מקווה הטהרה הגדול בארץ בתל חברון עבר שימור והנגשה למבקרים

(חי פה) – מקווה טהרה עתיק ויחיד מסוגו בארץ, הגדול שנמצא עד כה, עובר פרויקט שימור והנגשה מרשים על ידי רשות הטבע והגנים באתר תל חברון. המקווה, המתוארך לתקופת בית שני, נחשף בשנת 2014 ומצטרף לשורה של ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים שנמצאו במקום, ביניהם חומה כנענית אדירת ממדים וכתובות עבריות עתיקות.

מקווה טהרה ייחודי בנפח של כ-200 מטר מעוקב

המקווה נחשף בשנת 2014 על ידי קמ"ט ארכיאולוגיה, בניהולם של ד"ר עמנואל אייזנברג ופרופ' דוד בן שלמה. בנפח של כ-200 מ"ק, המקווה מורכב משני חלקים עיקריים: חלל מדרגות רחב ומערה פנימית חצובה בסלע. גודלו ועיצובו הייחודי מעידים על חשיבותו בתקופה הרומית הקדומה ועל מרכזיותה של הטהרה בחיי הקהילה היהודית בסוף ימי בית שני. לדברי איליה בורדה, מנהל אתר תל חברון ברשות הטבע והגנים, פרויקט השימור וההנגשה בתל חברון טרם הסתיים, אולם הנגשת המקווה למבקרים נועדה לאפשר חוויה מוחשית של אורח החיים היהודי בתקופה זו. המבקר יוכל להיחשף למשמעותו של מקווה טהרה, להבין את מקומו בחיי היום-יום ולחוות לרגע את המציאות הדתית והחברתית של אותה תקופה.

פעולות שימור מורכבות לשמירה על המבנה העתיק

במסגרת פרויקט ההנגשה בוצעו פעולות שימור מורכבות בתוך החלל הפנימי של המערה. הפעולות כללו שימור שכבות הטיח העתיקות שחיפו את דופנות המקווה, טיפול בסדקים בסלע לייצוב המבנה ומניעת הידרדרות נוספת, וכן ניקוי עמוק של לכלוך שהצטבר לאורך השנים. הפרויקט, שלווה על ידי מהנדס ואדריכל שימור, הציב אתגרים מקצועיים משמעותיים, ביניהם שימור גרמי המדרגות וראשי הקירות, והתקנת מערכת לניקוז מי גשמים בחורף, תוך הקפדה על השרידים המקוריים והשלמות האותנטית של מכלול המקווה כולו ושימורו לדורות הבאים.

תל חברון: אתר עתיקות בעל חשיבות היסטורית יוצאת דופן

ברשות הטבע והגנים מציינים כי תל חברון הוא אחד האתרים ההיסטוריים החשובים בארץ. האתר משמר שרידים מרשימים של יישוב יהודי מהתקופה הכנענית ומתקופת בית ראשון, לצד ממצאים קדומים מתקופות הברונזה והברזל. התל שוכן על המדרונות הדרומיים של תל חברון המקראי, במרחק כ-1.5 ק"מ ממערת המכפלה. בין הממצאים הבולטים שנחשפו באתר: חומה כנענית אדירת ממדים מתקופת הברונזה הקדומה (כ-2,700 עד 2,400 לפנה"ס), המכונה גם "חומת הקיקלופים", שהשתמרה לגובה של כ-4 מטרים לאורך עשרות מטרים. כמו כן נחשפו ביצורים מהתקופה הישראלית, רחוב מדורג מרוצף אבן מהתקופה הרומית הקדומה, בית יוצר לכלי חרס וכבשן עתיק, וגת רחבת ממדים ששימשה לייצור יין ושמן בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.

ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים וכתובות עבריות עתיקות

באתר התגלו לאורך השנים ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים, ביניהם שבר לוח טין מהתקופה הכנענית ועליו כתובת של רשימת צאן בכתב יתדות בשפה האכדית, וכן חותם הנושא את הכתובת "שפטיהו [בן] סמך" בכתב האופייני לתקופת בית ראשון. באתר נחשפו גם שברי ידיות כדי חרס ועליהן הכתובות "למלך" ו"למלך חברון" בעברית, וכן מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא. אילן כהן, ממונה מורשת מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים, אומר: "חברון היא אחת מארבע ערי הקודש בארץ ואחת הערים העתיקות בישראל. היא שזורה בהיסטוריה היהודית לאורך דורות רבים." לדבריו, הממצאים הארכיאולוגיים מעידים כי העיר נוסדה כבר בתקופת הברונזה הקדומה והייתה מרכז כנעני חשוב באזור גב ההר. בתקופה הרומית הקדומה התרחבה ההתיישבות אל מחוץ לחומות, הוקם רחוב מדורג ונבנו מתקנים תעשייתיים ומקוואות טהרה, ובתקופות מאוחרות יותר הוסבו חלק מהמתקנים לשימושים אחרים, ביניהם בורות מים ומתקני ייצור חקלאיים.