובכך העידו בברור על כך ששימשו למאכל), לא היה ברור האם עצמות הנחשים והלטאות היו גם הם חלק מתזונתם של אבות אבותינו הנטופים, או אם הגיעו לשם כשיירי טריפה של בעלי חיים אחרים.

אז איך יודעים?

כדי לענות על השאלה, ערכה תלמידת הדוקטורט מעיין לב מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, סדרה של ניסויים שבחנו כיצד ייראו עצמות נחשים ולטאות כשהן צלויות, מעוכלות בידי עופות דורסים או מרוסקות מדריכה ולחץ האדמה. תוצאות הניסויים הושוו לשרידי הזוחלים שנמצאו באתר במטרה להבין אילו תהליכים עברו על הממצא הארכאולוגי מאז הגעתו לאתר ועד לחפירתו.
מהבדיקה הסתבר כי מינים רבים של לטאות ונחשים קטנים הגיעו לאתר כחלק מצניפות (פליטות חלקים לא מעוכלים) של עופות דורסים שקיננו במצוק נחל מערות, נפלו ואז נחשפו לתהליכי שחיקה ורמיסה על ידי יושבי האתר.

סימני חיתוך על גבי נחש

בניגוד לכך, המינים הגדולים והלא ארסיים, (קמטן החורש וזעמן שחור), נתפסו, ככל הנראה, על-ידי הנטופים למטרות אכילה. "הקמטן הוא לטאה גדולה והעצמות שנמצאו היו נפוצות במיוחד בבתים הנטופיים ונדירים מחוצה להם, שם מצאנו בעיקר את שרידי הצניפות. על חוליות הזעמן השחור התגלו לראשונה סימני חיתוך כתוצאה מביתור עם סכיני צור.

החוקרים מספרים לחי פה

ממצאים אלה מצטרפים לעדויות רבות של צריכה של בעלי חיים קטנים בדיאטה הרחבה של הכפרים הנטופיים כתוצאה מהשינויים המשמעותיים באורחות החיים ובניצול הסביבה, שחלו עם המעבר מחיי הנדודים וראשית ישיבת-הקבע

המחקר מבוסס על עבודת הדוקטורט של מעיין לב בהנחיית ד"ר ראובן ישורון ופרופ' מינה וינשטיין-עברון בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ובמימון מלגת נשיא האוניברסיטה למסלול ישיר לדוקטורט וקרן נתן רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים.

מערת הנחל נמצאת בשמורת נחל מערות שממוקמת דרומית לחיפה.