עיריית חיפה 2025 – פרשנות ותובנות מעיון בתוכנית העבודה לאחר חצי השנה הראשונה

תוכנית העבודה של עיריית חיפה לשנת 2025 משרטטת חזון רחב יריעה לעיר: בירת צפון תוססת, מובילה בחינוך ובטכנולוגיה, ודוגלת בפלורליזם ובחיים משותפים. היא פורטת מטרות אסטרטגיות בתחומי פיתוח כלכלי, שיפור חזות העיר, פיתוח קהילתי-חברתי וקידום חדשנות. ואולם, בחינה ביקורתית של המסמך ושל הנתונים העולים ממנו, לצד השוואה למגמות כלכליות וחברתיות בעיר ואירועים ביטחוניים מאוחרים יותר, מעלה שאלות מהותיות לגבי היתכנותה, מידת פירוטה והאתגרים הטמונים בה.

תכנית העבודה לשנת 2025 – אנחנו ביולי והשעון מתקתק

יונה יהב נבחר לראשות עיריית חיפה בבחירות המקומיות שהתקיימו בפברואר 2024, ונכנס לתפקידו ב-19 במרץ 2024. המשמעות היא שבסוף יולי 2025, נותרו ליונה יהב כ-3 שנים ו-8 חודשים לכהונה, עד סוף פברואר 2029. תוכנית העבודה של 2025, שגובשה ככל הנראה בתחילת השנה, תלווה את מרבית שנות כהונתו, ותהווה אבן בוחן מרכזית לאופן שבו תחת הנהגתו תתקדם העיר.

היעדים: בין שאפתנות לג׳אגלינג פיננסי

המסמך עשיר ביעדים כמותיים מרשימים: קליטת לפחות 2,500 עולים חדשים, גיוס 60 מיליון ש"ח לחברות סטארטאפ, נטיעת 4,000 עצים. השאלה המרכזית היא האם מספרים אלו ריאליים בהתחשב במשאבים הקיימים ³. תקציב הפיתוח הכולל עומד על 690 מיליון ש"ח בלבד, כאשר 151 מיליון ש"ח מתוכו מיועדים לפרויקטים מתמשכים. נתח זה אמור לממן שורה ארוכה של פרויקטי תשתית, בנייה והתחדשות עירונית ⁴. עלויות הפרויקטים בישראל גבוהות, והמסמך אינו מפרט תמחור לכל פרויקט, מה שמקשה על הערכת היתכנות תקציבית מדויקת.

בנוסף, חלק ממקורות המימון, כמו היטלי פיתוח (188 מיליון ₪), תלויים במידה רבה בקצב התקדמות הפרויקטים ובמצב שוק הנדל"ן, מה שעלול להשפיע על ריאליות היעדים. תלות זו במקורות חיצוניים, כולל משרד התיירות, האיחוד האירופי וקרן בלומברג, מהדהדת אזהרות מומחי ממשל מקומי בדבר סיכוני גרעון לרשויות המבוססות על מענקי-מדינה משתנים. חלקה המדויק של העירייה במימון הכולל של פרויקטים כמו טיילת חולדה (הבה״ד) ו"נמל האורות", כמו גם עלות תחזוקתם החל מ-2027, אינו מפורט דיו.

מדדים: בין כמות לאיכות

התוכנית עושה שימוש במונח “מדדי תוצאה”. אולם, ברוב הסעיפים אין פירוט של תקציב מאושר, רזרבות סיכון או ביקורת חיצונית סדורה. חלק מהמדדים הם כמותיים (למשל, "מספר ביקורות בעסקים", "מספר טביעות למוות"), אך אינם בהכרח משקפים איכות. לדוגמה, "עלייה במספר המשתתפים בפעילות" אינה מעידה על עומק המעורבות או על ההשפעה ארוכת הטווח של הפעילות.

חסרים גם מדדים להערכת סיכונים, או מדדים שיאפשרו בחינה מעמיקה של תועלת מול עלות. כך, לא ברור כיצד תימדד הצלחת "צמצום פערים טכנולוגיים" או "חיזוק תחושת המסוגלות". למרות ההבטחות לפורטל מידע פתוח ודשבורדים (״לוחות שעונים״ המציגים נתונים בזמן אמת) סטטיסטיים, התוכנית אינה קובעת לו"ז לעלייה לאוויר, רשימת נתונים לדוגמא או מדיניות שמירה על פרטיות הנתונים שלנו – פער שמצמצם את יכולת הבקרה הציבורית.

נקודות תורפה בתוכנית – והשלכות המלחמה

• "מלחמת חרבות ברזל" והשלכות ביטחוניות נוספות ראש העיר, יונה יהב, מצהיר על הצבת בטיחות התושבים בראש סדר העדיפויות "לאור המציאות הביטחונית המורכבת". הוא מציין "צמצום פערי המיגון העירוניים לאור ניסיון מלחמת חרבות ברזל" והקמת יחידת שיטור עירוני. עם זאת, התוכנית נכתבה ככל הנראה בתחילת 2025. השלכות המלחמה עם איראן שהתרחשה ביוני 2025 לא יכלו להילקח בחשבון במפורש בעת כתיבת התוכנית. אירוע בסדר גודל כזה היה דורש עדכון תקציבי משמעותי, במיוחד בחירום, מיגון ושיקום, שינוי סדרי עדיפויות בפיתוח לטובת צרכי חירום, והיערכות מחודשת למערכי החירום, כולל מקלטים וציוד. התוכנית מתייחסת לחיזוק המוכנות העירונית באופן כללי, אך לא לאיום ספציפי כזה.
• חיפה כלואה בתוך פרדוקס נדל״ני: מצד אחד, שוק הנדל"ן בעיר מציג עלייה חדה של 16.5% במחירי הדירות ברבעון האחרון של 2024. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשוק דירות היד השנייה, שם חיפה מובילה את המכירות הארציות, מה שמעיד על אטרקטיביות ועניין רב בנכסים קיימים. מצד שני, העיר מתמודדת עם אתגר דמוגרפי חריף של הגירה שלילית מתמשכת. תושבים, ובעיקר משפחות צעירות, עוזבים אותה. הפער הזה מודגש על ידי האתגר בשוק הדירות החדשות, שם קיים מלאי גדול של דירות שאינן נמכרות.
  מצב זה חושף את הסְתִירָה הפְּנִימִית: בעוד ערך הנכסים עולה, הפתרונות המוצעים (בעיקר דירות חדשות יוקרתיות ויקרות) אינם ברי השגה לאוכלוסייה שהעירייה שואפת לשמר. בהיעדר יוזמות משמעותיות לדיור בר-השגה, נוצר מצב שבו חיפה הופכת אטרקטיבית יותר למשקיעים, מאשר לתושבים ודוחקת החוצה משפחות ותושבים ותיקים שאינם יכולים לעמוד בקצב המחירים. יש לזה שם: ג׳נטריפיקציה. של כל העיר, לא רק של שכונות מסויימות. תוכלו לקרוא ניתוח מלא של נתוני הנדל״ן בכתבתה המצוינת של מיכל גרובר כאן.
• ניסוח כללי והיעדר פירוט מנגנונים מטרות חשובות כמו "קידום הטמעת חשיבה מגדרית" או "חיזוק בריאותם ואיכות חייהם של התושבים" מופיעות כמטרות כלליות ללא פירוט מספק של משימות ליבה או מדדי תוצאה ספציפיים. היעדר פירוט זה מעלה חשד לגבי האופן שבו מטרות אלו ייושמו בפועל.
• שימור מול פיתוח המסמך מזכיר תוכניות שימור באזורים כמו הכרמל והדר. לצדן, קיימת מטרה של "קידום התחדשות עירונית" ותנופת בנייה. נושא זה טומן בחובו קונפליקט מובנה בין שימור אופי היסטורי לשאיפה לפיתוח. המסמך אינו מפרט כיצד יישמר האיזון בפועל, או איזה צד יקבל עדיפות במקרה של ניגוד אינטרסים.
• המלחמה בחזירים המדד המרכזי ל"הצלחה" הוא "ירידה של 5-15% בפניות הציבור למוקד״. מדד זה מודד פניות ולאו דווקא את הבעיה בפועל. ירידה בפניות עלולה להעיד על ניתוקי טלפון במוקד (לדוגמה, במצב חירום), או על ייאוש והשלמה של התושבים מלהתלונן, ולא בהכרח על שיפור אמיתי במצב. מצד שני, החזירים הפכו להיות חזות הכל ואנו שוכחים לבדוק גם דברים אחרים. החזירים, לטעמי, הם סימפטום למצב העיר ותפקוד העירייה, פחות מאשר נושא בעל חשיבות כפי שעושים ממנו.
• פיתוח "כלכלה כחולה" חזון העיר כולל היותה "עיר נמל בינלאומית" וחיזוקה כ"מרכז הלאומי לכלכלה כחולה". אולם, חסר פירוט על תוכניות אופרטיביות קונקרטיות להשגת יעדים אלו, מעבר להצהרות כלליות על פיתוח אזורי תעסוקה קיימים.
• פיתוח ושימור המשאב האנושי העירוני התוכנית מפרטת רבות על "פיתוח וחיזוק המשאב האנושי", כולל הכשרות, טקסי הוקרה ופיתוח מערכות ממוחשבות. עם זאת, אין התייחסות מפורשת לאתגרים של שימור עובדים מול שוק פרטי תחרותי או משיכת כוח אדם איכותי חדש. האם תוכניות אלו מספיקות כדי להתמודד עם אתגרי כוח האדם המורכבים בארגון גדול כמו עירייה?
• מענה חירומי לדרי רחוב "הגדלת שעות קבלת קהל ביחידה לדרי רחוב", מציאת מענים נוספים לפתרון קורת גג מיידית, "הגדלת כוח האדם ביחידה המטפלת בדרי רחוב״, "קבלת פניות באופן עצמאי או באמצעות הפניות מגורמים בקהילה, ובניית תוכנית התערבות טיפולית מותאמת".
  באופן תמוה, לשיטתה של של עיריית חיפה ההפניות הן המכשול לטיפול בקבצנים ובהומלסים שמאכלסים בניינים נטושים, מציתים שריפות בהם ובמקבצי נדבות בצמתים. כל אחד מהקוראים כאן, אם ישלח מיקום אחד שהוא מכיר שבו יש קבצן או הומלס, ימלא את טבלת ה״הפניות״ בעירייה ל-5 שנים הקרובות. העירייה מוזמנת לפנות לקוראינו.

השלכות ארוכות טווח וקונפליקטים פנימיים

פיתוח חיפה כמרכז תיירותי וקולינרי, לצד פיתוח אזורי תעסוקה, עשויים להשפיע על יוקר המחיה ועל אופי השכונות. השאלה היא האם קיימות תוכניות לשמירה על איזון בין פיתוח זה לבין צרכי התושבים הוותיקים והנגישות לדיור. היעדר היררכיה ברורה או תיעדוף-משקלי בין המטרות השונות בתוכנית עלול להוביל לפיזור משאבים ולחוסר יכולת לייצר שינוי עמוק ומדיד בתחומים ספציפיים.

המרכז למחקר כלכלי-חברתי: תפקיד מפתח והבטחות לבקרה

המרכז למחקר כלכלי-חברתי ממלא תפקיד קריטי כזרוע התכנון האסטרטגי, הניתוח והבקרה של העירייה ⁶. הוא אחראי על גיבוש תוכניות עבודה, קידום תהליכים מבוססי נתונים, ניהול מידע סטטיסטי ובקרת יישום. המסמך מציין כי המרכז יבצע "בקרה חצי שנתית ביולי" ו"בקרת סוף שנה 2026 לינואר". כמו כן, מדובר על "דוחות ראש העיר למועצת העיר".

עם זאת, נכון למועד זה (יום שני, 28 ביולי 2025), אין פרסום פומבי של דוחות ביצוע מול תכנון לשנת 2025, והנתונים הדמוגרפיים מתעדכנים רק בדיעבד – ללא בסיס עבודה חצי-שנתי פתוח לציבור.

שאלות שעלינו לשאול:

כאזרחים שאכפת להם, תוכנית העבודה של חיפה לשנת 2025 היא הבטחה לעתיד טוב יותר, אבל יש כמה שאלות קריטיות שאנחנו חייבים להפנות לעירייה ולשמור תמיד לנגד עינינו, כדי לוודא שההבטחות יהפכו למציאות:

1. עלויות הפיתוח הגדולות: מי משלם וכמה? העלות המדויקת של הטיילת החדשה ונמל האורות, וכן חלקה המדויק של עיריית חיפה במימונם, אינם מפורטים בתוכנית העבודה של עיריית חיפה. המסמך מציין מקורות מימון כלליים, אך אינו מפרט את ההתפלגות המדויקת של ההשקעה העירונית לעומת השותפים. גם עלויות התחזוקה השוטפת החל מ-2027 אינן מפורטות בתוכנית. כמה זה יעלה לנו החל מ-2027? האם הפרוייקט, למרות חשיבותו במשיכת מבקרים ותיירים, בא על חשבון הזנחה נוספת של צרכים בוערים? הרי לא כולנו עובדים בתיירות.
2. משבר הדיור: שאלה קצרה – האם יש לעירייה תוכנית אמיתית?
3. מידע לציבור: הבטחות על הנייר או שקיפות אמיתית? העירייה הבטיחה לנו פורטל מידע פתוח ו"כרטיס תושב" דיגיטלי – מתי בדיוק הם יושקו? מה הם מעניקים בכלל? האם נוכל לראות שם את הנתונים החשובים בפורמט פשוט וקל להבנה, כדי שנוכל לעקוב בעצמנו אחרי ההתקדמות?
4. הגנה על העיר: האם מתמודדים עם סיכוני אקלים ומלחמה?
   • פרויקטים רבים מתוכננים על קו המים, אבל האם נלקחו בחשבון הסיכונים של עליית מפלס הים וסערות חורף קשות יותר בעתיד?
   • איך תוכנית העבודה תשתנה ותתמודד עם מלחמות לא צפויות, כמו זו שהתרחשה ביוני 2025 מול איראן, במיוחד כשלא הייתה ידועה בזמן כתיבת התוכנית?
   • האם תקציב העירייה גמיש מספיק כדי להתמודד עם מצבי חירום כאלה מבלי לפגוע בשירותים אחרים?
   • כיצד תבטיח העירייה שיקום מהיר והמשכיות שירותים חיוניים במקרה של פגיעות תשתית במצבי חירום?
   • האם יש תוכנית לטיפול באוכלוסיות מיוחדות (קשישים, בעלי מוגבלויות) במצבי חירום מורכבים?
5. איכות החיים: איך היא באמת תימדד? העירייה מדברת על "שיפור השירות לתושב", אבל איך זה יבוא לידי ביטוי בחיי היומיום שלנו? האם יעקבו אחרי מדדים כמו פערי שכר בין שכונות שונות בעיר, כדי לוודא שאיכות החיים משתפרת עבור כולם?
6. פיתוח כוח האדם העירוני: האם יש אסטרטגיה לשימור עובדים מוכשרים? העירייה משקיעה בהכשרות ובפיתוח עובדים – האם יש תוכנית ברורה שתבטיח שעובדים אלה יישארו בעירייה, אל מול הפיתויים של השוק הפרטי? כיצד תמשוך העירייה ״טאלנטים״ איכותיים לתפקידים קריטיים, מעבר לפרסום מכרזים כללי?
7. שיתוף פעולה עם האקדמיה: האם הסטודנטים נשארים בעיר? כמה מהם נשארים? האם יש תכנית לחיבור הסטודנטים להישאר כאן?

תוכנית העבודה של עיריית חיפה לשנת 2025 היא שאפתנית ומעט ״סיסמאתית״. קשה למצוא בה אחידות שאינה רק השקעה קוסמטית ותדמיתית בעיר. כדי להבטיח את הצלחתה, נדרשים לא רק תקצוב וביצוע, אלא גם התמודדות אמיצה עם נקודות התורפה, עם הבעיות האמיתיות שלפעמים אינן ״סקסיות״ ועם פתרון קונפליקטים פוטנציאליים והתאמה מתמדת למציאות המשתנה, תוך שמירה על איזון בין פיתוח לבין אתגרים חברתיים וסביבתיים.

להסתכל מעבר לפסנתר

בשבועיים האחרונים של הקדנציה הקודמת של יונה יהב, באוקטובר 2018, הוצב פסנתר ב״כיכר הפסנתר״ במרכז הכרמל. מאז, עברו על כולנו שנים. האם הקדנציה הנוכחית תתמצה בשפע פסטיבלים, ״לחם ושעשועים״ לתושבי חיפה והצבת עוד פסנתרים – במקום התמודדות עם אתגרי העומק? האם יהיה לראש העיר הנוכחי האומץ להתמודד עם אתגרים אלו, או שמא יותיר אותם לראש העיר הבא? עם קואליציה רחבה מתמיד ו-6 סגנים מכל מפלגות הבית, אין לו אופוזיציה או מתנגדים. עכשיו הזמן להזיז ולשנות! בסוף יולי 2025 צפוי לצאת דו״ח תכנון לעומת ביצוע חצי שנתי. נמשיך לעקוב.

האם ישנם עוד אתגרים ששכחנו? נשמח לשמוע את דעתכם כאן