אחד הדברים שפיסיקאים אוהבים מאוד הוא עצמים מסתובבים. אבל לא רק הם, גם אנשים מן השורה אוהבים קרוסלות, ריקודים במעגל וגם סביבונים. עכשיו תיקחו עיר. למשל את העיר חיפה, ותדמו אותה לעצם שמסתובב. כמו לכל עצם גדול אחר המסתחרר, גם לחיפה נוצר כוח מגנטי כתוצאה מהסיבוב שלה סביב עצמה. כך שככל שהיא גדולה יותר עם מרכז גדול וכבד יותר כך גם כוח המשיכה שלה גדול יותר. אבל זו לא התופעה היחידה הנוצרת כתוצאה מסיבוב של עיר. באופן די דומה לסיבוב כדור הארץ סביב עצמו, גם במקרה של העיר, הסיבוב יוצר מערבולות וסערות על פני השטח. נסו למצוא בעולם אזור שבאופן עקבי אין בו סערות – ולא תמצאו מקום כזה. אז אם סערות טבעיות הן חלק בלתי נפרד מטבעו של כדור הארץ, הרי שסערות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מטבעה האנושי של העיר.
עוצמת הסערות היא מד הדופק של הציבוריות בחיפה
סערות ציבוריות הן לדעתי התופעה המרתקת ביותר בזירה החברתית. אותו רגע בו מישהו משמיע את דבריו, באמצעות הכלים שיש בידיו, הוא רגע מכונן מבחינה פוליטית. באותו רגע ממש יעוצבו דעות, ינוסח שיח, ובעיקר, תיווצר היסטוריה. הסערות הציבוריות האחרונות שהתרחשו בחיפה מוכיחות מעבר לכל ספק שסערות יכולות לצוץ מכל כיוון ובגלל כל סיבה שהיא. סערות עוצמתיות יכולות לשטוף עיר שלמה מכיוון התושבים לכיוון השלטון שלה. למשל סערת חזירי הבר או המאבק הציבורי על שימור נופה הטבעי של העיר, או סערת דגלון הגאווה על שולחנה של הספרנית. לעומתן מסוגלים העירייה ונבחריה לייצר לא מעט סערות ציבוריות גם מתוך עצמם. למשל הסערה שנוצרה כאשר ראש העיר טענה ש"ועדי השכונות הם פיקציה". כל הסערות הללו מצביעות על מצוקות אך גם על רצונות ושאיפות. לא פחות חשוב לציין שהסערות הללו, כולל התגובות שהן מייצרות, הן סממן מובהק לחברה בריאה.
לנהל את הסביבון
הסערות המקומיות והעירוניות הן נכס חשוב גם מבחינה ניהולית. הן משקפות את המציאות הפשוטה לפיה אין מערכת היכולה להימצא באופן קבוע בשיווי משקל – זה פשוט לא אפשרי פיזיקלית. כל שניתן לעשות הוא לשאוף לשיווי משקל מתוך ההבנה שלעולם לא נתמיד בו לאורך זמן. בנוסף, סערות לא ייעלמו כלעומת שבאו. הן תמיד ישאירו סימנים בדעת הקהל, בחוויות הקולקטיביות של העיר או אפילו בזיכרונם של ילדים. המסר הזה חשוב בניהול עירוני מכיוון שלא ראוי שהנהלה של עיר תתבונן בסערות הציבוריות הללו מהצד ואף תתעלם מהצורך לנסות ולנהל אותן באופן ישיר. זה לא שניסיון כזה מבטיח את השגתו של הפתרון האולטימטיבי. אבל הוא בהחלט מגביר את היכולת של העיר להתמודד עם סערה כזו באופן אפקטיבי בהווה ועם סערות דומות לה בעתיד.
סערת הנישואין האזרחיים בעיריית חיפה
לא עוזבת אותי תחושת ההחמצה הקשורה בהורדה מסדר היום של סוגיית קיום טקסי נישואים אזרחיים בבניין עיריית חיפה. ההצעה הועלתה אמנם על ידי גורמים בקואליציה אבל נראה שראש העיר דווקא רצתה למנוע את הסערה המתרגשת בגלל ההצעה הזו. לכן, היא פעלה בזריזות להורדתה מסדר היום בטיעון בירוקרטי ואפור המפספס את העיקר. הרי כמה נפלא יהיה להקצות בסופי השבוע את האולמות שבהיכל העירייה לאירועי נישואין לזוגות מכל הסוגים שידם אינה משגת אולם ראוי. יש בזה כל כך הרבה מימדים של צדק ואחריות חברתית שזה פשוט לא נתפש שזה לא קרה עד היום. אם דבר כזה היה מתרחש בזכות הצעת הקואליציה, הרי שזו הייתה סערה שכדאי היה לייצר בעיר. סערה שאולי הייתה מסעירה גם מדינה שלמה. אבל ראש העיר חשבה אחרת. ייתכן שזה קרה בגלל לחצים מצד השותפים הדתיים בקואליציה, אבל זה לא ממש משנה. הדבר החשוב הוא שהסערה הזו השאירה עקבות ולא תיעלם לעולם. יותר מדי אנשים זוכרים אותה מכדי שזה יקרה.
נס גדול יהיה פה?
בשבועות האחרונים נחשפנו יותר ויותר להתחמקות המופגנת של ראשי העיר צוק וקליש מהתמודדות עם סערות ציבוריות. לא ברור האם ההתחמקויות הללו מרמזות על כך שהם חושבים שמדובר בסערות קטנות ולא חשובות או שזאת פשוט מדיניות. אבל לאור זאת נשאלת שאלה חשובה לא פחות. איך בעצם נוצר מצב בו מתרחשות סערות משמעותיות בעיר שנראות להנהלה כמו "סערות בכוס אספרסו"? התשובה פשוטה מאוד. ככל שמתרחקים מהסערות הן נראות יותר ויותר קטנות עד שהן כבר לא מפריעות בעין יותר.
האם הכתבה עניינה אותך?
אני דוקא מחזיקה מאוד מגילה זמיר.שלא כמו ראש העירייה עינת קליש שלא עונה על מכתבים, גילה זמיר ענתה לי על מכתב.
זמיר,שאין לה מערכת ממומנת ואין לה צוות עובדים בשכר, פינתה זמן וישבה לענות לי בחריצות וביסודיות על מכתב.
למרות שאין לה תואר רשמי ואין מי שמשלם לה לעזור לתושבי חיפה,היא "מענטש", אשה שמאירה פנים ומוכנה לחלוק מנסיונה למי שצריך עזרה.
לעומתה,ראש העירייה שלנו לא עונה על פניות מהציבור( לי היא לא עונה מאז שנבחרה) ולדעתי היא מתייקת מכתבים כמו שלי בפח הזבל.
כרגיל שני אנשים, האחד היה יועץ של הכשלון יהב, שדרך במקום 14 שנה ולא קידם את חיפה לשום מקום (נמנע מ"סערות" על ידי גרעונות עתק ומאות ג'ובים לחמולות.. רואים את הכשלונות בהכל: ניהול מצבי אסון, חוסר פיקוח על בנייה, שריפות, דליקות, חזירי בר, מאות תלמידים מערים אחרות שלומדים פה בעדיפות על פני תושבי חיפה, בנייה משרדים ותעשייה 5% מכמות הבנייה בפתח תקוה או תל אב. עוד ועוד מפגעים שיחסמו את האויר הים והפיתוח).
יהב השאיר אדמה חרוכה ויועציו מרקדים על "הסערות" שנוצרות מכך בשנה האחרונה.
באה הגברת שרצתה לרוץ עם קליש, ואז עם מרצ, והטיקט הקבוע שלהם זה לייצר תסיסה בין מגזרים ולפגוע בסטטוס קוו והיא גם מדברת על סערות.. חוסר כבוד לציבור הדתי והחרדי בתור "סובלנות בין דתית ומגזרית". מופע הצביעות הקבוע של מרצ פשוט גלוי לכל, גילה זמיר.
אז תמשיכו שניכם להעלות כתבות נגד ראש העיר – סערות, סביבונים, טיפונים, הוריקנים.
עדיף שיהיו סערות מהמצב הקודם שבו העיר שקעה למצולות על "מי המנוחות"
אוי מה אתם מבלבלים תמוח אם סערות את מי זה מענין שנימאס מכל זה
השאלה מי רוקד בגשם ??
הרבה סערות קטנות יוצרות טייפון אחד גדול. מי שנמצאים בעין הסערה יעופו לאי שם.
ממש שוגה גילה,
הרבה סערות או גשמים מקומיים נשארים סערות או גשמים מקומיים.
העצים יוותרו לעמוד זקופים, פה ויש ינשרו עלים, ענפים חלשים ישברו, וזה טוב להתחדשות, יסייע לליבלוב באביב.
מאידך, טיפון יגרום להרס. נזקים לא הפיכים. לא נחוצים ברובם ככולם של המקרים. בכל מקום על פני האדמה.
מסכים עם יריב ששיח ציבורי, בדומה לסיעור מוחות מפרה וישיג תוצאות טובות יותר מאשר התכנון הראשוני.
שבת שלום וחג אורים שמח,
שההווה ובעציד תמיד יאירו לנו פנים