(חי פה) – מערה פרהיסטורית נדירה, המתוארכת לתקופה שבין כ-400,000 ל-250,000 שנה לפני זמננו, נחשפת בימים אלה בשולי המועצה המקומית פוריידיס, בסמוך למחלף זכרון יעקב. המערה, שהייתה חתומה במשך מאות אלפי שנים, מתוארת על ידי החוקרים מרשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה כאתר בעל חשיבות עולמית, המתוארך לפרק זמן שהעדויות לו נדירות ביותר.
קפסולת זמן מתקופת האבולוציה האנושית
חפירת המערה, מזמנה של התרבות הקרויה "אשלו-יברודית", ממומנת על ידי חברת נתיבי איילון ומנוהלת על ידי ד"ר קובי ורדי ועמית גבאי מרשות העתיקות, בליווי פרופ' רון שימלמיץ מהמכון לארכיאולוגיה על שם זינמן ובית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.
"נפלה בחלקנו הזכות לחפור אתר ייחודי בעל חשיבות עולמית, אשר היה מוגן מנזקי הזמן בשל תנאים יוצאי דופן שהתקיימו כאן", אמר פרופ' שימלמיץ. לדבריו, קפסולת הזמן הזו שייכת לפרק זמן ייחודי בשלהי הפליאולית התחתון, רגע לפני שהאדם הניאנדרטלי והאדם המודרני הפכו לדומיננטיים והתפשטו באזורים רבים. רק אתרים בודדים משלב חשוב זה נחשפו בארץ ובלבנט בכלל, כאשר מרביתם אינם נגישים למחקר.
שינויים שבישרו על התפתחות התרבות האנושית
פרופ' שימלמיץ הסביר כי השינויים ההדרגתיים שהופיעו בתקופה הזו, בגוף האדם, בטכנולוגיה ובחברה, בישרו על התכונות ועל דגמי ההתנהגות המורכבים שהופיעו לאחריה, ומאפיינים את האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני. לדבריו, ניתן לראות בהם את הניצנים שהובילו להתפתחות התרבות המורכבת שלנו. אחד התהליכים המרכזיים המתרחשים בתקופה זו הוא המעבר לחיים בקבוצות גדולות יותר ולשהות ממושכת יותר באותם אתרים. במערות מהתקופה התגלו עדויות לשימוש אינטנסיבי באש ולפעילות אנושית ממושכת, עדות לחיי מחנה מורכבים ועשירים, ממצאים שרבים מהחוקרים קושרים להתפתחות של שיתוף פעולה חברתי והעברת ידע.
ממצאים נדירים במצב השתמרות יוצא דופן
ד"ר קובי ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, ציין כי "נדיר מאוד למצוא אתר במצב השתמרות כזה. אין פרהיסטוריון שמגיע לכאן ולא מתרגש". לדבריו, האתר אינו נופל בחשיבותו מהאתר המוכר של נחל מערות ומתוארך לאותה התקופה. התרבות הנחקרת במקום מתאפיינת במגוון שיטות מתקדמות לייצור כלי צור, ובהם אבני יד קטנות חדות, מקרצפים ולהבים.
בחפירה נחשפות גם עצמות בעלי חיים, ובהם יחמור, צבי וסוסיים, לצד עדויות לנוכחות מים, אשר ייתכן שהפכו את המקום למוקד משיכה עבור קבוצות ציידים-לקטים קדומות.
תוכנית מחקר רחבת היקף ושאיפה לפתוח את האתר לציבור
על רקע חשיבותו של האתר, מקדמים ברשות העתיקות ובאוניברסיטת חיפה תוכנית מחקר רחבת היקף, במטרה לשחזר כיצד חיו בני האדם, הסתגלו לסביבתם ופיתחו דפוסי חיים וטכנולוגיות חדשות במהלך תהליכי האבולוציה האנושית. החוקרים ציינו את התגייסותה של חברת נתיבי איילון שאפשרה את החפירה, והוסיפו כי השאיפה היא שלאחר המחקר יהיה במקום אתר פתוח ונגיש לכולם, לתושבי פוריידיס, לתלמידי בית הספר הסמוך ולכל מי שמתעניין בפרהיסטוריה של ארץ ישראל.
אתרים מהתקופה הזאת הם מאוד חשובים למדע אבל כאתר לציבור הרחב מה שאפשר יהיה לראות אלו רק הסלעים שהיו פעם רצפת מערה. לא אתר תיירות מרשים במיוחד. מאוחר יותר יש ציוריי מערות מרשימים בצרפת. מתקופות קדומות יותר משהו מרשים שהשאיר האדם רק טביעות רגליים יש במקום אחד באפריקה. אבל אם יהיה פארק נחמד לתושבי פארדיס זאת תהיה התפתחות חיובית אז אני בעד.
אני רק מקווה שלא יצנזרו את התאריכים בגלל אלו שלא רוצים לשמוע שהעולם קיים יותר מ-5-6 אלפי שנים.